דילוג לתוכן

המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
10 5 454 5
  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

  • @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

  • @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    @הון_כשר said:

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    היא אכן הוסיפה את זה בראש הרשימה:

    @רחל-עומסי said:

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

  • @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

    @השומר לא היית מצפה מיועץ חרדי\דתי שיציין לפניך שאלות כשרות שיש במוצר?

  • @השומר לא היית מצפה מיועץ חרדי\דתי שיציין לפניך שאלות כשרות שיש במוצר?

    @המבקר בפגישת יעוץ כן לא במאמר להעשרת ידע בלבד.

  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    רחל-עומסי said:

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    מופיע עניין הכשרות

  • @המבקר בפגישת יעוץ כן לא במאמר להעשרת ידע בלבד.

    @השומר said:

    לא במאמר להעשרת ידע בלבד

    למה ??
    וכי זהירות ממכשול לא שוות ערך ל'העשרת ידע'?

  • @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

    @השומר
    אם לא רוצים לכנס לדברים השרוים במחלוקת, אפשר למחוק כל המאמר. אין כמעט שורה שאינו "שרויה במחלוקת".
    דוקא הענין של כשרות בהשקעות מוסכם ע"י כמעט כל הפוסקים, בפרט במסלול ה"כללי" של החברה.

  • אני לא מבינה על מה הדיון בכלל.
    בהודעה רשום עניין הכשרות.
    בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא....
    וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים....
    ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    80 צפיות
    רחל עומסיר
    ייעוץ פנסיוני הוא לא רק למי שמתקרב לפרישה דווקא כשיש עוד הרבה שנים עד הפרישה, להחלטות שמקבלים היום יכולה להיות השפעה גדולה יותר. לא מעט השומעים את המילים "ייעוץ פנסיוני" וחושבים מיד על פרישה. "יש לי עוד שלושים שנה עד הפנסיה. למה שאני אצטרך להתעסק בזה עכשיו?" אבל כאן בדיוק נמצא ההבדל. ייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה הם שני דברים שונים. תכנון פרישה אכן מיועד בעיקר לשלב שבו מתקרבים לפרישה וצריך להחליט כיצד להשתמש בכספים שנצברו, כיצד לקבל את הקצבאות ואיך לתכנן נכון את המיסוי. ייעוץ פנסיוני, לעומת זאת, רלוונטי הרבה קודם. ולמעשה, ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש יותר זמן להחלטות שאנחנו מקבלים להשפיע. אז מה עושים בייעוץ פנסיוני? המטרה אינה רק לבדוק "איפה נמצאת הפנסיה". מסתכלים על התמונה הכלכלית והפנסיונית הקיימת ובודקים האם היא מתאימה לכם: קרן הפנסיה – איפה היא מנוהלת, מהו מסלול ההשקעה, מהם דמי הניהול ואילו כיסויים ביטוחיים קיימים. קרנות השתלמות וקופות גמל – אילו כספים כבר נצברו, כיצד הם מנוהלים והאם המבנה הקיים מתאים לצרכים ולמטרות. הפקדות מהמעסיק – האם הכספים מופקדים בצורה תקינה והאם השכר המבוטח תואם את הנתונים הרלוונטיים. מסלולי השקעה – האם רמת הסיכון והמסלול מתאימים לגיל, לטווח ההשקעה, למטרות ולהעדפות שלכם. ומה עם הכסף שאתם רוצים לצבור מעבר לפנסיה? למשפחה יש בדרך כלל מטרות רבות עוד