דילוג לתוכן

האסטרטגיה בשוק ההון!

שוק ההון והשקעות
65 13 4.0k 10
  • @צמיחה
    תרשה לי לחדד את דבריך:
    נכון שחונכנו שלא לתזמן את השוק, ולהתעלם מהגרף ומהסיבות שכביכול יובילו את התנודה הבאה.
    אך כל זה בתמונת המיקרו,
    בתמונת המקרו- כן נכון לתזמן, וכן נכון להיות ערני, ואפי' לנסות ללמוד לאן פני השוק, כל עוד טווח התחזית שלך הוא של כמה שנים קדימה. ע"כ.
    והנה תגובתי:
    יתכן שאתה צודק ברמה האישית (ואני אישית כנראה גם הולך להתנהג בסגנון הזה), אך ציבור האברכים הרחב שהוא קהל היעד של @ארגון-בנקל (ודומיו), מורכב בעיקר מכאלו שלא מתאים להם לתזמן אפי' ברמת המקרו, והמטרה היתה לתת להם כללים ברורים באיזה אופן ניתן להשקיע בשוק ההון באופן מניב וחסר סיכון עם 0 התעסקות במהלך 20 שנה הבאות,
    וכשאתה צריך לדבר לכזה קהל יעד, אתה חייב לדבר ברמה המקצועית ולא ברמה האישית, ולתת כללים פשוטים וברורים המובנים לכולם.
    ולא לומר שכל אחד יעשה מה שנכון עבורו, עם כמה סיכון שהוא מוכן ומתאים לו לקחת, ולפי איך שהוא "נושם" את השוק,
    אלא כללים שיהיו אחידים לכלל הציבור, וזה מחייב להיות מבוסס על מחקרים בלתי מתפשרים שהסיכון עומד על קרוב ל0%.
    ובשל כך נפשי בשאלתי:
    מה האסטרטגיה ברמה המקצועית שתהיה נבונה עבור כלל הציבור?
    (וכמובן שברמה האישית, מי שמבין בזה, יזוז מהכללים עבור התייעלותו האישית כיון שיש בזה הרבה משתנים, ובודאי שלכל יחיד יש איך להתייעל)
    שלא ניכשל חלילה בעצה שאינה הוגנת.
    @ארגון-בנקל @מונטיפיורי ?

    בענין נטילת הלואה כתחליף למשיכת הכסף, כבר כתבתי ע"ז שאם היה ניתן לקחת הלואה כנגד כל הסכום, מה טוב, (ואם אינך צריך את כל הסכום בלא"ה אל תמשוך אלא כמה שאתה צריך),
    ובפרט שאנו מדברים על מצב של ירידה או התרסקות שאז חסר שם הרבה כסף,
    לכן זה לא פיתרון שניתן לסמוך ולבנות עליו מראש.

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    בענין נטילת הלואה כתחליף למשיכת הכסף, כבר כתבתי ע"ז שאם היה ניתן לקחת הלואה כנגד כל הסכום, מה טוב, (ואם אינך צריך את כל הסכום בלא"ה אל תמשוך אלא כמה שאתה צריך),

    מקסימום ניתן להעביר למסלול סולידי [לא שאני סבור שזה הצעד הכי חכם, אך אפשרי] ולקבל הלוואה של 70 אחוז
    את ה30 אחוז הנותרים ניתן לקבל מאיפה שהיינו מקבלים עד היום את ההלוואות, בנקים גמחים וכדו'

    לא בהכרח שכל בעיה שתצוץ יהיה לנו פתרון מראש, אך אם נוכל לצמצמם את הבעיה מ80 אחוז ל20 אחוז עשינו הרבה [מה גם שמדובר ביותר]
    מה גם שאם נפקיד סכום גדול יותר מהמיועד לילד אחד גם נפילה כדוגמת 2008 של 50 אחוז תשאיר אותנו עם הלוואה יפה מאוד שניתן להמשיך הלאה ולקהרוויח גם מהלעיות שיבואו לאחמ"כ

