הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@ia90990 כתב במגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן: דיברתי רק על הקהילה של הישיבה כי היא התפתחה בשנים האחרונות הקהילה של הרב מרגלית היא במשך שנים עומדת ולא מחפשת יותר מדי להתפתח... א. מה שאמרתי שלענ"ד הקהילה של הישיבה לא הייתה מצליחה להתפתח לולי הקהילה של הרב מגלית ,הם עזרו ועוזרים המון ,אני יכול לפרט את מה שאני יודע ,אם תרצה. ב. ברור שהקהילה של הרב מרגלית רוצה לגדול רק המאמץ שהיא עושה אינו גדול כי הם כבר קהילה מבוססת.

@שמואל כתב ברבנו הגדול הגרמ"ה שליט"א בענין ההשתדלות הראויה לחתונות הילדים: @מונטיפיורי רק לציין, אין שום התייחסות לנושא של מעשרות. הוא ראש ישיבה הוא לא פוסק והשואל גם לא שאל על המעשרות

המשך: "ר' דוב טען כמה וכמה פעמים שבדבר זה אין הוראה כללית ובעצם כל אחד צריך להתייעץ עם הרב שמכיר אותו אישית שידע לברר את הפרטים דלקמן: א. כמה כסף יש לו עכשיו וכמה זה ישגע אותו עכשיו להשיג כסף ב. כמה בנים ובנות יש לו ג. האיך ישאר יותר שקוע בלימוד אם ע"י השקעה בנדל"ן או במניות (דהיינו האם כל מאמר ביתד נאמן שמניה פלונית נפלנ יקפיץ אותו) ד. האם הינו אדם שחובות של 3 מליון ש"ח יכולים לגרום לו לעשות דברים שהם לא גלאט (שאז הוא צריך יותר להתאמץ וכו') מקווה שהובנו דבריו כראוי"

נשלח למערכת: בשו"ת מהר"י בן לב ח"ג סימן מז דן בנושא של פטור תלמידי חכמים מתשלומי מיסים, והביא בשם בעל התרומת הדשן שתלמיד חכם שעובד לפרנסתו ג"כ פטור ממיסים, בתנאי שאינו עובד יותר מהשיעור הנצרך לו לפרנסתו. והמהריב"ל כתב עליו וזה לשונו: שהרב הנזכר הפריז על מדותיו וכתב דאצטריך דלא להוי ההוא תלמיד חכם מתעסק בסחורה אלא כדי חייו לבד וכתב וז"ל ואם לחשך אדם לומר דהאידנא הכל מיקרי כדי חייו כל מה שעוסק תדיר להרויח כמו שמפרש ר"ת בפרק איזהו נשך דמהאי טעמ' שרי האידנא רבית דגוי ואפילו ביותר מכדי פרנסתו אמור לו טעמא מאי שרי ר"ת משום דאין קצבה למשא מלך ושרים וכיון דבעי האי ת"ח להיות פטור מכל מיני מסים ותשחורת אם כן לא אצטריך ליה להרויח אלא כדי פרנסתו ע"כ, ואני אומ' דאף על גב דלית ליה לת"ח משא מלך ושרים מטעמ' אחריתי אפשר למימר כל מה שישתדל להרויח הוא כדי פרנסתו להשיא בנותיו לפי כבודו דהאידנא נתרבו הנדוניות וכל זמן שתורתו קבע ועסקו עראי וכשהו' נפנה מעסקיו בדרך עראי מיד הוא חוזר לתלמודו וכו'

@הדוכס ציטוט מהחוברת: פרק ה' מקומות עבודה במרכז משלמים יותר מאשר בפריפריה במרכז החיים יקרים יותר יש עבודות שאין הבדל במשכורות בין הפריפריה למרכז ואז גם אם גרים במרכז מרויחים כמו בפריפריה ומשלמים על המחיה כמו במרכז אכן יש עבודות שהמשכורות גבוהות יותר במרכז אבל מאידך משלמים יותר על החיים במרכז וצריך לעשות חישוב מה יותר רווחי האם לגור במרכז להרויח יותר ולשלם יותר או לגור בפריפריה להרויח פחות ולשלם פחות. החוברת מאוד יפה ומסבירה הכל, בכדי לתת לזוצ באמת לקבל החלטה מושכלת ולשמור על אמינות כמו בשאר הפרקים בחוברת אודה לך אם תוכל להוסיף כמה משפטים בסגנון הבא: יש מקומות בפריפריה שרק בציבור החרדי היא פריפריה בגלל המרחק מהמרכז, אבל מבחינה כלכלית הקהילה נמצאת ליד מרכזי תעסוקה, ויש תעסוקה בשפע ואין קשיי פרנסה. ויש מקומות בפריפריה שגם מבחינת המדינה זה מוגדר פריפריה כלכלית שיש שם פחות מקומות תעסוקה. הקהילות עושות מאמץ רב לדאוג לכל משפחה לתעסוקה, לעיתים בשכר נמוך יותר ולעיתים זה רחוק יותר מהעיר, אבל מאוד משתדלים לעזור ....

