דילוג לתוכן

המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
10 5 320 5
  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

  • @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

  • @רחל-עומסי said:

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    @הון_כשר said:

    הייתי מוסיף בראש הרשימה ענין הכשרות
    המסלולים שמשתמשים במודל ה"צ'יליאני" הם כולם בלי כשרות

    היא אכן הוסיפה את זה בראש הרשימה:

    @רחל-עומסי said:

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

  • @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

    @השומר לא היית מצפה מיועץ חרדי\דתי שיציין לפניך שאלות כשרות שיש במוצר?

  • @השומר לא היית מצפה מיועץ חרדי\דתי שיציין לפניך שאלות כשרות שיש במוצר?

    @המבקר בפגישת יעוץ כן לא במאמר להעשרת ידע בלבד.

  • המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם?

    אם מעולם לא בחרתם מסלול השקעה בקרן הפנסיה שלכם, יש סיכוי גבוה מאוד שאתם נמצאים במסלול שנקבע עבורכם באופן אוטומטי.

    המסלול הזה מבוסס על המודל הצ'יליאני, מודל שבו רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי גיל החוסך. חשוב לדעת שהמודל הזה חל כברירת מחדל בקרנות הפנסיה (ובקופות גמל), אך אינו חל באופן אוטומטי במוצרי השקעה אחרים.

    אז מהו בעצם המודל הצ'יליאני?

    הרעיון פשוט: ככל שאדם צעיר יותר, כך יש לו יותר שנים עד הפרישה ולכן ניתן להשקיע חלק גדול יותר מהכספים במסלולים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

    ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון במסלול יורדת באופן אוטומטי, במטרה לצמצם את החשיפה לתנודתיות בשנים שבהן הכסף כבר קרוב לשימוש.

    למה המדינה בחרה במודל הזה?

    מפני שרוב האנשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר החיסכון הפנסיוני שלהם ואינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה מתאים. לכן נקבע מנגנון פשוט, שבו הגיל משמש נקודת מוצא להתאמת רמת הסיכון.

    כברירת מחדל, זהו מודל נכון ומועיל, והוא מתאים לחלק גדול מהחוסכים.

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    אבל כאן עולה שאלה חשובה:

    האם גיל בלבד מספיק כדי לקבוע את מסלול ההשקעה?

    מניסיוני, התשובה היא לא.
    גם אנשים בני אותו גיל יכולים להזדקק למסלולי השקעה שונים לחלוטין.

    כך למשל, שני עובדים בני 35 יכולים להיות במצבים שונים לגמרי: אחד נמצא בתחילת הקריירה עם שכר שעוד צפוי לעלות משמעותית, והשני כבר צבר הון משמעותי ומתכנן להשתמש בחלק ממנו בשנים הקרובות.

    גם בגיל מבוגר יותר יכולים להיות הבדלים גדולים: אדם אחד ממשיך לעבוד ולהפקיד לפנסיה עוד שנים רבות, בעוד אדם אחר כבר חי מהקצבה החודשית שלו.
    כל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה אחרת, ולכן גם רמת הסיכון המתאימה לו עשויה להיות שונה.

    המודל הצ'יליאני הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מכיר אתכם באופן אישי.

    הוא אינו יודע מהם מקורות ההכנסה שלכם, מה מצבכם המשפחתי, האם אתם צפויים למשוך כספים בשנים הקרובות, מהו גובה החיסכון שכבר צברתם, מהו אופק ההשקעה שלכם או כיצד אתם מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון.

    לכן, לפני שמחליטים לשנות מסלול השקעה או דווקא להישאר במסלול ברירת המחדל כדאי לבחון את התמונה המלאה.

    מסלול השקעה נכון אינו נקבע רק לפי גיל.

    הוא צריך להתאים למכלול הנתונים האישיים שלכם: גיל, מקורות ההכנסה, המצב המשפחתי, גובה החיסכון והקצבה הצפויה, אופק ההשקעה והיכולת להתמודד עם תנודתיות בשוק.

    לעיתים מסלול ברירת המחדל הוא הבחירה הנכונה, ולעיתים התאמה אישית יכולה להשפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם לאורך שנים רבות.
    לפני שמשנים מסלול השקעה או מחליטים שלא לשנות, כדאי לוודא שההחלטה מבוססת על הנתונים האישיים שלכם ולא רק על הגיל.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    רחל-עומסי said:

    עם זאת, חשוב לדעת שמסלול ברירת המחדל אינו מסלול השקעה כשר. מי שמעוניין להשקיע במסלול בעל כשרות, נדרש בדרך כלל לבחור בכך באופן יזום.

    מופיע עניין הכשרות

  • @המבקר בפגישת יעוץ כן לא במאמר להעשרת ידע בלבד.

    @השומר said:

    לא במאמר להעשרת ידע בלבד

    למה ??
    וכי זהירות ממכשול לא שוות ערך ל'העשרת ידע'?

