דילוג לתוכן

טסלה לאברכים?! דירת ארעי או קבע

כלכלת המשפחה
40 19 2.4k 18
  • נחלק את שאלתך למספר חלקים
    ראשית הכותב מעלי נגע בנקודה העיקרית, בלי קשר למה דעתי, שאלת השאלות הם האם זה עוזר לי להכין את ילדיי לחיים האמיתיים שזה חלק מהחינוך שאני חב להם.
    התשובה פשוטה - זה אסון עבורם, הם לא ישרדו דקה עם האוכל של הטבח בישיבה, והבת לא תדע להקים בית של תורה להמשכיות עם ישראל.
    לגבי שאר הנקודות, שוגה מי שחושב שהרוגע והברכה יבואו לו על ידי הדברים שכתבת, ולא מהסיבות שמהשגיח בישיבה ציין, אלא בעיקר כי מעולם זה לא הביא אושר ושלווה ושמחה לאף אחד, כל הדברים הנ"ל שוכנים במוח שלנו עמוק ושם ניתן להפוך דבר לממלא אושר או ההיפך.

  • קצת תובנות מחג הסוכות שעבר עלינו לטובה.

    יצא לי כמה פעמים לדון על זה עם וכמה אברכים רוצה לשמוע את דעתכם בשרשור זה.

    שאלתי ידיד נניח יש לך מספיק כסף בחשבון בנק, הפרנסה מסודרת, אתה לא מוטרד מחיתון הילדים, הכל רגוע מהבחינה הפיננסית, יש לך כעת יכולת לרכוש טסלה מהניילונים, לעצב את הדירה שלך עם המילה האחרונה של העיצוב המודרני, האם אתה היית קונה כזה רכב ומנהל את אורח החיים שלך בצורה הזאת, בסופו של דבר למה ה' ברא את זה לא בשביל עבדי ה'? או שמא אתה חושב שאם אתה אברך אורח החיים שלך אמור להיראות מצוצמם יותר פחות ראוותני לא חיי דחק, אך חיים פחות מושכים וראוותנים.

    שמעתי דעות לכאן ולכאן בנושא שאמח לשמוע את דעתכם.

    רק אדגיש, אדם של גומר את החודש או שאין לו מספיק ע"מ לחסוך לעתיד בגלל שהוא רוצה לחיות ברמה גבהה יותר זה לא ענין האשכול, כל הנושא שלי הוא נושא 'ההשקפתי' גרידא לא נושא תקציב הבית בהכרח.

    @שמיל-שמיל כתב בטסלה לאברכים?! דירת ארעי או קבע:

    בסופו של דבר למה ה' ברא את זה לא בשביל עבדי ה'?

    נראה לך שכל מה שה' ברא זה בשביל שנהנה מזה?
    אני מכיר המון דברים שה' ברא בשביל שנתרחק מהם כי הם איסורים חמורים
    וזה עוד לפני "הקדש עצמך במותר לך"

  • @שמיל-שמיל כתב בטסלה לאברכים?! דירת ארעי או קבע:

    בסופו של דבר למה ה' ברא את זה לא בשביל עבדי ה'?

    נראה לך שכל מה שה' ברא זה בשביל שנהנה מזה?
    אני מכיר המון דברים שה' ברא בשביל שנתרחק מהם כי הם איסורים חמורים
    וזה עוד לפני "הקדש עצמך במותר לך"

    @חופש-כלכלי
    הבאתי את זה בשביל העלאת הנושא לא באתי לצדד את דעתי
    בהקשר לכך ידועים ד' הירושלמי שעתיד ליתן את הדין על מה שיכל להנות ולא נהנה, וד' הרמב"ם שאדם בונה טירה שלמה עבור כך שהצדיק יכול להנות מצילה.
    @שששששש @אבי-ה-נערה אני לא מדבר מהבחינה החינוכית איך יסתדרו בהמשך אני רוצה לדעת מבחינה עקרונית האם חיי תורה וחיי ראוה הם דברים תואמים ביסודם או סותרים במהותם.

