דילוג לתוכן

מה קורה כשהורים הופכים לכספומט?

כלכלת המשפחה
26 10 218 9
  • @מבין-עניין
    הכונה שלי היתה שהם לא מחפשים לעשות כסף מהצד אלא עסוקים בלימוד
    אבל ודאי שהנתינה היא בגלל שאנחנו דואגים להם וגם את זה הם שומעים ויודעים
    אבל תודה על ההערה

  • @מבין-עניין
    הכונה שלי היתה שהם לא מחפשים לעשות כסף מהצד אלא עסוקים בלימוד
    אבל ודאי שהנתינה היא בגלל שאנחנו דואגים להם וגם את זה הם שומעים ויודעים
    אבל תודה על ההערה

    @בן-עליה אני חושב שבדור שלנו התדרדרו לגמרי. כל "לימוד" מתומחר בכסף. צריך לעצור את זה. לא לומדים בשביל כסף

  • @השומר אשמח לקבל שמות מי הם רבותיך שמנחים כך. סתם מעניין. בתור אחד שמתעסק בחינוך, אני רואה בהתנהלות הזאת, אסון בלי שום גוזמה. ו'יצא לעבוד' זה ממש לא עניין אחר. זה העניין בול. "כסף" זה לא משחק ילדים נקודה. ההורים מספקים צרכים ולא מחלקים כסף.

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

  • @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    @השומר said:

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    בלי להיכנס לשמות. ממצב הישיבות ממש לא הייתי מביא הוכחה וד"ל. אם הגענו לזה שצריך לשלם לבחור כדי שילמד... מישהו צריך לעשות בדק בית רציני, איך הגענו לזה? מישהו חינך אותם שלומדים בשביל "להרוויח משהו" זו התוצאה

  • @השומר said:

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    בלי להיכנס לשמות. ממצב הישיבות ממש לא הייתי מביא הוכחה וד"ל. אם הגענו לזה שצריך לשלם לבחור כדי שילמד... מישהו צריך לעשות בדק בית רציני, איך הגענו לזה? מישהו חינך אותם שלומדים בשביל "להרוויח משהו" זו התוצאה

    @מבין-עניין אתה ממש לא הבנת אותי אני לא נכנס לנושא של לשלם על לימוד. שאלת מי הם רבותי
    בעניין הזה הגבתי לך מי הרב שאוחז מעניין דמי הכיס וקיצבה מההורים. שמות הישיבות זה מראה מקום אם אתה לא מכיר את האיש. אגב אין קשר בהכרח בין סגנון ישיבתו למשגיח שליט"א רוחו וראשו גדולים מתפקידיו.

  • @מבין-עניין אתה ממש לא הבנת אותי אני לא נכנס לנושא של לשלם על לימוד. שאלת מי הם רבותי
    בעניין הזה הגבתי לך מי הרב שאוחז מעניין דמי הכיס וקיצבה מההורים. שמות הישיבות זה מראה מקום אם אתה לא מכיר את האיש. אגב אין קשר בהכרח בין סגנון ישיבתו למשגיח שליט"א רוחו וראשו גדולים מתפקידיו.

    @השומר אין ספק שמדובר באדם רם מעלה. כלל לא התכוונתי להתווכח. מי אני. בכל אופן אמרתי שעולם הישיבות מוכיח אולי את ההיפך וד"ל

  • @השומר אין ספק שמדובר באדם רם מעלה. כלל לא התכוונתי להתווכח. מי אני. בכל אופן אמרתי שעולם הישיבות מוכיח אולי את ההיפך וד"ל

    @מבין-עניין להתווכח זה מצויין אנחנו רגילים להקשות גם על ר עקיבא איגר ואפילו הרמב"ם אבל תנסה לזקק לי את טענתך אתה חושב שאין מקום לחינוך להתנהלות כספית ואחראית לבחור ורק כשיצא הבן או הבת לדרכם אחרי חתונה זה הזמן לניסוי וטעיה?

  • אני חושב שההתנהלות עם כספים בגיל צעיר וגם בגיל הבחרות, מביא לנזק יותר מאשר תועלת. ומה שצריך ללמוד, אפשר ללמוד בקצרה בתחילת חיי הנישואין כמו גם לקבל הדרכה לפני החתונה (בדברים מסובכים יותר אנחנו מסתפקים במדריך חתנים...)
    הנזקים כאמור:
    1- ילד שמתעסק עם כספים מאבד את התמימות של החיים עצמם. במקום זה הוא נהיה סויחער קטן.
    2- מתן כסף עבור לימוד/סידור חדר/ בייביסטיר וכדו' הופך אותם לאנשי עסקים שלא באמת רוצים לעזור ולעשות שום דבר בלי לקבל כסף. כל בקשה מהם מתומחרת בראש מייד לכמה כסף זה שווה. ולכן, האם בכלל שווה לי לעשות את זה....
    3- מי שיש לו כסף, שואף לעוד ועוד כסף... הוא חייב כסף לסיגריות לבילויים ולעוד דברים....
    4- מי שיש לו כסף ואנחנו מחנכים אותו להתנהל לבד, הוא אכן יתנהל לבד. הוא לא ישאל אותנו ולא יחשוב מה אבא או אמא מסכימים או מה יעשה להם נחת רוח. כי... יש לו כסף והוא מחליט. "זה לא כסף שלכם! אני קונה את זה מהכסף שלי!" על כל טענה של ההורים זו תהיה התשובה, "זה כסף שלי". האמירה של ההורים "אני לא משלם על זה. אם אתה רוצה תקנה מהכסף שלך" (שלחלק מההורים נחשת לחינוך להתנהלות כספית) רק מחמירה את הבעיה.

