דילוג לתוכן

כמה עולה מקום בבית כנסת?

צדקה ומעשר כספים
12 7 491 7
  • מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

  • הערה, יש הרבה קהילות שלא שיווקו את זה בכלל כמחיר של מקום, אלא כהשתתפות בבניה גרידא [עם מדרג של השתתפות, כגון זהב כסף וכו'].
    גם צריך לקחת בחשבון את מספר החברים בקהילה, אינו דומה קהילה של 70 אברכים לקהילה של 400 אברכים

  • מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    @יהודי-גאה
    נראה לי שגם בבית כנסת ליד זה המחיר מראש, לא?

  • בלי פרטים
    אצלנו בבית הכנסת, הגבאי נלחם להשיג סכום עצום לבד, כדי להוריד כמה שיותר מהאברכים, אחרי שהשיג למעלה ממליון ש"ח בעצמו! הוא נשבר ועשו קמפיין שהצליח בענק!

  • מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    @יהודי-גאה כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    @המבקר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    גם צריך לקחת בחשבון את מספר החברים בקהילה, אינו דומה קהילה של 70 אברכים לקהילה של 400 אברכים

    בד"כ אין ביכנ"ס "חדש" של 400 אברכים אלא יותר לכיוון של 100-200
    ומידיעה אישית לבנות ביכנ"ס עולה הרבה יותר גם מ 32000 פר אברך (אינו דומה בניה שמיועדת ל100 ממיועדת ל200)
    מה גם שבד"כ הסכום הנ"ל נפרס להרבה שנים שבזמן הזה חוץ מהבניה יש עלויות על הביכנ"ס הזמני והוצאות שוטפות של למעלה מ 10000 ש"ח כל חודש

  • יהודים יקרים תודה על המענה!!!
    באמת אין ספק ש-32,000 שח אינו מספיק מקהילה של 100- 200 אברכים,
    ולכן פניתי באשכול הזה לשמוע על מחירים אחרים, ובעיקר רעיונות אחרים איך מכניסים לבית הכנסת עוד הכנסות,
    גם אצלנו נסעו לחו"ל וכדו' ולא עזר.
    השאלה היא מה עוד אפר לעשות?

  • כאחד שחושב על פתרונות לכל מיני בעיות גם שקשורות לכלל שברתי את הראש כמה פעמים מה עושים ואני רוצה להציע רעיון שמתאים לרוח הפורום ובטח יזעיק עלי תגובות שונות ומשונות, אז מראש אומר אין פה דרך סלולה אלא גרעין של רעיון דבר ראשון בא נשאל מה עשו לפני 30 ולמעלה מזה שנים ונראה לי שמי שקצת מתבונן לא כל קהילה שנתגבשה רצה לבנות בשנתים שלוש הראשונות בנין על שלל אגפיו, נכון שהסכומים שונים והעלויות גבוהות יותר וכן לפעמים אפשר לפספס את ההקצאה, אבל לא צריך להיות גרידים מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד, ואני מגיע לדובדבן גם לשלב השקעה של הכסף בשוק ההון כמובן בצורה יותר מגודרת מסתם מדדים וכמובן תוך פיקוח מקצוע רציני וחיצוני. בהצלחה לכל צעירי האברכים שבדורנו שכמעט כל קהילה חדשה מדהימה אותי במרץ שלה לכל דבר שבקדושה.

  • כאחד שחושב על פתרונות לכל מיני בעיות גם שקשורות לכלל שברתי את הראש כמה פעמים מה עושים ואני רוצה להציע רעיון שמתאים לרוח הפורום ובטח יזעיק עלי תגובות שונות ומשונות, אז מראש אומר אין פה דרך סלולה אלא גרעין של רעיון דבר ראשון בא נשאל מה עשו לפני 30 ולמעלה מזה שנים ונראה לי שמי שקצת מתבונן לא כל קהילה שנתגבשה רצה לבנות בשנתים שלוש הראשונות בנין על שלל אגפיו, נכון שהסכומים שונים והעלויות גבוהות יותר וכן לפעמים אפשר לפספס את ההקצאה, אבל לא צריך להיות גרידים מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד, ואני מגיע לדובדבן גם לשלב השקעה של הכסף בשוק ההון כמובן בצורה יותר מגודרת מסתם מדדים וכמובן תוך פיקוח מקצוע רציני וחיצוני. בהצלחה לכל צעירי האברכים שבדורנו שכמעט כל קהילה חדשה מדהימה אותי במרץ שלה לכל דבר שבקדושה.

