דילוג לתוכן

גידור מט"ח בקרן כספית

שוק ההון והשקעות
7 4 198 4
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    אשמח למידע האם כדאי וראוי לגדר מט"ח בקרן כספית לתקופה לא ארוכה, או שאין בזה שום ענין?
    תודה.

  • אשמח למידע האם כדאי וראוי לגדר מט"ח בקרן כספית לתקופה לא ארוכה, או שאין בזה שום ענין?
    תודה.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @משה-חפץ קרן כספית רגילה בארץ משקיעה בשקלים, במלווה קצר מועד ובפיקדונות, אז אין בה חשיפה למטבע חוץ ואין מה לגדר. גידור רלוונטי רק אם מדובר בקרן כספית דולרית או במשהו שמושקע בחוץ לארץ.

  • @משה-חפץ קרן כספית רגילה בארץ משקיעה בשקלים, במלווה קצר מועד ובפיקדונות, אז אין בה חשיפה למטבע חוץ ואין מה לגדר. גידור רלוונטי רק אם מדובר בקרן כספית דולרית או במשהו שמושקע בחוץ לארץ.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @חופש-כלכלי כתב:

    גידור רלוונטי רק אם מדובר בקרן כספית דולרית

    אך אין שום עניין לקנות קרן כספית דולרית ולגדר.
    בסוף תקבל את תשואת הכספיות בארץ ואף פחות מכך.

  • @חופש-כלכלי כתב:

    גידור רלוונטי רק אם מדובר בקרן כספית דולרית

    אך אין שום עניין לקנות קרן כספית דולרית ולגדר.
    בסוף תקבל את תשואת הכספיות בארץ ואף פחות מכך.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @משה-צבי אתה בטוח שזה יצא אותו דבר יש מדינות שהריבית גבוהה ומימלא תשואות האגח"ים השונים גבוהות יותר מפה ידוע על חשוב מסוים בנושא? שמימלא יתאים להשקעעה לטווח קצר בצורה יחסית בטוחה.

  • @משה-צבי אתה בטוח שזה יצא אותו דבר יש מדינות שהריבית גבוהה ומימלא תשואות האגח"ים השונים גבוהות יותר מפה ידוע על חשוב מסוים בנושא? שמימלא יתאים להשקעעה לטווח קצר בצורה יחסית בטוחה.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @השומר הגידור הוא באמצעות כלים פיננסיים שונים.
    אך הרעיון הוא כזה:

    נניח שיש נכס בשווי של מיליון דולר, ושער הדולר הוא 4 ש"ח.
    הנכס שווה ארבעה מיליון ש"ח.

    יש צורך לגדר, כלומר שגם אם לאחר שנה שער הדולר ישתנה, עדיין שווי הנכס יהיה ארבעה מיליון ש"ח.
    כיצד עושים זאת?

    לצורך הדוגמה נתעלם מהריבית.
    לוקחים הלוואה של מיליון דולר.
    קונים ארבעה מיליון ש"ח ומלווים אותם.

    בסוף השנה יש לנו חוב של מיליון דולר וזכות של ארבעה מיליון ש"ח.

    אם שער הדולר ירד ל 2 ש"ח, הנכס הראשון ירד לשווי של שני מיליון ש"ח.

    אך כעת, כדי להחזיר את החוב של מיליון הדולר, אנחנו יכולים לקנות את הדולרים בשני מיליון ש"ח בלבד.

    מכיוון שיש לנו ארבעה מיליון ש"ח, ואנחנו צריכים רק שני מיליון, אנחנו נשארים עם שני מיליון ביד.
    יש לנו:
    1.נכס בשווי מיליון דולר, כלומר שני מיליון ש"ח.
    2.שני מיליון ש"ח.
    ס"ה: ארבעה מיליון ש"ח.

    למרות שהדולר ירד ל 2 ש"ח, נשארנו עם אותו הסכום, והשינוי בשער הדולר לא השפיע.
    אותו חישוב ניתן לערוך גם אם שער הדולר עלה.

