דילוג לתוכן

מדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?

כלכלת המשפחה
5 3 194 3
  • האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

    הפיזור שלא היה

    בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

    קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

    המינוף שהופך לפח

    רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

    העלות החבויה של "ביטחון שקט"

    אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

    דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

    הלקח למשקיעים

    האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

    המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

    כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

    למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

  • האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

    הפיזור שלא היה

    בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

    קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

    המינוף שהופך לפח

    רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

    העלות החבויה של "ביטחון שקט"

    אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

    דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

    הלקח למשקיעים

    האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

    המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

    כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

    למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    כשיש משכנתא אז גם (וודאי)יש ביטוח לדירה.

  • ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

  • ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

  • @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

    @חופש-כלכלי כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

    לא...

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    116 צפיות
    צ
    @לחכמים-לחם כנראה התכוונת שאין מסלול שהוא מחקה מדד מסויים חוץ ממסלול עוקב מדד S&P500, מסלול עוקב מדדי מניות משלב כמה מדדים, ובחלקם הוא די עוקב אחרי הנאסד"ק 100. או מסלול הלכה של אינפיניטי שעוקב אחרי מדד עולמי.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    298 צפיות
    שמיל שמילש
    אין טעם להאריך במקום שהאריכו בו רבים אך בגדול ההשקעה במדדים לא באמת חשופה לשער הדולר https://www.hasolidit.com/kehila/threads/ריכוז-כל-הפוסטים-בנושא-גידור-מט-ח-וסיכון-מט-ח.5393/
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    185 צפיות
    התותח זה אניה
    @אשר-רוזנבוים לא בטוח משום שאין שום דבר שדוחף אותם להאריך את התוקף ואם יש עליה בעליות הגיוס הבנק לא יאריך את התוקף
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    254 צפיות
    פרנסה משמיםפ
    אני שמעתי על ''זול'' 100 לחודש ועל ''יקר'' 200 לחודש
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    110 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!