דילוג לתוכן

האם ניתן לשכנע זוצי"ם לעבור לחריש?

  • @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    המחיר של טאבו משותף בבני ברק הוא לא שונה בהרבה מהמחיר של דירה חדשה בחריש לפי מה שפורסם כאן.

    המחיר בטאבו משותף בבני ברק יקר בהרבה מבחריש

    @ניסן-עציוני כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    המחיר בטאבו משותף בבני ברק יקר בהרבה מבחריש

    להלן פרסום מיום א' על טאבו משותף
    בויזניץ :
    באמרי חיים קרוב לבית מדרש הגדול בויזניץ
    3 חדרים חדשה 1,550,000
    קומה רביעית,

    באברהם בן דוד:
    90מטר ​קומה ראשונה דירה קיימת היא רק ישנה.

    חייבת שיפוץ. 1,700,000

    בפרדס כץ:

    בדנגור 3 חדרים רמת בניה - גבוהה ביותר!
    55 מטר + מרפסת 8 מטר ​קומה ראשונה
    ​חזית.
    1,330,000 משכנתא מצוינת.
    הדירה קיימת - לפני שיפוץ, תוכלו לבא ולחוות את הדירה כמו שהיא היום. ולראות בעיני רוחכם את הדירה המדויקת כשהיא חדשה ומפוארת.

  • @ניסן-עציוני כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    המחיר בטאבו משותף בבני ברק יקר בהרבה מבחריש

    להלן פרסום מיום א' על טאבו משותף
    בויזניץ :
    באמרי חיים קרוב לבית מדרש הגדול בויזניץ
    3 חדרים חדשה 1,550,000
    קומה רביעית,

    באברהם בן דוד:
    90מטר ​קומה ראשונה דירה קיימת היא רק ישנה.

    חייבת שיפוץ. 1,700,000

    בפרדס כץ:

    בדנגור 3 חדרים רמת בניה - גבוהה ביותר!
    55 מטר + מרפסת 8 מטר ​קומה ראשונה
    ​חזית.
    1,330,000 משכנתא מצוינת.
    הדירה קיימת - לפני שיפוץ, תוכלו לבא ולחוות את הדירה כמו שהיא היום. ולראות בעיני רוחכם את הדירה המדויקת כשהיא חדשה ומפוארת.

    @משהמשה

    נו בחריש מקבלים על זה 5-6 חדרים + מחסן + ממ"ד + מרפסת + מעלית + בנין חדש + קומה נוחה...

  • @משהמשה

    נו בחריש מקבלים על זה 5-6 חדרים + מחסן + ממ"ד + מרפסת + מעלית + בנין חדש + קומה נוחה...

    @טריידר כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    נו בחריש מקבלים על זה 6 חדרים + מחסן + ממ"ד + מרפסת + מעלית + בנין חדש + קומה נוחה...

    ויש ציבור שזה מדבר אליו

  • @ניסן-עציוני כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    חשבתי הרבה על הדברים של הרב @ניסן-עציוני הללו
    ולעניות דעתי חסר כאן מישהו עם אינטרס כלכלי.
    בנתיבות יש יזם שבונה, וכך גם בכל מקום שיש שיווק עם רבנים - למעט מקומות כמו עפולה של הציבור השמור שמספיק לו המלצה של רבנים ולא צריך שיווק עם כסף.
    אולי אם הקהילה בחריש תחתום שהיא עובדת רק עם מתווכים מסויימים ומי שרוצה להצטרף בקהילה קונה רק דרכם, הם יוכלו להשקיע כסף בשיווק העניין???
    ולארגן תמיכה של רבנים

  • @ניסן-עציוני כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

    אם לומר את האמת, הכשלון רשום על שמם של אנשי חריש, נראה שנוח להם במצב.
    מה ההיגיון למען השם, שבנתיבות מוכריםב אותם מחירים ויש כנסים להצטרפות ולמעבר לשם מכל רחבי הארץ, כשהפוטנציאל של נתיבות הוא מוגבל, למה השוק מאפשר שיווק ישיר של דירות באופקים או במקומות אחרים בארץ.

    בזמן שבחריש, לו היתה ישיבה אחת מכובדת מאגדת מספר יפה של בוגרים למעבר, נכנסים לדירות חדשות ובנויות, בעיר חדשה לחולטין, עם אפשרות לשכירות במחירים מגוכחים בשלב הראשון, עם מוסדות קיימים ובתי כנסת.

    אין לי ספק שלו היתה ישיבה אחת רצינית מאגדת קבוצה ניכרת של בוגרים רציניים, שיעברו לעיר, יפתחו בית כנסת, יפתחו כולל, ואולי גם לאט לאט מוסדות, כששוב, אין צורך לעשות הכל מיד, כי הכל כבר קיים, לאט לאט היו מצטרפים רבים למעבר לעיר הזו.