@הקול-השפוי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית: @פשוט-יהודי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית: @הקול-השפוי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית: החרדים נטל או נכס לכלכלה? מחקר חדש מנפץ את כל המיתוסים | חשיפה בעוד הטענה כי "החרדים הם נטל על המשק" התקבעה כאקסיומה כלכלית, הכלכלן מציג מחקר מפתיע: לא רק שהנתונים שגויים מיסודם, אלא שעולם התורה עשוי להיות דווקא נכס אסטרטגי לכלכלת ישראל | הממצאים המדהימים שמשנים את כל התמונה כתבה מ-JDN עולם התורה – נכס ולא נטל, גם במבט מקצועי לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים המציגים את עולם התורה ואת הציבור החרדי כנטל על המשק, זו הנחה המוסכמת על כל העוסקים בתחום. המחקר של הכלכלן יהודה בן אלי, עורך אתר "מסתברא כלכלה עברית" מציג תמונה אחרת לגמרי: מסתבר שגם אם לרגע נתעלם מהערך הרוחני של לימוד התורה וחשיבותו הרבה לקיומנו כעם, הציבור החרדי ועולם התורה הם מרכיב קריטי בהצלחת הכלכלה הישראלית, וגם נכס חשוב לקופה הציבורית. נשמע לכם הזוי? מנותק מהמציאות? ובכן ננסה להיכנס לעומק הסוגיה ולהוכיח זאת. ראשית צריך להבדיל בין שני מישורים בהם מתרכזות הטענות כנגד עולם התורה: כלכלה נטו במישור הכלכלי הטענה העיקרית היא שהחרדים אינם עובדים, או ליתר דיוק שאברכים אינם עובדים. בנוסף לכך, השכר הממוצע של העובד החרדי נמוך משמעותית מהציבור הכללי. חוקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אף העריך לאחרונה את ה"נזק" הנגרם מכך שאברכים אינם עובדים ב-54 מליארד ₪ בשנה. ראשית, יתכן שיש כאן פער בהכרת המציאות. מבחינה כלכלית, כל פרט שמקבל שכר על פעולתו הוא עובד. כך אברך שמקבל כ-2000 ₪ בחודש מתורמים ועוד כ-5000 ₪ מההורים בתמיכה ישירה ובמימון דירה, הוא עובד מבחינה כלכלית. תרומתו למשק אינה שונה ממלצר בבית קפה שמכניס סכום דומה. שניהם כנראה אינם מגיעים לרף המס. ההבדל הוא הרישום: אברך אינו רשום כעובד מסיבה הלכתית. כלומר הטענה לשיעור השתתפות נמוך בכח העבודה נובעת בעיקר מהבדלי הגדרה. שנית, יש להבין מדוע שכר העובדים החרדים נמוך מהשכר בציבור הכללי. ובכן, התשובה לרוב השאלות לגבי הציבור החרדי נובעת מהמאפיין הבולט ביותר שלו: הגיל החציוני בציבור החרדי הוא 19, לעומת גיל 29 בישראל (כולל הציבור הערבי והחרדי, כלומר 30+, וזה עדיין הנמוך במערב). כלומר בהשוואת שכר העובדים החרדים, משווים אוכלוסיה שגילה הממוצע הוא עשרים וקצת (ג'וניור), לאוכלוסיה שגילה הממוצע נושק ל-40 (שיא הקריירה). הבשורה הטובה למודאגים היא שגיל צעיר הוא "מום עובר" זה יסתדר עם השנים… הגיל מסביר רק חלק מההפרש בשכר, כי בכל הגילאים שכרם של חרדים נמוך יותר. הסיבות האחרות דומות להפליא לסיבות שבגללן נשים מכניסות פחות מגברים, למרות שהן משכילות יותר: משלח יד, ואפליה. משלח יד: המקצוע השכיח ביותר במגזר החרדי בפער עצום הוא הוראה. עובדי הוראה מרוויחים פחות משאר המקצועות גם בציבור הכללי. כלומר אם החרדים הם מורים, אין כאן הפסד כלכלי. אין הגיון כלכלי בהפניית מורים למקצועות אחרים, יש צורך במורים לפי מספר התלמידים. אפליה: בתוך תחום ההוראה קיימת אפליה ברורה וממוסדת של מורים חרדים מול מורים שאינם חרדים, בטענה שכאשר אינם מלמדים לימודי ליבה הם פוגעים בכושר ההשתכרות העתידי של התלמידים. הנתונים ברורים, הן בתקצוב לתלמיד, והן בשכר המורים בכל צורת חישוב, מורה חרדי מקבל בין 20% ל40% פחות ממורה שאינו חרדי (לרבות ערבי). פוגעים בשכר החרדים ואז מתלוננים למעשה, זה טיעון מעגלי: בתחום הכי שכיח בציבור החרדי, השכר נמוך יותר בגלל אפליה ממוסדת, שההצדקה שלו היא פגיעה בכושר ההשתכרות. חשוב לציין שהאפליה הקיצונית ביותר קיימת דווקא נגד תלמודי התורה הציוניים הלא חרדים, אלו שמובילים בשירות הקרבי בצה"ל וגם הם לא נהנים מתקציב שווה למוסדות הממלכתיים, כך שלא ניתן לטעון