  • @צמיחה
    תרשה לי לחדד את דבריך:
    נכון שחונכנו שלא לתזמן את השוק, ולהתעלם מהגרף ומהסיבות שכביכול יובילו את התנודה הבאה.
    אך כל זה בתמונת המיקרו,
    בתמונת המקרו- כן נכון לתזמן, וכן נכון להיות ערני, ואפי' לנסות ללמוד לאן פני השוק, כל עוד טווח התחזית שלך הוא של כמה שנים קדימה. ע"כ.
    והנה תגובתי:
    יתכן שאתה צודק ברמה האישית (ואני אישית כנראה גם הולך להתנהג בסגנון הזה), אך ציבור האברכים הרחב שהוא קהל היעד של @ארגון-בנקל (ודומיו), מורכב בעיקר מכאלו שלא מתאים להם לתזמן אפי' ברמת המקרו, והמטרה היתה לתת להם כללים ברורים באיזה אופן ניתן להשקיע בשוק ההון באופן מניב וחסר סיכון עם 0 התעסקות במהלך 20 שנה הבאות,
    וכשאתה צריך לדבר לכזה קהל יעד, אתה חייב לדבר ברמה המקצועית ולא ברמה האישית, ולתת כללים פשוטים וברורים המובנים לכולם.
    ולא לומר שכל אחד יעשה מה שנכון עבורו, עם כמה סיכון שהוא מוכן ומתאים לו לקחת, ולפי איך שהוא "נושם" את השוק,
    אלא כללים שיהיו אחידים לכלל הציבור, וזה מחייב להיות מבוסס על מחקרים בלתי מתפשרים שהסיכון עומד על קרוב ל0%.
    ובשל כך נפשי בשאלתי:
    מה האסטרטגיה ברמה המקצועית שתהיה נבונה עבור כלל הציבור?
    (וכמובן שברמה האישית, מי שמבין בזה, יזוז מהכללים עבור התייעלותו האישית כיון שיש בזה הרבה משתנים, ובודאי שלכל יחיד יש איך להתייעל)
    שלא ניכשל חלילה בעצה שאינה הוגנת.
    @ארגון-בנקל @מונטיפיורי ?

    בענין נטילת הלואה כתחליף למשיכת הכסף, כבר כתבתי ע"ז שאם היה ניתן לקחת הלואה כנגד כל הסכום, מה טוב, (ואם אינך צריך את כל הסכום בלא"ה אל תמשוך אלא כמה שאתה צריך),
    ובפרט שאנו מדברים על מצב של ירידה או התרסקות שאז חסר שם הרבה כסף,
    לכן זה לא פיתרון שניתן לסמוך ולבנות עליו מראש.

    @הגיוני
    אני מסכים עם החידוד וגם עם התגובה.
    אבל אין אפשרות להגיד כמה כללים לציבור שלם וזהו,
    הרי כל התוכניות שעושים היום הם סתם באויר,
    קח סכום כסף, תשקיע, ותקצור פירות בעוד כמה שנים,
    וכולם יודעים שזה לא יספיק להוצאות הדירה.
    וגם אף אחד לא עושה את זה לכל הילדים,
    כמו שאת הגמ"ח המרכזי הרבה לא עושים לכל הילדים.
    רק מי שהולך לייעוץ מסודר יכול להשקיע סכומים גבוהים,
    עם תהליך נכון.
    אבל רק בודדים הולכים לייעוץ.

    לרוב האנשים צריך לומר תפתחו קופת גמל להשקעה תעשו הו"ק, ותמשיכו ללמוד ולהתפלל. או שתיקחו הלוואה גדולה ותפקידו שם.

    לפעמים אני חושב שאולי יותר כדאי להגיד לאנשים תקחו הלוואה של 100,000 ש"ח תשימו בשוק ההון, ובעוד 40 שנה יהיה לכם כסף כדי לסגור את כל החובות.

  • @הגיוני
    אני מסכים עם החידוד וגם עם התגובה.
    אבל אין אפשרות להגיד כמה כללים לציבור שלם וזהו,
    הרי כל התוכניות שעושים היום הם סתם באויר,
    קח סכום כסף, תשקיע, ותקצור פירות בעוד כמה שנים,
    וכולם יודעים שזה לא יספיק להוצאות הדירה.
    וגם אף אחד לא עושה את זה לכל הילדים,
    כמו שאת הגמ"ח המרכזי הרבה לא עושים לכל הילדים.
    רק מי שהולך לייעוץ מסודר יכול להשקיע סכומים גבוהים,
    עם תהליך נכון.
    אבל רק בודדים הולכים לייעוץ.

    לרוב האנשים צריך לומר תפתחו קופת גמל להשקעה תעשו הו"ק, ותמשיכו ללמוד ולהתפלל. או שתיקחו הלוואה גדולה ותפקידו שם.

    לפעמים אני חושב שאולי יותר כדאי להגיד לאנשים תקחו הלוואה של 100,000 ש"ח תשימו בשוק ההון, ובעוד 40 שנה יהיה לכם כסף כדי לסגור את כל החובות.

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,
    אז מה כל הרעש של ה400% ב20 שנה וכו'?
    באמת מנסה להבין...
    מרגיש שלא מדברים על האסטרטגיה...
    שמים את הכסף קודם כל... ובהמשך נחליט...
    אולי נחשוב רגע מה האסטרטגיה שלנו בצורה ברורה ומסודרת?

  • @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,
    אז מה כל הרעש של ה400% ב20 שנה וכו'?
    באמת מנסה להבין...
    מרגיש שלא מדברים על האסטרטגיה...
    שמים את הכסף קודם כל... ובהמשך נחליט...
    אולי נחשוב רגע מה האסטרטגיה שלנו בצורה ברורה ומסודרת?