    חשבתי הרבה על הדברים של הרב @ניסן-עציוני הללו
    ולעניות דעתי חסר כאן מישהו עם אינטרס כלכלי.
    בנתיבות יש יזם שבונה, וכך גם בכל מקום שיש שיווק עם רבנים - למעט מקומות כמו עפולה של הציבור השמור שמספיק לו המלצה של רבנים ולא צריך שיווק עם כסף.
    אולי אם הקהילה בחריש תחתום שהיא עובדת רק עם מתווכים מסויימים ומי שרוצה להצטרף בקהילה קונה רק דרכם, הם יוכלו להשקיע כסף בשיווק העניין???
    ולארגן תמיכה של רבנים

    @משהמשה
    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

  • @משהמשה
    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    זו היסטוריה ישנה מאוד... חריש תוכננה במקור כעיר חרדית לכל דבר, היא הייתה אמורה להיות קרית ספר או אלעד, מי שבנה ותכנן אותה מהיסוד היה שר השיכון דאז אריאל אטיאס משס.
    אבל לא היה אפשרי חוקית להגדיר אותה כעיר חרדית, ובכדי שיזכו במכרזים לבנייה רק עמותות חרדיות, עשו קומבינות, מי שארגן את העמותות היו 2 פוליטיקאים אחד מדגל ואחד מאגודה, אחד היום עדיין בכנסת והשני לא בפוליטיקה.
    והם תיאמו בצורה די שקופה בין המכרזים השונים כדי שכולם יזכו ולכן זה נפל בבית משפט - לא בגץ. זו הייתה טראומה קשה לכל העסקונה החרדית. אגב העיתונאי אבי בלום התריע מראש שהמכרזים מידי מתואמים וזה יפול בבית משפט, אבל לא הקשיבו לו...
    התושבים שגרים שם כמעט כולם לא אמורים להכיר את הסיפור הזה כלל, ולכן לגבי התושבים החילונים זה לא רגיש בכלל.
    יכול להיות שהסיבה שעסקנים חרדים לא עשו את זה עד היום, כי יש להם "טראומת חריש",
    נראה לי שמאז לא תוכננה עוד עיר חרדית, אולי למעט אחיסמך.

    אבל היום עבר מספיק זמן ויש עסקנים צעירים, רק חסר מישהו מהקהילה בחריש שירים את זה.

  • @משהמשה כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אבל בנוגע להרב סילמן זה צודק חלקית, כי יש הרבה שיסמכו עליו בנושאי נדלן ותעסוקה, וישמעו לקריאה שלו לא בגלל שהם שומעים לו, אלא רואים בו רב חכם שמבין בנושאים כלכליים, ואם הוא יאמר שהמחירים בחריש שווים ויש שם תעסוקה טובה זה יספיק לאנשים בשביל ללכת לברר לבד, ולהתקדם.

    אולי @ועדת-הדיור-בצפון @תיווך-בית-שאן יודעים את הקרטריונים כדי לקבל תמיכה מאת הרבנים כמו הרב סילמן שליט"א עבור מגורים בשכונה מסוימת ?

    ולמה @ועדת-הדיור-בצפון לא מתעסק בחריש לכאורה ?

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

  • שאלת סקר:
    האם לפתוח אשכול על הסטוריה מעניינת על התפתחות בפריפריה?

    לדוגמא: הסיפור של חריש (רק דברים מבוססים)
    או: 1000 דירות שחסידות גור בנו בעפולה לפני 30 שנה
    וולפסון. ההתיישבות החרדית הראשונה בפריפריה.
    וכן הלאה.
    הצביעו על ההודעה (לא נפתח שרשור תגובות)

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

    @ועדת-הדיור-בצפון כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.

    פשיטא שא"א להתווכח כלל עם הנסיון של הרב @ועדת-הדיור-בצפון שליט"א.
    רק אבהיר שההצעה לא הייתה להמלצת רבנים בסגנון של "בהכוונת" או "בנשיאות" וכדו'.
    אלא להמלצה בסגנון כלכלי, לציבור האברכים הקלאסי ולא הפרום, שקריאה של רב ממש לא תמשוך אותו, אבל המלצה כלכלית מרבנים שמבינים בכלכלה יכולה מאוד לדבר אליו, בעיקר שמחירי הדירות בעיר משתלמים ושיש שם שפע של תעסוקה ברמה גבוהה בעיר ובסביבתה הקרובה.
    ולכן כתבתי את השמות הרב סילמן הרב ברוורמן והגרמ"ה הירש שליט"א.

