דילוג לתוכן

מה קורה כשהורים הופכים לכספומט?

כלכלת המשפחה
26 10 219 9
  • אני לא חושב שילד אמור לנהל כספים
    שהוא מגיע לגיל ישיבה אז אני מביא לו דמי כיס שיתנהל איתם
    כמובן לישיבה קטנה סכום אחד ולישיבה גדולה סכום אחר לגבי תיכון לא חשבתי על זה עד היום
    כמובן מעבר לדמי כיס הקניות זה ההורים עושים
    ולא כל דבר צריך לקנות
    ילד צריך גם לשמוע שאת זה לא קונים בכלל או היום מכל מיני סיבות בין אם זה אל מתאים לנו ובין אם שאנחנו לא צריכים להיות הראשונים שמכניסים כל דבר הבית
    אני אישית אומר לבחורים שלי שאני מביא להם דמי כיס כיון שהם לומדים ולא מחפשים כסף

  • אני לא חושב שילד אמור לנהל כספים
    שהוא מגיע לגיל ישיבה אז אני מביא לו דמי כיס שיתנהל איתם
    כמובן לישיבה קטנה סכום אחד ולישיבה גדולה סכום אחר לגבי תיכון לא חשבתי על זה עד היום
    כמובן מעבר לדמי כיס הקניות זה ההורים עושים
    ולא כל דבר צריך לקנות
    ילד צריך גם לשמוע שאת זה לא קונים בכלל או היום מכל מיני סיבות בין אם זה אל מתאים לנו ובין אם שאנחנו לא צריכים להיות הראשונים שמכניסים כל דבר הבית
    אני אישית אומר לבחורים שלי שאני מביא להם דמי כיס כיון שהם לומדים ולא מחפשים כסף

    @בן-עליה מסכים עם כל מילה. (כסף לישיבה, זה צורך. הוא לא בבית) רק הייתי משנה "כיון שהם לומדים" ל"כיון שאני דואג לכם אבא שלכם ואני יודע שאתם צריכים כסף בישיבה" לא לומדים בשביל כסף!!!!

  • @מבין-עניין
    הכונה שלי היתה שהם לא מחפשים לעשות כסף מהצד אלא עסוקים בלימוד
    אבל ודאי שהנתינה היא בגלל שאנחנו דואגים להם וגם את זה הם שומעים ויודעים
    אבל תודה על ההערה

  • @מבין-עניין
    הכונה שלי היתה שהם לא מחפשים לעשות כסף מהצד אלא עסוקים בלימוד
    אבל ודאי שהנתינה היא בגלל שאנחנו דואגים להם וגם את זה הם שומעים ויודעים
    אבל תודה על ההערה

    @בן-עליה אני חושב שבדור שלנו התדרדרו לגמרי. כל "לימוד" מתומחר בכסף. צריך לעצור את זה. לא לומדים בשביל כסף

  • @השומר אשמח לקבל שמות מי הם רבותיך שמנחים כך. סתם מעניין. בתור אחד שמתעסק בחינוך, אני רואה בהתנהלות הזאת, אסון בלי שום גוזמה. ו'יצא לעבוד' זה ממש לא עניין אחר. זה העניין בול. "כסף" זה לא משחק ילדים נקודה. ההורים מספקים צרכים ולא מחלקים כסף.

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

  • @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    @השומר said:

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    בלי להיכנס לשמות. ממצב הישיבות ממש לא הייתי מביא הוכחה וד"ל. אם הגענו לזה שצריך לשלם לבחור כדי שילמד... מישהו צריך לעשות בדק בית רציני, איך הגענו לזה? מישהו חינך אותם שלומדים בשביל "להרוויח משהו" זו התוצאה

  • @השומר said:

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    בלי להיכנס לשמות. ממצב הישיבות ממש לא הייתי מביא הוכחה וד"ל. אם הגענו לזה שצריך לשלם לבחור כדי שילמד... מישהו צריך לעשות בדק בית רציני, איך הגענו לזה? מישהו חינך אותם שלומדים בשביל "להרוויח משהו" זו התוצאה

    @מבין-עניין אתה ממש לא הבנת אותי אני לא נכנס לנושא של לשלם על לימוד. שאלת מי הם רבותי
    בעניין הזה הגבתי לך מי הרב שאוחז מעניין דמי הכיס וקיצבה מההורים. שמות הישיבות זה מראה מקום אם אתה לא מכיר את האיש. אגב אין קשר בהכרח בין סגנון ישיבתו למשגיח שליט"א רוחו וראשו גדולים מתפקידיו.

  • @מבין-עניין אתה ממש לא הבנת אותי אני לא נכנס לנושא של לשלם על לימוד. שאלת מי הם רבותי
    בעניין הזה הגבתי לך מי הרב שאוחז מעניין דמי הכיס וקיצבה מההורים. שמות הישיבות זה מראה מקום אם אתה לא מכיר את האיש. אגב אין קשר בהכרח בין סגנון ישיבתו למשגיח שליט"א רוחו וראשו גדולים מתפקידיו.