    @השומר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,

    מנסיוני הדל
    הציבור תורם קצת פחות ממה שצריך וודאי שלא יותר בשביל שיצטבר סכום לבנין מה גם שתמיד יש מה לשפץ ולשכלל כך שכל שקל "מיותר" מוצא מיד את מקומו

    @השומר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד,

    צריך להיות גבאי סופר מסור בשביל לנסוע לחו"ל (התפקיד בד"כ מביא יותר תביעות וכו' מכבוד)
    ולגבי הכנסה זה יכול לבוא יחד עם אולם שזה חלק מהבניין ולכן הרבה בתי כנסת עוד לפני שגומרים לבנות את הבימ"ד בונים את האולם

  • יש כל מיני אופציות כמו להעביר את הקהילה חברת חשמל טלפון קופ"ח וכדו' דברים שיותר קל לציבור לתרום, ויש להם יותר ערך כשזה ציבורי.

  • יש כל מיני אופציות כמו להעביר את הקהילה חברת חשמל טלפון קופ"ח וכדו' דברים שיותר קל לציבור לתרום, ויש להם יותר ערך כשזה ציבורי.

    @אבי-ר.
    ביחס לבנין שדובר זה בערך כמו לומר לעשות סיבוב ב"ויברך דוד"
    (ואני לא מזלזל) אבל זה הרבה מאוד אנרגיה בלדבר עם אנשים וכו' (וכ"ש בקופת חולים שכ"א יש לו את הרופא שרק עליו הוא סומך וכדו')
    לענ"ד היחס "אנרגיה - תוצאה" לא מצדיק

  • לא צריך לריב ע"ז עם הציבור, מספיק שיהיה חלק שיעשו את זה בקלות ולתועלת הציבור, ופרוטה לפרוטה מצטרפת.

    (ומה עדיף לדרוש מהציבור 32,000 למקום??)

  • סתם הערה שקשורה לנושא דיברתי לפני שנתים עם רב חשוב של אחד השכונות בירושלים שחתם על מכתב לאחד הקהילות על הזכות של לתרום לבנית בית כנסת וכו.. שהוא חושב שזה נצרך אבל בסוף כשאברכים מסיטים חלק ניכר מהמעשרות שלהם להוראת קבע גדולות זה יבוא על חשבון הקופת צדקה והוא צריך להתישב בדבר איך לאזן ולכלכל את המטרות.