שהסיבה היא תרומה למדינה (זו הסיבה שאבי מעוז פרש מהקואליציה). למעשה הנהלת משרד החינוך יוצרת ערך שלילי – הורים מוכנים לשלם יותר כדי לא לקבל את התכנים והפיקוח של משרד החינוך. מעבר לניתוח הפרטני (מיקרו) ניתוח כלכלי מקצועי חייב לבחון את הדברים "מלמעלה", במבט כללי וארוך טווח (מאקרו). כמו כל גוף עסקי, משק צריך להתמקד בתחומים בהם יש לו יתרון תחרותי. למשל בספרד, נכון להשקיע בכדורגל, שם היתרון התחרותי שלהם. המוני תיירים מגיעים למשחקי כדורגל. בישראל מגיעים עשרות אלפי תיירים, בחורים ובחורות, לשנה שלמה כדי להשתתף בעולם התורה, ללמוד בישיבות ובסמינרים ולבנות עולם רוחני עשיר בארץ ישראל. זו לא תופעה זמנית ענף התורה הוא הענף היציב ביותר בכלכלה הישראלית מזה כ-400 שנה. הביטוי הכלכלי הוא בתרומות, רכישת נכסים וצריכה יומיומית של עשרות אלפי תיירים. בניגוד לכל ענף אחר, יש לו יציבות של מאות שנים. אם נתבונן על ענפי כלכלה אחרים, היו תחומים שעלו והובילו משך עשור או שניים, אך לאחר מכן ירדו והתכווצו, כמו החקלאות, הטקסטיל והבנקים בשנות ה-80. גם ענף ההייטק המוביל כיום, עלול לדעוך, למשל עם עליית הבינה המלאכותית. החור שבגרוש – מי לוקח? עד כאן דיברנו על המבט הכלכלי, מצד הרווחה הכלכלית של המשק. עכשיו נבחן האם משק בית חרדי מקבל יותר ממה שהוא נותן לקופה הציבורית. מטבע הדברים זו שאלה בעלת משמעות פוליטית, בה לשני הצדדים יש טיעונים. הציבור נוטה לעסוק בסעיפים פופוליסטיים כמו התקציב לטיפול בחתולים בממשלה הקודמת, או משרד המורשת של השר עמיחי אליהו בממשלה הזו. אילו סכומים זניחים יחסית. הסכומים הגדולים נמצאים למשל בחינוך (90 מיליארד בשנה) המחקרים הטוענים שהחרדים מקבלים יותר מהתקציב, מגלמים את עלות חינוך הילדים כהטבה להורים. תקציב החינוך חלקי מספר הילדים. הכלכלן יהודה בן אלי טוען כי זו הנחת תמחור שגויה. לכל פרט יש מחזור חיים, משקיעים בו כילד, מקבלים ממנו עבודה ומיסים בשנות עבודתו, ומטפלים בו בזקנותו. המבט התזרימי המודד רק הכנסות ממסים שוטפים – שגוי ומסוכן. לדבריו, ילד איננו "נטל על הוריו", אלא השקעה של המדינה. וכפי שכאשר חברת ליסינג קונה רכבים, זו לא הוצאה אלא השקעה, כי חברת ליסינג עם רכבים חדשים שווה יותר – כך גם חברה עם אוכלוסייה צעירה יותר – שווה יותר. אז איך ניתן לתמחר את הוצאות הממשלה? לפי תקציבים ייעודיים. אם הציבור החרדי מוכן לשלם יותר כדי להימנע מהתכנים והפיקוח של משרד החינוך, אזי הוא תקציב ייעודי ל- לא חרדים. הציבור היחיד בישראל שמקבל שכר מלא בלי לעבוד הוא מקבלי הפנסיות התקציביות. מדובר על כ-30 מליארד ₪ בשנה והתחייבות המוערכת בטריליון ₪ (1,000,000,000,000 ש"ח). מורים חרדים שעבדו כמו מקביליהם במשרד החינוך לפי ההיגיון שמגלם את קצבאות הילדים על הציבור החרדי, שמהווה 25% מהילדים בישראל, צריך לגלם את הטיפול בזקנים על הציבור הלא חרדי המהווה 96% מהקשישים בישראל. כדי להבין את הפרופורציות, סך קצבאות הילדים מגיע לכ-8 מיליארד בשנה, ואילו קצבאות הזקנה כ-32 מיליארד בשנה. פי 4, לאוכלוסייה קטנה בהרבה. איך מתמחרים את הוצאות הבריאות, כאשר על פי מחקרים, רוב הוצאות הבריאות הן בשנים האחרונות לחיי הפרט, ושיעור החרדים מקרב הזקנים נמוך באופן מובהק משאר האוכלוסיה? (4%) פערי השכר – מי נותן? הטענה העיקרית היא שחרדים מכניסים פחות לקופת המדינה. באופן החישוב המקובל זה ודאי נכון: אם מורה לא חרדי מכניס 10,000 בחודש, וחרדי 7,000, אזי החרדי אינו משלם מס הכנסה וה-לא חרדי משלם מס הכנסה. אולם מסתבר כי המשמעות של אותו הנתון היא הפוכה: המורה שמקבל יותר, עולה יותר לקופה הציבורית גם אם הוא משלם מס הכנסה. המגזר הציבורי הוא הוצאה ולא הכנסה. אם זה היה המצב, ניתן היה לפתור את כל הבעיות בכך שהמדינה תשלם לכל אברך 10,000 ₪ בחודש, כך הוא יחשב עובד, וכך השכר הממוצע של גברים חרדים יעלה. בהחלט חרדים משלמים פחות מס הכנסה, הטענה הרווחת