    @ועדת-הדיור-בצפון כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.

    אפשר להוסיף שלגרש"ב סורוצקין יש קשר אישי וחם לקהילת חריש.
    ומלבד הקשר האישי יש לו במקום ת"ת וכולל.
    הוא דמות שיכולה לעזור גם בהמרצת הבוגרים שלו ישירות מהישיבה וכן מהכוללים שלו, וגם לעזור להרים את הפרויקט בתחומים רבים ונוספים.
    וגם אותו ציבור זה יכול גם להשפיע עליו עם רש"ב משקיע במקום זה נותן עוגן מסוים.

  • חריש!
    כעיר שאינה בעלת אופי חרדי מובהק, אנחנו מתייחסים אליה כפריפריה.
    הפריפריה אינה מקשה אחת, וההגדרה מבחינתי לפריפריה זה רק היכולת לספק דירות לעוד זוגות צעירים חרדים במחירים יותר זולים מבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש, ומשכך גם חריש היא פתרון ראוי.
    לחריש מעלות רבות על פני פריפריות אחרות, ובראשן א. מרחק מהמרכז. ב. משרות בשכר גבוה. ובעקבות נתונים אלו בהחלט ניתן לקרוא לה מרכז ולא פריפריה.

    מכיוון שאין לי הכרות אישית מספקת עם ההתפתחות במקום, אני בקשר עם העסקנים המקומיים שמכינים סקירה לחריש שתעלה פה בהקדם. בעז"ה.

    לגבי השאלה על היכולת של הרבנים להשפיע על זוגות צעירים, והתארגנות לתעסוקה:

    ב"ה לאורך השנים גדולי ישראל מלווים באופן הדוק את הרעיון של מגורים בשכונות מעורבות בפריפריה, ודנים פעמים רבות בשאלות שמופנות עליהם ע"י רבני הקהילות והעסקנים.
    כמו"כ אנשים שבאים לשאול, בדר"כ (מלבד מקרים שלא מתאים לפונה מגורים במקומות כאלו, כמו שציינתי בעבר) ממליצים בחום.
    אלא שמנסיוני, זוגות צעירים עוברים לפריפריה הרבה יותר מהר בגלל חברים מאשר בגלל שכנוע מרב. היום המחסום הגדול לפריפריה הוא חברתי בלבד.
    ומשכך, הייתי משדרג את ההצעה של טריידר לכך שצעירים יוזמתיים יגבשו קבוצה של חברים מהישיבה או מהשכונה, ויבואו יחד 10- 15 משפחות לכל קהילה שהיא, זה יעבוד בוודאות.
    דרך אגב, ההתפתחות בכל הקהילות עובדת ככה, בוגר אחד מוצלח מביא חצי מהוועד שלו.
    לגבי תעסוקה, חריש וסביבתה לא צריכה כמעט קידום בנושא זה, יש לה הרבה מה להציע בתחום הן בהיקף המשרות והן בגובה השכר.

    כאן המקום לציין לשבח את עסקני הקהילה בחריש שעושים עבודה מצוינת ויש להם את היכולת והרצון והדחף להפוך את חריש למה שהיא מסוגלת להיות!
    תחזקנה ידכם גיבורי החיל!

    @ועדת-הדיור-בצפון
    לכל מי שיודע ושלא חריש היא מאחורי חדרה בין חדרה לזכרון יעקב ככה שמרחק נסיעה ברכב מבני ברק עומד על מעל 50 דקות רוב הפעמים ואולי בהמשך ירד ל40 דקות אם יפתחו מחלף לכביש 6..

  • @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    לפי מה ששמעתי הבעיה של חריש הייתה שהיה שם מספר רב של פרויקטים שמיועדים לציבור החרדי [שמעתי על 9 לפחות] ומישהו הגיש לבג"צ תלונה על איזה סעיף והכל נפל...
    אז ככה שהמצב שם יותר רגיש..

