דילוג לתוכן

השפעת שינוי כלכלי על קבלת החלטות

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 92 1
  • האם שינוי כלכלי משנה את הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות

    לאורך השנים אני פוגשת לא מעט אנשים בנקודות של שינוי.
    לפעמים זו ירושה, לפעמים שינוי בהכנסות, ובכל פעם לפני שאנחנו נכנסים למספרים אני עוצרת ושואלת שאלה אחת פשוטה: מה באמת חשוב לכם. כי רק משם אפשר לבנות תכנון שמחזיק לאורך זמן.

    לאחרונה הגיע אליי זוג יקר, אנשים שחיים בפשטות ובצניעות מתוך בחירה. זו לא הייתה תקופה, אלא דרך חיים ברורה שעל פיה הם גם חינכו את ילדיהם. בשלב מסוים נכנסה לחייהם ירושה משמעותית, ושם התחילה ההתלבטות.

    האם הכסף משנה את הדרך, או שהוא צריך לשרת אותה.

    הם הגיעו עם רצון ברור להמשיך לחיות כפי שחיו עד היום, בלי להיסחף לשינויים שלא מתאימים להם. מתוך ההבנה הזו בנינו יחד תכנון שלא מתחיל מהכסף, אלא מהם.

    התכנון כלל הסתכלות רחבה קדימה, לא רק על הצרכים שלהם בהווה, אלא גם על הילדים ועל הנכדים שיגיעו בעתיד, כדי לייצר יציבות אמיתית לאורך שנים.

    כך נוצר מצב שבו:
    החיים נשארים כפי שהם בחרו לחיות, יש יכולת לסייע למשפחה בצורה מסודרת והעתיד הכלכלי שלהם מקבל מענה ברור ושקט.

    כשהתכנון נכון, הכסף לא משנה אתכם, אלא משתלב בתוך החיים שלכם.

    מצד השני, אני פוגשת גם מצבים שבהם דווקא לחץ כלכלי יוצר השפעה הפוכה. כשאין סדר ואין בהירות, ההחלטות מתקבלות מתוך תגובה ולא מתוך בחירה, ולעיתים זה מוביל להתחייבויות שלא מתאימות ליכולת האמיתית.

    ולכן, מעבר למספרים, כדאי לעצור לרגע ולשאול:
    האם ההחלטות שלי היום תואמות את הדרך שאני רוצה לחיות בה,
    האם אני פועל מתוך שיקול דעת או מתוך לחץ רגעי
    האם יש לי תכנון שמחזיק אותי יציב גם כשיש שינוי

    כי כסף הוא כלי. הוא לא קובע את הדרך, אלא אמור לתמוך בה.
    וכאשר אין תכנון, הוא עלול לבלבל. כאשר יש תכנון נכון, הוא מייצר שקט ובהירות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    unnamed.png

