דילוג לתוכן

מינוס בבנק לא מלחיץ אותי

  • מינוס בבנק לא מלחיץ אותי.”
    כן, אמרתי את זה. 😌

    זוגות צעירים שואלים אותי תמיד:
    “מה נעשה עם המינוס?”
    ואני עונה להם בכנות:
    מינוס זו בעיה קטנה.
    השופוני – זו בעיה גדולה.

    ואני אסביר ⬇

    בתחילת החיים הכלכליים אנחנו עושים טעות קלאסית:
    חושבים לטווח קצר ⏱
    במקום לחשוב כמו חברה 🏢

    חברה לא שואלת:
    “אולי ניקח הלוואה כדי לצאת לצימר טוב או לקנות רכב חדש?”

    אלא:
    “איך אני צובר נכסים, ידע וערך
    שישרתו אותי עוד 20 שנה?”

    חברה מציבה יעדים 🎯
    צוברת נכסים וידע 📚
    ולא שורפת כסף על דברים
    שיורדים בערכם מהרגע שיצאו מהחניה 🚗⬇

    צריך להגיד את זה ברור:
    רכב יוקרה הוא לא עושר.

    נכס, השקעה, ידע פיננסי 💡
    לא תמיד נוצצים ✨
    אבל הם עובדים גם כשאנחנו ישנים 😴

    היוקרה האמיתית?
    שקט כלכלי.
    חופש בחירה.
    היכולת להגיד “לא”.

    אז כן —
    כל עוד אנחנו בתחילת הדרך,
    בונים נכסים ודואגים לידע שלנו,
    מינוס קטן ולא קבוע
    הוא לא דרמה.
    הוא פנצ’ר קטן בדרך ליעד. 🛞

    בהתחלה בונים.
    לא משוויצים.

    ומי שמתאפק היום —
    לא צריך לשחק אותה עשיר מחר.
    הוא פשוט יהיה. 💪
    ידע טוב נועד לעבור הלאה ❤
    שתפו חברים, ותנו לזה להגיע לעוד אנשים
    להצטרפות לקבוצת הווצאפ
    https://chat.whatsapp.com/F5btAqDYFbyHCqWi3
    kDfHI
    להצטרפות לצ׳אט הפורום הפיננסי במייל
    שלחו מייל khny887@gmail.com

  • מינוס בבנק לא מלחיץ אותי.”
    כן, אמרתי את זה. 😌

    זוגות צעירים שואלים אותי תמיד:
    “מה נעשה עם המינוס?”
    ואני עונה להם בכנות:
    מינוס זו בעיה קטנה.
    השופוני – זו בעיה גדולה.

    ואני אסביר ⬇

    בתחילת החיים הכלכליים אנחנו עושים טעות קלאסית:
    חושבים לטווח קצר ⏱
    במקום לחשוב כמו חברה 🏢

    חברה לא שואלת:
    “אולי ניקח הלוואה כדי לצאת לצימר טוב או לקנות רכב חדש?”

    אלא:
    “איך אני צובר נכסים, ידע וערך
    שישרתו אותי עוד 20 שנה?”

    חברה מציבה יעדים 🎯
    צוברת נכסים וידע 📚
    ולא שורפת כסף על דברים
    שיורדים בערכם מהרגע שיצאו מהחניה 🚗⬇

    צריך להגיד את זה ברור:
    רכב יוקרה הוא לא עושר.

    נכס, השקעה, ידע פיננסי 💡
    לא תמיד נוצצים ✨
    אבל הם עובדים גם כשאנחנו ישנים 😴

    היוקרה האמיתית?
    שקט כלכלי.
    חופש בחירה.
    היכולת להגיד “לא”.

    אז כן —
    כל עוד אנחנו בתחילת הדרך,
    בונים נכסים ודואגים לידע שלנו,
    מינוס קטן ולא קבוע
    הוא לא דרמה.
    הוא פנצ’ר קטן בדרך ליעד. 🛞

    בהתחלה בונים.
    לא משוויצים.