    @הגיוני
    מסכים איתך,
    עכשיו העדר זה להכניס כסף לשוק ההון,
    בעוד כמה שנים יהיה עדר להעביר למסלול סולידי,
    או ללמוד מסחר באופציות.

    נגיד כך,
    לרוב האנשים הכי טוב קופת גמל להשקעה,
    כך אפשר להעביר למסלול סולידי יותר כמה שנים לפני שמושכים את הכסף,
    ובלי ליצור אירוע מס.
    ואלה שבחרו במסחר עצמאי,
    או שיצטרכו ליצור אירוע מס ולעבור למסלול סולידי שיהיה מתאים באותה עת,
    או שיקנו אופציות כשיטת אהרן זלץ.

    אבל,
    אני בהחלט מצדיק שדבר ראשון זה להתחיל להשקיע,
    אח"כ לבדוק מה יותר טוב בשבילי.
    כי אם קודם בודקים מה יותר טוב ומחפשים את ההכי טוב,
    מאבדים זמן יקר מאוד.

    ולגבי הטווח של זמן ארוך,
    זה מתחלק בין הפקדה ח"פ להפקדה בשיטת המיצוע,
    ורק בגלל שהפקדה ח"פ בשנת 2000 לקח 13 שנה עד שהתחילו לראות תשואה על הכסף, במדד S&P500.
    ובנאסד"ק 100 לקח קצת יותר.

    אבל אף אחד לא חושב שזה יקרה שוב,
    אבל א"א לדעת.
    היום הרבה יותר קל למשוך את הכסף ולהזיז אותו ממקום למקום,
    משברים נגמרים הרבה יותר מהר.
    ולכן יש היגיון לקחת סיכון גם בפחות שנים.

    מצד שני,
    מכיון שזה כבר קרה בהיסטוריה,
    זה סיכון שצריך להבין אותו ולקחת אותו בחשבון.

  • @הגיוני
    מסכים איתך,
    עכשיו העדר זה להכניס כסף לשוק ההון,
    בעוד כמה שנים יהיה עדר להעביר למסלול סולידי,
    או ללמוד מסחר באופציות.

    נגיד כך,
    לרוב האנשים הכי טוב קופת גמל להשקעה,
    כך אפשר להעביר למסלול סולידי יותר כמה שנים לפני שמושכים את הכסף,
    ובלי ליצור אירוע מס.
    ואלה שבחרו במסחר עצמאי,
    או שיצטרכו ליצור אירוע מס ולעבור למסלול סולידי שיהיה מתאים באותה עת,
    או שיקנו אופציות כשיטת אהרן זלץ.

    אבל,
    אני בהחלט מצדיק שדבר ראשון זה להתחיל להשקיע,
    אח"כ לבדוק מה יותר טוב בשבילי.
    כי אם קודם בודקים מה יותר טוב ומחפשים את ההכי טוב,
    מאבדים זמן יקר מאוד.

    ולגבי הטווח של זמן ארוך,
    זה מתחלק בין הפקדה ח"פ להפקדה בשיטת המיצוע,
    ורק בגלל שהפקדה ח"פ בשנת 2000 לקח 13 שנה עד שהתחילו לראות תשואה על הכסף, במדד S&P500.
    ובנאסד"ק 100 לקח קצת יותר.

    אבל אף אחד לא חושב שזה יקרה שוב,
    אבל א"א לדעת.
    היום הרבה יותר קל למשוך את הכסף ולהזיז אותו ממקום למקום,
    משברים נגמרים הרבה יותר מהר.
    ולכן יש היגיון לקחת סיכון גם בפחות שנים.

    מצד שני,
    מכיון שזה כבר קרה בהיסטוריה,
    זה סיכון שצריך להבין אותו ולקחת אותו בחשבון.

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    עכשיו העדר זה להכניס כסף לשוק ההון,
    בעוד כמה שנים יהיה עדר להעביר למסלול סולידי,
    או ללמוד מסחר באופציות.

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @הגיוני
    אני מסכים עם החידוד וגם עם התגובה.
    אבל אין אפשרות להגיד כמה כללים לציבור שלם וזהו,
    הרי כל התוכניות שעושים היום הם סתם באויר,
    קח סכום כסף, תשקיע, ותקצור פירות בעוד כמה שנים,
    וכולם יודעים שזה לא יספיק להוצאות הדירה.
    וגם אף אחד לא עושה את זה לכל הילדים,
    כמו שאת הגמ"ח המרכזי הרבה לא עושים לכל הילדים.
    רק מי שהולך לייעוץ מסודר יכול להשקיע סכומים גבוהים,
    עם תהליך נכון.
    אבל רק בודדים הולכים לייעוץ.

    בקיצור: מי שלא הולך ליעוץ לא יוכל לחתן ילדים עם סנופי וכו'...

    זאת אומרת שבכדי לענות על הצורך הציבורי צריך פגישות יעוץ רבות מאוד.
    הבעיה היא שרוב הציבור מתקמצן במקום הלא נכון, כמו פגישת יעוץ בשוק ההון, או בנדלן בתשלום למתווך תשלום לעו"ד וכו'. ומפסידים סכומים גדולים הרבה יותר.

