דילוג לתוכן

עבודה חדשה? 7 דברים שכדאי לבדוק כבר בהתחלה

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 2 1
  • עבודה חדשה? 7 דברים שכדאי לבדוק כבר בהתחלה

    לפני כמה שבועות הגיעה אליי לקוחה צעירה שהתחילה עבודה חדשה.
    היא הייתה נרגשת מאוד. השכר היה גבוה יותר, התנאים נראו טובים, והיא הייתה בטוחה שכל מה שנשאר הוא רק לחתום על הטפסים.

    במהלך הפגישה שאלתי אותה שאלה פשוטה:
    "לאיזו קרן פנסיה המעסיק החדש מפקיד?"
    היא חייכה ואמרה:
    "לא יודעת... האמת שלא הסתכלתי בכלל. אמרו לי לחתום, אז חתמתי."

    המשכנו לבדוק יחד את המסמכים.
    התברר שהיא כלל לא עדכנה את המעסיק שיש לה קרן פנסיה פעילה. מידע שהיה חשוב להעביר כבר בתחילת העבודה, בין היתר משום שלקיומה של קרן פעילה יש משמעות למועד שבו יש לבצע עבורה את ההפקדות.
    לאחר מכן בדקנו האם כל רכיבי השכר נכללים בהפקדות לפנסיה, האם מוצעת קרן השתלמות ומהם שיעורי ההפרשה.

    לשמחתה, הנושא התגלה בזמן וניתן היה להסדיר אותו לפני שנגרמה פגיעה בזכויותיה.

    המקרה הזה הזכיר לי עד כמה קל להתרכז במשכורת ובתפקיד החדש, ולשכוח שהחתימה על מסמכי הקליטה משפיעה גם על הזכויות הסוציאליות ועל החיסכון הפנסיוני לשנים קדימה.

    אז אם גם אתם מתחילים מקום עבודה חדש, הנה שבע נקודות שכדאי לבדוק כבר בתחילת הדרך:

    1. האם עדכנתם שיש לכם קרן פנסיה פעילה וממתי יתחילו ההפקדות?
    אם קיימת לכם קרן פנסיה פעילה, חשוב לעדכן בכך את המעסיק כבר בתחילת העבודה. לקיומה של קרן פעילה עשויה להיות משמעות גם למועד תחילת ההפקדות, ולכן כדאי לא להסתפק במילוי הטפסים, אלא לוודא שהמידע הועבר ונקלט אצל המעסיק.

    2. לאיזו קרן יופקדו הכספים?
    האם ההפקדות ימשיכו לקרן הקיימת שלכם, או שנפתחת עבורכם קרן חדשה?
    מעבר למקום עבודה חדש לא מחייב בהכרח לפתוח קרן חדשה, וחשוב לדעת לאן יופקדו הכספים ולא לגלות בדיעבד שנוצרו לכם כמה קופות ללא צורך.

    חשוב לדעת שאם העובד לא בחר בעצמו קרן פנסיה ולא מסר למעסיק לאן להפקיד את הכספים, המעסיק נדרש לצרפו להסדר ברירת המחדל הרלוונטי בהתאם להוראות הדין.
    ולמי שחשוב לו שההשקעות יתנהלו בהתאם לכללי ההלכה, זו נקודה שחשוב במיוחד לבדוק, מסלול ברירת המחדל תלוי הגיל הינו ללא כשרות. לכן לא כדאי להסתפק בשאלה "האם פתחו לי פנסיה?", אלא לבדוק גם באיזו קרן ובאיזה מסלול השקעה נמצאים הכספים.

    3. מהו השכר שממנו מבוצעות ההפקדות לפנסיה?

    גובה המשכורת שמופיע בחוזה אינו בהכרח השכר שממנו יחושבו ההפקדות לפנסיה. לא כל רכיב שכר נכלל בהכרח בשכר המבוטח, ולכן חשוב לבדוק מהו השכר שעליו מבוצעות ההפרשות והאם הוא תואם את תנאי ההעסקה ואת הזכויות המגיעות לכם.