  • @חופש-כלכלי
    הבאתי את זה בשביל העלאת הנושא לא באתי לצדד את דעתי
    בהקשר לכך ידועים ד' הירושלמי שעתיד ליתן את הדין על מה שיכל להנות ולא נהנה, וד' הרמב"ם שאדם בונה טירה שלמה עבור כך שהצדיק יכול להנות מצילה.
    @שששששש @אבי-ה-נערה אני לא מדבר מהבחינה החינוכית איך יסתדרו בהמשך אני רוצה לדעת מבחינה עקרונית האם חיי תורה וחיי ראוה הם דברים תואמים ביסודם או סותרים במהותם.

    @שמיל-שמיל כתב בטסלה לאברכים?! דירת ארעי או קבע:

    @חופש-כלכלי
    הבאתי את זה בשביל העלאת הנושא לא באתי לצדד את דעתי
    בהקשר לכך ידועים ד' הירושלמי שעתיד ליתן את הדין על מה שיכל להנות ולא נהנה, וד' הרמב"ם שאדם בונה טירה שלמה עבור כך שהצדיק יכול להנות מצילה.
    @שששששש @אבי-ה-נערה אני לא מדבר מהבחינה החינוכית איך יסתדרו בהמשך אני רוצה לדעת מבחינה עקרונית האם חיי תורה וחיי ראוה הם דברים תואמים ביסודם או סותרים במהותם.

    מאז ומתמיד היה מקובל לקרוא לדברים כאלו "מותרות" ושצריך להתרחק מזה
    תקרא קצת בסדרה "ירושלים של מעלה"
    גם אם בפועל אנחנו לא שם, אבל לכאורה טסלה וכו' זה בוודאי לא נכון, כי זה מרחיק את האדם ומשכיח ממנו מה העיקר ומה הטפל

  • [אני מקווה] שהייתי גם דואג להשקעה לטווח הרחוק [של אחרי ה- 120] עם ריבית דריבית,
    לפתוח גמ''ח, להחזיק תורה וכו',
    [כמובן שלא הייתי חי בדירה צפופה וכדו' אך לא הייתי חי חיי פאר יותר משאר אברכים בבית כנסת]

  • יש מס"י על זה האדם אומר שמקסימום לא יקבל יותר מאחרים, מישהו מעונין להביא את הציטוט?

  • @חופש-כלכלי
    הבאתי את זה בשביל העלאת הנושא לא באתי לצדד את דעתי
    בהקשר לכך ידועים ד' הירושלמי שעתיד ליתן את הדין על מה שיכל להנות ולא נהנה, וד' הרמב"ם שאדם בונה טירה שלמה עבור כך שהצדיק יכול להנות מצילה.
    @שששששש @אבי-ה-נערה אני לא מדבר מהבחינה החינוכית איך יסתדרו בהמשך אני רוצה לדעת מבחינה עקרונית האם חיי תורה וחיי ראוה הם דברים תואמים ביסודם או סותרים במהותם.

    @שמיל-שמיל כתב בטסלה לאברכים?! דירת ארעי או קבע:

    בהקשר לכך ידועים ד' הירושלמי שעתיד ליתן את הדין על מה שיכל להנות ולא נהנה

    כבר הביא המס"י את הציטוט, ומנגד את דברי המדרש עד שאדם מתפלל על ד"ת שיכנסו לתוך פיו יתפלל על מעדנים שלא יכנסו לתוך מעיו וכדו'.
    וכתב ליישב את הסתירה, שכאן בדברים הנצרכים לנפש וכאן בדברים שמעבר.
    ומכאן גם תשובה לעצם השאלה.

  • @שמיל-שמיל כתב בטסלה לאברכים?! דירת ארעי או קבע:

    בהקשר לכך ידועים ד' הירושלמי שעתיד ליתן את הדין על מה שיכל להנות ולא נהנה

    כבר הביא המס"י את הציטוט, ומנגד את דברי המדרש עד שאדם מתפלל על ד"ת שיכנסו לתוך פיו יתפלל על מעדנים שלא יכנסו לתוך מעיו וכדו'.
    וכתב ליישב את הסתירה, שכאן בדברים הנצרכים לנפש וכאן בדברים שמעבר.
    ומכאן גם תשובה לעצם השאלה.