    אולי כדאי למצוא מתווה שהפגישה עצמה תהיה חינמית, אבל... אם במקרה שהיועץ נותן למתייעצים אופק שהם לא חשבו עליו ובגללו הם ישקיעו הרבה יותר, במקרה כזה הם ישלמו.
    אני זורק רעיון לא בשל - צריך לחשוב על מתווה אמיתי.

    רוב האנשים לא מוכנים לשלם, כי מי אמר שיצא לי משהו מזה, ואני בעצמי מבין, ומספיק לי לשאול את חברי בשטיבל או בחדר קפה או בפורום ....

    אבל אם בתחילת הפגישה המתייעץ מציג את התוכניות שלו ואם בסופה הוא ישקיע כפול ממה שתכנן הוא ישלם על הפגישה.
    זה נותן את השליטה למתייעץ, הוא יכול שלא לשלם בסוף...
    אבל כמובן שיש אנשים שיגידו הוא שכנע אותי להשקיע יותר כדי שאשלם לו.

    בקיצור צריך ואפשר למצוא מתווה שיתאים.

    כמו"כ אם באמת היועצים סוברים שלאחר פגישת יעוץ התוצאה תהיה שונה לגמרי.
    אני במקומם הייתי יוצא במבצע מוגבל למספר פגישות חינמיות לחברי הפורום כשלאחר הפגישה המתייעצים יכתבו בפורום כמה הם חשבו בהתחלה וכמה הם משקיעים, וכדומה .

    אני בכל מקרה מסכים לגמרי עם דברי
    @צמיחה כתב בשוק ההון מול נדל"ן:

    אומרים שחינם שווה חינם...

    וכמפורש בגמ' בב"ק פ"ה ע"א: "אסיא דמגן במגן מגן שוה".

    אני לא לוקח אף פעם יעוץ חינמי, אלא להיפך אני משלם לאנשי המקצוע שמלווים את ההשקעה סכומים גבוהים,
    כי תמיד האיש מקצוע יכול לתת לך עוד טיפ עוד עיצה ששווה לך זהב, אבל אם שילמת בזול הוא לא יתאמץ בשבילך, אם אתה משלם יקר, היועץ מחוייב לך ואם הוא באמת יודע, הוא יתן לך תמורה שהיא הרבה הרבה יותר ממה ששילמת לו.

  • @הגיוני
    מסכים איתך,
    עכשיו העדר זה להכניס כסף לשוק ההון,
    בעוד כמה שנים יהיה עדר להעביר למסלול סולידי,
    או ללמוד מסחר באופציות.

    נגיד כך,
    לרוב האנשים הכי טוב קופת גמל להשקעה,
    כך אפשר להעביר למסלול סולידי יותר כמה שנים לפני שמושכים את הכסף,
    ובלי ליצור אירוע מס.
    ואלה שבחרו במסחר עצמאי,
    או שיצטרכו ליצור אירוע מס ולעבור למסלול סולידי שיהיה מתאים באותה עת,
    או שיקנו אופציות כשיטת אהרן זלץ.

    אבל,
    אני בהחלט מצדיק שדבר ראשון זה להתחיל להשקיע,
    אח"כ לבדוק מה יותר טוב בשבילי.
    כי אם קודם בודקים מה יותר טוב ומחפשים את ההכי טוב,
    מאבדים זמן יקר מאוד.

    ולגבי הטווח של זמן ארוך,
    זה מתחלק בין הפקדה ח"פ להפקדה בשיטת המיצוע,
    ורק בגלל שהפקדה ח"פ בשנת 2000 לקח 13 שנה עד שהתחילו לראות תשואה על הכסף, במדד S&P500.
    ובנאסד"ק 100 לקח קצת יותר.

    אבל אף אחד לא חושב שזה יקרה שוב,
    אבל א"א לדעת.
    היום הרבה יותר קל למשוך את הכסף ולהזיז אותו ממקום למקום,
    משברים נגמרים הרבה יותר מהר.
    ולכן יש היגיון לקחת סיכון גם בפחות שנים.

    מצד שני,
    מכיון שזה כבר קרה בהיסטוריה,
    זה סיכון שצריך להבין אותו ולקחת אותו בחשבון.

    @צמיחה
    חידדת את השאלה, ע"י שהעמדת את הצדדים לכאן ולכאן.
    אשמח אם יהיה למישהו גם תשובה!
    נ.ב.
    כמה הערות לגבי ההודעה עצמה:

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    אני בהחלט מצדיק שדבר ראשון זה להתחיל להשקיע,
    אח"כ לבדוק מה יותר טוב בשבילי.
    כי אם קודם בודקים מה יותר טוב ומחפשים את ההכי טוב,
    מאבדים זמן יקר מאוד.

    לא התכוונתי להתווכח אם זה, ברור!