היא שזה בגלל היעדר השכלה. הנתונים מראים שנשים משכילות יותר מגברים (38% אקדמאיות לעומת 27.5% נתוני 2021) אך שכרן נמוך בכ-30% משל גברים. ההסברים המתאימים יותר הם הגיל הממוצע הנמוך, העיסוק בתחומים פחות מכניסים ואפליה. במקרה של המגזר הציבורי, האפליה הופכת לחלוטין את משמעות הנתונים: עובד ציבור שעולה פחות, הוא תרומה לקופה ולא הוצאה מהקופה. תשלומי מס ההכנסה של עובדי ציבור אינם הכנסה אלא הקטנת ההוצאה. אחד ה"מוקשים" בדיונים בנושא הזה הוא הטענה שחרדים משלמים יותר מע"מ שמהווה כ24% מהכנסות המדינה. אכן מע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר עניים משלמים יותר ביחס להכנסתם. יהודה טוען כי מדובר בטיעון מסוג "איש קש" שעולה לא מעט, ולפיו החרדים טוענים שהם משלמים יותר מע"מ וזה לא נכון. ואכן, העשירונים התחתונים משלמים פחות מע"מ בסה"כ, אך בפער קטן יחסית. במחקרים קודמים בחרו החוקרים לגלם אותם על המגזר הכללי מתוך הנחה שהעשירונים העליונים משלמים יותר. לעומת זאת הכלכלן יהודה בן אלי בוחר להתעלם מהפער מאחר והוא נמוך יחסית וקיימות הטבות ייחודיות במע"מ לציבור הלא חרדי כגון פטור באילת. כ9% מהכנסות המדינה נובעות ממס חברות, ולכן המחקרים הקודמים זקפו את רובם לפלח ה-לא חרדי. רווחי החברות נובעים מכל בעלי העניין בשוק: עובדים, בעלי מניות, נושים ולקוחות, ולכן לא נכון לגלם אותם לפי מגזר. במידה ורוצים לגלם אותם, נדרש לגלם גם חילוצים של המדינה כגון חילוץ הבנקים בשנות ה-80, והסדר הקיבוצים. בסיכום החישוב יוצא שמשק בית חרדי משלם פחות מיסים, אך מקבל הרבה פחות מהקופה הציבורית. למה אתה עושה את זה? כששאלנו את הכלכלן יהודה בן אלי מדוע הוא עוסק בתחום הזה של התרומה הכלכלית של החברה החרדית, תשובתו הייתה מורכבת ומרתקת. "למה אני עוסק בכך? האמת שלא רק בגלל שאני מאמין שזו האמת האקדמית הצרופה", אומר יהודה בן אלי. "מצד אחד חלק ממשפחתי חרדים ומצד שני, חבריי הטובים בעבודתי ובשירות המילואים שלי משתייכים לשמאל המדיני ומובילים את ההפגנות נגד הממשלה. ואני יודע מבפנים, שאלה אוהבים את אלה ומוכנים למסור עליהם את הנפש. רוצים הוכחה? האם אתם רוצים ומאחלים שיהיה טוב ליהודים שאינם חושבים כמוכם? ברור שכן. כך גם הם חושבים. ישבו איתי בנגמ"ש במילואים חסיד חב"ד ופעיל מרצ. כולם רוצים שיהיה טוב גם לאחרים, אבל יש מחלוקת קשה על הדרך. ולאויבינו יש אינטרס מאוד גדול להעצים את המחלוקת הזו". לדבריו: "כאשר חילוני שומע שוב ושוב בתקשורת שחרדים חיים על חשבונו, ואף אחד לא חולק על כך, זה מחלחל. וכשחרדי יודע שזה מה שחושבים עליו, הוא מרגיש את המבטים, וחושש להיפתח ולהכיר. וכשהוא נסגר, נמנע מאנשים מבחוץ לראות את היופי של עולם התורה, ואולי אפילו להתקרב. כדור שלג של האשמות מחד והסתגרות מאידך. בשירות הצבאי שלי הייתי הדתי היחיד, ובשבתות למדתי לבד בבית המדרש. לאחר השחרור פגשתי חבר שחזר בתשובה, שנזף בי שלא הזמנתי אותו, יש רצון אמיתי משני הצדדים להתקרב, צריך ליצור שפה חדשה שציבורים יוכלו לדבר ביניהם. כאשר הצגתי במקרה למו"ר הרב אלי סדן ראש מוסדות בני דוד – עלי, את הנתונים האלה, הוא אמר לי שאני חייב לפרסם את זה. צריך לעמוד על כבוד התורה". המטרה ב"מסתברא כלכלה עברית" היא לבנות קומה משותפת של חיבור הקודש והחול: קומה ששואפת לאמיתה של תורה ויוצרות מערכת ישימה מבחינה כלכלית ואף עדיפה על המצב הקיים. כדי ליצור אלטרנטיבה ישימה, צריך לשכנע בכלים מקצועיים, שניתן ליישם את המצוות במשק מודרני. להכין כלים שאור התורה יוכל יהודה בן אלי הוא דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון החוקר בנקאות כשרה. הוא מפעיל את אתר "מסתברא כלכלה עברית" המעודדת כלכלה על פי ההלכה בצורה נכונה. ניתן למצוא מאמרים מרתקים שלו באתר "מסתברא כלכלה עברית" https://www.jdn.co.il/blog/2405461/ האם אפשר לצרף את הכתבה לחסומים? תלחץ על המילים "כתבה מ-JDN" תודה רבה