    ואם תרצה ממש לקרוא על חינוך בהבטחות לפרסים וכסף, ישנו ספר מדהים שנקרא "לחנך באמת". אם תרצה מידע עליו. אתן לך בפרטי.

  • בעיניי ילד שמתמודד עם כסף בקטנה, לומד דחיית סיפוקים, לומד מה המחיר של לקנות עכשיו בקצת מול לחכות ולקנות בהרבה משהו מתאים יותר.
    הילדים שלי מקבלים ליום ההולדת כסף מסבא וסבתא, (ובהזדמנויות נוספות),
    ולעיתים מקבלים ממני רשות לקנות בכמה שקלים משהו מתוק
    ובשביל הלמידה שלהם, אנחנו נצמדים לסכום המדויק.
    תלמדו להתנהל, תלמדו לנהל, תלמדו לעמוד במשימה ולתעדף את רצונות שלכם.
    בנוסף, יש ילדים שחוסכים סכומים יפים מאוד ב"ה למטרות חשובות עבורם, ולומדים לתעדף את מה שחשוב להם יותר ופחות

    לשם הדוגמא, בן 10.5 עם חיסכון של 500 שח לאופני הילוכים. וכן, הוא מתמודד עם קצת תסכולים בדרך (אחיו קנה דברים זולים מעניינים), אבל הוא מתחזק שכשיהיו לו האופניים יהיה לו כיף ומספק בעZ"ה
    ילדה גדולה יותר חסכה מהכנסות קטנות שלה וקנתה מצלמה איכותית במיוחד.

  • תודה לכל המגיבים!
    התפתח כאן דיוק מרתק, וזו הזדמנות לחדד את כוונתי.
    כמו שכתבתי, כסף לא מהווה רשות. זה שיש לילד כסף לא אומר שהוא יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה, והכול נשאר תחת שיקול הדעת והערכים של הבית.

    אני רק יקדים ויאמר שכסף לילדים יהיה בכל אופן, בין אם זה יבוא מפרסים וכדו' או דמי חנוכה ופורים, מהסבים והסבתות.

    כדי לעשות סדר, צריך להפריד בין הגילאים:
    לילדים צעירים (לפני גילאי ישיבה קטנה וסמינר) ברור שכל הצרכים באים מהבית ולא מדמי הכיס. דמי הכיס שם הם כספים קטנים מאוד, ולא מיועדים לצרכים שוטפים אלא לדברים שמעבר – ממתק פה ושם, או חיסכון עצמי למשהו גדול יותר כמו משחק וכדו', שהם שוב לא צורך בסיסי.
    המטרה בגיל הזה היא לא שהילד יממן את עצמו, אלא שיתנסה בקבלת החלטות קטנות.

    בגילאי ישיבה קטנה וסמינר הסיפור משתנה, כי הנוער ממילא מבקש ומקבל כסף (ובאמת גם צריך) עבור כל מיני צרכים. הורים רבים משתפים שבגיל הזה מתחילים הרבה חיכוכים כי אצל הנוער מיטשטש מאד הגבול בין צורך לרצון.

    כאן בדיוק דמי הכיס הם פתרון מצוין. משפחות רבות מכירות את זה: הנער בן ה-15 מבקש כל שבוע כסף ליציאה עם חברים לצ'ונט, והבת מבקשת כל יומיים כספים לגלידה או לבגד חדש. במקום שבכל פעם יתפתח ויכוח מתיש, או שההורה פשוט ישלוף כסף כדי לקנות שקט – נכון לשים גבולות ברורים.
    ברגע שיש סכום קבוע, הנער צריך לקבל החלטות לבד ולכלכל את צעדיו.
    ברור שההורים נשארו ההורים ולכן טבעי שהם מממנים את הצרכים הבסיסיים כמו תחבורה וכדומה, אבל המותרות נכנסות למסגרת.

    העיקרון הזה עובד גם בקניות גדולות כמו ביגוד לחגים.
    אני ממש לא חושב שהנוער צריך לממן את זה מדמי הכיס שלו. אבל גם כאן, במקום שהבת תתקשר מהחנות ותבקש פרטי אשראי או שתלווה מחברה, כי היא ראתה בגד שהיא אוהבת, או שהבן ילך לחנות יוקרתית כי "אבא ואמא ישלמו", הרבה יותר נכון מגדירים סכום הגיוני וסביר שאמור להספיק. ברגע שיש מסגרת, אין ויכוחים מול ההורה, יש שיקול דעת של הילד מול עצמו.