    @השומר אין ספק שמדובר באדם רם מעלה. כלל לא התכוונתי להתווכח. מי אני. בכל אופן אמרתי שעולם הישיבות מוכיח אולי את ההיפך וד"ל

  • @השומר אין ספק שמדובר באדם רם מעלה. כלל לא התכוונתי להתווכח. מי אני. בכל אופן אמרתי שעולם הישיבות מוכיח אולי את ההיפך וד"ל

    @מבין-עניין להתווכח זה מצויין אנחנו רגילים להקשות גם על ר עקיבא איגר ואפילו הרמב"ם אבל תנסה לזקק לי את טענתך אתה חושב שאין מקום לחינוך להתנהלות כספית ואחראית לבחור ורק כשיצא הבן או הבת לדרכם אחרי חתונה זה הזמן לניסוי וטעיה?

  • אני חושב שההתנהלות עם כספים בגיל צעיר וגם בגיל הבחרות, מביא לנזק יותר מאשר תועלת. ומה שצריך ללמוד, אפשר ללמוד בקצרה בתחילת חיי הנישואין כמו גם לקבל הדרכה לפני החתונה (בדברים מסובכים יותר אנחנו מסתפקים במדריך חתנים...)
    הנזקים כאמור:
    1- ילד שמתעסק עם כספים מאבד את התמימות של החיים עצמם. במקום זה הוא נהיה סויחער קטן.
    2- מתן כסף עבור לימוד/סידור חדר/ בייביסטיר וכדו' הופך אותם לאנשי עסקים שלא באמת רוצים לעזור ולעשות שום דבר בלי לקבל כסף. כל בקשה מהם מתומחרת בראש מייד לכמה כסף זה שווה. ולכן, האם בכלל שווה לי לעשות את זה....
    3- מי שיש לו כסף, שואף לעוד ועוד כסף... הוא חייב כסף לסיגריות לבילויים ולעוד דברים....
    4- מי שיש לו כסף ואנחנו מחנכים אותו להתנהל לבד, הוא אכן יתנהל לבד. הוא לא ישאל אותנו ולא יחשוב מה אבא או אמא מסכימים או מה יעשה להם נחת רוח. כי... יש לו כסף והוא מחליט. "זה לא כסף שלכם! אני קונה את זה מהכסף שלי!" על כל טענה של ההורים זו תהיה התשובה, "זה כסף שלי". האמירה של ההורים "אני לא משלם על זה. אם אתה רוצה תקנה מהכסף שלך" (שלחלק מההורים נחשת לחינוך להתנהלות כספית) רק מחמירה את הבעיה.

    ואם תרצה ממש לקרוא על חינוך בהבטחות לפרסים וכסף, ישנו ספר מדהים שנקרא "לחנך באמת". אם תרצה מידע עליו. אתן לך בפרטי.

  • בעיניי ילד שמתמודד עם כסף בקטנה, לומד דחיית סיפוקים, לומד מה המחיר של לקנות עכשיו בקצת מול לחכות ולקנות בהרבה משהו מתאים יותר.
    הילדים שלי מקבלים ליום ההולדת כסף מסבא וסבתא, (ובהזדמנויות נוספות),
    ולעיתים מקבלים ממני רשות לקנות בכמה שקלים משהו מתוק
    ובשביל הלמידה שלהם, אנחנו נצמדים לסכום המדויק.
    תלמדו להתנהל, תלמדו לנהל, תלמדו לעמוד במשימה ולתעדף את רצונות שלכם.
    בנוסף, יש ילדים שחוסכים סכומים יפים מאוד ב"ה למטרות חשובות עבורם, ולומדים לתעדף את מה שחשוב להם יותר ופחות

    לשם הדוגמא, בן 10.5 עם חיסכון של 500 שח לאופני הילוכים. וכן, הוא מתמודד עם קצת תסכולים בדרך (אחיו קנה דברים זולים מעניינים), אבל הוא מתחזק שכשיהיו לו האופניים יהיה לו כיף ומספק בעZ"ה
    ילדה גדולה יותר חסכה מהכנסות קטנות שלה וקנתה מצלמה איכותית במיוחד.

  • תודה לכל המגיבים!
    התפתח כאן דיוק מרתק, וזו הזדמנות לחדד את כוונתי.
    כמו שכתבתי, כסף לא מהווה רשות. זה שיש לילד כסף לא אומר שהוא יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה, והכול נשאר תחת שיקול הדעת והערכים של הבית.

    אני רק יקדים ויאמר שכסף לילדים יהיה בכל אופן, בין אם זה יבוא מפרסים וכדו' או דמי חנוכה ופורים, מהסבים והסבתות.

