כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה.
וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות.
נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית.
הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון.
כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי.
ובכן,
התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית.
ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה.
מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה.
דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים.
מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח.
כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים.
דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין.
חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית.
בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים.
א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו.
כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:
חסידות מאוד גדולה
חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד
חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה.
ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים
ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה.
ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים
הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט.
חסידות גור
חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה.
חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין.
בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד.
בחסידות קיימת 'ועדת דיור'
חסידות צאנז
צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה.
לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים.
לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה.
חסידות ויז'ניץ
בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות.
כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות.
חסידות קרלין
גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר.
חסידות בעלזא
בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק.
לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד.
חסידויות נוספות
ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד.
ריכוזים חסידיים
בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל.
כלל חסידי
לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות.
אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה.
לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה