דילוג לתוכן

המכירה הסינית של הבורסה: למה לחכות לדצמבר אם אפשר להרוויח כבר עכשיו?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
6 3 27 3
  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

    @דוד-גולדברג הדבר בכללותו נכון שכדאי לקנות בזול לא רק שמן זית אלא את כל השוק אבל עדיין זה קצת חוטא לכלל המיצוע אולי השוק ירד, עוד עדיף פשוט לנסות לחלק את זה לכל חודש או ריבעון כי מה יהיה מחר הוא בלתי ידוע(מבחינתי כמשקיע פסיבי לשים את התקרה עכשיו או כל פעם בסוף שנה אף שזה מעיד על דחיינות פסולה זה אותו דבר הפקדה חד שנתית ה ללא מיצוע מקסימלי).

  • מיצוע זה פתרון פסיכולוגי מצוין, אבל מתמטית הוא בדרך כלל מפסיד. ב-75% מהמקרים, להכניס את כל הסכום בבת אחת מנצח את הפיזור לחודשים. למה? כי השוק ברוב הזמן עולה, וכל יום שהכסף שלך בחוץ הוא מפסיד ריבית דריבית.

    מעבר לזה, "מיצוע" זה בעצם ניסיון לתזמן את השוק בתחפושת של זהירות. אם השוק כבר ירד ב-10%, אתה כבר בתוך המבצע. לחכות לעוד ירידה זה לא מיצוע, זה הימור.

    בשורה התחתונה: משקיע פסיבי אמיתי לא מנסה להיות חכם מהשוק. יש כסף? מכניסים אותו כמה שיותר מהר כדי שיתחיל לעבוד.

  • כולנו מכירים את ה"ריצה" של סוף שנה.
    דצמבר מגיע, סוכני הביטוח נזכרים בטלפון שלנו, וכולם לחוצים להפקיד לקופת גמל או לקרן השתלמות כדי "לתפוס את הטבות המס".

    אבל בואו נדבר רגע כשני אנשים שמבינים עניין: עשירים לא מחכים לדצמבר. הם מחפשים הזדמנויות. והמציאות הנוכחית – עם המדדים שקצת ירדו והשקל שרועד – יצרה לנו "מכירה סינית" שחבל לפספס דווקא עכשיו, באמצע השנה.

    1. השוק ב"סייל" – אל תחכו שהמחיר יעלה
    תארו לעצמכם שאתם נכנסים ל'אושר עד' ורואים שמן זית ב-10% הנחה. תגידו לקופאית "תשמרי לי, אני אבוא בדצמבר כשיהיה יקר"? ברור שלא.
    בגלל המצב, השוק (והדולר) נמצאים בנקודה נוחה מאוד. מי שמפקיד היום את המקסימום המוטב (נניח 20,566 ש"ח לעצמאי), קונה את המניות הללו ב-10% פחות מאשר אולי בסוף השנה, כשהרוחות יירגעו והכל יזנק חזרה.

    2. איך 2,000 ש"ח הופכים ל-14,000 ש"ח?
    בואו נעשה חשבון:
    נניח שהפקדתם היום את ה-20,566 ש"ח בזמן שהשוק נמוך ב-10%. ה-10% האלו הם בעצם 2,000 ש"ח שקיבלתם כ"בונוס" על ההתחלה רק כי קניתם בזול.

    בעוד 20 שנה, בזכות הריבית דריבית (לפי ממוצע של 7%):

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס.

    כשאתם מפקידים עכשיו, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת קניתם בזול, ופעם שנייה אתם לא נלחצים בדצמבר כנראה שהשוק יהיה גבוה והדולר יתחזק. השקעה נכונה היא לא לנחש את העתיד, אלא לנצל את ההווה.

    @דוד-גולדברג אני מאמין שעשית את החשבון אבל איך 2000 נהיה 14.000 וה 20.000 נהיה רק 80.000

    @דוד-גולדברג said:

    אותם 2,000 ש"ח ש"חסכתם" היום – יהיו שווים בערך 14,000 ש"ח נוספים נטו בכיס שלכם!

    זה מעבר לקרן עצמה שתצמח לאזור ה-80,000 ש"ח פטורים ממס

  • @חנינא החשבון הוא כזה: ה-20,000 ש"ח שהפקדת אמורים להכפיל את עצמם כל עשר שנים בערך (לפי ממוצע של 7%). אחרי 20 שנה – הגעת ל-80,000 ש"ח. זה הסטנדרט.

    אבל כשאתה קונה ב-10% הנחה, זה כאילו קיבלת "מתנה" של 2,000 ש"ח כבר ביום הראשון. ה-2,000 האלה לא נשארים בצד, הם מושקעים יחד עם כל השאר. לאורך 20 שנה, ה"מתנה" הקטנה הזו צוברת ריבית דריבית משלה ומנפחת את הקופה הסופית בעוד כמה אלפי שקלים טובים (באזור ה-8,000 עד 14,000, תלוי מתי השוק מתקן).

    בשורה התחתונה: ה-80 אלף זה מה שכולם יקבלו. התוספת היא ה"בונוס" של מי שהיה חכם לקנות בזול ולא חיכה לדצמבר.

  • @חנינא החשבון הוא כזה: ה-20,000 ש"ח שהפקדת אמורים להכפיל את עצמם כל עשר שנים בערך (לפי ממוצע של 7%). אחרי 20 שנה – הגעת ל-80,000 ש"ח. זה הסטנדרט.