    זו היסטוריה ישנה מאוד... חריש תוכננה במקור כעיר חרדית לכל דבר, היא הייתה אמורה להיות קרית ספר או אלעד, מי שבנה ותכנן אותה מהיסוד היה שר השיכון דאז אריאל אטיאס משס.
    אבל לא היה אפשרי חוקית להגדיר אותה כעיר חרדית, ובכדי שיזכו במכרזים לבנייה רק עמותות חרדיות, עשו קומבינות, מי שארגן את העמותות היו 2 פוליטיקאים אחד מדגל ואחד מאגודה, אחד היום עדיין בכנסת והשני לא בפוליטיקה.
    והם תיאמו בצורה די שקופה בין המכרזים השונים כדי שכולם יזכו ולכן זה נפל בבית משפט - לא בגץ. זו הייתה טראומה קשה לכל העסקונה החרדית. אגב העיתונאי אבי בלום התריע מראש שהמכרזים מידי מתואמים וזה יפול בבית משפט, אבל לא הקשיבו לו...
    התושבים שגרים שם כמעט כולם לא אמורים להכיר את הסיפור הזה כלל, ולכן לגבי התושבים החילונים זה לא רגיש בכלל.
    יכול להיות שהסיבה שעסקנים חרדים לא עשו את זה עד היום, כי יש להם "טראומת חריש",
    נראה לי שמאז לא תוכננה עוד עיר חרדית, אולי למעט אחיסמך.

    אבל היום עבר מספיק זמן ויש עסקנים צעירים, רק חסר מישהו מהקהילה בחריש שירים את זה.

    @משהמשה
    אם אתה חושב שהיא תוכננה לציבור החרדי אז זה ממש מצחיק...
    שההורים שלי התחתנו לפני מעל 30 שנה עוד כבר דיברו על חריש...
    השטח היה שייך למשפחת קראג'ה [משפחת פשע ערבית מהכפר ליד]
    והמדינה ניסתה להוציא מהם את השטח ולבנות עיר בעלת צביון יהודי - כמו כרמיאל בגליל בין כל הכפרים..
    אז אמרו שהיחידים שיתנו להם שטח והם יקפצו עליו זה או הציבור הדתי לאומי או החרדים
    וניסו לתת את זה לאחד מהשניים ככה שנים זה כשל..
    עד שלפני כעשור החלה השתנות בתדמית של העיר והתחילו למכור אותה בתור עיר חדשה ונוצצת [מה שנכון..]
    ואז התחילו לשווק אותה כמובן לציבור החילוני
    ומאז ועד היום פחות או יותר יש תמיד מאבקים על ציביון העיר - שכן לכל ציבור יש שם השפעה וכן לכל ציבור הבטיחו לו את העיר...
    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..
    כל ציבור מנסה לייצר לציבור שלו תפיסה שהנה העיר שלנו..
    תכלס מה שהצפי כרגע יהיה זה שזה עיר מעורבת שיש בה מכל המגזרים...
    לא שזה חיסרון זה קיים בכל הפריפריה.. אבל העיר לא תוכננה לחרדים ואף אחד לא הבטיח אותה לחרדים..
    ומי שרוצה לראות ניסיון דומה כיום בנגב מבטיחים את "כסיף".. או איך שלא קוראים לזה שזה בעצם עוד שטח בין כל הבדואים..
    ישתלטו על השטח ויתחילו פרויקטים לחילונים..

  • @משהמשה
    אם אתה חושב שהיא תוכננה לציבור החרדי אז זה ממש מצחיק...
    שההורים שלי התחתנו לפני מעל 30 שנה עוד כבר דיברו על חריש...
    השטח היה שייך למשפחת קראג'ה [משפחת פשע ערבית מהכפר ליד]
    והמדינה ניסתה להוציא מהם את השטח ולבנות עיר בעלת צביון יהודי - כמו כרמיאל בגליל בין כל הכפרים..
    אז אמרו שהיחידים שיתנו להם שטח והם יקפצו עליו זה או הציבור הדתי לאומי או החרדים
    וניסו לתת את זה לאחד מהשניים ככה שנים זה כשל..
    עד שלפני כעשור החלה השתנות בתדמית של העיר והתחילו למכור אותה בתור עיר חדשה ונוצצת [מה שנכון..]
    ואז התחילו לשווק אותה כמובן לציבור החילוני
    ומאז ועד היום פחות או יותר יש תמיד מאבקים על ציביון העיר - שכן לכל ציבור יש שם השפעה וכן לכל ציבור הבטיחו לו את העיר...
    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..
    כל ציבור מנסה לייצר לציבור שלו תפיסה שהנה העיר שלנו..
    תכלס מה שהצפי כרגע יהיה זה שזה עיר מעורבת שיש בה מכל המגזרים...
    לא שזה חיסרון זה קיים בכל הפריפריה.. אבל העיר לא תוכננה לחרדים ואף אחד לא הבטיח אותה לחרדים..
    ומי שרוצה לראות ניסיון דומה כיום בנגב מבטיחים את "כסיף".. או איך שלא קוראים לזה שזה בעצם עוד שטח בין כל הבדואים..
    ישתלטו על השטח ויתחילו פרויקטים לחילונים..

