דילוג לתוכן

פודקאסט של גמ"ח יד שמשון על השקעה ב s&p 500

שוק ההון והשקעות
7 5 178 5
  • לשמיעת תובנות על הפודקאס מהרב אברהם לבקוביץ, קו עור עולם 0733454545 שלוחה 6212

  • האם יש מישהו שמרים את הכפפה
    לסכם את עיקרי טענות של הרב טופרביץ,
    ואת תשבות הרב לבקוביץ.

  • כמה תגובות ראשוניות שלי:
    א. עיקר הטענה היא שאנחנו לפני פיצוץ וקריסה גדולה, (גם אם השוק מתקן את עצמו זה יכול לקחת הרבה זמן. ואולי עדיף להשקיע בינתיים באג"ח וכדו'). טענה זו רלוונטית יותר למי שמושקע בסכום גדול עכשיו, או שרוצה להכניס סכום גדול בבת אחת. ועל אחת כמה וכמה במינוף. אבל - מי שעדיין בהתחלה, ומכניס כל חודש / שנה סכום קבוע, (מה שבנקל מציעים), אין לו מה לפחד מקריסה. אדרבה, קריסה כמה שיותר מוקדם תפעל לטובתו.
    ב. הטענה שהשוק נהיה רובו פסיבי - זו טענה יפה מאד, וכבר נאמרה כמה פעמים. התשובה העקרונית על זה, זה שעצם ה"זכות" להיכלל במדד S&P היא לא בגלל שווי השוק הבורסאי של החברה, אלא בזכות הדוחו"ת הכספיים והמצב ה"אמיתי" של החברה. (כתבתי "אמיתי" במרכאות, כי את האמת האמיתית יודעים רק מנהלי החברה, וגם את עצמם הם יכולים לרמות....). ולכן, אם חברה נמצאת בתוך המדד, זה אומר שהמצב שלה טוב. נכון מאד שהנפח בתוך המדד נקבע לפי השווי הבורסאי, וזה מגדיל את הסיכון לבועה. אבל זה לא רק בועה.
    ג. עוד תשובה שראיתי שעונים חסידי שוק ההון לטענה על כך שהשוק הופך לפסיבי, היא: "נכון. אז מה? אדרבה, כולם ישקיעו וישקיעו, והשוק יגדל. מצוין!". זו תשובה גרועה מאד. כי בסוף, בשביל לפדות את ההשקעה שלך ולהמיר אותה ממניות לכסף, צריך בסוף השרשרת מישהו שיסכים לקנות את המניה ולשלם עליה את המחיר הגבוה. בסוף סך כל הכסף המזומן בעולם שפנוי להיות מושקע בשוק ההון, גם אם הוא לא סופי, הוא מצטמצם בשלב כלשהו, ובהחלט יכול להגיע שלב של כמה טריליוני דולרים של פנסיות שנפדים בבת אחת, ואין מספיק ביקוש מיידי למניות. זה ייצור קריסה גדולה באופן מיידי.
    ד. גם אם נאמר שהסכום להשקעה תמיד יגדל ככל שהשוק יגדל (דהיינו שבעצם יש כאן פירמידה אינסופית), עדיין צריך לזכור, שעברנו מהשקעה הגיונית ובעלת ערך במניה שיש מאחוריה ערך אמיתי, לקזינו גלובלי ששותפים בו כל יושבי כדור הארץ. אז אולי על הנייר המודל אמור לעבוד, אבל לפחות צריך להודות שלא בטוח שאנחנו משקיעים כאן בחברות, אלא בפירמידה.