    ולענייננו.
    עלות הגידור:

    מכיוון שכדי לגדר יש צורך לקחת הלוואה דולרית ולשלם עליה ריבית דולרית, ומאידך מקבלים ריבית שקלית, הרי שעלות הגידור היא בערך הפער בין הריבית השקלית לדולרית.

    ככל שהריבית הדולרית גבוהה יותר, כך עלות הגידור גבוהה יותר באותה מידה.

    אם הריבית השקלית היא 3% והריבית הדולרית 4%, עלות הגידור היא כ 1%.
    וממילא התשואה שקלית היא 3%. (אם הנכס מניב ריבית של 4%).

    אם הריבית השקלית תרד ל 2%, עלות הגידור תעלה לכ 2%.
    וממילא התשואה השקלית היא 2%. (למרות שהנכס מניב ריבית של 4%).

    כלומר, אין רווח מכך שפער הריביות גדל.

    ולכן, ככל שהריבית השקלית תרד, כך עלות הגידור עולה.
    וכמוה גם התשואה יורדת באותו שיעור.

  • @השומר הגידור הוא באמצעות כלים פיננסיים שונים.
    אך הרעיון הוא כזה:

    נניח שיש נכס בשווי של מיליון דולר, ושער הדולר הוא 4 ש"ח.
    הנכס שווה ארבעה מיליון ש"ח.

    יש צורך לגדר, כלומר שגם אם לאחר שנה שער הדולר ישתנה, עדיין שווי הנכס יהיה ארבעה מיליון ש"ח.
    כיצד עושים זאת?

    לצורך הדוגמה נתעלם מהריבית.
    לוקחים הלוואה של מיליון דולר.
    קונים ארבעה מיליון ש"ח ומלווים אותם.

    בסוף השנה יש לנו חוב של מיליון דולר וזכות של ארבעה מיליון ש"ח.

    אם שער הדולר ירד ל 2 ש"ח, הנכס הראשון ירד לשווי של שני מיליון ש"ח.

    אך כעת, כדי להחזיר את החוב של מיליון הדולר, אנחנו יכולים לקנות את הדולרים בשני מיליון ש"ח בלבד.

    מכיוון שיש לנו ארבעה מיליון ש"ח, ואנחנו צריכים רק שני מיליון, אנחנו נשארים עם שני מיליון ביד.
    יש לנו:
    1.נכס בשווי מיליון דולר, כלומר שני מיליון ש"ח.
    2.שני מיליון ש"ח.
    ס"ה: ארבעה מיליון ש"ח.

    למרות שהדולר ירד ל 2 ש"ח, נשארנו עם אותו הסכום, והשינוי בשער הדולר לא השפיע.
    אותו חישוב ניתן לערוך גם אם שער הדולר עלה.

    ולענייננו.
    עלות הגידור:

    מכיוון שכדי לגדר יש צורך לקחת הלוואה דולרית ולשלם עליה ריבית דולרית, ומאידך מקבלים ריבית שקלית, הרי שעלות הגידור היא בערך הפער בין הריבית השקלית לדולרית.

    ככל שהריבית הדולרית גבוהה יותר, כך עלות הגידור גבוהה יותר באותה מידה.

    אם הריבית השקלית היא 3% והריבית הדולרית 4%, עלות הגידור היא כ 1%.
    וממילא התשואה שקלית היא 3%. (אם הנכס מניב ריבית של 4%).

    אם הריבית השקלית תרד ל 2%, עלות הגידור תעלה לכ 2%.
    וממילא התשואה השקלית היא 2%. (למרות שהנכס מניב ריבית של 4%).

    כלומר, אין רווח מכך שפער הריביות גדל.

