דילוג לתוכן

המכירה הסינית של הבורסה: למה לחכות לדצמבר אם אפשר להרוויח כבר עכשיו?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
6 3 163 3
  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

    @דוד-גולדברג הדבר בכללותו נכון שכדאי לקנות בזול לא רק שמן זית אלא את כל השוק אבל עדיין זה קצת חוטא לכלל המיצוע אולי השוק ירד, עוד עדיף פשוט לנסות לחלק את זה לכל חודש או ריבעון כי מה יהיה מחר הוא בלתי ידוע(מבחינתי כמשקיע פסיבי לשים את התקרה עכשיו או כל פעם בסוף שנה אף שזה מעיד על דחיינות פסולה זה אותו דבר הפקדה חד שנתית ה ללא מיצוע מקסימלי).

  • מיצוע זה פתרון פסיכולוגי מצוין, אבל מתמטית הוא בדרך כלל מפסיד. ב-75% מהמקרים, להכניס את כל הסכום בבת אחת מנצח את הפיזור לחודשים. למה? כי השוק ברוב הזמן עולה, וכל יום שהכסף שלך בחוץ הוא מפסיד ריבית דריבית.

    מעבר לזה, "מיצוע" זה בעצם ניסיון לתזמן את השוק בתחפושת של זהירות. אם השוק כבר ירד ב-10%, אתה כבר בתוך המבצע. לחכות לעוד ירידה זה לא מיצוע, זה הימור.

    בשורה התחתונה: משקיע פסיבי אמיתי לא מנסה להיות חכם מהשוק. יש כסף? מכניסים אותו כמה שיותר מהר כדי שיתחיל לעבוד.

  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

    @דוד-גולדברג אני מאמין שעשית את החשבון אבל איך 2000 נהיה 14.000 וה 20.000 נהיה רק 80.000

    @דוד-גולדברג said:

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס

  • @חנינא החשבון הוא כזה: ה-20,000 ש"ח שהפקדת אמורים להכפיל את עצמם כל עשר שנים בערך (לפי ממוצע של 7%). אחרי 20 שנה – הגעת ל-80,000 ש"ח. זה הסטנדרט.

    אבל כשאתה קונה ב-10% הנחה, זה כאילו קיבלת "מתנה" של 2,000 ש"ח כבר ביום הראשון. ה-2,000 האלה לא נשארים בצד, הם מושקעים יחד עם כל השאר. לאורך 20 שנה, ה"מתנה" הקטנה הזו צוברת ריבית דריבית משלה ומנפחת את הקופה הסופית בעוד כמה אלפי שקלים טובים (באזור ה-8,000 עד 14,000, תלוי מתי השוק מתקן).

    בשורה התחתונה: ה-80 אלף זה מה שכולם יקבלו. התוספת היא ה"בונוס" של מי שהיה חכם לקנות בזול ולא חיכה לדצמבר.

  • @חנינא החשבון הוא כזה: ה-20,000 ש"ח שהפקדת אמורים להכפיל את עצמם כל עשר שנים בערך (לפי ממוצע של 7%). אחרי 20 שנה – הגעת ל-80,000 ש"ח. זה הסטנדרט.

    אבל כשאתה קונה ב-10% הנחה, זה כאילו קיבלת "מתנה" של 2,000 ש"ח כבר ביום הראשון. ה-2,000 האלה לא נשארים בצד, הם מושקעים יחד עם כל השאר. לאורך 20 שנה, ה"מתנה" הקטנה הזו צוברת ריבית דריבית משלה ומנפחת את הקופה הסופית בעוד כמה אלפי שקלים טובים (באזור ה-8,000 עד 14,000, תלוי מתי השוק מתקן).

    בשורה התחתונה: ה-80 אלף זה מה שכולם יקבלו. התוספת היא ה"בונוס" של מי שהיה חכם לקנות בזול ולא חיכה לדצמבר.

    @דוד-גולדברג מבלי להיכנס לוויכוח האם עדיף להכניס בבת אחת או מיצוע בסוף לא כדאי לעשות את אחת הפעולות כי עכשיו בעיני השוק ירד ומכאן הוא יעלה זה כבר לא פסיבי.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    110 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    264 צפיות
    צ
    @רואה-את-הנולד א. נכון, הכשרות של גלאט הון היא רק על מסלול הלכה. ב. לאחר 3 שנים אפשר למשוך לצורך השתלמות, ולאחר 6 שנים אפשר למשוך לכל מטרה. ג. לא מומלץ למשוך. ד. כדאי לשקול לעבור לקרן השתלמות רגילה שיש בה מסלולים מניות עם הכשר. בטווח הארוך מסלול מניות אמור להביא תשואה הרבה יותר גבוהה גם אם משלמים יותר דמי ניהול.
  • אם לא תתכננו, תפסידו!

    הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    1
    2
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    240 צפיות
    רחל עומסיר
    ריבית דריבית: מנגנון שעובד בשבילך - או נגדך האם אי פעם חשבתם על האופן שבו הכסף שלכם צומח לאורך זמן? או להיפך – איך חובות יכולים להתנפח ולצאת משליטה? התשובה לשאלות האלה טמונה במנגנון שנקרא ריבית דריבית – כלי שיכול להיות חברכם הטוב ביותר או האויב הגדול שלכם. "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא-משלם." אלברט איינשטיין מהי ריבית דריבית? ריבית דריבית היא המנגנון שבו הרווחים שלכם מייצרים רווחים נוספים, כלומר, הכסף לא רק עובד עבורכם אלא גם צובר תאוצה לאורך זמן. במילים פשוטות: כאשר אתם משקיעים או חוסכים, הריבית שמתקבלת על הקרן (הסכום הראשוני שהשקעתם) מצטרפת לקרן המקורית, ובסבב הבא הריבית מחושבת על סכום גדול יותר. לעומת זאת, במצבים של חוב או הלוואות – הריבית דריבית יכולה להגדיל את החוב בצורה דרמטית, ולגרום לכם להחזיר הרבה יותר ממה שתכננתם. איך הריבית דריבית עובדת לטובתכם? אם אתם חוסכים או משקיעים, ריבית דריבית יכולה להפוך את הכסף שלכם למכונת צמיחה: דוגמה פשוטה: נניח שהפקדתם 100,000 ש"ח בקרן השקעות עם תשואה שנתית של 8%. אחרי שנה, יהיו לכם 108,000 ש"ח. בשנה השנייה, הריבית תחושב על כל הסכום (108,000 ש"ח), כך שבסוף השנה יהיו לכם 116,640 ש"ח – והרווח רק ילך ויגדל. ככל שתשאירו את הכסף להשקעה לאורך זמן, האפקט של הריבית דריבית יתחזק, ויגדיל משמעותית את החיסכון שלכם. כלל הזהב: בריבית דריבית, זמן הוא הכוח המשמעותי ביותר. ככל שתתחילו מוקדם יותר, כך תוכלו ליהנות מצמיחה גדולה יותר בטווח הארוך. איך הריבית דריבית יכולה לעבוד נגדכם? אם אתם לא מתכננים נכון את ההתנהלות הכלכלית שלכם, ריבית דריבית עלולה להיות מלכודת מסוכנת: הלוואות וחובות: כאשר לוקחים הלוואה עם ריבית גבוהה, החוב יכול לגדול במהירות אם לא מחזירים את הסכום במועד. לדוגמה, הלוואה של 50,000 ש"ח עם ריבית שנתית של 5% יכולה להפוך ל-52,500 ש"ח תוך שנה. אם לא מחזירים את הקרן, הריבית תחושב על הסכום החדש, והחוב ימשיך לגדול. תשלומים מינימליים בכרטיסי אשראי: כשמשלמים רק את המינימום, הריבית דריבית עובדת נגדכם וגורמת לחוב להתנפח. מי שלא מתכנן - משלם את המחיר "מי שלא תכנן הצלחה, באופן אוטומטי תכנן כישלון." ריבית דריבית לא סלחנית כלפי מי שלא מתכנן את ההתנהלות הפיננסית שלו. אם לא תתכננו את החסכונות וההשקעות שלכם, או לחילופין לא תנהלו את החובות שלכם בצורה חכמה, אתם עלולים להיכנס למצב שבו אתם מפסידים במקום להרוויח. אז איך מנצלים את הכוח של ריבית דריבית לטובתכם? התחילו מוקדם: כל שנה מוקדמת בחיסכון או השקעה מוסיפה לאפקט הריבית דריבית. חסכו באופן קבוע: הפקדות חודשיות עקביות מגדילות את הקרן ומזרזות את הצמיחה. הימנעו מחובות יקרים: היו זהירים עם הלוואות, במיוחד בכרטיסי אשראי, ובדקו תמיד את תנאי הריבית. תכננו לטווח ארוך: התייעצו עם יועץ פיננסי כדי לבנות תוכנית שמנצלת את הכוח של ריבית דריבית למקסימום. לסיכום ריבית דריבית היא כלי עוצמתי שיכול לשנות את עתידכם הכלכלי. אם תשתמשו בו בחוכמה – תוכלו ליהנות מחיסכון והשקעות שצומחים לאורך זמן. מצד שני, אם לא תנהלו נכון את החובות שלכם – תגלו שהריבית דריבית הופכת לנטל מכביד. אל תחכו – התחילו לתכנן את ההתנהלות הפיננסית שלכם היום, כדי להבטיח שהריבית דריבית תעבוד בשבילכם, ולא נגדכם. [image: 1735127143960-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%93.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1735127189847-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-resized.png]
  • 8 הצבעות
    7 פוסטים
    355 צפיות
    רואה את הנולדר
    @עמית-של-סגל כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם: @רואה-את-הנולד כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם: ועוד דבר יש עובדים שזכאים לקרן השתלמות ולא מבקשים מהמעסיק וכל שנה שעוברת הם מפסידים כסף זכאים אתה מתכוון שהמעסיק מחויב להפריש להם? מעניין מה הכללים בזה. לדוגמה עובדי ההוראה זכאים לקרן השתלמות אבל הם צריכים למלא טופס ואם הם לא עושים את זה לא מתחילים להפריש להם במקרה הטוב המזכירות מבקשת מהם במקרה הגרוע המוסד מנסה להתחמק אבל הוא חייב חוקית גם עובדי מדינה זכאים אחרי שנה לקבל קרן השתלמות תוך כדי חיפוש מצאתי את הנתון הזה וזה ממש מדהים לכ- 150,000 עובדי הוראה החוסכים בקרנות ההשתלמות, הזכאים לצאת לשנת השתלמות בתום 6/7/8 שנות חיסכון, ולכ – 3500 עובדי הוראה מממשים את זכאותם ויוצאים לשנת השתלמות מידי שנה. זה אומר שרוב עובדי ההוראה שחוסכים בקרן למורים וגננות לא יוצאים לשנת שבתון וזה אומר שהם מפרישים בקופה לא רווחית ומורכבת להוצאת הכסף סתם כי הם לא עצרו רגע לחשוב חבל!!!
  • למה תוכנית חסכון יקרה יותר??

    הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    25
    1 הצבעות
    25 פוסטים
    946 צפיות
    ניסן עציונינ
    @עמית-של-סגל כתב בלמה תוכנית חסכון יקרה יותר??: @צופה-ומביט כתב בלמה תוכנית חסכון יקרה יותר??: @זאת-קומתך אני חושב שהתשובה קלה, מי שיודע שיש לו משמעת עצמית גבוהה ולא ימשוך את הכסף לא בירידות ולא בשביל צורך כלכלי דחוף, ורק בחתונות הוא יגע בקופה, אז ברור שעדיף לו קופת גמל להשקעה (בדגש על להשקעה). וכמובן שיש הגבלה בכמות הכסף השנתית שזה פרמטר חשוב שכולנו תפילה שנחסוך כל שנה בכמות שחובה לפתוח פוליסת חיסכון כי קופת גמל לא עומד בתנאים. אייך כבודו יודע אם יש לו משמעת עצמית בנסיון שהוא טרם חווה על בשרו? לצורך הדוגמא - יש לך 250,000 ש"ח בקופה עבור חתונת הילדים. (סכום גדול לאברך ממוצע). ואז השוק נופל בחמש עשרה אחוז. כלומר הפסדת בערך יותר משלושים וחמש אלף ש"ח. (המון!). עכשיו השכן שלך שהוא "מומחה לשוק ההון" אומר לך שזו רק ההתחלה של הירידות, ומציע לך לעבור צד מהמשקיעים, למהמרים. לאלה שמנסים לתזמן את השוק. תוציא את הכסף עכשיו, תחכה לירידות, תכניס חלק, תחכה שנה ואז תכניס את הכל.... יש כל מיני מתכונים איך לנצח את המדד... האם אתה יודע שיש לך "משמעת עצמית" ואתה תשקיע את הכסף בבחינת שגר ושכח עד החתונות של הילדים? ועוד לא דיברנו על האפשרות לכסות חלק מהמשכנתא, ואז להתחיל לחסוך מהתחלה וכו'... אני לא אוהב את הגישה הזו. כל הבשורה של בנקל, היא ההתחדשות וההבנה שלא סומכים על כל מיני שכנים 'מבינים' בהשקעות, משקיעים לטווח ארוך במקום חזק, במדדים רחבים, בלי להוציא 20 שנה, גם בתוכניות של בנקל, קיימת האפשרות להלחץ מרגעי משבר ולמשוך את הכסף. ההדגשה היא ברורה, מי שיודע שלא יעמוד בזה, שלא יכנס לזה, ויכנס כמובן לאפיקי ההשקעה המעולים של בנקל, ששכרם רב בעולם הבא, אבל מי שיודע שהוא מסוגל לזה, לא מבין למה שלא יעשה את זה עצמאי @ביזנייעס כתב בלמה תוכנית חסכון יקרה יותר??: @ניסן-עציוני כתב בלמה תוכנית חסכון יקרה יותר??: לקנות צריך עצמאית @ניסן-עציוני יש כיום אפשרות גם של קניה אוטומטית, קיים בפייר ובאינטראקטיב. כמובן כמובן. אגב יש גם בתי מסחר קטנים כמו דיאומנד ועוד, שגם מאפשרים קניה אוטמטית, בעמלות גבוהות מידי לדעתי.