    @סומכוס
    אני לא חושב, המס"י לא מדבר על נושא של אברכים אלא על גישה כללית לחיים מה היא המטרה של צורכי העוה"ז, ולזה הוא כותב שאם משהו בעוה"ז יביא לו תועלת לעבודת ה' שיקח ואם לאו לא.
    אני מדבר נטו על נושא האברכים בני תורה בגישתם לחיים [גם אם זה יכול להועיל לו לצורכי העוה"ז, האם נכון להסתובב בצורה כזאת או שיש משהו בחיים של תורה שלא מסתדרים עם המילה הראשונה של עוה"ז]

  • ראיתי פשט ב'איזהו עשיר השמח בחלקו', שהוא נהנה מהעושר שה' נתן לו ולא מתקמצן בינו לבין עצמו.
    אם אדם יכול ואין לו מניעות כלכליות, אז למה שלא ייהנה ..

  • ראיתי פשט ב'איזהו עשיר השמח בחלקו', שהוא נהנה מהעושר שה' נתן לו ולא מתקמצן בינו לבין עצמו.
    אם אדם יכול ואין לו מניעות כלכליות, אז למה שלא ייהנה ..

    @בנאות-דשא
    יש שבעים פנים לתורה
    זה יותר נשמע כמו הדרך השבעים ואחת
    שהיא על הפנים ממש...

  • @בנאות-דשא
    יש שבעים פנים לתורה
    זה יותר נשמע כמו הדרך השבעים ואחת
    שהיא על הפנים ממש...

    @רואה-את-הנולד
    פשט זה הובא בספר ענף עץ אבות בשם רבינו החיד"א בספרו פתח עיניים.

  • @רואה-את-הנולד
    פשט זה הובא בספר ענף עץ אבות בשם רבינו החיד"א בספרו פתח עיניים.

    @בנאות-דשא כתב בטסלה לאברכים?! דירת ארעי או קבע:

    @רואה-את-הנולד
    פשט זה הובא בספר ענף עץ אבות בשם רבינו החיד"א בספרו פתח עיניים.

    עכשיו אני מבין למה האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

    אתה יכול להביא את הציטוט מדוייק?

  • @בנאות-דשא כתב בטסלה לאברכים?! דירת ארעי או קבע:

    @רואה-את-הנולד
    פשט זה הובא בספר ענף עץ אבות בשם רבינו החיד"א בספרו פתח עיניים.

    עכשיו אני מבין למה האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

    אתה יכול להביא את הציטוט מדוייק?

    @רואה-את-הנולד
    פתח עינים מסכת אבות פרק ד
    איזהו עשיר השמח בחלקו פירוש שהוא נהנה מעושרו לאפוקי מי שיש לו עושר וכבוד ואינו נהנה דשולט עליו רעה חולה כמ"ש בזהר. ואפשר שז"ש יגיע כפיך כי תאכל שאתה יגע ואוכל וכמו שפירש הרב כלי יקר אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו לעבד כלומר שהוא נדיב ונהנה ואינו תחת רעה חולה:

  • @רואה-את-הנולד
    פתח עינים מסכת אבות פרק ד
    איזהו עשיר השמח בחלקו פירוש שהוא נהנה מעושרו לאפוקי מי שיש לו עושר וכבוד ואינו נהנה דשולט עליו רעה חולה כמ"ש בזהר. ואפשר שז"ש יגיע כפיך כי תאכל שאתה יגע ואוכל וכמו שפירש הרב כלי יקר אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו לעבד כלומר שהוא נדיב ונהנה ואינו תחת רעה חולה:

    @בנאות-דשא
    לא כתוב שיקנה טסלה אלא שלא יהיה תחת רעה חולה, שזה אחד שלא מסוגל ליהנות ממה שיש לו.