    כדי לעשות סדר, צריך להפריד בין הגילאים:
    לילדים צעירים (לפני גילאי ישיבה קטנה וסמינר) ברור שכל הצרכים באים מהבית ולא מדמי הכיס. דמי הכיס שם הם כספים קטנים מאוד, ולא מיועדים לצרכים שוטפים אלא לדברים שמעבר – ממתק פה ושם, או חיסכון עצמי למשהו גדול יותר כמו משחק וכדו', שהם שוב לא צורך בסיסי.
    המטרה בגיל הזה היא לא שהילד יממן את עצמו, אלא שיתנסה בקבלת החלטות קטנות.

    בגילאי ישיבה קטנה וסמינר הסיפור משתנה, כי הנוער ממילא מבקש ומקבל כסף (ובאמת גם צריך) עבור כל מיני צרכים. הורים רבים משתפים שבגיל הזה מתחילים הרבה חיכוכים כי אצל הנוער מיטשטש מאד הגבול בין צורך לרצון.

    כאן בדיוק דמי הכיס הם פתרון מצוין. משפחות רבות מכירות את זה: הנער בן ה-15 מבקש כל שבוע כסף ליציאה עם חברים לצ'ונט, והבת מבקשת כל יומיים כספים לגלידה או לבגד חדש. במקום שבכל פעם יתפתח ויכוח מתיש, או שההורה פשוט ישלוף כסף כדי לקנות שקט – נכון לשים גבולות ברורים.
    ברגע שיש סכום קבוע, הנער צריך לקבל החלטות לבד ולכלכל את צעדיו.
    ברור שההורים נשארו ההורים ולכן טבעי שהם מממנים את הצרכים הבסיסיים כמו תחבורה וכדומה, אבל המותרות נכנסות למסגרת.

    העיקרון הזה עובד גם בקניות גדולות כמו ביגוד לחגים.
    אני ממש לא חושב שהנוער צריך לממן את זה מדמי הכיס שלו. אבל גם כאן, במקום שהבת תתקשר מהחנות ותבקש פרטי אשראי או שתלווה מחברה, כי היא ראתה בגד שהיא אוהבת, או שהבן ילך לחנות יוקרתית כי "אבא ואמא ישלמו", הרבה יותר נכון מגדירים סכום הגיוני וסביר שאמור להספיק. ברגע שיש מסגרת, אין ויכוחים מול ההורה, יש שיקול דעת של הילד מול עצמו.

    לצערי, מניסיון עם משפחות רבות, המציאות מראה בדיוק את ההפך ממה שחלק מהמגיבים חששו ממנו: התנהלות לא טובה עם כסף, חומריות יתר ורדיפת מותגים, לא מתחילות מזה שנותנים לילד אחריות.
    הן מתחילות כמעט תמיד מזה שההורים לא שמו גבולות ברורים, והילד התרגל שהכול נגיש, זמין ומיידי כמעט בלי שום מגבלה.

    וכמובן ברור מאליו, שדמי כיס בתוך גבולות נכונים אינם מחליפים חינוך הם כלי נוסף בתוך החינוך.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    306 צפיות
    shimonS
    מצרף מאמר יפה בעניין ממליץ מאוד להצטרף לרשימת התפוצה https://safe-view-link.ravsend1.co.il/link?sqs=7e6a089b-7dd0-4fc0-9070-a3665070af99&msg=UJMMPNL&rcp=PKJCEJGH&lnk=aHR0cHM6Ly9nLWVjb25vbWljcy5jb20v&acc=REDDEHEG&lists=52412 מסמך חדש.pdf
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    149 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 19 הצבעות
    12 פוסטים
    582 צפיות
    הקול השפויה
    @אבינדב-הכהן מצטרף לכל מילה, גם בעבר אנשים יכלו לבזבז את כספם על אוכל מסיבות ומשרתים, יתכן שהיום יותר, ויתכן שפחות. ההבדל הגדול זה שהיום אנשים מתכחשים להבדלי מעמדות, וזה גרם למצבים מטורפים שעשירים ועניים חייבים לחיות באותה רמת חיים. הבעיה הזאת מן הסתם גם בציבור הכללי, אבל בציבור החרדי קשה שבעתיים היות וכסף לא מגדיר חברה, המצב הוא שכולם חיים יחד ומנסים להשתוות באורח חייהם.
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    1k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    538 צפיות
    א
    @דוד-גולדברג פן אם לא העיקרי אך חשוב מאד הוא הדוגמא האישית, ילד שגודל בבית שההתנהלות הכלכלית בריאה ונבונה, יקבל את הכלים שגדל עליהם, כמובן אם אין אוירה של לחץ או דוחק ודקדוקי עניות שיכולים לפעול לקיצון הפוך, אלא בנינוחות ושמחה. במיוחד אם יסבירו באופן מושכל ולפי הענין את סיבות ושרשי ההתנהלות, וכ"ש אם יש תוצאות בשטח על הרווחה בהתנהלות הזו (כגון שרואים איך מצליחים באופן סביר או יותר לעבור תקופות מורכבות מבחינה כלכלית כחגים, חתונות וכיוצ"ב), ייש"כ על הנושא, ואולי גם זה כלול במצווה של חינוך...