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    לגבי הטווח של זמן ארוך,
    זה מתחלק בין הפקדה ח"פ להפקדה בשיטת המיצוע,

    אם אתה מתכוון להפקדות חודשיות- עיין בנאמר לעיל,
    אני לא חושב שיש הבדל.
    @מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...
    או שבאמת אין לכם תשובה ברורה (שאין בזה כל בעיה- אף אחד לא יודע הכל).
    אשמח לתגובה כלשהי מכם,
    תודה

  • מזמן רציתי להעלות לך את הפוסט הבא טוב שהקפצת שוב
    צורת הקצאת הנכסים
    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה, ההבדל בין 100 אחוז מניות או 75 ו25 אגח לא ניתן לחיזוי
    אם כך ניתן להוריד את תנודיות התיק באופן משמעותי לזמן בו אתה מעוניין למשוך.
    הייתי מכתב לכאן את @רחל-עומסי @ה.-שלמה אם איש להם המלצות בגדול איך היו מתזמנים את המשיכה
    גם את @ניסן-עציוני שאולי יגלה לנו אם בקורסים שנמסרו מהרב לבקוביץ יש איזה נוסחא שמתכננת משיכה מסודרת לחתונות הילדים [מדבר על חישוב בגדול לא על ירידה לפרטים]

  • מזמן רציתי להעלות לך את הפוסט הבא טוב שהקפצת שוב
    צורת הקצאת הנכסים
    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה, ההבדל בין 100 אחוז מניות או 75 ו25 אגח לא ניתן לחיזוי
    אם כך ניתן להוריד את תנודיות התיק באופן משמעותי לזמן בו אתה מעוניין למשוך.
    הייתי מכתב לכאן את @רחל-עומסי @ה.-שלמה אם איש להם המלצות בגדול איך היו מתזמנים את המשיכה
    גם את @ניסן-עציוני שאולי יגלה לנו אם בקורסים שנמסרו מהרב לבקוביץ יש איזה נוסחא שמתכננת משיכה מסודרת לחתונות הילדים [מדבר על חישוב בגדול לא על ירידה לפרטים]

    לא למשוך בהפסדים כיום רובם מבינים ב"ה
    ולכן כדאי להתארגן עם המשיכה כמה שנים קודם (תלוי בגובה הסכום, במטרה של הסכום ובאמצעים הנוספים העומדים לרשותנו).
    להתארגן הכוונה להוריד רמת סיכון.
    שימו לב, לא להוריד רמת סיכון בתקופה של ירידות!

    מה שאני אומרת ללקוחות שלי - מגיע דוח תקופתי תבדקו גם האם מסלול ההשקעה עדיין מתאים לצרכים שלי.

  • @צמיחה
    חידדת את השאלה, ע"י שהעמדת את הצדדים לכאן ולכאן.
    אשמח אם יהיה למישהו גם תשובה!
    נ.ב.
    כמה הערות לגבי ההודעה עצמה:

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    אני בהחלט מצדיק שדבר ראשון זה להתחיל להשקיע,
    אח"כ לבדוק מה יותר טוב בשבילי.
    כי אם קודם בודקים מה יותר טוב ומחפשים את ההכי טוב,
    מאבדים זמן יקר מאוד.

    לא התכוונתי להתווכח אם זה, ברור!

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    לגבי הטווח של זמן ארוך,
    זה מתחלק בין הפקדה ח"פ להפקדה בשיטת המיצוע,

    אם אתה מתכוון להפקדות חודשיות- עיין בנאמר לעיל,
    אני לא חושב שיש הבדל.
    @מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...
    או שבאמת אין לכם תשובה ברורה (שאין בזה כל בעיה- אף אחד לא יודע הכל).
    אשמח לתגובה כלשהי מכם,
    תודה

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...

    היות ואין לי ידע מקצועי בתחום אני לא נכנס לנושאים כאלו.

    אני מנהל בפורום "בנקל" ולא בארגון "בנקל".