    ומי שמתאפק היום —
    לא צריך לשחק אותה עשיר מחר.
    הוא פשוט יהיה. 💪
    ידע טוב נועד לעבור הלאה ❤
    שתפו חברים, ותנו לזה להגיע לעוד אנשים
    להצטרפות לקבוצת הווצאפ
    https://chat.whatsapp.com/F5btAqDYFbyHCqWi3
    kDfHI
    להצטרפות לצ׳אט הפורום הפיננסי במייל
    שלחו מייל khny887@gmail.com

    @שמעון-יוחאי-חסן כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    מינוס בבנק לא מלחיץ אותי.

    בתנאי ש

    @שמעון-יוחאי-חסן כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    מינוס קטן ולא קבוע

  • בימינו לצערי יש הרבה שנמצאים במינוס באופן קבוע
    פעם, כשנגמר הכסף פשוט לא יכולנו לקנות יותר. היום "נגמר הכסף" זה כשנגמרת המסגרת, וההבדל הקטן הוא שעל המינוס הזה אנחנו משלמים ריבית יקרה מאוד.

    זה עניין פסיכולוגי שאפשר לשנות בהחלטה אחת: לקחת הלוואה על המינוס בפריסה נוחה, ולבטל את המסגרת בבנק. זה הרבה יותר בריא לכולם ופשוט מחזיר את השליטה לידיים שלנו.

    ברגע שהמינוס הופך ל"קבוע", אנחנו מפסיקים להתייחס אליו כאל חוב ומתחילים לראות בו חלק מהכסף שלנו. השלב הראשון בשינוי הוא פשוט להפסיק לקרוא לזה "מסגרת" ולהתחיל לקרוא לזה "הלוואה יקרה"

  • עשו כתבה פעם על זה שרוב הציבור הישראלי נמצא במינוס קבוע ואפ' בממשלה של לפיד ובנט מי שהיה אחראי על וועדת הכספים אם אני לא טועה היה במינוס של 100,000 ש"ח לעצמו בבנק..

  • אז קצת נתונים: (אולי לא מידי עדכניים)

    1. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שקיים בה המושג מסגרת בעו"ש.

    2. ממוצע המינוס במסגרת עו"ש הוא כ19,300.

    3. ממוצע הריביות על מסגרת עו"ש היא כ12.25%.

    4. הרווחים של הבנקים ממסגרות העו"ש עומדים על מעל 12 מיליירד.

    מדינה של "פריירים" לא??!!

  • אז קצת נתונים: (אולי לא מידי עדכניים)

    1. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שקיים בה המושג מסגרת בעו"ש.

    2. ממוצע המינוס במסגרת עו"ש הוא כ19,300.

    3. ממוצע הריביות על מסגרת עו"ש היא כ12.25%.

    4. הרווחים של הבנקים ממסגרות העו"ש עומדים על מעל 12 מיליירד.

    מדינה של "פריירים" לא??!!

    @אבי-ר. כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    אז קצת נתונים: (אולי לא מידי עדכניים)

    קצת נתונים (שאולי עדכניים אולי לא) וגם השערה לא נכונה בכלל.

    ישראל היא המדינה היחידה בעולם שקיים בה המושג מסגרת בעו"ש.

    תבדוק שוב את המקורות שלך.
    תביא לי את המדינות שאין בהם מסגרת עו"ש
    אולי לטובה יש פה בישראל ייחודיות שזה אחד המדינות היחידות שהברירת מחדל בכרטיס אשראי זה תשלום מיידי של כל הסכום
    יש הרבה מדינות שאשראי מתגלגל הוא הברירת מחדל.

  • @אבי-ר. כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    אז קצת נתונים: (אולי לא מידי עדכניים)

    קצת נתונים (שאולי עדכניים אולי לא) וגם השערה לא נכונה בכלל.

    ישראל היא המדינה היחידה בעולם שקיים בה המושג מסגרת בעו"ש.