    @ia90990
    כתבה על הכרזת שר השיכון דאז אטיאס שחריש תוכננה לחרדים
    מתוך הכתבה :
    השר אטיאס ותוכנית העיר חריש

    שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, אמר כי אין מדובר רק בשיווק של 5,000 יחידות חדשות, אלא בהקמתה של עיר חדשה.
    עוד לדבריו, אין הגבלה בהשתתפות במכרז לחילונים, אך התכנון מיועד לאוכלוסייה החרדית. "התכנון כאן מותאם לציבור החרדי. אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע להתגורר במקום. אבל אין תכנון שחוסם את הציבור החרדי, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים".
    זה אומר שאם ציבור חרדי גדול יבא לשם לא יהיו לו חסמים תכנוניים - לפחות לחלק מהעיר ששווק בהתחלה - וזה חשוב מאוד.

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..

    אף אחד לא חושב שהמצב היום שהיא בדרך להיות עיר חרדית, אבל יש פונציאל גדול להקים בה קהילה חרדית פורחת וגדולה הרבה יותר מהקהילה הקיימת היום.

  • @ia90990
    כתבה על הכרזת שר השיכון דאז אטיאס שחריש תוכננה לחרדים
    מתוך הכתבה :
    השר אטיאס ותוכנית העיר חריש

    שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, אמר כי אין מדובר רק בשיווק של 5,000 יחידות חדשות, אלא בהקמתה של עיר חדשה.
    עוד לדבריו, אין הגבלה בהשתתפות במכרז לחילונים, אך התכנון מיועד לאוכלוסייה החרדית. "התכנון כאן מותאם לציבור החרדי. אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע להתגורר במקום. אבל אין תכנון שחוסם את הציבור החרדי, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים".
    זה אומר שאם ציבור חרדי גדול יבא לשם לא יהיו לו חסמים תכנוניים - לפחות לחלק מהעיר ששווק בהתחלה - וזה חשוב מאוד.

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..

    אף אחד לא חושב שהמצב היום שהיא בדרך להיות עיר חרדית, אבל יש פונציאל גדול להקים בה קהילה חרדית פורחת וגדולה הרבה יותר מהקהילה הקיימת היום.

    @משהמשה
    לפני כמה זמן הכתבה..?
    אני מדבר איתך על דברים לפני 30 שנה.. ואנשים מהאזור שמה.. לא אנשי המרכז שמנסים לתת להם כתבות כדי לקדם מקום..

  • @משהמשה
    לפני כמה זמן הכתבה..?
    אני מדבר איתך על דברים לפני 30 שנה.. ואנשים מהאזור שמה.. לא אנשי המרכז שמנסים לתת להם כתבות כדי לקדם מקום..

    פוסט זה נמחק!
  • @ia90990
    כתבה על הכרזת שר השיכון דאז אטיאס שחריש תוכננה לחרדים
    מתוך הכתבה :
    השר אטיאס ותוכנית העיר חריש

    שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, אמר כי אין מדובר רק בשיווק של 5,000 יחידות חדשות, אלא בהקמתה של עיר חדשה.
    עוד לדבריו, אין הגבלה בהשתתפות במכרז לחילונים, אך התכנון מיועד לאוכלוסייה החרדית. "התכנון כאן מותאם לציבור החרדי. אנחנו לא מונעים מאף אחד להגיע להתגורר במקום. אבל אין תכנון שחוסם את הציבור החרדי, כמו דיור במגדלים, או שטחי ציבור לא מותאמים".
    זה אומר שאם ציבור חרדי גדול יבא לשם לא יהיו לו חסמים תכנוניים - לפחות לחלק מהעיר ששווק בהתחלה - וזה חשוב מאוד.

    @ia90990 כתב בהאם יחד עם גדולי הרבנים ניתן לשכנע זו"צים לעבור לחריש עם תעסוקה נוחה לנשים, במקום טאבו משותף בב"ב?:

    אם תשאלו חילונים סטנדרט או דתיים לאומיים סטנרדט מהאזור הם לא חושבים בכלל ש"חריש הופכת לקרית ספר.." ובכלל לא קרוב..

    אף אחד לא חושב שהמצב היום שהיא בדרך להיות עיר חרדית, אבל יש פונציאל גדול להקים בה קהילה חרדית פורחת וגדולה הרבה יותר מהקהילה הקיימת היום.