    אבל כשאתה קונה ב-10% הנחה, זה כאילו קיבלת "מתנה" של 2,000 ש"ח כבר ביום הראשון. ה-2,000 האלה לא נשארים בצד, הם מושקעים יחד עם כל השאר. לאורך 20 שנה, ה"מתנה" הקטנה הזו צוברת ריבית דריבית משלה ומנפחת את הקופה הסופית בעוד כמה אלפי שקלים טובים (באזור ה-8,000 עד 14,000, תלוי מתי השוק מתקן).

    בשורה התחתונה: ה-80 אלף זה מה שכולם יקבלו. התוספת היא ה"בונוס" של מי שהיה חכם לקנות בזול ולא חיכה לדצמבר.

    @דוד-גולדברג מבלי להיכנס לוויכוח האם עדיף להכניס בבת אחת או מיצוע בסוף לא כדאי לעשות את אחת הפעולות כי עכשיו בעיני השוק ירד ומכאן הוא יעלה זה כבר לא פסיבי.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    81 צפיות
    רחל עומסיר
    תגובה: עדכון בשוק הקרנות הכספיות הכשרות איזה כשרות יש לקרנות הכספיות החדשות? אחר העדכון האחרון קיבלתי לא מעט שאלות בנושא הכשרות, ולכן מצרפת כאן את פרטי הכשרות של הקרנות הכספיות החדשות. קרן כספית שקלית כשרה של חברת איילון מספר הקרן 5142252 כשרות הרב דביר קרן כספית שקלית כשרה של קסם מספר הקרן 5142377 כשרות בד״ץ העדה החרדית מדובר בשתי קרנות עם דמי ניהול של 0.05 אחוז לשנה, שצפויות להתחיל להיסחר בימים הקרובים. כרגיל, לפני קבלת החלטה חשוב לבחון את התמונה המלאה ולהתאים את הפתרון לצרכים האישיים.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    71 צפיות
    רחל עומסיר
    כשהמציאות משתנה האחריות הכלכלית לא יכולה להידחות האם עצרתם לשאול את עצמכם כיצד ישפיע המצב הנוכחי על ההכנסה שלכם בחודש הקרוב? הימים האחרונים מזכירים לכולנו עד כמה השגרה עלולה להשתנות במהירות. גם בלי לדעת כמה זמן המצב יימשך, אי הוודאות הכלכלית כבר מורגשת. שכיר עשוי לשאול את עצמו האם ואם כן מתי יקבל פיצוי בגין היעדרות. עצמאי תוהה האם תהיה הכנסה סדירה והאם הלקוחות ימשיכו כרגיל. אי ודאות תעסוקתית הופכת בקלות לאי ודאות תזרימית. בדיוק ברגעים כאלה מתחדדת החשיבות של קרן חירום. לא כהשקעה לטווח ארוך ולא כמנוע רווח, אלא ככרית ביטחון שמאפשרת להתמודד עם ירידה זמנית בהכנסה בלי להיכנס ללחץ ובלי לפגוע בחסכונות ארוכי טווח. אני ממליצה לנהל קרן חירום בקרן כספית, אפיק סולידי ונזיל, שמטרתו לשמור על ערך הכסף ולאפשר זמינות מיידית בעת הצורך. המטרה כאן איננה תשואה גבוהה אלא יציבות. מי שמחזיק כרית ביטחון כלכלית מקבל החלטות ממקום שקול ולא ממקום של דחיפות. ואם עדיין אין קרן חירום, זה הזמן לנהוג באחריות. בתקופה של אי ודאות נכון לצמצם הוצאות שאינן חיוניות, לדחות רכישות גדולות ולהבחין בין צורך אמיתי לבין רצון רגעי. זו אינה בהלה אלא ניהול סיכונים נכון. רבים נוטים לחשוב שהעתיד עוד רחוק ושיהיה זמן להסדיר, אך דווקא אירועים בלתי צפויים מזכירים לנו שתכנון אינו מותרות אלא בסיס ליציבות. אם אינכם בטוחים מה מצבכם התזרימי, אם אין לכם עדיין כרית ביטחון או שאינכם יודעים היכן נכון לנהל אותה, זה הזמן לעצור ולבחון את התמונה. סדר ובהירות היום יאפשרו לכם להתמודד עם התקופה הקרובה בשקט גדול יותר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1772443671248-unnamed.png]
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    72 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    124 צפיות
    חופש כלכליח
    רק העובד יכול לפתוח רק המעסיק יכול להפקיד
  • היציבות של 'קרן מחקה'

    הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    31
    0 הצבעות
    31 פוסטים
    882 צפיות
    ס
    @חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה': אם הבנתי נכון אתה מסביר כך: החוזה העתידי הוא לא סתם סוג של הימור, אלא נועד כדי לספק לצד השני ביטחון פיננסי מפני תנודות במדד, לכאן או לכאן, (כלומר, להפחית את עוצמת הירידה, אם תהיה, ולעומת זאת, גם להפחית את עוצמת העליה, אם תהיה). והביטחון הזה לא נועד אלא למי שכבר מושקע במדד האמיתי, ומעוניין להפחית את אפקט התנודתיות שבו, וכיון שהתנודתיות הזו היא בחשבון דולרי ממילא שגם החוזה המדובר יהיה בחשבון דולרי בהכרח. הבנתי נכון? נכון. הנגזרים (חוזה עתידי ואופציה) התחילו כתעודת ביטוח לקונים או מוכרים כדי להבטיח מראש את מחיר הקניה או המכירה העתידית, ומשם זה התגלגל לתחליף להשקעה בנכס הבסיס. בעצם, המילה 'נגזרים' מעידה על תוכנה; אין לה ערך עצמי אלא מחירה 'נגזר' מנכס הבסיס.