דילוג לתוכן

מה קורה כשהורים הופכים לכספומט?

כלכלת המשפחה
27 11 563 10
  • @מבין-עניין
    הכונה שלי היתה שהם לא מחפשים לעשות כסף מהצד אלא עסוקים בלימוד
    אבל ודאי שהנתינה היא בגלל שאנחנו דואגים להם וגם את זה הם שומעים ויודעים
    אבל תודה על ההערה

    @בן-עליה אני חושב שבדור שלנו התדרדרו לגמרי. כל "לימוד" מתומחר בכסף. צריך לעצור את זה. לא לומדים בשביל כסף

  • @השומר אשמח לקבל שמות מי הם רבותיך שמנחים כך. סתם מעניין. בתור אחד שמתעסק בחינוך, אני רואה בהתנהלות הזאת, אסון בלי שום גוזמה. ו'יצא לעבוד' זה ממש לא עניין אחר. זה העניין בול. "כסף" זה לא משחק ילדים נקודה. ההורים מספקים צרכים ולא מחלקים כסף.

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

  • @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    @השומר said:

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    בלי להיכנס לשמות. ממצב הישיבות ממש לא הייתי מביא הוכחה וד"ל. אם הגענו לזה שצריך לשלם לבחור כדי שילמד... מישהו צריך לעשות בדק בית רציני, איך הגענו לזה? מישהו חינך אותם שלומדים בשביל "להרוויח משהו" זו התוצאה

  • @השומר said:

    @מבין-עניין תדבר על העניין עם הרב שלמה ברויאר שליט"א המשגיח של ישיבת בית מתתיהו ועוד ישיבות.

    בלי להיכנס לשמות. ממצב הישיבות ממש לא הייתי מביא הוכחה וד"ל. אם הגענו לזה שצריך לשלם לבחור כדי שילמד... מישהו צריך לעשות בדק בית רציני, איך הגענו לזה? מישהו חינך אותם שלומדים בשביל "להרוויח משהו" זו התוצאה

    @מבין-עניין אתה ממש לא הבנת אותי אני לא נכנס לנושא של לשלם על לימוד. שאלת מי הם רבותי
    בעניין הזה הגבתי לך מי הרב שאוחז מעניין דמי הכיס וקיצבה מההורים. שמות הישיבות זה מראה מקום אם אתה לא מכיר את האיש. אגב אין קשר בהכרח בין סגנון ישיבתו למשגיח שליט"א רוחו וראשו גדולים מתפקידיו.

  • @מבין-עניין אתה ממש לא הבנת אותי אני לא נכנס לנושא של לשלם על לימוד. שאלת מי הם רבותי
    בעניין הזה הגבתי לך מי הרב שאוחז מעניין דמי הכיס וקיצבה מההורים. שמות הישיבות זה מראה מקום אם אתה לא מכיר את האיש. אגב אין קשר בהכרח בין סגנון ישיבתו למשגיח שליט"א רוחו וראשו גדולים מתפקידיו.

    @השומר אין ספק שמדובר באדם רם מעלה. כלל לא התכוונתי להתווכח. מי אני. בכל אופן אמרתי שעולם הישיבות מוכיח אולי את ההיפך וד"ל

  • @השומר אין ספק שמדובר באדם רם מעלה. כלל לא התכוונתי להתווכח. מי אני. בכל אופן אמרתי שעולם הישיבות מוכיח אולי את ההיפך וד"ל

    @מבין-עניין להתווכח זה מצויין אנחנו רגילים להקשות גם על ר עקיבא איגר ואפילו הרמב"ם אבל תנסה לזקק לי את טענתך אתה חושב שאין מקום לחינוך להתנהלות כספית ואחראית לבחור ורק כשיצא הבן או הבת לדרכם אחרי חתונה זה הזמן לניסוי וטעיה?

  • אני חושב שההתנהלות עם כספים בגיל צעיר וגם בגיל הבחרות, מביא לנזק יותר מאשר תועלת. ומה שצריך ללמוד, אפשר ללמוד בקצרה בתחילת חיי הנישואין כמו גם לקבל הדרכה לפני החתונה (בדברים מסובכים יותר אנחנו מסתפקים במדריך חתנים...)
    הנזקים כאמור:
    1- ילד שמתעסק עם כספים מאבד את התמימות של החיים עצמם. במקום זה הוא נהיה סויחער קטן.
    2- מתן כסף עבור לימוד/סידור חדר/ בייביסטיר וכדו' הופך אותם לאנשי עסקים שלא באמת רוצים לעזור ולעשות שום דבר בלי לקבל כסף. כל בקשה מהם מתומחרת בראש מייד לכמה כסף זה שווה. ולכן, האם בכלל שווה לי לעשות את זה....
    3- מי שיש לו כסף, שואף לעוד ועוד כסף... הוא חייב כסף לסיגריות לבילויים ולעוד דברים....
    4- מי שיש לו כסף ואנחנו מחנכים אותו להתנהל לבד, הוא אכן יתנהל לבד. הוא לא ישאל אותנו ולא יחשוב מה אבא או אמא מסכימים או מה יעשה להם נחת רוח. כי... יש לו כסף והוא מחליט. "זה לא כסף שלכם! אני קונה את זה מהכסף שלי!" על כל טענה של ההורים זו תהיה התשובה, "זה כסף שלי". האמירה של ההורים "אני לא משלם על זה. אם אתה רוצה תקנה מהכסף שלך" (שלחלק מההורים נחשת לחינוך להתנהלות כספית) רק מחמירה את הבעיה.

    ואם תרצה ממש לקרוא על חינוך בהבטחות לפרסים וכסף, ישנו ספר מדהים שנקרא "לחנך באמת". אם תרצה מידע עליו. אתן לך בפרטי.

  • בעיניי ילד שמתמודד עם כסף בקטנה, לומד דחיית סיפוקים, לומד מה המחיר של לקנות עכשיו בקצת מול לחכות ולקנות בהרבה משהו מתאים יותר.
    הילדים שלי מקבלים ליום ההולדת כסף מסבא וסבתא, (ובהזדמנויות נוספות),
    ולעיתים מקבלים ממני רשות לקנות בכמה שקלים משהו מתוק
    ובשביל הלמידה שלהם, אנחנו נצמדים לסכום המדויק.
    תלמדו להתנהל, תלמדו לנהל, תלמדו לעמוד במשימה ולתעדף את רצונות שלכם.
    בנוסף, יש ילדים שחוסכים סכומים יפים מאוד ב"ה למטרות חשובות עבורם, ולומדים לתעדף את מה שחשוב להם יותר ופחות

    לשם הדוגמא, בן 10.5 עם חיסכון של 500 שח לאופני הילוכים. וכן, הוא מתמודד עם קצת תסכולים בדרך (אחיו קנה דברים זולים מעניינים), אבל הוא מתחזק שכשיהיו לו האופניים יהיה לו כיף ומספק בעZ"ה
    ילדה גדולה יותר חסכה מהכנסות קטנות שלה וקנתה מצלמה איכותית במיוחד.

  • תודה לכל המגיבים!
    התפתח כאן דיוק מרתק, וזו הזדמנות לחדד את כוונתי.
    כמו שכתבתי, כסף לא מהווה רשות. זה שיש לילד כסף לא אומר שהוא יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה, והכול נשאר תחת שיקול הדעת והערכים של הבית.

    אני רק יקדים ויאמר שכסף לילדים יהיה בכל אופן, בין אם זה יבוא מפרסים וכדו' או דמי חנוכה ופורים, מהסבים והסבתות.

    כדי לעשות סדר, צריך להפריד בין הגילאים:
    לילדים צעירים (לפני גילאי ישיבה קטנה וסמינר) ברור שכל הצרכים באים מהבית ולא מדמי הכיס. דמי הכיס שם הם כספים קטנים מאוד, ולא מיועדים לצרכים שוטפים אלא לדברים שמעבר – ממתק פה ושם, או חיסכון עצמי למשהו גדול יותר כמו משחק וכדו', שהם שוב לא צורך בסיסי.
    המטרה בגיל הזה היא לא שהילד יממן את עצמו, אלא שיתנסה בקבלת החלטות קטנות.

    בגילאי ישיבה קטנה וסמינר הסיפור משתנה, כי הנוער ממילא מבקש ומקבל כסף (ובאמת גם צריך) עבור כל מיני צרכים. הורים רבים משתפים שבגיל הזה מתחילים הרבה חיכוכים כי אצל הנוער מיטשטש מאד הגבול בין צורך לרצון.

    כאן בדיוק דמי הכיס הם פתרון מצוין. משפחות רבות מכירות את זה: הנער בן ה-15 מבקש כל שבוע כסף ליציאה עם חברים לצ'ונט, והבת מבקשת כל יומיים כספים לגלידה או לבגד חדש. במקום שבכל פעם יתפתח ויכוח מתיש, או שההורה פשוט ישלוף כסף כדי לקנות שקט – נכון לשים גבולות ברורים.
    ברגע שיש סכום קבוע, הנער צריך לקבל החלטות לבד ולכלכל את צעדיו.
    ברור שההורים נשארו ההורים ולכן טבעי שהם מממנים את הצרכים הבסיסיים כמו תחבורה וכדומה, אבל המותרות נכנסות למסגרת.

