דילוג לתוכן

טורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד סוכות

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי מונטיפיורי
    #1

    מישהו יכול לעלות את טורו של הרב אריה ליבוביץ ביתד [של סוכות], אני מעוניין לדון על המסקנות היוצאות מסיפור זה.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    אשמח אם יוכלו להעלות גם את דבריו של הרב רובין מהר נוף שפוסרמו ביתד של החג לגבי ההשתדלות של אברכים בהשקעות לחתונות הילדים. שמעתי שיש שם דברים חשובים מאוד

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    לדעתי הסיפור לא היה ולא נברא
    יש שם יותר מידי שאלות מציאותיות וכלכליות.
    בנוסף הכותרת מדברת על לקח מהסיפור, אני לא מצאתי שום לקח.

  • לדעתי הסיפור לא היה ולא נברא
    יש שם יותר מידי שאלות מציאותיות וכלכליות.
    בנוסף הכותרת מדברת על לקח מהסיפור, אני לא מצאתי שום לקח.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @הקול-השפוי כתב בטורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד:

    לדעתי הסיפור לא היה ולא נברא

    בדרך כלל הסיפורים לא היו, העניין זה לעורר שלא יגיע לכאלו מקרים

  • @הקול-השפוי כתב בטורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד:

    לדעתי הסיפור לא היה ולא נברא

    בדרך כלל הסיפורים לא היו, העניין זה לעורר שלא יגיע לכאלו מקרים

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @שששששש כתב בטורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד:

    @הקול-השפוי כתב בטורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד:

    לדעתי הסיפור לא היה ולא נברא

    בדרך כלל הסיפורים לא היו, העניין זה לעורר שלא יגיע לכאלו מקרים

    זה נראה כאילו הוא כותב מניסיון אישי,
    בדברי הסיכום הוא כותב שהוא לא עשה שום טעות,
    אז איזה לקח כלכלי יכול להיות מסיפור על אדם שלא עשה שום טעות??

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי הקול השפוי
    #6

    אני אכתוב קצת מלמעלה,
    אין לי כרגע את העיתון מול העיניים,

    1. אין יועץ כלכלי שיגיד לבן אדם למכור את הדירה לפני שיש לו התרי בניה ביד, אם לא לפני שהוא גומר לבנות.
    2. איך על גג דירת 80 מטר אפשר לבנות דירה גדולה יותר?
    3. אם השכנים לא רוצים להרחיב לצדדים מה היתה הבעיה להוסיף חדרים על הגג?
    4. למה לא היה אפשר למכור חלק מהגג ובזה לממן את הוספת החדרים על חלקו האחר של הגג?
    5. לחילופין למה לא לבנות יחידה בנוסף להרחבה ואיתה לממן את המשכנתא?
    6. איזה יועץ כלכלי יתמוך בתוכנית כזאת בלי לעבור על הצעות המחיר של הקבלנים,
      ואם הוא עבר איך הוא לא ראה שכתוב שם מטבח ב5000??
    7. ושאלת השאלות מה בא הסיפור ללמד אותנו.
  • אשמח אם יוכלו להעלות גם את דבריו של הרב רובין מהר נוף שפוסרמו ביתד של החג לגבי ההשתדלות של אברכים בהשקעות לחתונות הילדים. שמעתי שיש שם דברים חשובים מאוד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @ישראל-גוטמן כתב בטורו של ר' אריה ליבוביץ ביתד סוכות:

    אשמח אם יוכלו להעלות גם את דבריו של הרב רובין מהר נוף שפוסרמו ביתד של החג לגבי ההשתדלות של אברכים בהשקעות לחתונות הילדים. שמעתי שיש שם דברים חשובים מאוד

    כרגע אני לא מוצא את זה, אחפש.
    בגדול זה חומר מרתק מתלמיד חכם גדול שלא מרבה לדבר בצורה מודפסת (מעבר לשיעוריו בשבתות בשביל שלא יוקלט).