הרבה לפני גיל הפרישה: עזרה לילדים, הוצאות גדולות בעתיד, יצירת הון, מטרות משפחתיות או פשוט הרצון לבנות בסיס כלכלי משמעותי יותר לאורך השנים. לכן במסגרת הסתכלות כלכלית רחבה כדאי לבחון גם פתיחת תוכניות חיסכון והשקעה למטרות השונות, בהתאם לטווח הזמן, לצורך בנזילות ולמאפיינים האישיים. במקום שכספים יישארו ללא מטרה מוגדרת, אפשר לבנות להם תפקיד: מה מיועד לטווח הקצר? מה לטווח הבינוני? ומה יכול להישאר מושקע לשנים רבות? וככל שאנו צעירים יש יתרון שאי אפשר לקנות אחר כך: זמן כשאנחנו צעירים, קל לחשוב: "כשארוויח יותר, אתחיל." "כשיהיה לי סכום משמעותי, אטפל בהשקעות." "יש עוד המון זמן עד הפנסיה." אבל דווקא השנים האלו יכולות להיות משמעותיות מאוד. לא רק בגלל הסכום שמפקידים, אלא בגלל מספר השנים שבהן הכסף יכול להיות מושקע ולצבור תשואה לאורך זמן. גם החלטה שנראית היום קטנה: הפקדה קבועה, בחירת מסלול מתאים, הפחתת עלויות או פתיחת חיסכון למטרה עתידית, יכולה לקבל משמעות גדולה הרבה יותר כאשר נותנים לה מספיק שנים. לכן לא צריך לחכות לפרישה כדי לטפל בפנסיה בגיל צעיר המטרה היא בדרך כלל לא לתכנן עדיין כיצד תיראה הקצבה בפרישה. המטרה היא לבנות נכון את הדרך אליה. לבדוק שהפנסיה מנוהלת נכון. להכיר את החסכונות שכבר קיימים. להגדיר מטרות לכסף. לבחון אילו תוכניות חיסכון והשקעה יכולות להתאים למטרות השונות. ובעיקר - להתחיל. כי בתחום הפנסיה והחיסכון, ככל שמתחילים מוקדם יותר, לא רק שיש יותר זמן לחסוך, יש יותר זמן לכל החלטה נכונה לעבוד עבורכם. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    426 צפיות
    ב
    @רחל-עומסי תודה רבה על המאמרים המחכימים והעוזרים מאוד לציבור
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    121 צפיות
    רחל עומסיר
    האם כל פעם שהשקל מתחזק צריך לשנות מסלול השקעה? אני פוגשת לאחרונה לא מעט המוטרדים מהירידה בתשואות בעקבות התחזקות השקל, ושואלים אם לא עדיף לעבור למסלול מנוטרל מטח. בואו נעשה סדר. כשאנחנו משקיעים במסלולים בחו"ל, ברוב המקרים מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד. בטווח כזה, שערי מטבע עולים ויורדים שוב ושוב. בטווח הארוך תנודות המטבע נוטות להתאזן, ולכן תנועה של השקל אינה סיבה מספקת לשינוי אסטרטגיה. חשוב להבין גם את הצד השני. לנטרול מטח יש עלות, ולעיתים היא אינה זניחה. מעבר לכך, כאשר מנטרלים מטח אנחנו גם מוותרים על האפשרות ליהנות מתנועה חיובית של המטבע בעתיד. ולכן לפני שממהרים לשנות מסלול, כדאי לשאול: האם רמת הסיכון שלי מתאימה לגיל שלי האם הפיזור הגלובלי תואם את היעדים שלי והאם אני פועל מתוך תכנון או מתוך לחץ רגעי תנודתיות היא חלק טבעי משוק ההון. מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לדעת להכיל אותה כחלק מהדרך. המסקנה ברורה: לא להיבהל מתנודות השוק, ולא למהר לשנות מסלול בגלל התחזקות זמנית של השקל. אם יש ספק, בודקים לעומק ובוחנים את התמונה המלאה. החלטות גדולות לא מקבלים מתוך רגש רגעי אלא מתוך תכנון מסודר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    150 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: unnamed.png]
  • 3 הצבעות
    4 פוסטים
    382 צפיות
    ה
    @רחל-עומסי אפשר לדעת איזה חברות והאם בכל סוגי המסלולים?