דילוג לתוכן

המכירה הסינית של הבורסה: למה לחכות לדצמבר אם אפשר להרוויח כבר עכשיו?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
6 3 163 3
  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

    @דוד-גולדברג הדבר בכללותו נכון שכדאי לקנות בזול לא רק שמן זית אלא את כל השוק אבל עדיין זה קצת חוטא לכלל המיצוע אולי השוק ירד, עוד עדיף פשוט לנסות לחלק את זה לכל חודש או ריבעון כי מה יהיה מחר הוא בלתי ידוע(מבחינתי כמשקיע פסיבי לשים את התקרה עכשיו או כל פעם בסוף שנה אף שזה מעיד על דחיינות פסולה זה אותו דבר הפקדה חד שנתית ה ללא מיצוע מקסימלי).

  • מיצוע זה פתרון פסיכולוגי מצוין, אבל מתמטית הוא בדרך כלל מפסיד. ב-75% מהמקרים, להכניס את כל הסכום בבת אחת מנצח את הפיזור לחודשים. למה? כי השוק ברוב הזמן עולה, וכל יום שהכסף שלך בחוץ הוא מפסיד ריבית דריבית.

    מעבר לזה, "מיצוע" זה בעצם ניסיון לתזמן את השוק בתחפושת של זהירות. אם השוק כבר ירד ב-10%, אתה כבר בתוך המבצע. לחכות לעוד ירידה זה לא מיצוע, זה הימור.

    בשורה התחתונה: משקיע פסיבי אמיתי לא מנסה להיות חכם מהשוק. יש כסף? מכניסים אותו כמה שיותר מהר כדי שיתחיל לעבוד.

  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

    @דוד-גולדברג אני מאמין שעשית את החשבון אבל איך 2000 נהיה 14.000 וה 20.000 נהיה רק 80.000

    @דוד-גולדברג said:

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס

  • @חנינא החשבון הוא כזה: ה-20,000 ש"ח שהפקדת אמורים להכפיל את עצמם כל עשר שנים בערך (לפי ממוצע של 7%). אחרי 20 שנה – הגעת ל-80,000 ש"ח. זה הסטנדרט.

    אבל כשאתה קונה ב-10% הנחה, זה כאילו קיבלת "מתנה" של 2,000 ש"ח כבר ביום הראשון. ה-2,000 האלה לא נשארים בצד, הם מושקעים יחד עם כל השאר. לאורך 20 שנה, ה"מתנה" הקטנה הזו צוברת ריבית דריבית משלה ומנפחת את הקופה הסופית בעוד כמה אלפי שקלים טובים (באזור ה-8,000 עד 14,000, תלוי מתי השוק מתקן).

    בשורה התחתונה: ה-80 אלף זה מה שכולם יקבלו. התוספת היא ה"בונוס" של מי שהיה חכם לקנות בזול ולא חיכה לדצמבר.

  • @חנינא החשבון הוא כזה: ה-20,000 ש"ח שהפקדת אמורים להכפיל את עצמם כל עשר שנים בערך (לפי ממוצע של 7%). אחרי 20 שנה – הגעת ל-80,000 ש"ח. זה הסטנדרט.

    אבל כשאתה קונה ב-10% הנחה, זה כאילו קיבלת "מתנה" של 2,000 ש"ח כבר ביום הראשון. ה-2,000 האלה לא נשארים בצד, הם מושקעים יחד עם כל השאר. לאורך 20 שנה, ה"מתנה" הקטנה הזו צוברת ריבית דריבית משלה ומנפחת את הקופה הסופית בעוד כמה אלפי שקלים טובים (באזור ה-8,000 עד 14,000, תלוי מתי השוק מתקן).

    בשורה התחתונה: ה-80 אלף זה מה שכולם יקבלו. התוספת היא ה"בונוס" של מי שהיה חכם לקנות בזול ולא חיכה לדצמבר.