  • יש מחקר ידוע המכונה מחקר טורניטי שקבע את כלל ה4 אחוז בממשיכה לטענתם במצב כזה כמעט בכל תרחיש הסיכויים הם כמעט 100 אחוז שהתיק ישרוד ואף יגדיל את עצמו.
    כלל ה4 אחוז מדבר כשהמשיכה צמודה למדד דהיינו שבמשך הזמן המשיכה גדלה לפי יוקר המחיה
    אם לא נצמד למדד אלא נדבר נטו על אחוזי הפרישה נראה שניתן למשוך קרוב ל7 אחוז בשנה ולמעלה מ90 אחוז שהתיק ישרוד כפי שנראה בטבלא הבאה [כבר נראה איך נגיע גם לאחוזים גבוהים יותר]
    table1.jpg
    כשאנחנו מדברם על משיכה לחתונות הילדים לא מדובר בדרך כלל על משיכה ל30 שנה אלא בעיקר ל20 או 25 שנה
    ניתן לראות בטבלא זו שבמידה והיינו מושקעים 100 במניות ל20 שנה 92 אחוז שהתיק ישרוד גם אם נמשוך 7 אחוז שנתי, במידה ונרצה למשוך 25 שנה הסיכויים יורדים ל90 אחוז.
    לאור האמור הייתי מבצע את החישוב הבא
    נדבר על משפחה של עשרה נפשות כאשר מטרת החיסכון היא כסף עבור הוצאות החתונה גרידא לא כולל התחייבויות.
    אם נבצע את החישוב לפי 150 אלף לחתונה מדובר בסכום של 1,500000
    בחישוב של משיכה שנתית ל20 שנה מדובר ב75000 כל שנה ע"מ שסכום זה לא יהווה יותר מ7 אחוז מהתיק נרצה להגיע ל 1,071000 שח בתיק ע"מ שיהיה לנו סכום מספק לחתונות הילדים ולא נקלע למינוס.
    [ניתן להמשיך את החישוב הלאה איך מגיעים לסכום הזה במצב בו כל אחד נמצא לפי חיושב של שנות הפקדה ותשואה, מחישוב גס בהפקדה של 20 שנה בתשואה של 8 אחוז מדובר בהפקדה של 1800 שח בחודש].
    אם נגדיל ונרצה למשוך 200,000 אלף לכל חתונה נרצה למשוך כל שנה כ100000, ולשם זה נצטרך שווי תיק של 1428000 [שלפי הנוסחא קודם מדובר בהפקדה חודשית של 2400 שח]
    אם נרצה לכלול גם את ההתחייבויות לדירות נצטרך לנסות להעריך כמה אתה מעוניין להתחייב על כל ילד וכמה בנים וכמה בנות יש לך [או עדיין בדרך אליך..]
    אם נעשה חלוקה גסה של חמישה ילדים תוספת של 100000 וחמישה נוספים בתוספת של 60000 אלף מדובר במשיכה שנתית של קצת יותר מ200 אלף לשנה בשיל זה תצטרך תיק של 2,900000 שח [ושוב בחישוב גס מדובר בהפקדה של 4900 לחודש אא"כ תחליט שהתשואה בניכוי דמי הניהול והמס יהיו יותר מ8 אחוז נניח לצורך הענין 10 אחוז במקרה זו תוכל להפקיד 3800 לחודש ותגיע לסכום המיועד].
    למעשה למעלה מ90 אחוז מהמקרים בו משכנו 7 אחוז התיק נשאר ולא רק שנשאר אלא תפח למימדים מדהימים נראה את זה בטבלא הבאה
    table3.jpg
    אם זה מונח 100 אחוז במניות התיק שהיה בו כמליון שקל לאחר 20שנה יהיה בו 4500 מליון.
    אם נבצע התאמות ולא נמשוך כל שנה כפי שקורה במציאות של חיתון ילדים ככל הנראה סיכויי התיק לשרוד גדולים יותר
    בנוסף אם נתאים את עצמנו לשוק וכשהשוק יהיה בירידות נמשוך פחות [או נדחה את המשיכה לשנה שנתיים] החוקרים הנ"ל אומרים שניתן למשוך אף שיעור גבוה יותר.
    וכן הערה נוספת אם ההפקדה נעשית דרך קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות הרבה יותר קל להגיע לאחוזי המשיכה להללו ואף גדולים יותר כך שכשיש ירידות ניקח הלוואה עד יעבור זעם ולאחמ"כ נבצע את המשיכות לפי הסדר המדובר כאן.
    אגב שכחתי לצרף לכאן את @י.-סנדרס לשמוע על המלצותיו בחיתון ילדים

  • @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...

    היות ואין לי ידע מקצועי בתחום אני לא נכנס לנושאים כאלו.

    אני מנהל בפורום "בנקל" ולא בארגון "בנקל".

    @מונטיפיורי
    תודה
    @ארגון-בנקל ?
    האם אתה מצטרף להנ"ל?

  • @מונטיפיורי
    תודה
    @ארגון-בנקל ?
    האם אתה מצטרף להנ"ל?

    הבהרה:
    שלא יובן ממני חלילה שאני מתנגד לרעיון של "בנקל",
    אני ממש בעד!!
    הם תרמו ותורמים המון לציבור, אם זה במודעות הפיננסית ואם זה בחלק הטכני למי שלא יודע לעשות את זה לבד.
    אני אישית עזרתי לארגון בכמה דרכים להתפתח ותמיד מדבר בעדו!
    ואם כבר... אז בהזדמנות זו באמת ייש"כ ענק לארגון בנקל על היוזמה והעשייה לטובת ציבור יראי ה'!!
    ישלם ה' לכם על פועלכם הטוב.

  • @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,
    אז מה כל הרעש של ה400% ב20 שנה וכו'?
    באמת מנסה להבין...
    מרגיש שלא מדברים על האסטרטגיה...
    שמים את הכסף קודם כל... ובהמשך נחליט...
    אולי נחשוב רגע מה האסטרטגיה שלנו בצורה ברורה ומסודרת?