    4. האם אתם זכאים לקרן השתלמות?
    קרן השתלמות אינה זכות אוטומטית בכל מקום עבודה. אם אתם זכאים לה, כדאי לבדוק כבר בתחילת העבודה מהם שיעורי ההפקדה, מאיזה שכר הן מחושבות וממתי הן אמורות להתחיל.

    5. האם שיעורי ההפקדה לפנסיה ולקרן ההשתלמות הם השיעורים המגיעים לכם?
    לא בכל מקום עבודה חלים אותם שיעורי הפקדה. לעיתים הסכם אישי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר מיטיב מעניקים תנאים טובים יותר מהמינימום הקבוע בדין.
    לכן לא מספיק לראות שמופיעות בתלוש "הפרשות לפנסיה", חשוב לבדוק גם כמה מופקד והאם השיעורים תואמים לזכויות שלכם.

    6. האם חל עליכם סעיף 14 ומה שיעור ההפקדה לפיצויים?
    כדאי להבין כבר בתחילת העבודה מהו ההסדר שחל על כספי הפיצויים שלכם, האם חל סעיף 14 ובאילו תנאים, ומהו שיעור ההפקדה של המעסיק לרכיב הפיצויים. לכך עשויה להיות משמעות בעת סיום יחסי העבודה.

    7. אל תעצרו בחוזה, בדקו גם את התלוש הראשון ואת קליטת הכספים בקופות
    גם אם הכול סוכם ונכתב בצורה מסודרת, כדאי לבדוק את תלוש השכר הראשון: השכר, היקף המשרה, רכיבי השכר, שיעורי ההפקדה והניכויים.
    בהמשך, חשוב לוודא שההפקדות לא רק מופיעות בתלוש, אלא אכן נקלטו בקרן הפנסיה ובקרן ההשתלמות.

    ואם אתם עובדים במקביל אצל יותר ממעסיק אחד, יש עוד כמה דברים שכדאי לבדוק כבר בתחילת העבודה:
    האם כל אחד מהמעסיקים קיבל את פרטי הקרן הפנסיונית שלכם, האם ההפקדות מבוצעות כנדרש, וכן האם יש צורך לבצע תיאום מס ותיאום דמי ביטוח לאומי, כדי שהניכויים מהשכר יתבצעו בצורה נכונה.
    דווקא כשמתחילים עבודה נוספת, קל להתמקד בשכר החדש ולשכוח שההכנסה מכמה מקומות עבודה דורשת הסתכלות על התמונה הכוללת.