אנחנו שמחים להודיע על הקמתו של גוף משמעותי שישנה את מפת הדיור עבור הציבור החרדי בישראל. ביוזמת עסקני דיור חרדים מובילים ובהכוונתו האסטרטגית של @עו-ד-נתן-רוזנבלט , מומחה בעל שם בתחום מחיר למשתכן ודירה בהנחה, הקמנו את הארגון שיעניק ליווי מקיף ותמיכה לאלפי הזוכים בהגרלות הדיור "מחיר למשתכן" ו"דירה בהנחה". מטרתנו המרכזית היא להבטיח הקמה של קהילות חרדיות חדשות ויציבות ברחבי הארץ, תוך שמירה על זכויות הזוכים והתאמת פרויקטי הדיור לצרכים הייחודיים של המשפחה החרדית. אנחנו פועלים במרץ למפות את רשימות הזוכים, לנתח את היתכנות הקמת קהילות בכל מתחם, וליצור קשר עם כל הגורמים הרלוונטיים – קבלנים, רשויות מקומיות ועסקני ציבור – כדי להבטיח הקמת מוסדות ציבור ופתרונות דיור מותאמים. אנחנו קוראים לכל הזוכים בהגרלות – בין אם כבר אכלסתם את דירתכם או שאתם עדיין ממתינים – ובמיוחד במקומות מעורבים – להירשם כעת לפלטפורמה הדיגיטלית שלנו. ההרשמה פשוטה, מהירה וללא כל עלות, ותאפשר לנו להעניק לכם את הייצוג והליווי הטובים ביותר. https://shmuelsh.ovh/tenant הכתבה המלאה דף רוזנבלט.pdf

@רבנאי-יתרעם-גאון כתב בלא למשוך בירידות, מן התורה מנין?: @הקול-השפוי למדתי, אני מנסה להבין אם הייתה לי טעות, ואשמח מאוד אם תעמידני על אמיתם של דברים. עיין ברש"י שם בל"ב שפי' שאם המחיר הוזל בהתאם להוזלה המקובלת בימי תשרי לא מפרנסים אותו אבל אם הוזל יותר משמעות הדבר שזה ירידה חריגה ולא תלויה בעונת השנה ולכן מפרנסים אותו, (המשמעות בסוגיא שהוזלות קבועות לא מפרנסים ורק הוזלות משתנות מפרנסים ובאמת הדבר צ"ב)

@יודה-לוי כתב במגורים בפריפריה פרק ד' - סקירה נוף הגליל, שכונת רסקו: מודעה שנצפתה השבוע בנוף הגליל אם כל שבוע בבין הזמנים זה ככה אני חושב שבסוף זה מדבר יותר מהכל יש כאן שמות פרטיים של אנשים, שצריך לבקש מהם רשות להעלות את השם שלהם לרשת. מי אמר שהם מסכימים שכל העולם ידע שעברו לנוף הגליל ומה הכתובת המדוייקת שלהם... מצורפת מודעה מתוקנת עם מחיקה של שמות המשפחה. [image: 1754428808074-b9d5c485-7e23-40a3-8b8a-79d83a42a113-image.png]

פתחתי את השרשור הזה ע"מ לרכז לכל מי שיהיה לו מזה תועלת. וניגש לשאלה- א. מה גורם לקנות סתם יותר? וב. מה עוזר לנו לקנות מה שאנחנו צריכים?