    תבדוק שוב את המקורות שלך.
    תביא לי את המדינות שאין בהם מסגרת עו"ש
    אולי לטובה יש פה בישראל ייחודיות שזה אחד המדינות היחידות שהברירת מחדל בכרטיס אשראי זה תשלום מיידי של כל הסכום
    יש הרבה מדינות שאשראי מתגלגל הוא הברירת מחדל.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    קצת נתונים (שאולי עדכניים אולי לא) וגם השערה לא נכונה בכלל.

    אז לא, כתבתי לא מידי עדכניים, בטווח של עד שנה אחורה.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    תבדוק שוב את המקורות שלך.

    הרצאה של עו"ד גיל יהלום.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    תביא לי את המדינות שאין בהם מסגרת עו"ש

    אתה לא מתכוון שאני יתחיל לפרט כאן את כל המדינות...✍
    אולי תתכבד לפרט את המדינות שאתה יודע שיש בהם מסגרת עו"ש.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    אולי לטובה יש פה בישראל ייחודיות שזה אחד המדינות היחידות שהברירת מחדל בכרטיס אשראי זה תשלום מיידי של כל הסכום
    יש הרבה מדינות שאשראי מתגלגל הוא הברירת מחדל.

    לא דיברתי על מסגרת באשראי, אלא על מסגרת בעו"ש.

  • @משקיע-זהיר-מידי כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    קצת נתונים (שאולי עדכניים אולי לא) וגם השערה לא נכונה בכלל.

    אז לא, כתבתי לא מידי עדכניים, בטווח של עד שנה אחורה.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    תבדוק שוב את המקורות שלך.

    הרצאה של עו"ד גיל יהלום.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    תביא לי את המדינות שאין בהם מסגרת עו"ש

    אתה לא מתכוון שאני יתחיל לפרט כאן את כל המדינות...✍
    אולי תתכבד לפרט את המדינות שאתה יודע שיש בהם מסגרת עו"ש.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במינוס בבנק לא מלחיץ אותי:

    אולי לטובה יש פה בישראל ייחודיות שזה אחד המדינות היחידות שהברירת מחדל בכרטיס אשראי זה תשלום מיידי של כל הסכום
    יש הרבה מדינות שאשראי מתגלגל הוא הברירת מחדל.

    לא דיברתי על מסגרת באשראי, אלא על מסגרת בעו"ש.

    @אבי-ר. בבריטניה וודאי יש מידיעה.
    ברוב אירופה יש מחיפוש פשוט בגוגל.

  • רק שאלה אם אתה יודע האם אפשר להחזיק את זה באופן קבוע (כמו בישראל) או שיש לזה זמן פירעון קבוע?

  • @ia90990
    מתוך המסמךצילום מסך 2026-02-03 1805.png

  • @ia90990
    מתוך המסמךצילום מסך 2026-02-03 1805.png

    @אבי-ר. במסמך הזה מופיע בפירוש מסגרת במדינות אחרות

  • נכון, אבל כנראה שזה לא מוגדר שם כמסגרת (שנשמע כאילו הלוואה או אפי' מתנה מהבנק שניתן להשתמש בה)
    אלא כאפשרות למשיכת יתר (שזה כבר נשמע כסף שלא שלך אלא של הבנק)
    ואולי בזה טמון ההבדל.