    לצערי, מניסיון עם משפחות רבות, המציאות מראה בדיוק את ההפך ממה שחלק מהמגיבים חששו ממנו: התנהלות לא טובה עם כסף, חומריות יתר ורדיפת מותגים, לא מתחילות מזה שנותנים לילד אחריות.
    הן מתחילות כמעט תמיד מזה שההורים לא שמו גבולות ברורים, והילד התרגל שהכול נגיש, זמין ומיידי כמעט בלי שום מגבלה.

    וכמובן ברור מאליו, שדמי כיס בתוך גבולות נכונים אינם מחליפים חינוך הם כלי נוסף בתוך החינוך.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    304 צפיות
    shimonS
    מצרף מאמר יפה בעניין ממליץ מאוד להצטרף לרשימת התפוצה https://safe-view-link.ravsend1.co.il/link?sqs=7e6a089b-7dd0-4fc0-9070-a3665070af99&msg=UJMMPNL&rcp=PKJCEJGH&lnk=aHR0cHM6Ly9nLWVjb25vbWljcy5jb20v&acc=REDDEHEG&lists=52412 מסמך חדש.pdf
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    508 צפיות
    R
    אקנה היום כל מקרה לגופו.
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    119 צפיות
    ד
    מה החוב שלנו באמת אומר עלינו? רמז: הרבה פחות ממה שחושבים. אנשים נלחצים מהמספר של החוב — אבל המספר כמעט לא משנה. הדבר החשוב באמת הוא היחס בין החוב לבין ההכנסה שלנו. אותו חוב בדיוק יכול להיות קליל עבור אדם אחד וכבד מאוד עבור אחר. בדיוק ככה הבנק מסתכל על משכנתא: לא רק כמה הדירה עולה, אלא האם היחס מאפשר לעמוד בהחזרים גם כשהחיים זזים. וזה נכון בכל מקום: במשקי בית, בעסקים ואפילו במדינות. הבעיה היא לא החוב — אלא כשאין מספיק הכנסה שתישען עליו. וזה מה שהופך משפחות בישראל לרגישות יותר לשינויים בריבית וליוקר המחיה. בסוף, יחס החוב הוא לא שיפוט. הוא פשוט מראה שמספר לנו את האמת על המצב שלנו. וכדאי שכל אחד ישאל: לא כמה אני חייב — אלא האם זה מתאים למה שאני מרוויח. לכן בתור התחלה כל משפחה צריך לבדוק מהו היחס בין החוב [משכנתא, הלוואות[בנקים,בני משפחה,גמ"ח] לבין כלל ההכנסות של המשפחה אם היחס בין החוב להכנסות הוא בסביבות 40 % זה אומר שאתם מאוזנים והלוואות שלקחתם הם ברמה סבירה.
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    295 צפיות
    התותח זה אניה
    להכין אוכל ולא לקנות מוכן בימים שלאישה אין זמן להכין
  • יש חסד, מה עובר עליה?

    הועבר כלכלת המשפחה צרכנות מאמרים
    5
    3 הצבעות
    5 פוסטים
    1k צפיות
    ס
    @ניסן-עציוני כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @סתם-אדם כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @הקול-השפוי בבית שמש עשו בדיקה מעמיקה ואושר עד היה במקום הראשון רמי לוי במקום השני ויש חסד במקום השלישי אחרי שפעם קודמת הייתה במקום הראשון איצה דזלובסקי עשה את הבדיקה והעלה את התוצאות אצלי בקבוצה ביום חמישי, אני מעתיק לכאן מחירי רשתות המזון בבית שמש, הושוו עבורנו ע"י הכתב צבי טסלר. 'אושר עד' ו'רמי לוי' שוב הזולות ביותר. היקרה ביותר: 'נתיב החסד'. הסל כולל 254 מוצרים אחידים על מדפי כל הרשתות, ולא כולל מוצרי בשר שמחירם משתנה מאוד בהתאם לגופי הכשרות: הפער בין הרשתות נמצא: 586 ש"ח. אושר עד 2762.57 ש"ח רמי לוי 2770.91 יש חסד 2912.80 קרפור היפר 3054.47 קיי טי 3095.30 שפע ברכת השם 3223.02 זול ובגדול 3249.09 גוד מרקט 3262.10 בר כל 3312.71 נתיב החסד 3348.81 בעת התשלום בקופה, זיכרו לציין: "אנו עוקבים אחר השוואות המחירים". *במכירות השכונתיות של 'משנת יוסף' ועוד, המחירים זולים יותר מכל הרשתות. איצ'ה דז'אלובסקי | קו המידע 03-509-7000 שלוחה 1. בעקבות פניית נתיב החסד, איצ'ה דז'אלובסקי העלה אתמול סקר מעודכן שכולל גם את מחירי הבשר ושם הפער הוא יותר מ600 ש"ח השאלה מתי איצ'ה יעשה השוואת מחירים בין אור החיים ליפה נוף או בין כובעי סאפרים למתחרים ???