@משה-חיים כתב בפתיחת עסק רשמי - כן או לא?: **לפתוח עסק אפשר לבד, ואפשר ע"י יועץ מס \ רו"ח (או כל מי שיודע לוודאות שלא מפספסים שום חלק מהותי בפתיחת התיק). לא כדאי לבד אלא א"כ אתה או אשתך עוסקים בתחום.

@ia90990 כן. מענן עבודה ניתן מגיל 21 עם ילד

@שמואל כתב ברוצים להפטר ממס רווח הון?: תשמח, מי שיש לו הרבה מס נשאר עם יותר כסף (בדרך כלל) ממה שנשאר למי שמשלם קצת מס... ולפעמים זה אומר שהוא לא לוקח ייעוץ מקצועי...

@הקול-השפוי נכון ,רק בחסידויות זה התחיל כי הכל שם מגובש מלכתחילה.

החיידר החדש באופקים - חינוך מיוחד [image: 1754311174369-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93.png]

@טריידר זה לא משנה הגיל גם אם אתה בן 40 ולא היה לך פטור אתה נחשב עריק

@קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?: יכול להיות שבגלל שהמרווחים היום נמוכים ואם העוגן ירד הריבית סה"כ תהיה נמוכה בעוד שבעוד שנה יכול להיות שהמרווח יהיה גבוה? זה באמת הסיבה היחידה שיכולה להיות למיחזור כעת. @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?: מטורף7.4 זאת אומרת שיש כאלו שלא שמים לב בשינוי ומשלמים ריבית רצחנית? באמת זה מטורף, אני רואה הרבה דוחות יתרות של אנשים שבאמת קפץ להם והם לא מבינים למה פתאום ההחזר החודשי עלה במאות שקלים. @קטנטנציק כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?: אז איך האזרח הקטן שמתלבט אם למחזר ידע איפה העוגן אוחז אם לא ברור בכלל מה העוגן? תמיד תדע שהאות באנגלית זהו העוגן והמספר לידו זה המרווח, ותמיד יהיה לך גם יועצים שיבדקו לך את הדוח יתרות ללא עלות...

@ניסן-עציוני חזקקק... חוסר במקלחת משפשף אנשים כנראה..

@יהודה-לה כתב בבלינק. פלטפורמה למסחר!: זה ממש סכום קטן @יהודה-לה כתב בבלינק. פלטפורמה למסחר!: גם זה ממש סכום זעום ולא מורגש לפי הגישה הזאת גם העובדה שאין עמלות בבלינק היא ממש סכום זעום ולא מורגש, וכבר אין מעלה בבלינק על פני שאר החברות... @יהודה-לה כתב בבלינק. פלטפורמה למסחר!: שלדעתי מתכסה וודאי בפער בין מה שהמדדים בישראל עשו בשנים האחרונות לבין מה שהמדדים האמריקאיים עשו... הופה. חידשת פה משהו. תוכל להרחיב בעניין ולהביא נתונים? @יהודה-לה כתב בבלינק. פלטפורמה למסחר!: אבל אני מניח שרוב המשקיעים מתכננים למשוך את כספי ההשקעות שלהם במהלך שהותם פה בפרוזדור... וגם אם לא לרובם יש אפשרות לדעת לפני שהם ... ולמשוך את הכסף ולהעביר אותו ליורשים / לבורסות אחרות. אולי כן ואולי לא, אין איש יודע עיתו. אבל זה בהחלט שיקול מרכזי שעלול להניא רבים מלקנות קרנות אמריקאיות, וסיבה מספיק רצינית כדי שלא להתרגש מבלינק. @יהודה-לה כתב בבלינק. פלטפורמה למסחר!: מניות?! בישראל יש בסך הכול 537 חברות שנסחרות בבורסה. בארה"ב? כ־8,000 חברות. זה פי 15 יותר – בכל תחום, בכל גודל, בכל שלב עסקי. וזה לא רק עניין של כמות – זה עניין של איכות: החברות המובילות בעולם – אפל, מיקרוסופט, גוגל, נייקי, קוקה קולה – כולן אמריקאיות. כל הסקטורים פתוחים לך – כולל כאלה שכמעט לא קיימים בישראל כמו שבבים, בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה ו־REIT עולמי. אפשר להשקיע במאות מדדים מגוונים, סקטוריאליים, גלובליים – ברמת פירוט ותחכום שאין מה להשוות בכלל למה שיש בארץ. אז כשאתה אומר "לבנות תיק שלם על מניות אמריקאיות זה מיותר", זה בערך כמו לומר שלהיכנס לסופר ענק עם 8,000 מוצרים זה מיותר – וצריך להסתפק בקיוסק השכונתי עם 500 פריטים. אם אתה רוצה לקנות מניות ספציפיות או מדדים אקזוטיים ויוצאי דופן, אז נכון, אולי בלינק היא המקום הנכון עבורך. אבל למשקיע העצל והפסיבי כמוני וכמו עוד רבים כאן שמסתפקים בs&p 500 וכלל עולמי, אין ל"סופר עם ה8,000 מוצרים" מה למכור יותר מאשר ה"קיוסק השכונתי" הישראלי. @yn6733212 כתב בבלינק. פלטפורמה למסחר!: מיכה סטוקס (למי שמכיר...) טוען שמעולם לא גבו מס כזה לישראליים לא מכיר, אבל נניח, וזה שווה את הסיכון שיום אחד יאכפו את זה?

