דילוג לתוכן

עמלות הבנקים- טיוטת בנק ישראל

כלכלת המשפחה
14 7 360 6

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    83 צפיות
    מ
    באמת שאלה טובה. לדעתי פשוט כל בתי ההשקעות עושים את זה יותר כדי למשוך לקוחות חדשים (כאלו שלא היו משקיעים בלעדיהם) וזה לא לוקח לקוחות לבנק. מה גם שברגע שהתיק גדול מספיק, עןברים לבנק בתנאים נוחים. מה שיוצר בעצם סיטואציה שבתי ההשקעות עובדים עבור הלקוחות הכבדים של הבנקים בעוד עשור או שניים.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    289 צפיות
    חופש כלכליח
    @ישראל-גוטמן מתקדם במהירות ליעד!!!! [image: 1761575367820-f5127e32-2435-493d-b205-71ab7ed79dde-image.png]
  • 4 הצבעות
    6 פוסטים
    227 צפיות
    ה
    @חופש-כלכלי אני ציטטתי מאתר הבנק, אין לי מידע בעניין אבל איך שאני מבין בתור הבנת הנקרא התשובה היא שלא
  • 13 הצבעות
    57 פוסטים
    2k צפיות
    י
    https://marketing.isracard.co.il/clubs/ זה הכרטיס של ישרכרט, שם הכרטיס הוא BASIC הוא מצויין לרכישות בחו"ל להשוואה, דמי כרטיס- ישרכרט חינם, מותנה בשימוש כל שהוא כל חודש, במקס חינם, (רשמית מותנה כל עוד הלקוח עובד בפייסבוק, מעשית כנראה חינם לכולם) עמלת המרה- בישרכרט חינם, במקס 1 אחוז, תאריך החיוב על עסקאות חול- בישרכרט נדחה לתאריך החיוב החודשי ללא עלות, במקס כנראה גם כך, אולי צריך לבקש את זה ולבדוק שזה לא עולה עמלה, מאמץ בפתיחת הכרטיס- בישרכרט צריך זיהוי באמצעות מצלמת מחשב ואז הכרטיס פעיל מיד ונשלח בדואר רגיל, במקס לפי הזכור לי אין צורך בזיהוי כזה רק בת.ז. לשליח
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    320 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].