    @משהמשה
    נ.ב הכתבה מ"דה מרקר" לענ"ד הם לא הכי שוחרי דת וברור שהם ינסו לכתוב תרחיש איימים של מונופול חרדי בדיוק כמו כל גוף שונא דת אחר..
    המציאות היום שהמון צעירים חילונים מפרדס חנה - כרכור וחדרה עוברים לשם ביחד עם דתיים לאומיים מאור עקיבא והאזור ובנוסף לחרדים מהמרכז..
    מה שכן.. מידיעה עם חברים שגרים שמה.. תכננו שם שכונות שלמות מראש עד לפרטים הכי קטנים של גינות ורק "בתי כנסת" שכחו.. ומנסים לעשות קרוואנים עם אבן ירושלמית שיהיה יפה וישתלב בנוף העיקר שיסכימו.. [בעז"ה נקווה שכן..]
    אז איך בדיוק העיר תוכננה לחרדים..?

  • @משהמשה
    נ.ב הכתבה מ"דה מרקר" לענ"ד הם לא הכי שוחרי דת וברור שהם ינסו לכתוב תרחיש איימים של מונופול חרדי בדיוק כמו כל גוף שונא דת אחר..
    המציאות היום שהמון צעירים חילונים מפרדס חנה - כרכור וחדרה עוברים לשם ביחד עם דתיים לאומיים מאור עקיבא והאזור ובנוסף לחרדים מהמרכז..
    מה שכן.. מידיעה עם חברים שגרים שמה.. תכננו שם שכונות שלמות מראש עד לפרטים הכי קטנים של גינות ורק "בתי כנסת" שכחו.. ומנסים לעשות קרוואנים עם אבן ירושלמית שיהיה יפה וישתלב בנוף העיקר שיסכימו.. [בעז"ה נקווה שכן..]
    אז איך בדיוק העיר תוכננה לחרדים..?

    @ia90990
    אני לא יודע אם אתה צעיר.
    אני זוכר את הדברים בזמן אמת, לא היה אפשרי מבחינה חוקית לתכנן אותה כעיר חרדית עם מוסדות חרדים ובתי כנסת,
    ולכן כמו שכתוב בכתבה היא תוכננה עם אפשרות לחרדים, והקומבינה הייתה שהחרדים יזכו במכרזים כי כולם ילכו יחד, ואכן החרדים זכו בכל המכרזים של העיר והיא הייתה אמורה להיות חרדית לגמרי.
    אבל החילונים והדת"ל שהפסידו במרכז הראשון עתרו לבית משפט שהמכרזים של החרדים מתואמים יחד וזה לא חוקי, ובית המשפט פסל את כל ההצעות המתואמות של החרדים, למעט נראה לי 3 של קהילות ספרדיות שהיו קשורות אלי להרב בעדני או משהו דומה.
    ואחרי פסילת ההצעות של החרדים זכו החילונים והדת"ל במכרזים.
    אני זוכר את זה בעצמי זה היה מדובר בכל העיתונות החרדית בלי סוף

  • @ia90990
    אני לא יודע אם אתה צעיר.
    אני זוכר את הדברים בזמן אמת, לא היה אפשרי מבחינה חוקית לתכנן אותה כעיר חרדית עם מוסדות חרדים ובתי כנסת,
    ולכן כמו שכתוב בכתבה היא תוכננה עם אפשרות לחרדים, והקומבינה הייתה שהחרדים יזכו במכרזים כי כולם ילכו יחד, ואכן החרדים זכו בכל המכרזים של העיר והיא הייתה אמורה להיות חרדית לגמרי.
    אבל החילונים והדת"ל שהפסידו במרכז הראשון עתרו לבית משפט שהמכרזים של החרדים מתואמים יחד וזה לא חוקי, ובית המשפט פסל את כל ההצעות המתואמות של החרדים, למעט נראה לי 3 של קהילות ספרדיות שהיו קשורות אלי להרב בעדני או משהו דומה.
    ואחרי פסילת ההצעות של החרדים זכו החילונים והדת"ל במכרזים.
    אני זוכר את זה בעצמי זה היה מדובר בכל העיתונות החרדית בלי סוף

    @משהמשה
    שוב.. "אמור" זה שם של דג כידוע.. ולא בונים עליו.. וזה שניסו לקמבן לא אומר שבנו את העיר לשם כך..
    ואני מדבר איתך לא על 10 שנים אחורה.. אלא על לפחות 35 - 40 שנה אחורה... ככה שמכירים את ההיסטוריה..

  • @משהמשה
    שוב.. "אמור" זה שם של דג כידוע.. ולא בונים עליו.. וזה שניסו לקמבן לא אומר שבנו את העיר לשם כך..
    ואני מדבר איתך לא על 10 שנים אחורה.. אלא על לפחות 35 - 40 שנה אחורה... ככה שמכירים את ההיסטוריה..

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • כי אם החרש תחריש...