  • @הון_כשר גברת עומסי היא יועצת לא רבנית ואין עניין להיכנס לדברים שנויים במחלוקת.

    @השומר
    אם לא רוצים לכנס לדברים השרוים במחלוקת, אפשר למחוק כל המאמר. אין כמעט שורה שאינו "שרויה במחלוקת".
    דוקא הענין של כשרות בהשקעות מוסכם ע"י כמעט כל הפוסקים, בפרט במסלול ה"כללי" של החברה.

  • אני לא מבינה על מה הדיון בכלל.
    בהודעה רשום עניין הכשרות.
    בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא....
    וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים....
    ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    68 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    88 צפיות
    רחל עומסיר
    השינויים שמדברים עליהם יכולים להשפיע על העתיד הכלכלי של כולנו לאחרונה פורסמו נתונים ותוכניות שממחישים עד כמה עולם העבודה והפנסיה משתנה מול העיניים שלנו. מצד אחד מדברים על אפשרות להמשך העלאת גיל הפרישה בעתיד ועל שינויים אפשריים בעולם הפנסיה וההפרשות. ומצד שני, הנתונים מראים שהישראלים עובדים שעות רבות מאוד ביחס למדינות אחרות, אבל לא תמיד מצליחים לייצר תחושת ביטחון כלכלי אמיתית. אני פוגשת לא מעט אנשים שעובדים קשה מאוד במשך שנים, מרוויחים יפה, מתנהלים באחריות ועדיין מרגישים שהם כל הזמן “רודפים” אחרי המציאות הכלכלית במקום להרגיש שהם באמת בונים יציבות. וזו בדיוק הנקודה שחשוב להבין היום יותר מתמיד: עבודה בלבד כבר לא תמיד מספיקה כדי לייצר ביטחון כלכלי עתידי. המשמעות היא שלא בטוח שנוכל בעתיד להסתמך רק על פנסיה רגילה או על מקום עבודה אחד לאורך כל החיים. דווקא בגיל צעיר, החלטות שנראות קטנות יכולות להשפיע בצורה משמעותית על השנים הבאות: • איך מושקע הכסף שלנו • האם אנחנו חוסכים גם מעבר לפנסיה • האם קיימת קרן חירום למצבים בלתי צפויים • ואיך בונים יציבות גם כשהמציאות הכלכלית משתנה לא מעט אנשים מגלים רק אחרי שנים שהם יכלו להגיע למקום אחר לגמרי אם היו עושים סדר מוקדם יותר, בודקים את החסכונות שלהם בזמן ומבינים איך הכסף באמת עובד עבורם. תכנון פנסיוני נכון לא מתחיל רק בגיל הפרישה. הוא מתחיל הרבה קודם, בהחלטות הקטנות של היום. המציאות משתנה מהר, ולכן חשוב שהתכנון הכלכלי לא יתבסס רק על מה שהמדינה תיתן בעתיד, אלא גם על בנייה נכונה ועצמאית של היציבות הכלכלית האישית והמשפחתית. תכנון פנסיוני נכון לא עוסק רק בכמה כסף נחסוך, אלא גם בשאלה איך הכסף יגן עלינו ועל המשפחה שלנו בכל שלב בחיים. אם מזמן לא עצרתם לבדוק האם החיסכון שלכם באמת מותאם למציאות של היום, אולי זה הזמן לעשות סדר ולהבין מה אפשר לשפר כבר עכשיו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 4 הצבעות
    10 פוסטים
    303 צפיות
    הון_כשרה
    @רחל-עומסי לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון. יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם. בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור. חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל. אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות. אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים. ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    290 צפיות
    בוטח בה'ב
    @צמיחה @צמיחה כתב בהאם לגדר את הפנסיה והגמל במט"ח?: אפשר לראות השוואה בגרף שכך זה המציאות, מתי שהסנופי עולה הדולר יורד, ומתי שהסנופי יורד הדולר עולה. כך זה על פי רוב במשך השנים, לפני בערך שנתיים שלוש גם הסנופי עלה וגם הדולר עלה, וזה היה שונה. ראיתי שככה זה בגרף (למה באמת זה תלוי אחד בשני?) השאלה שלי למה זה מנפק"מ לי כמה המדד הרי אני משאיר את הכסף בסנופי בסך הכל אני רוצה לקבע את שער הדולר שהרווחתי
  • 0 הצבעות
    37 פוסטים
    3k צפיות
    טריידרט
    אחרי שקבעו שעבודה היא חוסר ביטחון, שוק ההון זה הימורים, וחיסכון זה כפירה – הם מציעים ייעוץ "בלי אינטרסים", כדי לוודא שהמסלול שלך יניב מספיק... להחזיר את ההלוואה שהם נתנו לחתונה של הילדים שלך...