דילוג לתוכן

רמת היעילות של ליווי כלכלי חינם / או בתמיכה

  • הלכתי לפגישת ייעוץ אצל מאמן מוכר וגדול
    והוא טען לי שאני לא אקח הלוואה בשביל לממן את התהליך אלא שאנסה לקבל על תמיכה
    פניתי למישהו לבקש תמיכה והוא הסביר לי בטענה שזה לא יעיל אם המשפחה לא מוציאה כסף על זה
    המשפחה חייבת להרגיש את החסרון כיס כדי שהתהליך יצליח
    אשמח לשמוע את חוות דעת המומחים כאן.
    ועוד שאלה האם באמת אתם כמאמנים הייתם נותנים למכרים שלכם סכום כסף עבוד דבר כזה ?

  • אני מקווה שהבנתי את השאלה
    שורה תחתונה יש לך את הכסף או שפשוט אין לך

  • תכלית אין לי את הכסף
    זה באמת היה חלק מהשאלה האם יש ארגונים שיכולים לתרום לכאלו דברים

  • ברור שליווי בחינם שווה פחות אבל אם אין ברירה יש סדנאות של תבונה ומסילה חינמיות
    תארגן אחת כזו
    או שתצטרף לאחת שמתקיימת באזור שלך.

  • הלכתי לפגישת ייעוץ אצל מאמן מוכר וגדול
    והוא טען לי שאני לא אקח הלוואה בשביל לממן את התהליך אלא שאנסה לקבל על תמיכה
    פניתי למישהו לבקש תמיכה והוא הסביר לי בטענה שזה לא יעיל אם המשפחה לא מוציאה כסף על זה
    המשפחה חייבת להרגיש את החסרון כיס כדי שהתהליך יצליח
    אשמח לשמוע את חוות דעת המומחים כאן.
    ועוד שאלה האם באמת אתם כמאמנים הייתם נותנים למכרים שלכם סכום כסף עבוד דבר כזה ?

    @בדרך-להיות-עשיר
    ישנם מספר גורמים שהוכחו כמשפרים תוצאות של תהליכים כלכליים - תשלום גבוה הוא בהחלט אחד מהם, אך הוא לא נמצא בראש הרשימה.
    מהניסיון שלי הפרטים החשובים יותר:
    -בני הזוג נמצאים יחד ברצון לשפר את המצב בס"ד.
    -מאמינים שהקב"ה רוצה שמצבם ישתפר, ושהם מסוגלים לכך.
    -המשפחה לוקחת אחריות על החיים שלה ולא תולים את הישועה בעצות של מאן דהו; מוכשר ככל שיהיה.
    -מבינים שהשיוני קורה בפועל על ידי היישום בשטח של כל מה שהבינו ולמדו, ואין כאן קסמים.
    -מייחסים חשיבות מרובה למפגשים עם המלווה - לא מבטלים כשאין בייביסיטר, ומכבים את הפלאפון כאילו נכנסו לפגישה עם רופא.
    -מתפללים להקב"ה שיצליח דרכם בדרך הטובה שבחרו לנהוג את חייהם הכלכליים בבריאות כרצונו יתב'.
    -המלווה נותן כבוד למשפחה על ההתקדמות וכו', ולא נותן להם תחושה של אנשים 'שאינם מחונכים פיננסית'. טול קורה מבין עיניך.
    לגבי התשלום הגבוהה לתהליך: פגשתי בחודשים האחרונים כמה משפחות טובות שעוש שינוי של 8-10 אלף בחודש בתהליך שאחרים שילמו עבורם!
    וכן פגשתי אנשים ששילמו 10 אלף ויותר על תהליך שחשבו שבטח יהיו תוצאות יפות 'כי הרי שילמנו יקר', והתברר שחוץ מהתשלום לא היה להם כח לשום דבר אחר...
    עוד ספיקות ושאלות לגבי תהליכים? אפשר להתקשר אלי - לא נושך (אה... בדרך כלל)

  • תודה רבה על ההדרכה המפורטת בבהירות מדהימה
    בהיכרות אישית @משה-חיים אכן לא נושך בכלל
    הוא איש נחמד מאוד מציע לכל אחד לעבור אצלו תהליכים

  • יש משמעות לתשלום בהענות ראשונית לכל דבר (שמעתי פעם על טיול מאוד מושקע באחת הקהילות שהיה בחינם וכמעט ולא באו ילדים עד שבשנה אחת משהו הציעה שיקחו 10 שקל...) אבל אין ספק שמה שצריך זה בעיקר מוטיבציה ואמונה

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    177 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 9 הצבעות
    6 פוסטים
    469 צפיות
    ניסן עציונינ
    @דוד-גולדברג said: @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות? דוד ידידי ורעי, איפה הסברתי בטור מה זה ליווי כלכלי. הטור הזה מסתיים בסימן שאלה, ונפתח בקריאה למאמנים כלכלים לתת עליו תגובה, אבל זה לא ממש המטרה, הצורה שבה הגשתי את הדברים נועדה בעיקר לעורר את הקוראים, את אלו שעמלים קשה מאד בשביל לחסוך בפרטים הקטנים ומתקשים להסתכל על התמונה הגדולה, הם לא לבד, גם אני נמצא במשבצת הזו, אני גם מוצא את עצמי לא פעם חוסך בפרטים הקטנים, כשברור לי שאם המוח שלי לא היה עסוק באיתור מבצעים הייתי מכניס הרבה יותר כסף מזה שחסכתי.
  • ביעור חמץ כלכלי

    כלכלת המשפחה הוראות קבע כלכלת המשפחה טור
    11
    7 הצבעות
    11 פוסטים
    527 צפיות
    ב
    @מחשב-מסלול-מחדש said: @סייעתא-דשמיא תודה רבה . ערכתי. ||יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר... || מָחׁכים ומֳחָכים
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    413 צפיות
    א
    אשמח לשמוע מאנשים נוספים אם יש להם מה לומר.
  • 7 הצבעות
    6 פוסטים
    508 צפיות
    חופש כלכליח
    @נחמן-רוזנבלום לא עבד?