    לסיכום
    התחלת מקום עבודה חדש היא הזדמנות מצוינת לפתוח דף חדש, אבל גם לעצור לכמה דקות ולבדוק שהזכויות שלכם נשמרות כבר מהיום הראשון.
    לפעמים חתימה אחת שנעשית בלי להבין את המשמעות שלה יכולה ללוות אתכם שנים. מצד שני, כמה דקות של בדיקה בתחילת הדרך יכולות למנוע הרבה אי־נעימויות ולשמור על הזכויות המגיעות לכם.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    61 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    93 צפיות
    רחל עומסיר
    האם כל פעם שהשקל מתחזק צריך לשנות מסלול השקעה? אני פוגשת לאחרונה לא מעט המוטרדים מהירידה בתשואות בעקבות התחזקות השקל, ושואלים אם לא עדיף לעבור למסלול מנוטרל מטח. בואו נעשה סדר. כשאנחנו משקיעים במסלולים בחו"ל, ברוב המקרים מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד. בטווח כזה, שערי מטבע עולים ויורדים שוב ושוב. בטווח הארוך תנודות המטבע נוטות להתאזן, ולכן תנועה של השקל אינה סיבה מספקת לשינוי אסטרטגיה. חשוב להבין גם את הצד השני. לנטרול מטח יש עלות, ולעיתים היא אינה זניחה. מעבר לכך, כאשר מנטרלים מטח אנחנו גם מוותרים על האפשרות ליהנות מתנועה חיובית של המטבע בעתיד. ולכן לפני שממהרים לשנות מסלול, כדאי לשאול: האם רמת הסיכון שלי מתאימה לגיל שלי האם הפיזור הגלובלי תואם את היעדים שלי והאם אני פועל מתוך תכנון או מתוך לחץ רגעי תנודתיות היא חלק טבעי משוק ההון. מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לדעת להכיל אותה כחלק מהדרך. המסקנה ברורה: לא להיבהל מתנודות השוק, ולא למהר לשנות מסלול בגלל התחזקות זמנית של השקל. אם יש ספק, בודקים לעומק ובוחנים את התמונה המלאה. החלטות גדולות לא מקבלים מתוך רגש רגעי אלא מתוך תכנון מסודר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1777905164115-unnamed-resized.png]
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    75 צפיות
    רחל עומסיר
    האם שינוי כלכלי משנה את הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות לאורך השנים אני פוגשת לא מעט אנשים בנקודות של שינוי. לפעמים זו ירושה, לפעמים שינוי בהכנסות, ובכל פעם לפני שאנחנו נכנסים למספרים אני עוצרת ושואלת שאלה אחת פשוטה: מה באמת חשוב לכם. כי רק משם אפשר לבנות תכנון שמחזיק לאורך זמן. לאחרונה הגיע אליי זוג יקר, אנשים שחיים בפשטות ובצניעות מתוך בחירה. זו לא הייתה תקופה, אלא דרך חיים ברורה שעל פיה הם גם חינכו את ילדיהם. בשלב מסוים נכנסה לחייהם ירושה משמעותית, ושם התחילה ההתלבטות. האם הכסף משנה את הדרך, או שהוא צריך לשרת אותה. הם הגיעו עם רצון ברור להמשיך לחיות כפי שחיו עד היום, בלי להיסחף לשינויים שלא מתאימים להם. מתוך ההבנה הזו בנינו יחד תכנון שלא מתחיל מהכסף, אלא מהם. התכנון כלל הסתכלות רחבה קדימה, לא רק על הצרכים שלהם בהווה, אלא גם על הילדים ועל הנכדים שיגיעו בעתיד, כדי לייצר יציבות אמיתית לאורך שנים. כך נוצר מצב שבו: החיים נשארים כפי שהם בחרו לחיות, יש יכולת לסייע למשפחה בצורה מסודרת והעתיד הכלכלי שלהם מקבל מענה ברור ושקט. כשהתכנון נכון, הכסף לא משנה אתכם, אלא משתלב בתוך החיים שלכם. מצד השני, אני פוגשת גם מצבים שבהם דווקא לחץ כלכלי יוצר השפעה הפוכה. כשאין סדר ואין בהירות, ההחלטות מתקבלות מתוך תגובה ולא מתוך בחירה, ולעיתים זה מוביל להתחייבויות שלא מתאימות ליכולת האמיתית. ולכן, מעבר למספרים, כדאי לעצור לרגע ולשאול: האם ההחלטות שלי היום תואמות את הדרך שאני רוצה לחיות בה, האם אני פועל מתוך שיקול דעת או מתוך לחץ רגעי האם יש לי תכנון שמחזיק אותי יציב גם כשיש שינוי כי כסף הוא כלי. הוא לא קובע את הדרך, אלא אמור לתמוך בה. וכאשר אין תכנון, הוא עלול לבלבל. כאשר יש תכנון נכון, הוא מייצר שקט ובהירות. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1777279075376-unnamed-resized.png]
  • 5 הצבעות
    6 פוסטים
    216 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג מבלי להיכנס לוויכוח האם עדיף להכניס בבת אחת או מיצוע בסוף לא כדאי לעשות את אחת הפעולות כי עכשיו בעיני השוק ירד ומכאן הוא יעלה זה כבר לא פסיבי.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    122 צפיות
    רחל עומסיר
    לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]