דילוג לתוכן

האסטרטגיה בשוק ההון!

שוק ההון והשקעות
64 12 1.9k 9
  • @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @מונטיפיורי ו @ארגון-בנקל -אשמח לדעת אם רק אין לכם זמן להתקשקש באשכול הזה...

    היות ואין לי ידע מקצועי בתחום אני לא נכנס לנושאים כאלו.

    אני מנהל בפורום "בנקל" ולא בארגון "בנקל".

    @מונטיפיורי
    תודה
    @ארגון-בנקל ?
    האם אתה מצטרף להנ"ל?

  • @מונטיפיורי
    תודה
    @ארגון-בנקל ?
    האם אתה מצטרף להנ"ל?

    הבהרה:
    שלא יובן ממני חלילה שאני מתנגד לרעיון של "בנקל",
    אני ממש בעד!!
    הם תרמו ותורמים המון לציבור, אם זה במודעות הפיננסית ואם זה בחלק הטכני למי שלא יודע לעשות את זה לבד.
    אני אישית עזרתי לארגון בכמה דרכים להתפתח ותמיד מדבר בעדו!
    ואם כבר... אז בהזדמנות זו באמת ייש"כ ענק לארגון בנקל על היוזמה והעשייה לטובת ציבור יראי ה'!!
    ישלם ה' לכם על פועלכם הטוב.

  • @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,
    אז מה כל הרעש של ה400% ב20 שנה וכו'?
    באמת מנסה להבין...
    מרגיש שלא מדברים על האסטרטגיה...
    שמים את הכסף קודם כל... ובהמשך נחליט...
    אולי נחשוב רגע מה האסטרטגיה שלנו בצורה ברורה ומסודרת?

    @הגיוני

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,

    אני חושב שיש כאן טעות
    לא הכוונה שצריך למשוך 12 שנה לפני התאריך שצריכים את הכסף אלא שכל התקופה הכוללת תהיה 12-15 שנה כך שגם אם יהיה הפסדים משמעותים בהתחלה זה יתקן את עצמו בהמשך וגם אם יהיה 5 שנים לפני המשיכה נפילה יצטבר מספיק רווחים שלא ימחקו
    אני שמעתי (אולי מאהרון סלומון לא זוכר) שרק שנתיים שלוש לפני המשיכה מורידים סיכון

  • @הגיוני

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,

    אני חושב שיש כאן טעות
    לא הכוונה שצריך למשוך 12 שנה לפני התאריך שצריכים את הכסף אלא שכל התקופה הכוללת תהיה 12-15 שנה כך שגם אם יהיה הפסדים משמעותים בהתחלה זה יתקן את עצמו בהמשך וגם אם יהיה 5 שנים לפני המשיכה נפילה יצטבר מספיק רווחים שלא ימחקו
    אני שמעתי (אולי מאהרון סלומון לא זוכר) שרק שנתיים שלוש לפני המשיכה מורידים סיכון

    @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

  • @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

    @הגיוני תסביר את עצמך

  • @בוטח-בה
    בדיוק על הטעות הזו באתי!
    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

    כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    תחשוב על זה שוב האם באמת יש הבדל.

  • מזמן רציתי להעלות לך את הפוסט הבא טוב שהקפצת שוב
    צורת הקצאת הנכסים
    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה, ההבדל בין 100 אחוז מניות או 75 ו25 אגח לא ניתן לחיזוי
    אם כך ניתן להוריד את תנודיות התיק באופן משמעותי לזמן בו אתה מעוניין למשוך.
    הייתי מכתב לכאן את @רחל-עומסי @ה.-שלמה אם איש להם המלצות בגדול איך היו מתזמנים את המשיכה
    גם את @ניסן-עציוני שאולי יגלה לנו אם בקורסים שנמסרו מהרב לבקוביץ יש איזה נוסחא שמתכננת משיכה מסודרת לחתונות הילדים [מדבר על חישוב בגדול לא על ירידה לפרטים]

    @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

  • @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

    @ה.-שלמה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.

    נו...
    ומה יש לך לומר עליה?

  • @שמיל-שמיל כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    המחקר אומר שעד 25 אחוז באג"ח לא מוריד בתשואה של השקעה,

    לא מכיר מחקר כזה.
    וגם לא מבין את זה.
    בגדול, משיכה זה משהו שצריך להיות מותאמת לפרופיל האישי של המשקיע, ושל התיק.
    שהרי אינו דומה משקיע עם תיק ענק, למשקיע עם תיק מצ'וקמק.
    אינו דומה משקיע הרוצה למשוך בגלל סיבה שלא מאפשרת לו להישאר עם התיק, למשקיע שיכול להמתין עוד.
    אינו דומה אם התיק כבר עשה את התשואות הגבוהות מעל הממוצע, או שהוא עדיין מדשדש.
    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.
    מחקר טרינטי, הוא מחקר שחקר משיכה בטוחה, ותוצאותיה, שבתיק 100% מנייתי, תיתכן משיכה שנתית של 4% צמודה לאינפלציה, ללא סיכון ממשי של איבוד התיק.