    @הגיוני

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,

    אני חושב שיש כאן טעות
    לא הכוונה שצריך למשוך 12 שנה לפני התאריך שצריכים את הכסף אלא שכל התקופה הכוללת תהיה 12-15 שנה כך שגם אם יהיה הפסדים משמעותים בהתחלה זה יתקן את עצמו בהמשך וגם אם יהיה 5 שנים לפני המשיכה נפילה יצטבר מספיק רווחים שלא ימחקו
    אני שמעתי (אולי מאהרון סלומון לא זוכר) שרק שנתיים שלוש לפני המשיכה מורידים סיכון

  • @הגיוני

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,

    אני חושב שיש כאן טעות
    לא הכוונה שצריך למשוך 12 שנה לפני התאריך שצריכים את הכסף אלא שכל התקופה הכוללת תהיה 12-15 שנה כך שגם אם יהיה הפסדים משמעותים בהתחלה זה יתקן את עצמו בהמשך וגם אם יהיה 5 שנים לפני המשיכה נפילה יצטבר מספיק רווחים שלא ימחקו
    אני שמעתי (אולי מאהרון סלומון לא זוכר) שרק שנתיים שלוש לפני המשיכה מורידים סיכון

    @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

  • @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

    @הגיוני תסביר את עצמך

  • @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

    כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

  • מזמן רציתי להעלות לך את הפוסט הבא טוב שהקפצת שוב
    צורת הקצאת הנכסים
    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה, ההבדל בין 100 אחוז מניות או 75 ו25 אגח לא ניתן לחיזוי
    אם כך ניתן להוריד את תנודיות התיק באופן משמעותי לזמן בו אתה מעוניין למשוך.
    הייתי מכתב לכאן את @רחל-עומסי @ה.-שלמה אם איש להם המלצות בגדול איך היו מתזמנים את המשיכה
    גם את @ניסן-עציוני שאולי יגלה לנו אם בקורסים שנמסרו מהרב לבקוביץ יש איזה נוסחא שמתכננת משיכה מסודרת לחתונות הילדים [מדבר על חישוב בגדול לא על ירידה לפרטים]

    @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

  • @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

    @ה.-שלמה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.

    נו...
    ומה יש לך לומר עליה?

  • @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

    @ה.-שלמה
    קצת מקור בקשר של שילב אגח עד 25 אחוז שלא פגע בעבר בתשואה
    רשמתי 7 אחוז בטבלא המצוינת מדובר על לא צמוד מדד ויש סיכון מסויים אך מכיון ולא מדובר כאן על משיכה שנתית מסודרת הסיכון לכאו' יורד, כמובן שאם לא רוצים סיכונים כלל צריך למשוך קצת פחות.

  • @ה.-שלמה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.

    נו...
    ומה יש לך לומר עליה?