  • @בנאות-דשא
    לא כתוב שיקנה טסלה אלא שלא יהיה תחת רעה חולה, שזה אחד שלא מסוגל ליהנות ממה שיש לו.

    @אבי-ר.
    בעיתון משפחה של סוכות כתבו על יואלי שנוסע ממקום למקום בטיסה פרטית, ולמה? כי אם ה' נתן אז למה לא.
    אם יש לך אפשרות לטסלה, אז טסלה. אם לבואינג אז בואינג. אם מאזדה אז מאזדה.

  • @אבי-ר.
    בעיתון משפחה של סוכות כתבו על יואלי שנוסע ממקום למקום בטיסה פרטית, ולמה? כי אם ה' נתן אז למה לא.
    אם יש לך אפשרות לטסלה, אז טסלה. אם לבואינג אז בואינג. אם מאזדה אז מאזדה.

    @בנאות-דשא בא נגיד שיואלי לנדא הוא לא הדוגמא והמודל שאנחנו צריכים לאמץ

  • @אבי-ר.
    בעיתון משפחה של סוכות כתבו על יואלי שנוסע ממקום למקום בטיסה פרטית, ולמה? כי אם ה' נתן אז למה לא.
    אם יש לך אפשרות לטסלה, אז טסלה. אם לבואינג אז בואינג. אם מאזדה אז מאזדה.

    @בנאות-דשא
    קודם הבאת פתח עיניים,
    ועכשיו אתה עונה מעיתון משפחה???

  • @אבי-ר.
    בעיתון משפחה של סוכות כתבו על יואלי שנוסע ממקום למקום בטיסה פרטית, ולמה? כי אם ה' נתן אז למה לא.
    אם יש לך אפשרות לטסלה, אז טסלה. אם לבואינג אז בואינג. אם מאזדה אז מאזדה.

    @בנאות-דשא זה המודל שלך לחיים??

  • לא הבנתי,
    הבאתי פתח עיניים, נכון?
    ספרתי סיפור, זהו.
    תסתכלו בספר ענף עץ אבות, הוא גם מספר סיפור שקשור.
    הסיפורים לא מכחישים שזה מה שכתוב