    @ה.-שלמה
    קצת מקור בקשר של שילב אגח עד 25 אחוז שלא פגע בעבר בתשואה
    רשמתי 7 אחוז בטבלא המצוינת מדובר על לא צמוד מדד ויש סיכון מסויים אך מכיון ולא מדובר כאן על משיכה שנתית מסודרת הסיכון לכאו' יורד, כמובן שאם לא רוצים סיכונים כלל צריך למשוך קצת פחות.

  • @ה.-שלמה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    בקיצור, תכנון משיכה, זאת מלאכה בפני עצמה.

    נו...
    ומה יש לך לומר עליה?

    @הגיוני
    שתגיע אליו או לכל יועץ אחר כמה שנים לפני הפרישה ליעוץ

  • @הגיוני תסביר את עצמך

    @בוטח-בה
    אם העניין טעון ביאור עדיין- בשמחה אסביר,
    פשוט זה מסוג הדברים שיותר קל להבין אותם לבד, אך יותר קשה להסביר אותם...
    לא שבאתי חלילה לזלזל או משהו...
    אשמח לתגובתך

  • @הגיוני

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    @צמיחה אני חוזר לשאלה הראשונה:
    מה האסטרטגיה בשוק ההון?
    נאמר פה בשם הרב גוטמן
    שלא מומלץ פחות מ12 או 15 שנה בסיכון מוגבר,
    מה שאומר שההשקעה לאברך צעיר בסיכון מוגבר היא בסביבות ה5 שנים...
    ואז למשוך ולשים במסלול סולידי,

    אני חושב שיש כאן טעות
    לא הכוונה שצריך למשוך 12 שנה לפני התאריך שצריכים את הכסף אלא שכל התקופה הכוללת תהיה 12-15 שנה כך שגם אם יהיה הפסדים משמעותים בהתחלה זה יתקן את עצמו בהמשך וגם אם יהיה 5 שנים לפני המשיכה נפילה יצטבר מספיק רווחים שלא ימחקו
    אני שמעתי (אולי מאהרון סלומון לא זוכר) שרק שנתיים שלוש לפני המשיכה מורידים סיכון

  • ובכן, האם יש הבדל בין להשקיע מלכתחילה לעבור 7 שנים קדימה,
    לבין אחד שמושקע כבר כמה שנים אלא שכרגע נותרו לו עוד 7 שנים עד שיצטרך את הכסף-
    התשובה היא: לא,
    כי גם מי שכבר מושקע כמה שנים, צריך לראות עצמו כל יום כאילו הוא נכנס עכשיו להשקעה, בבחינת בכל יום יהיו בעיניך כחדשים,
    לא מעניין להסתכל אחורה האם עד היום הרווחתי או הפסדתי (וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל שום? וכן להיפך),
    מה שמעניין בכל רגע נתון הוא, איפה הכי משתלם לי לשים את הכסף שלי, וזה לא משנה (בד"כ) איפה הוא היה אתמול.
    ולכן אני אומר גם לאחד שמושקע כמה שנים בשוק ההון ונשארו לו 7 שנים עד שיצטרך את הכסף:
    אם לא היית נכנס אליה מראש ל7 שנים בלבד מסיבה מקצועית, אין סיבה שלא תצא ממנה עכשיו, כי היינו הך, וד"ל.
    @בוטח-בה
    הא?

  • ובכן, האם יש הבדל בין להשקיע מלכתחילה לעבור 7 שנים קדימה,
    לבין אחד שמושקע כבר כמה שנים אלא שכרגע נותרו לו עוד 7 שנים עד שיצטרך את הכסף-
    התשובה היא: לא,
    כי גם מי שכבר מושקע כמה שנים, צריך לראות עצמו כל יום כאילו הוא נכנס עכשיו להשקעה, בבחינת בכל יום יהיו בעיניך כחדשים,
    לא מעניין להסתכל אחורה האם עד היום הרווחתי או הפסדתי (וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל שום? וכן להיפך),
    מה שמעניין בכל רגע נתון הוא, איפה הכי משתלם לי לשים את הכסף שלי, וזה לא משנה (בד"כ) איפה הוא היה אתמול.
    ולכן אני אומר גם לאחד שמושקע כמה שנים בשוק ההון ונשארו לו 7 שנים עד שיצטרך את הכסף:
    אם לא היית נכנס אליה מראש ל7 שנים בלבד מסיבה מקצועית, אין סיבה שלא תצא ממנה עכשיו, כי היינו הך, וד"ל.
    @בוטח-בה
    הא?