    @הגיוני
    שתגיע אליו או לכל יועץ אחר כמה שנים לפני הפרישה ליעוץ

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    54 צפיות
    א
    מושגים בשוק ההון | דוחות כספיים | פרק ב׳ הקדמה בפרק הקודם ניסינו לעשות קצת סדר בבלגן של עונת הדוחות. הבנו למה חברות בכלל טורחות לפרסם את המספרים שלהן, מתי זה קורה, ואיך ה"רעש" הכללי סביב התקופה הזו מחלחל ומשפיע גם על התיק של משקיע פסיבי. אבל עכשיו, אחרי שהבנו את התמונה הכללית, הגיע הזמן להכיר את המושגים שמסתתרים בתוך הדוחות עצמם. כשאנחנו קוראים כותרת בעיתון כלכלי כמו: "אמזון הכתה את התחזיות" או "מטא צללה בעקבות דוח מאכזב" על מה בעצם מדובר? דוח כספי הוא לא מסמך אחד עם שורה תחתונה אחת. הוא מורכב ממספר דוחות, כאשר כל אחד מהם מספר חלק אחר בסיפור. כדי להבין באמת מה עובר על חברה, צריך להכיר את שלושת הדוחות המרכזיים. דוח רווח והפסד - סיכום הרבעון זה הדוח שמקבל את רוב תשומת הלב, ולא במקרה. הוא מתעד את כל מה שקרה לחברה לאורך הרבעון. הוא מתחיל בכסף שנכנס לחברה, ובהמשך מפחית את ההוצאות השונות עד שמגיעים לרווח או להפסד. הכנסות זו השורה העליונה בדוח. כאן מופיע כל הכסף שהחברה הכניסה ממכירת מוצרים או שירותים. אפל מכרה אייפונים, אמזון סיפקה שירותי ענן, טסלה מסרה רכבים. הכול מתחיל כאן. אבל חשוב לזכור: הכנסות גבוהות לא בהכרח אומרות שהחברה מרוויחה. אם העלויות גדולות מדי, אפשר לראות הכנסות של מיליארדים ובכל זאת להפסיד כסף. רווח גולמי ורווח תפעולי כאן מתחילים להבין עד כמה הפעילות העסקית באמת יעילה. הרווח הגולמי מראה כמה נשאר אחרי עלויות הייצור הישירות. הרווח התפעולי כבר כולל גם הוצאות כמו שיווק, מחקר ופיתוח, הנהלה ומשכורות. זה למעשה המדד שמלמד האם הפעילות העסקית הרגילה של החברה מצליחה לייצר רווח. רווח נקי זו השורה התחתונה והמוכרת ביותר. אחרי שמפחיתים מסים, ריביות, הוצאות מימון ואירועים חד פעמיים, זה הסכום שנשאר לבעלי המניות. רווח למניה (EPS) זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור המשקיעים. לוקחים את הרווח הנקי ומחלקים אותו במספר המניות של החברה. כך ניתן לראות כמה רווח ייצרה כל מניה. המאזן - תמונת מצב אם דוח רווח והפסד הוא מה שמתאר תקופה שלמה, המאזן הוא צילום מצב בנקודת זמן מסוימת. הוא לא מספר מה קרה לאורך התקופה, אלא מציג את מצבה של החברה ביום מסוים, בדרך כלל ביום האחרון של הרבעון. המאזן מבוסס על כלל חשבונאי פשוט: נכסים = התחייבויות + הון עצמי המשוואה הזו תמיד חייבת להיות מאוזנת. נכסים כאן מופיע כל מה ששייך לחברה. מזומנים, פיקדונות, ציוד, מפעלים, שרתים, מבנים, פטנטים, סימני מסחר וגם כסף שלקוחות עדיין חייבים לחברה. בקיצור, כל דבר שיש לו ערך כלכלי. התחייבויות זה הצד השני של המטבע. כאן מופיעים כל החובות של החברה. הלוואות מהבנקים, איגרות חוב, התחייבויות לספקים, מסים שטרם שולמו ועוד. הון עצמי זהו למעשה החלק ששייך לבעלי המניות. אם החברה הייתה מוכרת את כל הנכסים שלה ומחזירה את כל החובות, זה הסכום שהיה נשאר. דוח תזרים מזומנים - הכסף האמיתי יש משפט מוכר בעולם החשבונאות: "רווח הוא דעה. תזרים מזומנים הוא עובדה." למה? כי לפי כללי החשבונאות, חברה יכולה לרשום הכנסה עוד לפני שהכסף באמת נכנס לחשבון הבנק. לדוגמה, אם חברה מכרה מוצר ללקוח שמשלם רק בעוד מספר חודשים, ההכנסה יכולה להופיע בדוח רווח והפסד, למרות שהכסף עדיין לא התקבל בפועל. לכן אפשר לראות חברה שמציגה רווח יפה, אבל בפועל מתקשה לשלם לספקים או לעובדים. דוח תזרים המזומנים מסנן את הרישומים החשבונאיים ומראה את המציאות הפשוטה: כמה כסף באמת נכנס לחברה. וכמה כסף באמת יצא ממנה. תזרים מזומנים חופשי זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור משקיעים רבים. לאחר שהחברה שילמה את כל ההוצאות השוטפות והשקיעה בתחזוקת הנכסים והציוד שלה, נשאר סכום שנקרא תזרים מזומנים חופשי. זהו הכסף שהחברה יכולה להשתמש בו כדי לחלק דיבידנד, לבצע רכישה עצמית של מניות, לרכוש חברות אחרות או להשקיע בצמיחה עתידית. בשורה התחתונה כל אחד משלושת הדוחות מספר סיפור אחר: דוח רווח והפסד מספר איך החברה ביצעה לאורך התקופה. המאזן מציג את מצבה הפיננסי בנקודת זמן מסוימת. דוח תזרים המזומנים מראה כמה כסף מזומן נכנס ויצא מהחברה. רק כשמחברים את שלושת הדוחות יחד, מקבלים תמונה מלאה של מצבה של החברה.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    279 צפיות
    צ
    @שמחה-ה מדד עולמי יש ב- מיטב מניות סחיר ואינפיניטי הלכה הממוצע של מדד עולמי הוא 8% קצת פחות מהסנופי. וממש לא בהכרח שצריך להשקיע בישראל. כדאי להכיר גם את מסלול עוקב מדדי מניות, זה שונה בין החברות, יש חברות שזה דומה לנאסד"ק 100, ויש חברות שזה משולב כמה דברים.
  • 13 הצבעות
    5 פוסטים
    308 צפיות
    ביזנייעסב
    חריג שאין מתנגדים...
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    638 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג זו שאלה באויר, מה סכום הכסף? מה מטרת ההשקעה? מה גובה המשכנתא? ובכל זאת מבלי לדעת את התשובות ומבלי להמליץ, ברוב המקרים עדיף להשקיע.
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    314 צפיות
    ס
    מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.