  • ה. עוד תשובה ששמעתי, זה שגם אם באמת המשקיעים הפסיביים מייצרים ביקוש מלאכותי למניות מסוימות, זה עצמו גורם למשקיעים אקטיביים לחזור לשוק, ולחפש מניות שיש עליהם ביקוש פסיבי, ולהשקיע בהם. לא מספיק הבנתי את התשובה הזו, כי בסה"כ היא טוענת שבמקום שהפסיביים יחקו את האקטיביים, אז האקטיביים יחקו את הפסיביים. לא הרווחנו כלום, זה עדיין ביקוש מלאכותי שנשען רק על ביקוש ולא על ערך אמיתי.
    ו. שימו לב שטופורוביץ אומר "אני לא יודע אם זה (הנפילה. א.ב. ) יקרה בעוד חודש או בעוד 5 שנים". נו, אם בעוד 5 שנים תהיה נפילה של 40%, ועד אז השוק יעלה ב12% כל שנה, עדיין מי שהשקיע עכשיו יצא מורווח, (ומאחרי הנפילה הוא ימשיך להרוויח). לכן אסור! אף פעם! לנסות לתזמן כניסה לשוק. כי כבר 12 שנה מזהירים אותנו שהשוק דקה לפני קריסה, ומי ששמע בקול נביאי הזעם ומחכה עם הכסף שלו מתחת הבלטות הפסיד! גם אם בסוף תגיע הנפילה הגדולה, הוא הפסיד! (יציאה מהשוק לדעתי חייבים לתזמן לפי היכולות והצרכים, אבל אין כאן מקומו).
    ז. הוי מחשב! הלכה למעשה, כשאנחנו שומעים טענות מכל סוג שהוא נגד השקעה פסיבית, צריך להעמיד את זה מול האופציה האחרת שלך: נדל"ן? (גם יש סיכונים, אולי גם שם יש בועה, לא מתאים לכל אחד, וכו'), לשבת ולא לעשות כלום? זה להיות טיפש יותר מכולם ולהרגיש חכם יותר מכולם.... להשקיע אקטיבית? בוודאי שא"א להמליץ על זה באופן ציבורי. אלא מאי? הוא מציע לשים באג"ח. בערך 3-4% שנתי ללא סיכון. אם הוא צודק, ואנחנו לפני קריסה, זה באמת הגיוני. (שוב: לסכום גדול בבת אחת, לא להשקעה סטטית מצטברת, עיין לעיל אות א').
    ח. הערה עקרונית על שיווק ושכנוע ושיח ציבורי: לענ"ד חלק מחסידי שוק ההון נוקטים באמצעי שכנוע ושיח שגובלים בשקרים ובהונאה. גם אם בסוף המוצר שהם משווקים הוא נכון, הם משווקים אותו בצורה לא נכונה. כי בשיווק ובמחשבונים הם מספרים לנו על ממוצע של 10% שנתי, ומראים לנו גרפים היסטוריים. וכשדוחקים אותם לפינה ומראים להם שע"פ הגרפים והמכפילים אנחנו בסיכון לקריסה, הם אומרים: השקעה פסיבית לא בנויה על גרפים ועל היסטוריה. אלא על הבנה שהשוק בסוף תמיד צומח בטווח הארוך. ולא משנה כמה! הבנתם? בנאדם יכול לשים מיליון שקל, ואחרי 30 שנה ימצא את עצמו עם מיליון וחצי. העיקר ש"השוק צמח בטווח הארוך". ועל זה צעקתם עלינו שמי שעושה משהו אחר הוא משוגע? זה לא ישר ולא הגון.
    או במילים אחרות: להגיד לנו "גם מי שנכנס בשיא הבועה דקה לפני הנפילה, בסוף בטווח של 20 שנה תמיד הרוויח". זה משפט נכון לכשעצמו, אבל אולי תספר לנו כמה הוא הרוויח? ותהיה הגון ותגיד לאברך ששומע אותך, והולך לשים סכום גדול במדד, שיש סיכוי הגיוני שאנחנו לפני נפילה, ועוד 20 שנה יהיה לך פחות מפי 2 מהיום, ולא פי 6 כמו שמחשבים לך במחשבונים. זה עדיין רווח, אבל תלוי מה האפשרות שעומדת מול זה, ואת מה אותו אברך מסכן בינתיים (האם שווה לחיות 20 שנה בדוחק, בשביל להרוויח 500,000 ש"ח ב20 שנה? שאלה טובה. לי אין תשובה ברורה).
    המשך אולי יבוא....

  • א איש בנימין התייחס לנושא זה
  • אמונת זה סדר זרעים, "מאמין בחי העולמים וזורע"

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    93 צפיות
    ד
    כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .
  • 2 הצבעות
    18 פוסטים
    576 צפיות
    ס
    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהורדת הריבית: מה המשמעות על השקעה בקרן כספית?: אתה מדבר על פק"מ בלי אפשרות למשיכה? אז זה לא מקביל לקרן כספית אפשרות משיכה חודשית, אבל אתה לא תתווכח עם בנקאי בשביל חודש, רוב המפקידים מפקידים ליותר. מה שאין כן קרן כספית לא מפקידה ליותר מ90 יום בשום אופן.
  • השקעה בקרנות מגודרות מט"ח בעד ונגד

    שוק ההון והשקעות מטח
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    952 צפיות
    ב
    גם רונן מרגוליס יצא נגד ההשקעה בקרנות מגודרים זה ביטוח חד צדדי ולא ביטח מקיף, https://investright.co.il/blog/currency-hedge-insurance/
  • 4 הצבעות
    110 פוסטים
    4k צפיות
    ברכת ה' תעשירב
    ברכת-ה-תעשיר said: לעזור בו לאחי הצעיר הי"ו לקנות לדירה ראשונה כמובן בהלוואה [בפריסה מאד נוחה..]
  • האם שווה לסחור במט"ח?

    שוק ההון והשקעות מטח מסחר אקטיבי
    50
    1 הצבעות
    50 פוסטים
    2k צפיות
    ה
    @הקול-השפוי תיקנתי במקור את טעות ההקלדה. ואם זה לא מספיק, אז אסביר: כתבתי 3.3 בזמן שזה היה 3.39 ומסכים שהיה יותר מדויק לכתוב "מתחת ל3.4" לדוגמא, אבל להמשיך את הספרות של המאיות והאלפיות נ"ל חסר טעם כיוון שזה כל הזמן משתנה. בכל אופן אתה תיקנת אותי בטעות (ומקוה שכך) ל3.9! שזו טעות יותר מהותית. אבל הכל שטויות:) זה רק דוגמא כמה "שכל האדם קרוב תמיד יותר לטעות מאשר לידיעה הנכונה" כלשון המסילת ישרים. העיקר החלק השני של ההודעה הקודמת מה שהשבתי ל@טריידר