    @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    אם לא היית נכנס אליה מראש ל7 שנים בלבד מסיבה מקצועית, אין סיבה שלא תצא ממנה עכשיו, כי היינו הך, וד”ל.

    אתה יוצר פרדוקס
    לא משקיעים לטווח קצר (לדוגמה בעלמא 10 שנים)
    אבל לטווח ארוך כן (20 שנה)
    מה יעשה המשקיע לאחר 10 שנים ועוד שיש הפסד בתיק??

  • @הגיוני כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    אם לא היית נכנס אליה מראש ל7 שנים בלבד מסיבה מקצועית, אין סיבה שלא תצא ממנה עכשיו, כי היינו הך, וד”ל.

    אתה יוצר פרדוקס
    לא משקיעים לטווח קצר (לדוגמה בעלמא 10 שנים)
    אבל לטווח ארוך כן (20 שנה)
    מה יעשה המשקיע לאחר 10 שנים ועוד שיש הפסד בתיק??

    @עומק-הסיכוי
    אתה ממש צודק בשאלה. ולכן בדיוק פתחתי את האשכול, שאולי מישהו יעזור לי בפתרון הפרדוקס,
    ויציע לציבור הרחב את האסטרגטיה האולטימטיבית לכלל המשקיעים,
    (כמובן בלי להכנס לניואנסים כי יש הרבה משתנים בין משקיע למשנהו ובין תקופה לחבירתה)
    רק הפריע לי שנזרקים למקום שלא יודעים איך האסטרטגיה ליציאה ממנו וכאילו "יהיה טוב" "נזרום עם המשחק ונחליט בזמן אמת"
    וזה נשמע לי לא מקצועי להתנהל כך (אם כי אני אישית גם מתנהל כך אולי).

  • @עומק-הסיכוי
    אתה ממש צודק בשאלה. ולכן בדיוק פתחתי את האשכול, שאולי מישהו יעזור לי בפתרון הפרדוקס,
    ויציע לציבור הרחב את האסטרגטיה האולטימטיבית לכלל המשקיעים,
    (כמובן בלי להכנס לניואנסים כי יש הרבה משתנים בין משקיע למשנהו ובין תקופה לחבירתה)
    רק הפריע לי שנזרקים למקום שלא יודעים איך האסטרטגיה ליציאה ממנו וכאילו "יהיה טוב" "נזרום עם המשחק ונחליט בזמן אמת"
    וזה נשמע לי לא מקצועי להתנהל כך (אם כי אני אישית גם מתנהל כך אולי).

    @הגיוני
    יש הבדל בין ה'העשור השני ' לבין 'העשור הראשון',
    שמישהו משקיע וצבר רווחים ובעוד במה שנים הוא צריך לפדות את ההשקעה,
    הוא יכול להתלבט אם שווה לו לסכן חלק מהרווחים לצורך הישארות במסלול סיכון גבוה עם סיכוי לרווח בהתאמה,
    או להסתפק במה שיש לו כבר ולהוריד פרופיל סיכון בהתאמה למספר השנים הנותרות למסלולי סיכון בינוני ונמוך.

    אבל מי שמתחיל להשקיע הסיכון להפסד הוא לו מהרווחים אלא מתוך הקרן,
    ולדעתי זהו כל ההבדל הגדול.

    (אבל, סתם המקרה של השקעה ל10 שנים, והתיק בהפסד של הקרן קרה רק פעם אחת או שתיים בהיסטוריה).

  • @הגיוני
    יש הבדל בין ה'העשור השני ' לבין 'העשור הראשון',
    שמישהו משקיע וצבר רווחים ובעוד במה שנים הוא צריך לפדות את ההשקעה,
    הוא יכול להתלבט אם שווה לו לסכן חלק מהרווחים לצורך הישארות במסלול סיכון גבוה עם סיכוי לרווח בהתאמה,
    או להסתפק במה שיש לו כבר ולהוריד פרופיל סיכון בהתאמה למספר השנים הנותרות למסלולי סיכון בינוני ונמוך.

    אבל מי שמתחיל להשקיע הסיכון להפסד הוא לו מהרווחים אלא מתוך הקרן,
    ולדעתי זהו כל ההבדל הגדול.

    (אבל, סתם המקרה של השקעה ל10 שנים, והתיק בהפסד של הקרן קרה רק פעם אחת או שתיים בהיסטוריה).

    @שבתי-בבית-ה
    אמת שיש חילוק. אך למה הוא מחלק?
    מה זה משנה אם זה רווח או קרן?
    גם את הקרן הרווחת מתישהו, וגם הרווח יהפוך לקרן.
    אנחנו עם הפנים קדימה, לא מעניין איך השגנו את הכסף.
    לא כך @צמיחה ?!