    נדל"ן ומשכנתאות קהילה ליטאית
    34
    4 הצבעות
    34 פוסטים
    843 צפיות
    ר
    מצרף פה שתי מאמרים של שתי אנשים מחוץ לחריש שההסתובבו לאחרונה ממש בחריש והנה התובנות שלהם נ.ב. מתנצל מראש אם זה מעצבן או חופר למישהו מאמר של ניסן עציוני על חריש: חלק מרכזי מאד בהתיישבות חרדית באזור מגורים, ביצירת הוויה ישיבתית ותחושה של שייכות בשכונה חילונית שמתחילה להתמלא פתאום בזוגות צעירים שמנסים להפריח את השממה, תלויה בוותק של התושבים, בחיבור שלהם למקום, תחשבו על דיירים שגרים שנים באזור, שגדלו בו, שמתגוררים בסמיכות למשפחה ולהורים, בדירה משלהם בה הספיקו כבר להשקיע, ומצאו עבודה וסידור לילדים, הקבוצה החרדית שמגיעה לפתע לשכונה ולעיר ועלולה לפגוע בצביון הותיק שלה לא מבריחה אותם, אם כבר גורמת להם לעמוד ולהלחם על הסביבה הטבעית שלהם. שונה מכך הם דיירים חדשים, אנשים שרק בשנים האחרונות קבעו בעיר את מושבם, שעדיין לא בה רכשו דירה, ההורים שלהם והמשפחה שלהם בכלל לא גרים באזור, מה שבין כה מקשה עליהם להתרגל לאזור החדש, וברגע שמגיעה קבוצה חרדית זה סיבה והזדמנות עבורם לנסות למצוא את עצמם במקום חדש. את הפספוס הגדול של העיר חריש סיימנו לבכות כבר מזמן, את עצת אחיתופל שסיימה את העתיד החרדי של העיר שתוכננה עבורו גם למדנו הדק, בתקווה שלא תשנה במקומות נוספים, ועדיין יש בעיר הזו כל כך הרבה נקודות ותקוות שאני חייב לעצור ולדבר עליה. בעיר חריש של ימינו כבר לא עומד בראש - ראש עיר עם כיפה שחורה שפותח עסקים בשבת, יש בה תשתית מצוינת להתיישבות חרדית, בניינים נמוכים בלי צורך במעלית שבת, עירוב, חנויות כשרות למהדרין לא רק של אוכל אלא גם של ביגוד, בתי כנסת, מוסדות חינוך מצוינים, כוללים, מאפיות, צולנטיות, אפילו מקומונים חרדים ואתר חרדי יש בה, גם תחבורה ציבורית לריכוזים חרדים יש במינון נמוך, ונציגי ציבור חרדים שיושבים בקואליציה ודואגים לצורכי הציבור. הכל מוכן ומזומן בצורה חדשה יפה ומבריקה, עיר חדשה ומצוחצחת, חוץ מדבר אחד, הצביון, סגנון האנשים שכבר הגיעו לחריש מהמגזר החרדי הוא צבעוני מאד ורחב מידי, מה שמקשה על גיבוש מסודר של קהילות בעיר, מה שחסר לעיר הזו זה התגבשות מסודרת של בוגרי ישיבה מסוימת, של קהילה אחת, של אנשים מאותו הצבע והסגנון שיתנו החייאה לעתיד התורני של העיר וירימו אותה לגבהים עצומים. ועכשיו לחלק שגרם לי לכתוב עכשיו את המאמר, העיר חריש היא כנראה זו המאכזבת ביותר למשקיעים, מחירי הדירות בה לא מפסיקים לרדת, הרבה מהזוכים בהגרלות מחיר למשתכן האחרונה העדיפו לוותר על הזכיה שלהם כי איתרו דירה שכבר בנויה באותו המחיר בעיר, אבל זו בדיוק הסיבה שהיא מתאימה למי שמחפש דירה למגורים. בשבועות אלו משתחררים לשוק שגם ככה המחירים בו יורדים, עוד עשרות ומאות דירות מפרויקטים בשכונת בצוותא, של זוכים במחיר למשתכן שמעכשיו מותר להם למכור את הדירות שלהם, זה עשוי להציף את השוק ולהוריד עוד יותר את המחירים שגם היום נעים על 1,300 1,400 לדירות מכובדות עם מרפסות ענק, חניה צמודה ומחסן מוסדר. מחירים שפוים לחלוטין, במיקום מרכזי סמוך ונראה לכביש שש, לא בסמיכות לג'והאריש, לא רחוק כמו עכו על הנייר, לא נתיבות שבדרום הרחוק, ולא רכסים שבצפון, כל מה שחסר לעיר הזו, זה צביון שונה, התגבשות של קבוצה של 100 או 200 משפחות יכולות בקלות לשנות אותה מהקצה אל הקצה. יש נתון דרמטי שיקל