נושאים מוצעים


  • תוקף לתב"ע

    נדל"ן ומשכנתאות נדלן דיור בניה שיפוצים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    37 צפיות
    ה
    אין לזה תאריך תפוגה בוודאות אלא אם כן שינו אותו אבל לא מצאתי מקור מפורש תבדוק במראה מקום הזה 1. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965סעיף 119 לחוק (תקופת תוקפה של תוכנית): החוק קובע כי תוכנית נכנסת לתוקף 15 ימים מיום פרסום ההודעה על אישורה ברשומות. החוק אינו נוקב במועד פקיעה לתוכנית, ומכאן שהתוקף הוא קבוע ומתמשך.סעיף 81 לחוק (שינוי תוכנית, התלייתה וביטולה): סעיף זה מדגיש כי כדי לשנות, להתלות או לבטל תוכנית קיימת (או שינוי תב"ע שאושר), מוסד תכנוני חייב ליצור ולהפקיד תוכנית חדשה לחלוטין. כלומר, ללא אקט תכנוני אקטיבי חדש – השינוי הקודם נשאר שריר וקיים לעד.2. פסיקת בית המשפט העליוןבפסק הדין המנחה ע"א 8265/03 (שמואל דקלו נגד ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב), הגדיר בית המשפט העליון את אופיין של תוכניות בניין עיר:"תוכנית מתאר היא בגדר דין... ככל חקיקת משנה, היא נהנית מחזקת התקינות ומתוקף מחייב כל עוד לא שונתה או בוטלה כדין על ידי מוסד התכנון המוסמך."3. חריג יחיד לבדיקה (שלב המימוש)לעיתים רחוקות, ועדות תכנון כוללות בתוך הוראות התוכנית עצמה (בתקנון) סעיף פקיעה מותנה, לפיו אם לא יוצא היתר בנייה תוך X שנים, הוועדה רשאית ליזום תוכנית לביטול הזכויות. יחד עם זאת, גם במצב כזה, התוכנית אינה פוקעת אוטומטית, אלא מחייבת את הוועדה לנהל הליך שלם של אישור תוכנית מבטלת חדשה.אם ברצונך לוודא ששינוי ספציפי עדיין שריר וקיים, מומלץ לעיין בתקנון התוכנית הספציפית באמצעות מערכת איתור תוכניות של רשות מקרקעי ישראל.
  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    178 צפיות
    איציק התותחא
    השקל שמעבר ל"פתיחת הדלת" בטור הקודם שברנו את האשליה המסוכנת של ה"חודשיים עבודה". עכשיו נגיע ישר לעיקר כי כאן נמצא ההבדל בין מי שרק שורד לבין מי שבאמת בונה חיים כלכליים. אני תמיד אומר ללקוחותי גם העסקיים וגם הפרטיים ברגע שסגרת את פתיחת הדלת של החודש, כל שקל נוסף הוא שלך. נקי. אמיתי. בלי מיסים סמויים של החיים. תיקחו את הדוגמא מהטור הקודם, הכנסה 5,000 ₪, הוצאות מחיה 4,500 ₪. עד 4,500 ₪ אתה עבדת רק כדי לא ליפול. כל השקלים האלה הם עבודה בשביל הבנק, המשכיר, החשמל ועבור יש חסד/אשר עד/רמי לוי. אבל מהשקל ה 4,501 זה השקל הראשון שלך. זה הכסף שיכול להתחיל לבנות לך עתיד. ועכשיו תעבירו את זה לעסק, אתה גאה במחזור של 50,000 ₪ בחודש. אבל אם שכירות, ארנונה, חשמל, משכורות, ספקים, פרסום וכל ההוצאות הקבועות אוכלות 48,000 ₪ =לא הרווחת כלום. עבדת חודש שלם רק כדי שהעסק יישאר פתוח. רק השקלים שמעבר ל 48,000 ₪ הם רווח נקי. רק הם נספרים באמת. השקל הזה, השקל שמעבר לפתיחת הדלת, הוא השקל החשוב, החזק והיקר ביותר בכל חודש. רוב האנשים מתמכרים למספר הגדול, להכנסה הגולמית, למחזור, ל"וואו". המצליחנים האמיתיים מתמקדים אך ורק בשקלים שנותרים אחרי שסגרו את הדלת. הלקח שכדאי לקחת הביתה, תדע בדיוק מהו סף פתיחת הדלת שלך. ואז תשנה את כל השאלות שלך, לא "איך אני מגדיל הכנסה?" אלא "איך אני מגדיל כמה שיותר את השקלים שמעבר לקו הזה?" כי שם ורק שם מתחיל החופש והשקט הנפשי.
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    207 צפיות
    ב
    ראיתי רק עכשיו
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    157 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    459 צפיות
    איש קישא
    @אמת-מארץ-תצמח מה שאני עשיתי זה נרשמתי והעברתי את כל ההוצאות רק לאשראי הזה (לפי הדרישות צריך 1000 בחודש) את האשראי השני שמרתי בצד( לא כל אחד מצליח כי נח ככה לכן אם אתה לא חזק אל תעשה את זה) כך לא היה לי פיזור הנפש וההוצאות ואחרי 3 חודשים פשוט שברתי אותו, בכל מקרה על שנה ראשונה לא גובים דמי כרטיס ואני במעקב על זה כדי לבטל כשהצטרך ויהיה לי כוח לזה, קצת כאב ראש אך שווה למי שאוחז ראש ולא מתפתה להשאיר שניים בסופו של דבר. אגב אתה יכול לעשות אחד עליך ואחד על אשתך לפי מה שהבנתי(אולי זה תלוי אם יש לך שתי חשבנות בנק שונים).