דילוג לתוכן

המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .

שוק ההון והשקעות
3 2 87 2
  • לפעמים ישנה תחושה שהבורסה היא זירה של מסכים,
    גרפים והימורים על תנודות של נכסים וחברות .
    המציאות ההיסטורית הפוכה לחלוטין.
    שוק ההון לא נולד כרעיון תיאורטי,
    אלא מתוך אילוץ ומצוקה תזרימית של יזמים ומדינות שרצו להוציא לפועל פרויקטים ענקיים, והבינו שהכיס שלהם פשוט קטן מדי.

    הסיפור מתחיל במאה ה-15.

    שוק התבלינים מהמזרח הרחוק היה שווה זהב,
    אך נתיבי המסחר היבשתיים נחסמו על ידי האימפריה העות'מאנית, שגבתה מסים כבדים.

    פורטוגל הייתה הראשונה ,היה לה אינטרס אסטרטגי:
    הרעיון היה לעקוף את החסימה ולמצוא נתיב ימי ישיר
    כדי להשיג שליטה בנתיב הסחר .
    הממלכה מימנה את מסעות הסחר האלו בעצמה,
    ישירות מקופת המדינה,
    אך המודל הריכוזי הזה הגיע מהר מאוד למגבלת הכוח שלו.

    קופת המלכות לא יכלה לעמוד לבדה בקצב בניית הספינות ובנזקים הכלכליים של אבדות וטביעות בלב ים.
    פרויקטים בסדר גודל כזה גדולים מכדי שגוף אחד יממן אותם לבד.

    ההולנדים זיהו את נקודת הכשל והחליטו להיכנס לשוק מלמטה. קבוצות של אנשים פרטיים, סוחרים ויזמים, התאגדו ושלחו ספינות באופן עצמאי.

    נקודת השבר שהובילה להקמת הבורסה .

    מסע סחר ימי באותם ימים נמשך קרוב לשנתיים, והסיכון על הכסף היה גבוה.
    ספינות נעלמו באוקיינוס, ולקח חודשים ארוכים רק כדי לדעת אם הסחורה בכלל קיימת.

    המשמעות עבור המשקיעים הייתה חוסר נזילות חריף ומתח קבוע.
    הכסף היה נעול, העלויות היו אסטרונומיות, וכדי לייצר שורת רווח נדרש הון ראשוני עצום שלא היה לאדם בודד.

    אם משקיע נקלע למצוקה כספית או רצה לפגוש את ההון שלו באמצע הדרך, לא הייתה לו שום דרך לצאת מההשקעה.

    כדי לפתור את המצוקה ולמנוע תחרות ששחקה את הרווחים, הממשלה ההולנדית איחדה בשנת 1602 את הגופים הפרטיים לחברה אחת:
    חברת הודו המזרחית ההולנדית.

    כדי לקיים צי קבוע נדרש הון עתק, והפתרון היה פתיחת האפשרות להשקיע בחברה לציבור הרחב.

    כדי לפתור את בעיית הנזילות, נקבע מנגנון:
    משקיע שרצה לצאת, יכול היה למכור את חלקו בספינה לאדם אחר עוד בזמן שהיא בלב ים.
    המקום הפיזי שבו התבצע החיבור הזה הפך לבורסה הראשונה באמסטרדם.
    המטרה הייתה לאפשר ליזמים לגייס הון ולמשקיעים לקבל נזילות.

    המבנה הכלכלי הזה מלווה אותנו עד היום.

    תחשבו למשל על פרויקט פינוי בינוי.
    מעבר לתוכניות ולידע, היזם צריך הון עתק כדי להתחיל לחפור באדמה ,
    הון שהחזר ההשקעה עליו ייקח שנים קדימה.
    בדיוק כמו אילון מאסק שצריך מיליארדים
    כדי לממן קווי ייצור פיזיים,
    גם יזם הנדל"ן מבין שהכיס הפרטי שלו לא יספיק.
    שניהם מגיעים בסוף לאותו מקום:
    הם מנפיקים חברות בבורסה כדי לפזר את הסיכון ולגייס את הכסף של הציבור ושל קרנות הפנסיה.

    אנחנו מוכרחים להבין שכן גם את הכסף שלנו המשקיעים הקטנים, החברות צריכות.
    הבורסה היא לא סיפור של מסכים, גרפים או הימורים.
    היא פלטפורמה שנולדה מצורך פרקטי:
    הדרך היחידה לחבר בין אלפי אנשים פרטיים, לייצר קבוצה אחת גדולה בעלת כוח כלכלי אדיר,
    לפזר את הסיכון ביניהם ולהפוך רעיונות ענק למציאות.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .

  • וואו, מאמר מעולה. אהבתי ממש את החיבור ההיסטורי – לקחת נושא שבדך כלל נשמע כמו סיסמאות וגרפים באוויר, והסברת אותו בצורה הכי מוחשית ויפה שיש.

  • תודה רבה

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    רואה את הנולדר
    https://mashiim-calc.com/ מלא בעיות בהצלחה.
  • 8 הצבעות
    29 פוסטים
    590 צפיות
    Y
    תקרא שוב מה שכתבתי
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    115 צפיות
    ד
    במשך שנים, SpaceX נחשבה בעיני הציבור לעוד חברת חלל שאפתנית של אילון מאסק. רוב האנשים הכירו בעיקר את סרטוני השיגורים, הנחיתות האנכיות וההבטחות על מושבות עתידיות במאדים. אבל בזמן שהעולם הסתכל על הפיצוצים ועל החליפות הלבנות של האסטרונאוטים, משהו הרבה יותר גדול התחיל להיבנות מאחורי הקלעים. כעת, כאשר השוק נערך למה שעשויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, SpaceX כבר אינה נתפסת רק כחברת חלל. עבור רבים בוול סטריט, מדובר בחברה שבונה תשתית חדשה לעולם המודרני כזו שנוגעת באינטרנט, בביטחון, בתקשורת ובשליטה בחלל. וזה בדיוק מה שהופך את ההנפקה הזו לאחד הסיפורים המסקרנים ביותר בשוק ההון. הסיפור של SpaceX לא התחיל מטילים. הוא התחיל מפחד. בתחילת שנות ה־2000, לאחר מכירת פייפאל , אילון מאסק הפך למולטי־מיליונר עם הון אישי של כ־180 מיליון דולר. במקום לפרוש או להקים עוד חברת אינטרנט, הוא החל לעסוק בשאלה שהעסיקה אותו במשך שנים: מה יקרה אם האנושות תישאר תלויה בכוכב לכת אחד בלבד? מאסק הושפע עמוקות מספרי מדע בדיוני , הספרים הללו לא עסקו רק בחלליות או בטכנולוגיות , אלא ברעיון מטריד הרבה יותר האפשרות שציוויליזציות שלמות קורסות כאשר הן מפסיקות להתפתח מדעית, מפסיקות לחדש ומאבדות את היכולת להגן על עצמן מפני איומים קיומיים. לפי אנשים שעבדו איתו לאורך השנים, מאסק האמין באמת ובתמים שהאנושות פגיעה הרבה יותר ממה שנדמה לרוב האנשים. הוא דיבר לא פעם על תרחישים כמו מלחמות עולם, מגפות, אסטרואידים, קריסה סביבתית או בינה מלאכותית שעלולה לצאת משליטה. בעיניו, אם האנושות תישאר מרוכזת בכדורהארץ בלבד, היא עלולה להסתכן באירוע אחד שימחק את כל מה שנבנה במשך אלפי שנים. ומכאן נולד הרעיון של SpaceX. לא כחברת טילים , אלא כניסיון לבנות בעתיד "גיבוי" לציוויליזציה האנושית. החשיבה ששינתה את תעשיית החלל העולמית כאשר מאסק ניסה בתחילת הדרך לרכוש טילים מרוסיה, הוא גילה שתעשיית החלל פועלת כמעט כמו תעשייה ממשלתית ישנה — איטית, יקרה ובנויה סביב תקציבי עתק. הוא חזר משם עם רעיון פשוט אך קיצוני. במקום לשאול: כמה עולה טיל? הוא שאל: כמה באמת עולים חומרי הגלם שמרכיבים אותו? מאסק פירק את הטיל לחלקים הבסיסייםשלו: אלומיניום, טיטניום, נחושת ודלק. לפי ההיגיון שלו, אם חומרי הגלם עצמם עולים רק חלק קטן ממחיר הטיל, המשמעות היאשהבעיה אינה הפיזיקה אלא הדרך שבה התעשייה בנויה. הגישה הזו, המכונה "חשיבהמעקרונות ראשונים", הפכה בהמשך ללב התרבות של SpaceX. במקום לפעול כמו קבלנית חלל מסורתית, החברה אימצה קצב עבודה כמעט אגרסיבי. היא העדיפה לבנות מהר, לבדוק מהר, להיכשל מהר וללמוד מהר. החברה שכמעט פשטה רגל מעטים זוכרים עד כמה SpaceX הייתה קרובה לקריסה מוחלטת. שלושת השיגורים הראשונים של הטילים הראשונים לחלל נכשלו. הכסף כמעט נגמר, ומשקיעים רבים כבר איבדו אמון. באותה תקופה מאסק ניסה במקביל להציל גם את טסלה , וגם את ספייס איקס . לפי ביוגרפיות ועדויות של עובדים לשעבר, הוא חילק את הכסף שנותר לו בין שתי החברות והיה קרוב מאוד לאבד את שתיהן. ואז הגיע השיגור הרביעי. הפעם הטיל הצליח להגיע למסלול. היתרון הגדול של SpaceX לא היה רק לבנות טילים. הוא היה לשנות לחלוטין את הכלכלה של עולם החלל. במשך עשרות שנים, תעשיית החלל פעלה בצורה כמעט אבסורדית. חברות וממשלות היו בונות טיל בעלות עצומה, משגרות אותו פעם אחת ואז מאבדות אותו באוקיינוס. ספייס איקס ניסתה לפתור בדיוק את הבעיה הזו. היא פיתחה מערכת שמאפשרת לשלב הראשון של הטיל לחזור לכדור הארץ ולנחות בצורה אנכית, כך שניתן יהיה להשתמש בו שוב ושוב. היום, חלק מהטילים כבר טסו עשרות פעמים. המשמעות הכלכלית דרמטית. ברגע שחברה יכולה למחזר את רוב מערכת השיגור שלה, עלויות השיגור יורדות בצורה חדה והיתרון התחרותי הופך כמעט בלתי ניתן להדבקה. התוצאה הייתה ברורה. ספייס אקס הפכה בתוך שנים ספורות לחברת השיגורים הדומיננטית בעולם המערבי. אבל הסיפור האמיתי בכלל לא קשור לטילים הציבור עדיין חושב על SpaceX כחברת חלל. אבל בוול סטריט מסתכלים עליה בצורה שונה לגמרי. הם רואים חברה שבונה תשתית תקשורת גלובלית. והמנוע של כל הסיפור הזה נקרא Starlink. סטארלניק היא רשת עצומה של לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, שמטרתה לספק אינטרנט מהיר כמעט מכל מקום בעולם. בניגוד ללווייני תקשורת ישנים שפעלו במסלולים גבוהים וסבלו מהשהיה גבוהה, Starlinkמאפשרת חיבור מהיר יחסית גם באזורים מבודדים, בים, באוויר ובמקומות שאין בהם תשתית קרקעית. הבינה המלאכותית: הפחד השני של מאסק . מאסק טען לא פעם שבינה מלאכותית עלולהלהפוך בעתיד לסיכון קיומי אם תפותח ללא בקרה. לפי דיווחים שונים, החשש הזה הוביללעימותים בינו לבין בכירים בעולם הטכנולוגיה, כולל לארי פייג', ממייסדי גוגל . לפי הסיפורים שהסתובבו בעמק הסיליקון, הוויכוחים ביניהם עסקו בשאלה עד כמה בינה מלאכותית צריכה להיות מפותחת במהירות, ועד כמה יש צורך במנגנוני הגנה ובקרה. מתוך החשש הזה, מאסק היה בין האנשים שסייעו בהקמת OpenAI יחד עם סם אלטמן ואחרים. הרעיון המקורי היה לבנות גוף מחקר שיעסוק בפיתוח בינה מלאכותית בצורה פתוחה וזהירה יותר. אבל עם השנים היחסים בין הצדדים הידרדרו. מאסק עזב את OpenAI, ובהמשך החל לבקר באופן פומבי את הכיוון שאליו החברה התפתחה. מאוחר יותר הוא הקים את חברת הבינה המלאכותית שלו X AI החיבור הזה חשוב מאוד להבנת הדרך שבה מאסק חושב. בין אם מדובר בחלל, באנרגיה או בבינה מלאכותית, הוא נוטה להסתכל על העולם דרך עדשה של סיכונים קיומיים ארוכי טווח. בשורה התחתונה ספייס אקס כבר מזמן אינה רק חברת חלל. היא אחת החברות המסקרנות ביותר שהשוק ראה בעשור האחרון. אם ההנפקה אכן תצא לפועל בשווי שעליו מדברים כיום בשוק, החברה עשויה להפוך כמעט מיד לאחת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק. במצב כזה, אנליסטים כבר מעריכים כי בתוך זמן לא רב היא עשויה להיכנס למדדים מרכזיים , כמו S&P500 ולהפוך לחלק אוטומטי מתיקי ההשקעות שלמיליוני אנשים ברחבי העולם , גם של מי שמעולם לא התעניין בטילים, בלוויינים או במאדים. (המאמר נכתב לאחר למידה של הנושא עם AI) **מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 1 הצבעות
    25 פוסטים
    2k צפיות
    רואה את הנולדר
    אני הבנתי מרוח הדברים שהמדד כלכך מסוכן ועדיף לעבור לישראלים אבל גם לפי ההנחה שרק צריך לברוח מהמדד הנזק הוא עשרה אחוז ולא שמונה עשרה קיבלתי
  • 3 הצבעות
    1k פוסטים
    43k צפיות
    ש
    @מזומנים said: סוף דבר הכל נשמע ואת האלוקים... מה נשמע? חזרה מטופשת על אותם פטפוטים שנאמרו/נכתבו לפני חצי שנה... עכשיו גם הרשות לניירות ערך תוכיח לנו שהכל בסדר...