מאד על שינוי כזה, העיר חריש, היא העיר בה גרים מספר השוכרים הגבוה ביותר בארץ, למעלה מ52% מתושבי העיר הם בכלל שוכרים, (הרבה מאד מהמשכירים הם חרדים, אבל זה נושא נפרד) ברגע שהם ירגישו שלא בנוח, בשניה שהם ירגישו שמשהו בסגנון של העיר שבה הם חיים משתנה, הם לא ימהרו להאבק, אלא פשוט לא יחדשו חוזה וינטשו את העיר, האחיזה שלהם בעיר היא חלשה ויכולה ברגע אחד להתחלף למקום אחר. כל מה שהעיר הזו צריכה, זה התאגדות של אנשים יוזמתיים שיובילו מעבר המוני אליה, בצורה בטוחה ונכונה שלא תקפיץ את המחירים, ואולי יום אחד נגלה שכל הפספוס הגדול במכרזים פגע בכלל בקבלנים, אבל לציבור זה היה רווח והצלה ממקום אחר, עשור מאוחר יותר. ההתיישבות הזו חייבת לבוא בהתארגנות, בתכנון, באסטרטגיה, בעיקר כדי שלא להעלות את המחירים שמתייקרים אוטומטית בכל עיר שעוברת תהליך של הגעת חרדים. בחריש יש את כולם, יש בה את כל הסגנונות, את כל הרבדים, את כל הצורות, הבעיה שלה שיש בה רק קצת מהכל, ברגע שיהיה ריבוי לאחד הסגנונות, הוא זה שיוביל את הקו בעיר ויהפוך אותה למקום עם צורה ספציפית. לתגובות nisanetzioni@gmail.com מאמר של יעקב רינייץ מומחה נדל"ן על חריש בית שמש של הצפון? יצאתי לבדוק את המהפכה בחריש אחת לכמה שבועות אני יוצא מהמשרד לשטח. אני מאמין שאין תחליף למראה עיניים כדי להבין איפה באמת נמצאת ההזדמנות הבאה. בסיורים האלו אני מגלה בכל פעם מחדש את החוסן הנפשי של האברכים שלנו. המעבר לפריפריה הוא צעד לא מובן מאליו, והם -בנחישותם- משמשים כעמוד האש שלפני המחנה. ביום חמישי האחרון סיירתי בחריש (רק 50 דקות מבני ברק). העיר שהייתה ההבטחה הגדולה לפני 15 שנה, עדיין נמצאת בתהליך של חיפוש עצמי, אבל הנתונים בשטח מספרים סיפור מרגש: העובדות בשטח: אמנם אין שכונה חרדית מובהקת, אך אין רחוב שאין בו משפחות חרדיות. בניגוד לאוכלוסייה הכללית שרובה בשכירות, המשפחות החרדיות רוכשות דירות וקובעות יתד. הצמיחה המטאורית: לפני 6 שנים היו כאן פחות מ-200 משפחות. כיום אנחנו מתקרבים ל-3,000 – כשליש מהעיר! במוסדות החינוך והגיל הרך, המספרים גבוהים אף יותר. הזדמנות במחיר: המחירים כיום נעים בין 12,000 ל-14,000 ש"ח למ"ר, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה. השורה התחתונה: מי שזוכר את בית שמש של לפני 30 שנה, מזהה את התבנית. חריש הולכת, לכאורה, בדיוק באותו נתיב וזה הזמן להחזיק את העיר הזו חזק על המכ"ם.
  • 3 הצבעות
    8 פוסטים
    623 צפיות
    ש
    מה יהיה?
  • 1 הצבעות
    41 פוסטים
    1k צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    אני מסיכמה מאוד שיש אי וודאות. יש סיכויים לתרחישים ל 2 הכיוונים וייתכן שאכן תהיה עלייה בפריפריה וירידה במרכז מה שלמעשה אומר כך: מדרבן את הזוגות הצעירים להיכנס לרכישה של קורת גג בלי לדחות, ואת המשקיעים להיכנס רק להשקעות חכמות שלא תלויות בעליית מחיר. מהשטח אני כבר רואה עלייה סמויה בפריפריה שמתבטאת המקומות מסוימים בעליית מחיר, ובמקומות אחרים בצמצום בהיצע הגדול שהיה בתקופה האחרונה.
  • 8 הצבעות
    93 פוסטים
    3k צפיות
    רציניר
    @אברך-מהמרכז תודה. אתקשר מחר בל"נ
  • השקעה בנדל"ן בעת הזו, נכון או לא?

    נדל"ן ומשכנתאות
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    414 צפיות
    מ
    https://magdilim.co.il/140520251232-2/