    העיקרון הזה עובד גם בקניות גדולות כמו ביגוד לחגים.
    אני ממש לא חושב שהנוער צריך לממן את זה מדמי הכיס שלו. אבל גם כאן, במקום שהבת תתקשר מהחנות ותבקש פרטי אשראי או שתלווה מחברה, כי היא ראתה בגד שהיא אוהבת, או שהבן ילך לחנות יוקרתית כי "אבא ואמא ישלמו", הרבה יותר נכון מגדירים סכום הגיוני וסביר שאמור להספיק. ברגע שיש מסגרת, אין ויכוחים מול ההורה, יש שיקול דעת של הילד מול עצמו.

    לצערי, מניסיון עם משפחות רבות, המציאות מראה בדיוק את ההפך ממה שחלק מהמגיבים חששו ממנו: התנהלות לא טובה עם כסף, חומריות יתר ורדיפת מותגים, לא מתחילות מזה שנותנים לילד אחריות.
    הן מתחילות כמעט תמיד מזה שההורים לא שמו גבולות ברורים, והילד התרגל שהכול נגיש, זמין ומיידי כמעט בלי שום מגבלה.

    וכמובן ברור מאליו, שדמי כיס בתוך גבולות נכונים אינם מחליפים חינוך הם כלי נוסף בתוך החינוך.

  • מי שלא יכול לסמוך על הילד שלו שישתמש בכרטיס אשראי, שלא יתן לו אותו וגם לא את המספר. וכן, מותר להעיר...."ראיתי שהשתמשת... אני רואה הכל בחשבון. אני עובר עליו" בכל מקרה מציע לשחחר לילדים עד כמה שניתן. זה עדיף מלתת לילד להתנהל כלכלית לבד, ואז הוא יכול לעשות "מה שהוא רוצה" כי הכסף שלו והוא המנהל וההורים בכלל לא בעניין. תנו לו... ודעו גם לשים גבולות.

    @מבין-עניין
    לדעתי המדובר הוא על ילדים שקונים ברשות.

נושאים מוצעים


  • 14 הצבעות
    2 פוסטים
    161 צפיות
    ב
    ישראל, ישראל אני ממש מאחל לעצמי שתכתוב פה על בסיס קבוע אתה השראה לכולנו.... גאה להיות בוגר שלך ותודה על הכל כל מילה שווה זהב
  • מה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?

    כלכלת המשפחה כלכלה נבונה
    14
    19 הצבעות
    14 פוסטים
    781 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @הגיוני כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?: @פשוט-יהודי יפה מאד! זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף". שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות, וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות. אהבתי! תודה!
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    2k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 0 הצבעות
    49 פוסטים
    2k צפיות
    מ
    @ia90990 שומע... ובכל זאת אני אומר, שלאחר חטא אדה"ר - כל מה שאנחנו צריכים לעשות בחיים זהו תיקון, אז בואו נחפש איך לשמוח הרבה בכל הטוב שאנו עושים כרצונו יתברך..!
  • יש חסד, מה עובר עליה?

    הועבר כלכלת המשפחה צרכנות מאמרים
    5
    3 הצבעות
    5 פוסטים
    1k צפיות
    ס
    @ניסן-עציוני כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @סתם-אדם כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @הקול-השפוי בבית שמש עשו בדיקה מעמיקה ואושר עד היה במקום הראשון רמי לוי במקום השני ויש חסד במקום השלישי אחרי שפעם קודמת הייתה במקום הראשון איצה דזלובסקי עשה את הבדיקה והעלה את התוצאות אצלי בקבוצה ביום חמישי, אני מעתיק לכאן מחירי רשתות המזון בבית שמש, הושוו עבורנו ע"י הכתב צבי טסלר. 'אושר עד' ו'רמי לוי' שוב הזולות ביותר. היקרה ביותר: 'נתיב החסד'. הסל כולל 254 מוצרים אחידים על מדפי כל הרשתות, ולא כולל מוצרי בשר שמחירם משתנה מאוד בהתאם לגופי הכשרות: הפער בין הרשתות נמצא: 586 ש"ח. אושר עד 2762.57 ש"ח רמי לוי 2770.91 יש חסד 2912.80 קרפור היפר 3054.47 קיי טי 3095.30 שפע ברכת השם 3223.02 זול ובגדול 3249.09 גוד מרקט 3262.10 בר כל 3312.71 נתיב החסד 3348.81 בעת התשלום בקופה, זיכרו לציין: "אנו עוקבים אחר השוואות המחירים". *במכירות השכונתיות של 'משנת יוסף' ועוד, המחירים זולים יותר מכל הרשתות. איצ'ה דז'אלובסקי | קו המידע 03-509-7000 שלוחה 1. בעקבות פניית נתיב החסד, איצ'ה דז'אלובסקי העלה אתמול סקר מעודכן שכולל גם את מחירי הבשר ושם הפער הוא יותר מ600 ש"ח השאלה מתי איצ'ה יעשה השוואת מחירים בין אור החיים ליפה נוף או בין כובעי סאפרים למתחרים ???