  • בעיניי התשובה מתחלקת לשתיים .
    א. עצם העניין של לשקוע בעולם הזה.
    ב. הגישה של ניקור עיניים אינה דרך התורה.
    בעניין הא. עצם הרעיון של לחיות יותר מידיי את העולם הזה הוא בא על חשבון הרוחניות וכבר ידוע מה"קצות" שאמר שהסיבה שהקצות הרבה יותר מוצלח מהנתיבות הוא בגלל שאת הקצות הוא כתב כשהיה ברבנות בעיר קטנה ועניה וכיון שכתב מתוך דחקות יצא לו מוצלח משא"כ הנתיבות הוא כתב כשכבר היה בעיר גדולה והיה לו יותר כסף וכיון שכך פחות מוצלח. וגם כתוב בראשונים (מתנצל שלא זוכר מקור מדויק) שכל גשמיות שנכנסת לאדם היא על חשבון רוחניות. והעניין של פת במלח הוא לא רק מאילוץ אלא שכך היא דרכה של תורה. ויש עוד הרבה מקורות בזה.
    הב. עצם הרעיון של חיי רהב אין זה התנהלות עפ"י דרך התורה.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    121 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    103 צפיות
    מ
    בהתרגשות רבה!! ניאות ידידינו החשוב ר' אבישי ויינגולד הי"ו לפתוח מועדון למאמנים כלכליים - שם נמשיך ללמוד ולהעמיק עוד ועוד בתחום הנפלא הזה של קידום משפחות מבחינה כלכלית, נקיים סיעור מוחות, נשתף, נתחזק ונחזק... (אני הק' אחראי על ה'אקשן' - רעיונות, ביזנס וכו'..) הבעיות שאנו באים לפתור כאן הן: א. למעשה ישנם מקומות נפלאים ללימוד המקצוע: גוטפלוס, מסילה, תבונה, פעמונים.. כל אחד בדרכו, אך כאשר המאמן הצעיר יוצא לשטח - הוא ניצב בפני אתגרים לא פשוטים כיצד להתנהל מול משפחות בפועל, איך לדרבן אותם להתקדם, איך עוזרים להם למצוא הכנסה וכו' וכו'... ואין עדיין איזה מקום שאפשר להתייעץ בצורה רשמית ומסודרת עם הותיקים בתחום. לאחר 10+ שנים של ניסיון בהכוונה למשפחות, וצבירת ידע מקצועי במגוון תחומים - הרב ויינגולד בא ליצור כאן קהילה שבה אנחנו מתכנסים לדון יחד, מותר וראוי לשאול הההכל ולהיו בהתקדמות תמידית ועקבית בס"ד בשליחות נפלאה זו. ב. המאמנים עצמם זקוקים לפרנסה עבור הבית כמו כל יהודי אחר... וכידוע יש אתגר מיוחד במכירת תהליכים שהם בעצם אוויר שאי אפשר לגמרי לחוש אותו (ואתה גם לא עושה שום דבר בשביל הלקוח, רק אומר לו שיפעל לבד וישלם לך על זה...). הנושא הזה דורש הרבה ליבון וחיזוק הדדי - ואנחנו נפתור הכל יחד בס"ד. ביום שני הקרוב בשעה 20:00 נקיים בע"ה ערב מבוא חינם - כדאי לבוא ולהתבשם! הרישום לקבלת ההזמנה לזום נמצא כאן >> מסתבר שלעשיריה הפותחת יהיה מחיר מיוחד באמת כמנוי חודשי במועדון. מתאים למאמנים העוסקים בפועל עם משפחות, וכן לאלו שלמדו וחוששים לצאת לדרך... ואולי גם מי שרוצה ללמוד מאפס יוכל לעלות על הגל (יהיה מאתגר אבל אפשרי). בברכה שכולנו נזכה לפרנסה בשפע, ולעסוק בשליחות המיוחדת שלנו - כל אחד במקומו שלו!
  • -3 הצבעות
    112 פוסטים
    5k צפיות
    ב
    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה: @יושב-בגנים למה ? לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי... וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה. לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים. אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם. ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם. אני חושב שכאן @משהמשה הסביר את כל הדרך שלו בגדול איך שזה נראה הוא מסכים שצריך להזהר מסיכונים רק אצלו זה לא נקרא סיכון בגלל שיש לו דרכים לפתור את הבעיות החולקים עליו סוברים שדרכים לפתור את הבעיות לא נקראים אין סיכון אלא שיש פתרון אבל הסיכון קיים אחרי זה אני חושב שאין בכלל מחלוקת בדברים וכל אלו שמיד עונים נגד יכולים להבין את כוונתו ולהגיב בהתאם תנסו להבין את הראש שלו לפני התגובה
  • עבר תקציב המדינה לשנת 2025

    כלכלת המשפחה תקציב 2025 אופק חדש
    3
    2 הצבעות
    3 פוסטים
    263 צפיות
    ד
    @רואה-את-הנולד לא נראה שזה עבר אם זה היה עובר היינו בתחרות קרדיטים גדולה בין המפלגות
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    321 צפיות
    טריידרט
    חישוב התקציב החודשי עושה לך כאב ראש ? כל עשירי בחודש אתה מוצא את עצמך עם ערימת ניירות ? אין לך מושג כמה כסף יש לך, ואיפה זה נמצא ? . מצו"ב קובץ אקסל (פשוט) עבור חישוב התקציב החודשי בקלות: תקציב חודשי.xlsx *אין לגעת בקוביות הצבועות, הם מתוכננות לחישוב אוטומטי. **הקובץ הועלה כאן ללא התחייבות לשירות לקוחות, המבין כבר יבין. ***אם למישהו יש קובץ יותר איכותי - שיעלה כאן לטובת הציבור. ***כמובן אפשר גם לשפר את הקובץ, ולהעלות את השדרוג כאן.