דילוג לתוכן

"הנכס שהפך לנטל: למה הארונות שלכם הם ההשקעה הכי גרועה שלכם?"

כלכלת המשפחה
3 3 161 3
  • אנחנו רגילים לדבר על נכסים במונחים של שווי כספי, אבל לקראת פסח הגיע הזמן לדבר על נכסים שהפכו לנטל: החפצים שסביבנו. האם עצרתם פעם לחשוב שהבית שלנו הוא כמו תיק השקעות? לפעמים אנחנו מחזיקים "מניות" גרועות – חפצים שאנחנו לא צריכים, שלא משמשים אותנו, ושפשוט תופסים מקום יקר בחיים ובראש.

    1. מס הנדל"ן הנסתר
    בכל פעם שאנחנו שומרים מכשיר ישן שלא עובד, בגד שלא נלבש שנים או "ניירת למקרה ש...", אנחנו משלמים עליהם שכירות. הבית שלנו עולה הרבה כסף (ארנונה, משכנתא, תחזוקה). כשאנחנו ממלאים אותו בחפצים חסרי שימוש, אנחנו למעשה מבזבזים את הנדל"ן היקר ביותר שלנו על... זבל.

    התובנה: פנוי של חדר או ארון הוא כמו קבלת תשואה מיידית על שטח המגורים שלכם.

    2. הפסיכולוגיה של ה"אולי נצטרך"
    אנחנו שומרים דברים מתוך פחד מחסור עתידי. אבל האמת היא שערמות של חפצים יוצרות "רעש" בעיניים ובלב. מחקרים מראים שבית עמוס מעלה את רמת המתח במוח.
    חירות אמיתית היא היכולת לשחרר את העבר כדי לפנות מקום להווה. כשאתם זורקים או מוסרים את מה שמיותר, אתם משדרים לעצמכם: "אני סומך על העתיד שלי, אני לא צריך לאגור כדי להרגיש בטוח".

    3. איך הופכים את זה למהלך של חופש?
    לקראת פסח, אל תסתכלו על פינוי הבית רק כעל מטלה של ניקיון, אלא כעל פעולה של שחרור:

    חוק ה-12 חודשים: חפץ שלא נגעתם בו שנה שלמה – כנראה שלא תגעו בו לעולם. הוא לא נכס, הוא משקולת.

    הזדמנות לנתינה: מה שעבורכם הוא "זבל" שתופס מקום, יכול להיות אוצר עבור מישהו אחר. החופש שלכם יכול להיות הרווח של מישהו שבאמת זקוק לזה.

    חופש בעיניים: נסו לדמיין את הבית עם חצי מהחפצים שיש בו כרגע. פתאום יש אוויר, יש תנועה, יש תחושה של התחלה חדשה.

    סיכום למחשבה:
    השנה, במקום רק לשפשף את הקירות, בואו ננקה את "העומס המחשבתי". מי שמעז לזרוק את מה שמיותר, מגלה פתאום שיש לו הרבה יותר ממה שהוא חשב. זהו המעבר האמיתי מעבדות לחפצים – לחירות של מרחב ושקט.

  • מה יעשו הפאסיבים:)

  • אנחנו רגילים לדבר על נכסים במונחים של שווי כספי, אבל לקראת פסח הגיע הזמן לדבר על נכסים שהפכו לנטל: החפצים שסביבנו. האם עצרתם פעם לחשוב שהבית שלנו הוא כמו תיק השקעות? לפעמים אנחנו מחזיקים "מניות" גרועות – חפצים שאנחנו לא צריכים, שלא משמשים אותנו, ושפשוט תופסים מקום יקר בחיים ובראש.

    1. מס הנדל"ן הנסתר
    בכל פעם שאנחנו שומרים מכשיר ישן שלא עובד, בגד שלא נלבש שנים או "ניירת למקרה ש...", אנחנו משלמים עליהם שכירות. הבית שלנו עולה הרבה כסף (ארנונה, משכנתא, תחזוקה). כשאנחנו ממלאים אותו בחפצים חסרי שימוש, אנחנו למעשה מבזבזים את הנדל"ן היקר ביותר שלנו על... זבל.

    התובנה: פנוי של חדר או ארון הוא כמו קבלת תשואה מיידית על שטח המגורים שלכם.

    2. הפסיכולוגיה של ה"אולי נצטרך"
    אנחנו שומרים דברים מתוך פחד מחסור עתידי. אבל האמת היא שערמות של חפצים יוצרות "רעש" בעיניים ובלב. מחקרים מראים שבית עמוס מעלה את רמת המתח במוח.
    חירות אמיתית היא היכולת לשחרר את העבר כדי לפנות מקום להווה. כשאתם זורקים או מוסרים את מה שמיותר, אתם משדרים לעצמכם: "אני סומך על העתיד שלי, אני לא צריך לאגור כדי להרגיש בטוח".

    3. איך הופכים את זה למהלך של חופש?
    לקראת פסח, אל תסתכלו על פינוי הבית רק כעל מטלה של ניקיון, אלא כעל פעולה של שחרור:

    חוק ה-12 חודשים: חפץ שלא נגעתם בו שנה שלמה – כנראה שלא תגעו בו לעולם. הוא לא נכס, הוא משקולת.

    הזדמנות לנתינה: מה שעבורכם הוא "זבל" שתופס מקום, יכול להיות אוצר עבור מישהו אחר. החופש שלכם יכול להיות הרווח של מישהו שבאמת זקוק לזה.

    חופש בעיניים: נסו לדמיין את הבית עם חצי מהחפצים שיש בו כרגע. פתאום יש אוויר, יש תנועה, יש תחושה של התחלה חדשה.

    סיכום למחשבה:
    השנה, במקום רק לשפשף את הקירות, בואו ננקה את "העומס המחשבתי". מי שמעז לזרוק את מה שמיותר, מגלה פתאום שיש לו הרבה יותר ממה שהוא חשב. זהו המעבר האמיתי מעבדות לחפצים – לחירות של מרחב ושקט.

    @דוד-גולדברג מאמר יפה, אין חולק שסדר וארגון זה דבר שמוסיף הרבה לאיכות חיים ולמעלות שציינת אבל מינימליזם לא שיטה נכונה לכולם מיקבע שיותר בלטות זה יותר יפה יש אנשים שהשפע עושה להם רחבות הדעת דווקא ותחושת עושר ובעלות כמו על כמה נכסים.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    400 צפיות
    ביזנייעסב
    @דוד-גולדברג אם אינני טועה ביטוח רגיל לא מכסה מפני נזקי מלחמה מה גם שהתוספת הזו ביחס לביטוח תכולה רגיל היא זולה משמעותית
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    192 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    8
    6 הצבעות
    8 פוסטים
    554 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    336 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    298 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!