  • @שבתי-בבית-ה
    אמת שיש חילוק. אך למה הוא מחלק?
    מה זה משנה אם זה רווח או קרן?
    גם את הקרן הרווחת מתישהו, וגם הרווח יהפוך לקרן.
    אנחנו עם הפנים קדימה, לא מעניין איך השגנו את הכסף.
    לא כך @צמיחה ?!

    @הגיוני
    ברעיון אתה צודק,
    זה שאני נשאר בהשקעה, זה כמו שבחרתי להיכנס עכשיו.
    והתשואה של אתמול היא הקרן של היום.

    אבל עדיין בפועל ההסתכלות של הרבה אנשים היא יחסית להפקדת הקרן.
    יותר קל להפסיד את התשואה, והרבה יותר קשה רגשית להפסיד את הקרן.

  • @הגיוני
    ברעיון אתה צודק,
    זה שאני נשאר בהשקעה, זה כמו שבחרתי להיכנס עכשיו.
    והתשואה של אתמול היא הקרן של היום.

    אבל עדיין בפועל ההסתכלות של הרבה אנשים היא יחסית להפקדת הקרן.
    יותר קל להפסיד את התשואה, והרבה יותר קשה רגשית להפסיד את הקרן.

    @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    יותר קל להפסיד את התשואה, והרבה יותר קשה רגשית להפסיד את הקרן.

    יש לי מטפל רגשי מצויין עבורם מי שרוצה אשלח לו באישי...
    אני מדבר רק מבחינה מקצועית רווחית.

  • @צמיחה כתב בהאסטרטגיה בשוק ההון!:

    יותר קל להפסיד את התשואה, והרבה יותר קשה רגשית להפסיד את הקרן.

    יש לי מטפל רגשי מצויין עבורם מי שרוצה אשלח לו באישי...
    אני מדבר רק מבחינה מקצועית רווחית.

    @הגיוני
    אני לא חושב שמדובר כאן רק על משהו רגשי,
    אלא שיש הבדל בין אם תאמר לאברך (שגם ככה איך שהוא סוגר את החודש) תחסוך כסף ותשקיע ע"מ לחתן בכבוד,
    שאם זה לתקופה קצרה והקרן בסיכון אתה לא יכול לומר לו לעשות את זה, (הגם שרוב הסיכויים שירוויח)
    משא"כ אם הוא כבר מושקע בשוק ההון ויש לו שם סכום שהוא לא צריך אותו כרגע אלא בעוד 7 שנים,
    לא נאמר לו להוציא את זה עכשיו למסלול בסיכון מופחת כיון שרוב הסיכויים שהוא ירוויח יותר בסיכון מוגבר.

    אלא כשמתקרב ממש לתקופה שיצטרך את הסכום אז וודאי צריך לשקול להעביר לסיכון מופחת,
    אלא שכמובן זה תלוי כל אחד לפי מצבו ומצב השוק שיהיה אז.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    23 צפיות
    א
    @שואף-לדעת כתב בהאיום הסיני על הכלכלה הבינלאומית: דיווח מהיום: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט: האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית הוא ש-97% מהשבבים המתקדמים מיוצרים בטייוואן. אם האי הזה יוטל במצור, זה יהיה אפוקליפסה כלכלית. כמה האיום הזה משמעותי?? תלוי לכמה זמן יהיה המצור המדובר. הגיוני שיש מלאי מאוחסן מהשבבים המדוברים, בחברות שצורכות אותם. אם מתארך המצור לכמה חודשים... זה כבר יכול להיות משמעותי.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    58 צפיות
    ח
    מצורף שני סקירות בנושא מהיום האחרון. וזה כמובן ללא חשבון של נפילת המשטר באירן שיכול להרים את השוק והשקל לגובה שלא נראה... https://www.funder.co.il/article/193697 https://www.funder.co.il/article/193701
  • תכלס', קרן פיזית או סינטטית?

    מסחר עצמאי s&p 500
    4
    1 הצבעות
    4 פוסטים
    73 צפיות
    ד
    יכול להיות שבמצב היום שהשקל כ"כ חזק והאינפלציה סה"כ בשליטה, אולי עדיף את הקרן של בלאקרוק שממוסה צמודת מט"ח ולא את הקרן של אינווסקו שממוסה ריאלית.
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    249 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג זו שאלה באויר, מה סכום הכסף? מה מטרת ההשקעה? מה גובה המשכנתא? ובכל זאת מבלי לדעת את התשובות ומבלי להמליץ, ברוב המקרים עדיף להשקיע.
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    152 צפיות
    ס
    מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.