  • אשמח אם יוכלו להעלות גם את דבריו של הרב רובין מהר נוף שפוסרמו ביתד של החג לגבי ההשתדלות של אברכים בהשקעות לחתונות הילדים. שמעתי שיש שם דברים חשובים מאוד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @ישראל-גוטמן
    בהחלט היו שם דברים חשובים, והם קצת שונים ממה שהוא כתב בחודש ניסן בקובץ שיו"ל אצלם בקהילה. והובאו כאן באשכול אחר. שם הוא היה יותר חד השקפתית לכיוון הגמ"חים, ואילו ביתד הוא כן דיבר על השקעות.

  • אני אכתוב קצת מלמעלה,
    אין לי כרגע את העיתון מול העיניים,

    1. אין יועץ כלכלי שיגיד לבן אדם למכור את הדירה לפני שיש לו התרי בניה ביד, אם לא לפני שהוא גומר לבנות.
    2. איך על גג דירת 80 מטר אפשר לבנות דירה גדולה יותר?
    3. אם השכנים לא רוצים להרחיב לצדדים מה היתה הבעיה להוסיף חדרים על הגג?
    4. למה לא היה אפשר למכור חלק מהגג ובזה לממן את הוספת החדרים על חלקו האחר של הגג?
    5. לחילופין למה לא לבנות יחידה בנוסף להרחבה ואיתה לממן את המשכנתא?
    6. איזה יועץ כלכלי יתמוך בתוכנית כזאת בלי לעבור על הצעות המחיר של הקבלנים,
      ואם הוא עבר איך הוא לא ראה שכתוב שם מטבח ב5000??
    7. ושאלת השאלות מה בא הסיפור ללמד אותנו.
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי שמיל שמיל
    #9

    @הקול-השפוי
    חזק מאוד

    חושב לי להביא קודם את המאמר הזה שאנשים יבינו על מה מדובר .

    בעיקר בשביל הנקודה העיקרית שציינת מה המסקנא המבוקשת מהסיפור הזה.

    שניתן להתנהל בצורה נכונה ולהיקלע לחובות?

    שיש אנשים טובים ובעלי גמחי"ם עם לב רחב שממש עוזרים לאנשים?

    שאין אפשרות בעולם לחשוב על הגדלת הכנסות [או של העסק של האישה או של הבעל] רק ע"י צמצום בהוצאות או מכירת השטח שלך?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי הקול השפוי
    #10

    אין לי את המאמר, אנסה להשיג.

  • מישהו יכול לעלות את טורו של הרב אריה ליבוביץ ביתד [של סוכות], אני מעוניין לדון על המסקנות היוצאות מסיפור זה.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי שמיל שמיל
    #12

    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה

    אני מצטט

    נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל.
    ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה
    במחלה מסוכנת.
    עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב.
    אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל.

    וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה.

    אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות?

    נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול?

    ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    32 צפיות
    ד
    שמחת תורה מאחורינו, הסוכה כבר על הבוידעם, ובהרבה בתים מגיע עכשיו הרגע הכי פחות שמח של תשרי. פותחים את הבנק, ומחכה שם מספר אדום. תחשבו רגע על שאלה פשוטה. אם לפני ראש השנה הייתם צריכים ללכת לבנק, לשבת מול פקיד ולחתום על הלוואה של 15,000 שקל בשביל הוצאות החגים, הייתם עושים את זה? רוב האנשים היו אומרים שלא. הלוואה זה דבר רציני, חושבים לפני שחותמים. אבל המינוס הוא בדיוק הלוואה כזאת. יש בו ריבית, יש בנק שמרוויח ממנו, רק שאין טופס ואין לוח סילוקין. ובגלל שלא חתמנו על כלום, הראש שלנו בכלל לא רושם אותו בתור חוב. 1. לראות את המספר האמיתי לא היתרה של היום, אלא כמה ריבית שילמתם לבנק בשלושת החודשים האחרונים. זה מופיע בדף החשבון, בשורת הריבית. שווה לחפש את זה ולהסתכל על זה בעיניים. רק בשביל הסדר, מינוס ממוצע של 15,000 שקל בריבית של נניח עשרה אחוז בשנה, זה בערך 1,500 שקל בשנה שיוצאים מהבית בלי שקיבלתם עליהם כלום. 2. בור או דליפה יש שני סוגים של מינוס, וכדאי לדעת עם מי יש לנו עסק. יש בור. הוצאה גדולה וחד פעמית, כמו החגים, שהפילה את החשבון. בור סוגרים פעם אחת וממשיכים הלאה. ויש דליפה. החשבון יורד למינוס כל חודש, גם בלי חגים, פשוט כי ההוצאות הקבועות גבוהות מההכנסות. דליפה לא נסגרת עם שום הלוואה, היא רק חוזרת. הבדיקה פשוטה. איפה עמד החשבון בסוף אב או באמצע אלול? אם גם אז הוא היה באדום, החגים לא יצרו את הבעיה, הם רק חשפו אותה. 3. להחליף חוב בלי סוף בחוב עם סוף את הבור כדאי להפוך להלוואה מסודרת. הרבה פעמים אפשר לקבל הלוואה בריבית נמוכה מזו של המינוס, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שלהלוואה יש תאריך שבו היא נגמרת, ולמינוס אין. גמח יכול להיות פתרון מצוין, רק לזכור שגם הוא חוב לכל דבר, עם ערבים ועם התחייבות. ואם הולכים לבנק או לחברת האשראי, להשוות את העלות הכוללת של ההלוואה ולא רק את ההחזר החודשי, כי החזר נמוך הרבה פעמים פשוט אומר יותר חודשים של ריבית. 4. הטעות שחוזרת שוב ושוב לוקחים הלוואה, סוגרים את המינוס, נושמים לרווחה. ואחרי כמה חודשים המסגרת שוב מנוצלת עד הסוף, ועכשיו יש גם הלוואה וגם מינוס. לכן, ברגע שסגרתם את המינוס, תבקשו מהבנק להקטין את מסגרת האשראי בחשבון. זה לא נעים, זה מרגיש כמו לוותר על רשת ביטחון. אבל מסגרת גדולה ופתוחה היא בדיוק מה שמאפשר לבור להיפתח מחדש. 5. עשר דקות בטלפון עוד דבר שלא הרבה עושים, להתקשר לבנק ולבקש להוריד את הריבית על המינוס. הריבית הזאת לא חקוקה בסלע, ולקוח שמבקש מקבל לפעמים הנחה. זה לא תמיד עובד, אבל זה בהחלט שווה את השיחה. השורה התחתונה המינוס הוא לא חלק מהטבע של משפחה ברוכת ילדים. הוא הלוואה, ויש לה מחיר. וברגע שמתחילים להתייחס אליו ככה, עם מספר, עם ריבית ועם תאריך סיום, הוא מפסיק להיות משהו שמפחדים להסתכל עליו ומתחיל להיות משימה שאפשר לסגור. ומה אצלכם, יוצאים מתשרי באדום או שמצאתם דרך להימנע מזה?
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    257 צפיות
    ב
    מסר יפה רק לא הייתי מספר את זה במסר הזה בשבת וכן לי אישית יותר נעים לקרוא בלי כל הציעצוע מסביב
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    185 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 7 הצבעות
    4 פוסטים
    541 צפיות
    א
    @השומר כתב במשלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה: 7 קוב לנפש כוונתך לחודשיים הוא דיבר על 3.5 לחודש אין הבדל
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    537 צפיות
    ארגון תבונהא
    מוזמנים להוריד את הקובץ אקסל שיעשה לכם סדר בהוצאות השוטפות. מניסיון שלי, הקובץ בנוי מצוין ותוכלו לשנות בו לפי הצרכים שלכם ותגלו בסוף חודש נפלאות (בלי סגולות וקמעות) אקסל מאזן 'תבונה'.xlsx