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    14 פוסטים
    401 צפיות
    רחל עומסיר
    @צביקה-גוטרמן אכן כך. מדובר על בן/בת זוג, ילד, הורה. נכדים/ סבים/ הורי בן זוג- רק אם גרים איתם ועיקר הכלכלה עליהם.
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    164 צפיות
    רחל עומסיר
    בקרן הפנסיה אין כיסוי לזה. בביטוח לאומי יש קצבת שאירים.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    355 צפיות
    צ
    עובדים המבוטחים בביטוח פנסיוני יכולים לפרוש לגמלאות מגיל 60 ולקבל קצבת פנסיה חודשית, למרות שגיל פרישה מעבודה הוא מאוחר יותר. פרישה בגיל 60 עשויה להקטין את גובה הפנסיה בהשוואה למי שיפרוש בגיל מאוחר יותר. יחד עם זאת, ניתן לקבוע בהסכם בין העובד למעסיק כי גיל הפרישה המוקדמת יהיה נמוך מגיל 60. במקרה זה המעסיק חייב לשלם לעובד תשלום פנסיה חודשי, בהתאם לסכום שנקבע בהסכם העבודה או בהסכם הקיבוצי החל על העובד, עד למועד בו העובד יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    182 צפיות
    צ
    @הקול-השפוי יש הבדלים קטנים בין פנסיה לקרן השתלמות, לא יודע למה, אבל כך מופיע באתר. בפנסיה: במסלול S&P500 שיעור החשיפה אפקטיבית למניות 70.57% שיעור החשיפה אפקטיבית למט"ח 72.61% שיעור החשיפה אפקטיבית לחו"ל 67.35% לתשומת לב: יש למיטב דש מסלול שנקרא קימות שהוא S&P500 מגודר מט"ח שיעור החשיפה אפקטיבית למניות 68.34% שיעור החשיפה אפקטיבית למט"ח 3.36% שיעור החשיפה אפקטיבית לחו"ל 68.34% ודרך אגב: גם מסלול עוקב מדדי מניות של מיטב דש הוא מגודר מט"ח שיעור החשיפה אפקטיבית למניות 69.68% שיעור החשיפה אפקטיבית למט"ח 3.87% שיעור החשיפה אפקטיבית לחו"ל 65.82% במסלול הלכה שיעור החשיפה אפקטיבית למניות 45.22% שיעור החשיפה אפקטיבית למט"ח 16.03% שיעור החשיפה אפקטיבית לחו"ל 39.03% תוכל לראות את זה כאן https://www.meitav.co.il/provident_pension/pension_reports/ בקרן השתלמות: מסלול S&P500 שיעור החשיפה אפקטיבית למניות 99.5% שיעור החשיפה אפקטיבית למט"ח 99.5% שיעור החשיפה אפקטיבית לחו"ל 94.96% מסלול קימות שיעור החשיפה אפקטיבית למניות 97.74% שיעור החשיפה אפקטיבית למט"ח 4.8% שיעור החשיפה אפקטיבית לחו"ל 97.74% מסלול עוקב מדדי מניות שיעור החשיפה אפקטיבית למניות 97.91% שיעור החשיפה אפקטיבית למט"ח 5.44% שיעור החשיפה אפקטיבית לחו"ל 92.49% מסלול הלכה שיעור החשיפה אפקטיבית למניות 47.11% שיעור החשיפה אפקטיבית למט"ח 16.23% שיעור החשיפה אפקטיבית לחו"ל 39.19% תוכל לראות את זה כאן https://www.meitav.co.il/provident_pension/keren_hishtalmut_report/ אין לי מושג האם הנתונים שמופיעים באתר מעודכנים.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    306 צפיות
    רחל עומסיר
    המדד האחרון שפורסם השבוע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא משאיר מקום לספק: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב 1.1% העליה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות. האינפלציה השנתית טיפסה ל  3.6% מעל גבול היעד של בנק ישראל. מדוע זה רלוונטי לנו? במילים פשוטות: הכסף שלנו קונה פחות ולא מדובר בתופעה חולפת, כי מדינה מתוקנת תשאף לשמור על אינפלציה מתונה לאורך זמן. ולכן אם הכסף שלכם "יושב בצד" באפיקים סולידיים מדי- או גרוע מכך, שוכב בעו"ש או פיקדון - הוא נשחק בשקט ובמהירות. כסף שלא עובד מאבד ערך! אז מה עושים? בודקים את מסלולי ההשקעה בחסכונות הקיימים (פנסיה, גמל, השתלמות ועוד) משאירים ביתרת העו"ש רק כספים שאנו צריכים לשימוש שוטף. מתאימים את רמת הסיכון למצב האישי- כדי לשמור על איזון בין יציבות לצמיחה שוקלים השקעה חכמה בשוק ההון דרך קופות מפוקחות. דוגמא אישית מהשבוע השבוע סיימתי ללוות זוג מקסים – האישה בשנות ה-30 לחייה, עובדת בשכר גבוה, עם הפרשות מסודרות לפנסיה כבר משנת 2012. כשעברתי על הנתונים כהכנה לפגישה, נתקלתי בפרט שכאב לי במיוחד: כל הכסף שהופרש עבור הפנסיה הושקע במסלול "אג"ח ממשלות"– עם תשואה ממוצעת שלילית של 0.37%- בחמש השנים האחרונות. כן, קראתם נכון – במקום לצבור רווחים, היא רק הפסידה ערך כל שנה. למרות התסכול, התעודדתי מהתחושה שזו בדיוק הסיבה שאני כאן – כדי להחזיר שליטה, ולתקן עיוותים שקטים כאלה. במהלך הפגישה עברנו יחד למסלול השקעה המתאים לגיל ולמצב הכלכלי שלהם – מסלול בסיכון גבוה יותר, שמאפשר שמירה על ערך הכסף לאורך זמן ואפילו צמיחה אמיתית. והם? הופתעו. אולי אפילו נבהלו לרגע – אבל הודו לי על כך שלא הנחתי להם להמשיך כרגיל מבלי לדעת. [image: 0a2663162a52a66d22bdb18e815985b2.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: חתימה למייל .png]