Spoiler לצורך אישור חפוז: יישוב חרדי חדש הוגדר חלק מקריית מלאכי במטרה לאשר תוכנית ליישוב חרדי חדש בנוהל מזורז, משרד השיכון מציג אותו כ"רובע האלה" של קריית מלאכי — אלא שבינו לבין העיר חוצצים שני כבישים ראשיים, והוא מנותק ממנה לחלוטין ■ בנוסף, הבנייה תבלע את מושב תימורים השכן, שם אומרים: "המושב לא יוכל להתקיים" משרד השיכון מתכוון להביא בשבועות הקרובים תוכנית נוספת להקמת יישוב חרדי לאישור הממשלה. היישוב, שישתרע על 4,300 דונם של קרקעות חקלאיות ליד קריית מלאכי, מקודם חרף התנגדות רחבה של יישובי הסביבה, משרדי ממשלה וגורמי תכנון, חלקם אף בתוך הממשלה. היישוב, המתוכנן להיות חלק משטחה המוניציפלי של קריית מלאכי, יצריך פינוי והעתקה למיקום חדש של תשתיות שבהקמתן הושקעו מאות מיליוני שקלים: מכון טיהור שפכים, מפעל ביוגז להפקת אנרגיה מאשפה וקווי מתח גבוה של חברת החשמל. לטענת מקורות במשרד השיכון, התוכנית שתוגש לאישור הממשלה והוותמ"ל עברה שינויים, וההשקעות בהעתקת התשתיות ישתלמו. התכנון הראשוני ל"עיר" החרדית הוא ל-6,000 יחידות דיור. במטרה לאפשר את האישור המהיר של תוכנית הענק, היא מוצגת כ"רובע האלה" של קריית מלאכי, אף שהמתחם מנותק מהרצף העירוני של העיר ומופרד בין היתר על ידי כבישים מהירים (40 ו-3) ואזור התעשייה של באר טוביה. בנוסף, יישום התוכנית צפוי למחוק את תימורים כמושב בפני עצמו, והוא צפוי להפוך להמשך ישיר של הרובע החרדי. הממשלה תתבקש על ידי שר השיכון יצחק גולדקנופף לאשר את העברת התוכנית לאישור בנוהל מקוצר על ידי הוותמ"ל. הוותמ"ל הוקמה לפני כעשור כמוסד זמני לצורך התמודדות עם משבר הדיור, לשם אישור מהיר של מתחמי מגורים גדולים, תוך קיצור נוהלי הדיון בהתנגדויות. אלא שעל אף שהמחסור בתכנון מגורים נסגר כבר לפני כמה שנים, הוותמ"ל ממשיכה לשמש כלי מרכזי בתכנון שכונות חדשות, והמדינה אף החליטה לעגן את קיומה בחוק קבוע. היישוב המתוכנן ייבנה על שטחים שיועברו בעיקר מהמועצה האזורית באר טוביה לתחום המוניציפלי של קריית מלאכי. התוכנית לא פורסמה לציבור, ומשרד השיכון העביר את פרטיה להערות של הרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה, במסגרת חובת היוועצות החלה על פי חוק. התוכנית נתמכת על ידי עיריית קריית מלאכי, שתזכה למענקים, תמיכות ותוספת שטחי תעסוקה, אבל היא מעוררת התנגדות מצד המועצות האזוריות, שתושביהן צפויים לשלם מחיר גבוה של אובדן פרנסתם; ומשרדי ממשלה מתריעים על פגיעה בייצור החקלאי ובשטחים הפתוחים. הבנייה בתוכנית צפויה להיות בצפיפות נמוכה יחסית לבנייה ביישובי האוכלוסייה הכללית, על פי הכללים הקובעים כי אין לבנות באזור חרדי בנייני מגורים של יותר משמונה קומות. העירייה תחתום על הסגם גג עם הממשלה הרובע החדש הוא חלק מהמאמצים שעושה משרד השיכון להפנות משאבים לבנייה עבור הציבור החרדי. לפי תוכנית הדיור שמקדם המשרד, יוקמו באזור הדרום עשרות אלפי דירות חדשות ברובעים ויישובים חדשים עבור האוכלוסייה החרדית. מלבד הרובע המזרחי בקריית מלאכי, מתכנן המשרד יישוב נוסף מדרום־מערב לעיר, על שטחי המועצה האזורית יואב. היישוב מקודם תחת השם הזמני "מלאכית", והוא מתוכנן לכ-10,000 יחידות דיור בשלב ראשוני. בתוך כך, משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כבר החלו בשיווק הרובע החרדי החדש במערב קריית גת, המתוכנן לכ-15 אלף יחידות דיור בשלב ראשון. מלבד הרובע בקריית מלאכי, מתוכנן יישוב חרדי מדרום־מערב לעיר על שטחי המועצה האזורית יואב. היישוב מקודם תחת השם הזמני "מלאכית", והוא מתוכנן לכ-10,000 יחידות דיור בשלב ראשוני. בתוך כך, כבר החל שיווק הרובע החרדי החדש בקריית גת, המתוכנן לכ-15 אלף יחידות דיור אם תאושר התוכנית בקריית מלאכי, צפויים משרד השיכון ורמ"י לקדם הסכם גג עם העירייה, שבמסגרתו יוזרמו לעיר מאות מיליוני שקלים עבור חידוש תשתיות ופיתוח, בצד פיתוח התשתיות לרובע החרדי. המתכננים מניחים שתושבי הרובע החדש יתקשו לעמוד בתשלומי ארנונה הנדרשים למימון התשתיות והשירותים עבורם. התוכנית מעוררת התנגדות חריפה מצד מושבי האזור, ובמיוחד חקלאי מושב תימורים, העשויים לאבד את מטה לחמם, מאחר שייאלצו לוותר על כ-40% מאדמותיהם. התוכנית צפויה לפגוע גם ברפת של היישוב, שכן האכלת הפרות נסמכת על שטחי גידול המספוא שיילקחו מהם. "אם יאשרו את התוכנית, המושב לא יוכל להמשיך להתקיים, מפני שחלק גדול ממקורות הפרנסה שלו ייעלמו", אמר משה פריווה, יו"ר ועד ההנהלה של תימורים, שכמחצית מאדמותיו יופקעו. לפני כמה שנים כבר הופקעו 1,100 דונם מקרקעות המושב על מנת לפתח אזור תעשייה, שחלקו כבר בנוי. השר יצחק גולדקנופף (מימין) עם עוזרו מוטי בבצ'יק. קלות בלתי נסבלת של ויתור על שטחים חקלאיים צילום: יונתן זינדל/פלאש90 במכתב התנגדות ששלחה המועצה האזורית באר טוביה למשרד השיכון ומנהל התכנון ממשרד הפנים, נטען כי "התוכנית מהווה הלכה למעשה את הקמתו של יישוב חדש באצטלה של הרחבת קריית מלאכי, אשר אינה קשורה תכנונית למתחם המתוכנן". המכתב נשלח באמצעות עורכי הדין ארז קמיניץ ועדי בן הרוש ממשרד EBN. לטענת המועצה, התוכנית חוברה באופן מלאכותי לקריית מלאכי באמצעות שרטוט שתי רצועות של מרחב עירוני כביכול, על מנת לאפשר את הצגתה כתוכנית "צמודת דופן" לתחומי העיר, ולכן ניתנת לאישור באמצעות הוותמ"ל. התנגדויות לתוכנית הוגשו גם על ידי משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון האזורי ותנועת המושבים. בפנייה מטעם משרד החקלאות נאמר כי בתוכנית יש קלות בלתי נסבלת של ויתור על שטחים חקלאיים יצרניים לטובת שטח עירוני. המשרד מזהיר פני הפגיעה בחקלאים ובביטחון המזון בישראל. המשרד להגנת הסביבה מצטרף לטענה שהניסיון להציג את העיר החרדית כרובע הוא הטעיה, וקובע כי התוכנית סותרת את עקרונות התוכנית האסטרטגית לדיור שיזם משרד השיכון עצמו. משרד השיכון: "ניהלנו שיח פורה עם יישובי האזור" במינהל התכנון, המקיים דיונים על התוכנית ודן בהתנגדויות שהוגשו על ידי משרד הממשלה, מסרבים להגיב על הכוונה להגיש את התוכנית לוותמ"ל. ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה כי הוא ומשרד התחבורה "מקדמים את הרחבת קריית מלאכי וחיבורה לכביש 6. גורמי המקצוע במשרד השיכון נפגשו כמה פעמים עם ועד היישובים באזור ונוהל עמם שיח פורה, שבסופו חלק מבקשותיהם נענו בחיוב ונלקחו בחשבון בתכנון. "מבדיקה שנעשתה על ידי היועצים הכלכליים של התוכנית נמצא כי קיימת כדאיות כלכלית בפיתוח השכונה, על אף ההשקעות הנדרשות. העובדה שהכבישים הראשיים 40 ו-3 עוברים בין אזור התעשייה של קריית מלאכי לבין הפיתוח החדש אינה בעיה לפיתוח, כשם שערים רבות בארץ ובעולם נחצות על ידי כבישים ראשיים והתפתחו מעבר להם (ראשון לציון, הרצליה, עכו וכדומה)". עם זאת, אין דמיון בין הדוגמאות שמציג המשרד לתוכנית, שכן היישוב המתוכנן צפוי להיות מבודל ומרוחק כמה קילומטרים מקריית מלאכי, ושונה במבנה הפיזי והחברתי מאוכלוסיית העיר הקיימת. לצורך אישור חפוז: יישוב חרדי חדש הוגדר חלק מקריית מלאכי - 20 בינואר 2025