נושאים מוצעים


  • 14 הצבעות
    26 פוסטים
    240 צפיות
    י
    תודה לכל המגיבים! התפתח כאן דיוק מרתק, וזו הזדמנות לחדד את כוונתי. כמו שכתבתי, כסף לא מהווה רשות. זה שיש לילד כסף לא אומר שהוא יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה, והכול נשאר תחת שיקול הדעת והערכים של הבית. אני רק יקדים ויאמר שכסף לילדים יהיה בכל אופן, בין אם זה יבוא מפרסים וכדו' או דמי חנוכה ופורים, מהסבים והסבתות. כדי לעשות סדר, צריך להפריד בין הגילאים: לילדים צעירים (לפני גילאי ישיבה קטנה וסמינר) ברור שכל הצרכים באים מהבית ולא מדמי הכיס. דמי הכיס שם הם כספים קטנים מאוד, ולא מיועדים לצרכים שוטפים אלא לדברים שמעבר – ממתק פה ושם, או חיסכון עצמי למשהו גדול יותר כמו משחק וכדו', שהם שוב לא צורך בסיסי. המטרה בגיל הזה היא לא שהילד יממן את עצמו, אלא שיתנסה בקבלת החלטות קטנות. בגילאי ישיבה קטנה וסמינר הסיפור משתנה, כי הנוער ממילא מבקש ומקבל כסף (ובאמת גם צריך) עבור כל מיני צרכים. הורים רבים משתפים שבגיל הזה מתחילים הרבה חיכוכים כי אצל הנוער מיטשטש מאד הגבול בין צורך לרצון. כאן בדיוק דמי הכיס הם פתרון מצוין. משפחות רבות מכירות את זה: הנער בן ה-15 מבקש כל שבוע כסף ליציאה עם חברים לצ'ונט, והבת מבקשת כל יומיים כספים לגלידה או לבגד חדש. במקום שבכל פעם יתפתח ויכוח מתיש, או שההורה פשוט ישלוף כסף כדי לקנות שקט – נכון לשים גבולות ברורים. ברגע שיש סכום קבוע, הנער צריך לקבל החלטות לבד ולכלכל את צעדיו. ברור שההורים נשארו ההורים ולכן טבעי שהם מממנים את הצרכים הבסיסיים כמו תחבורה וכדומה, אבל המותרות נכנסות למסגרת. העיקרון הזה עובד גם בקניות גדולות כמו ביגוד לחגים. אני ממש לא חושב שהנוער צריך לממן את זה מדמי הכיס שלו. אבל גם כאן, במקום שהבת תתקשר מהחנות ותבקש פרטי אשראי או שתלווה מחברה, כי היא ראתה בגד שהיא אוהבת, או שהבן ילך לחנות יוקרתית כי "אבא ואמא ישלמו", הרבה יותר נכון מגדירים סכום הגיוני וסביר שאמור להספיק. ברגע שיש מסגרת, אין ויכוחים מול ההורה, יש שיקול דעת של הילד מול עצמו. לצערי, מניסיון עם משפחות רבות, המציאות מראה בדיוק את ההפך ממה שחלק מהמגיבים חששו ממנו: התנהלות לא טובה עם כסף, חומריות יתר ורדיפת מותגים, לא מתחילות מזה שנותנים לילד אחריות. הן מתחילות כמעט תמיד מזה שההורים לא שמו גבולות ברורים, והילד התרגל שהכול נגיש, זמין ומיידי כמעט בלי שום מגבלה. וכמובן ברור מאליו, שדמי כיס בתוך גבולות נכונים אינם מחליפים חינוך הם כלי נוסף בתוך החינוך.
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    100 צפיות
    9988779
    @ישראל-גוטמן תודה על כל המאמרים המאמר הקודם פורסם גם אצל ניסן עציוני שמעתי א''ז טלפוני, האם גם מאמר זה יבוא בעקבותיו ?
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    150 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 9 הצבעות
    18 פוסטים
    943 צפיות
    ס
    @שמעון כתב בהדור שמשלם פעמיים: הקריסה הכלכלית של מענקי החתנים: וקונה דירות ונשאר בכולל [יחסית לפחות בשנים הראשונות] השאלה היא מתי הוא קונה את הדירה. והאם יש אפשרות לקנות ולהישאר בכולל עוד כמה שנים. ואם אכן יש כזאת אולי תפרט אותה כאן
  • פטור מעמלות בבנק

    כלכלת המשפחה
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    395 צפיות
    טריידרט
    לפתוח חשבון דיסקונט טאצ'ר - חשבון אונליין ללא עמלות עיקריות, ללא הגבלה בשנים ובתנאים ומשכורת.