    @דוד-גולדברג מבלי להיכנס לוויכוח האם עדיף להכניס בבת אחת או מיצוע בסוף לא כדאי לעשות את אחת הפעולות כי עכשיו בעיני השוק ירד ומכאן הוא יעלה זה כבר לא פסיבי.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    90 צפיות
    ד
    כולנו אוהבים לחשוב שאנחנו משקיעים רציונליים. אנחנו בוחנים גרפים, בודקים נתונים כלכליים ומקשיבים למומחים. אבל האמת היא שבזמן אמת, המוח שלנו פועל לפי יצרים עתיקים שנועדו להציל אותנו מסכנות בטבע, ולא לעזור לנו לקבל החלטות פיננסיות נבונות. הנה שלוש תופעות פסיכולוגיות מרתקות (ומסוכנות) שכל משקיע חייב להכיר כדי לא ליפול בפח של עצמו: 1. הטיית האישור – "אל תבלבלו אותי עם עובדות" שמתם לב שכשאתם ננעלים על השקעה מסוימת, אתם פתאום נחשפים רק לכתבות חיוביות עליה? המוח שלנו מסנן באופן אוטומטי מידע שסותר את דעתנו ומחפש חיזוקים למה שכבר החלטנו. התוצאה: אנחנו נשארים עם השקעות פחות טובות רק כי "קראנו פוסט אחד שחיזק את מה שרצינו לשמוע". 2. הטיית הזיכרון הקרוב – "מה שהיה הוא שיהיה" המוח האנושי נוטה לתת משקל יתר לאירועים שקרו ממש עכשיו. אם השוק עלה בחודשים האחרונים, אנחנו בטוחים שהוא ימשיך לעלות לנצח. אם הוא ירד – אנחנו בטוחים שסוף העולם הגיע. הטעות: זה גורם לנו לקנות ביוקר (כשיש התלהבות כללית) ולמכור בזול (כשכולם בלחץ). 3. כאב ההפסד מול עונג הרווח מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו שהכאב שאנחנו חשים מהפסד כספי מסוים, צורב וחזק פי כמה מהשמחה שנרגיש אם נרוויח את אותו הסכום בדיוק. איך זה פוגע בנו? הפחד מהפסד גורם לנו לברוח מהשוק בדיוק ברגעים שבהם נוצרות ההזדמנויות הגדולות ביותר, או לחילופין – להחזיק נכס יורד "עד שיעלה חזרה" רק כדי לא להודות בהפסד. איך עוקפים את המוח של עצמנו? (הפתרון המעשי) כדי לנצח את הפסיכולוגיה, צריך להפסיק לנסות להיות "חכמים" בכל רגע נתון ולעבור לעבודה מתוכננת מראש: קביעת סכום קבוע: הפקדה חודשית קבועה בלי קשר למצב השוק. בשיטה הזו, כשהמחירים נמוכים אנחנו קונים יותר יחידות, וכשהם גבוהים אנחנו קונים פחות – באופן אוטומטי. כלל ההמתנה: לעולם לא לבצע פעולת קנייה או מכירה ברגע שקראתם חדשות מרעישות. חכו יום שלם כדי שהסערה הרגשית תשקע. תיעוד ההחלטות: תכתבו לעצמכם למה בחרתם בהשקעה מסוימת. כשיגיעו ימים של ירידות (והם תמיד מגיעים), תקראו את מה שכתבתם כדי להיזכר בתכנית המקורית ולא לפעול מתוך דחף רגעי.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    117 צפיות
    רחל עומסיר
    שילמתם מס? זה אומר שהכסף שלכם עבד האם יצא לכם למשוך כספים מהשקעה, ורק במעמד המשיכה לראות שנוכה מס? זו נקודה שמבלבלת לא מעט אנשים, וגורמת לרבים לחשוב בדיעבד שאולי לא היה שווה להשקיע. אני פוגשת לא מעט שמספרים לי שברגע הזה משהו מתכווץ. הכסף הגיע, אבל התחושה היא ש״לקחו״ ממנו בדרך. וכאן חשוב לעצור ולהסתכל על התמונה המלאה. אם שילמתם מס זה אומר ששמרתם על ערך הכסף שלכם. בעולם שבו כסף שיושב בעו״ש נשחק, עצם זה שהכסף שלכם לא איבד מערכו הוא כבר הישג משמעותי. אבל זה לא נגמר שם. ברוב המקרים, תשלום המס אומר גם דבר נוסף: הרווחתם פי שלוש מהמס שנוכה, מעבר לשמירה על ערך הכסף. בפועל, הרווח הכולל לרוב גבוה פי כמה מסכום המס ששילמתם עליו. כלומר, גם אחרי הניכוי נשארתם עם רווח אמיתי ביד. חשוב לזכור שהמס לא נגבה על כל הסכום. הוא לא נוגע לקרן, ולא לשחיקה של עליית מחירים, אלא רק לרווח שנוצר בפועל. זו בדיוק הסיבה לכך שתשלום מס הוא לא כישלון, אלא תוצאה של תהליך שעבד. ועכשיו בואו נשווה את זה לאלטרנטיבה שנראית לפעמים בטוחה יותר. כסף שלא מושקע. שם אולי לא משלמים מס, אבל משלמים מחיר אחר, שקט ופחות מורגש. שחיקה מתמשכת של ערך הכסף, בלי רווח ובלי צמיחה. הרבה אנשים לא מפחדים מהשחיקה, כי היא לא מופיעה בשורה ברורה. אבל בטווח של שנים, היא כואבת הרבה יותר מכל מס. ועוד נקודה חשובה שכדאי להכיר. תמיד ניתן לנסות לבדוק זכאות להחזר מס. במקרים מסוימים באמצעות בדיקה מסודרת ודוח שנתי אפשר לנסות ולהחזיר חלק מהסכום, לא תמיד זה רלוונטי, אבל בהחלט שווה לדעת ולא לוותר מראש. המסקנה פשוטה. לא לפחד ממס, אלא להבין מה הוא מספר לכם. אם שילמתם מס, סימן שהכסף שלכם שמר על הערך שלו, צמח, והניב רווח אמיתי. הפחד האמיתי צריך להיות מכסף שלא עובד, שלא צומח, ושנשחק בלי שנרגיש. כשמבינים את זה, גם תשלום המס מקבל פרופורציה אחרת לגמרי. אם השאלה הזו מעסיקה אתכם, זה סימן שכדאי לעצור רגע ולעשות סדר. בדיקה מקצועית יכולה לעזור להבין אם אופן ההשקעה שלכם מתאים למטרות, לצרכים ולקצב החיים שלכם היום, או שנכון לדייק את הדרך קדימה כדי להרגיש יותר בטוחים ושלמים עם ההחלטות הכלכליות שלכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1770030644494-unnamed.png]
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    237 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    363 צפיות
    ה
    @יהודי-גאה כתב בהתורה חסה.. כסף שלא משויך לקופה שלכם: אז אולי תתן את הפרטים שלו? לתועלת כולם... בשמחה אור 050-574-9280
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    374 צפיות
    רחל עומסיר
    @שמואל ניודים והחלפת מסלולים לא קשורים לקופה פעילה או לא. קופה שהיא פעילה תנויד רק לאחר הפקדה ראשונה של המעסיק כדי לשמור על הכיסוי הביטוחי. קופה שאינה פעילה תנויד ללא כיסוי ביטוחי. המעסיק בעבודה חדשה שואל האם הקופה פעילה, מעסיקים גדולים דורשים הוכחה לקופה פעילה.