    ולכן, ככל שהריבית השקלית תרד, כך עלות הגידור עולה.
    וכמוה גם התשואה יורדת באותו שיעור.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @משה-צבי יכול להיות שבאג"ח קונצרני שם זה כן ישתלם אפילו עם עלויות הגידור

  • @משה-צבי יכול להיות שבאג"ח קונצרני שם זה כן ישתלם אפילו עם עלויות הגידור

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @השומר בגידור משלמים בערך את פער הריביות בין המדינות, אז כספית או אגרות חוב ממשלתיות בחוץ אחרי גידור יוצאות בערך כמו בארץ. באגרות חוב של חברות נשארת התוספת על הסיכון של החברה עצמה, כך שהרווח הנוסף שם בא מהסיכון של החברות ולא מהריבית הגבוהה שם.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    118 צפיות
    רואה את הנולדר
    @המסתפק לא משנה כל כך איפה, על קרן כספית בדרך כלל אין עמלת קנייה ומכירה לא בבנק ולא בבית השקעות, אז פותחים איפה שנוח ורק מוודאים בתעריפון. מה שכן משנה זה דמי הניהול של הקרן עצמה. ועל המכירות החודשיות יורד מס רק על הרווח הריאלי של מה שמכרת, אז מדובר בסכומים קטנים.
  • 9 הצבעות
    6 פוסטים
    445 צפיות
    רואה את הנולדר
    @מתיקות-התורה זה לא קשור לביקוש והיצע, כספית היא קרן נאמנות והמחיר שלה נקבע פעם ביום לפי השווי של מה שיש בתוכה. ירידה קטנה קורית כשהאגרות חוב והמלוות הקצרים שבקרן יורדים קצת במחיר, ולכל קרן יש הרכב אחר, אז באותו יום חלק יורדות וחלק לא.
  • 1 הצבעות
    9 פוסטים
    457 צפיות
    מ
    משה-צבי said: ולקבל ריבית והצמדה ללא מס. מצד שני אם תהיינה עליות מעל 4% + אינפלציה ההפסד הוא על אחוז העליה מעבר לסך זה, תיקון חשוב מאוד לא רק את החזר המס ניתן לקבל "רק" בתום שנת המס, אלא גם הריבית וההצמדה מחושבים החל מתום שנת המס ולכן יש לשקול זאת גם. אני רוצה לעשות סיכום קצר, 1.ככל שהתיק גדול יותר (סך התיק) והרווח הריאלי של התיק לא עולה בהרבה על הרווח שהמס המחויב על רווח זה הוא בשיעור שיזוכה בנקודות הזיכוי הבסיסיות הפנויות לו לדעתי ושוב "לדעתי" כדאי לו לשקול פעולת מכירה וקניה מחדש כבר כעת. 2.ככל שהתיק קטן יותר או שהרווח גבוה בהרבה יורד הכדאיות של מהלך זה במיוחד אם גם וגם גם תיק קטן וגם רווח גדול. בכ"א כדאי לשקול הלוואה עצמית (מהכיס כמו ש @השומר נוהג ) או לקחת הלוואה חיצונית.
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    888 צפיות
    רואה את הנולדר
    @לייזרזון אפשר לחשב לבד בקלות. לוקחים את התשואה שמופיעה באתר ומורידים ממנה את השינוי בשער הדולר באותה תקופה, ומה שנשאר זה בערך התשואה בדולרים. למשל אם באתר כתוב מינוס 2.5 אחוז בחודש והדולר ירד באותו חודש 3 אחוז, בדולרים הקרן דווקא עלתה בערך חצי אחוז.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    155 צפיות
    בוטח בה'ב
    @מזומנים כתב בעדכוני משכנתאות: איך עובד המינוף בנדל"ן מתומצת? נניח יש לי 250,000 הון עצמי ו750,000 מהבנק משכנתא איפה ומתי מגיע הרווח? פשוט מאוד נניח שב250,000 היה אפשר לקנות דירה שמכניסה שכירות 1000 ש"ח בחודש ועליית מחירי הנדל"ן היא 5% בשנה אם תקנה רק בהון העצמי שלך אמנם לא תשלם ריביות אבל תקבל 12,000 בשנה מהשכירות ושערך הדירות יעלה ב5% תרויח 12,500 אם תקח משכנתא של 750,000 תקבל בשנה 48,000 בשכירות ועליית ערך של 5% תיהיה 62,500 ובנוסף יש כאן חיסכון שיורד לך מהקרן של הלוואת המשכנתא כמובן שהסכומים שכתבתי לא שייכים היו אבל זה להסביר את העיקרון של מינוף בנדל"ן בצורה בסיסית ומופשטת כמובן שיש עוד היבטים כמו יכולת להיכנס לעסקאות שוות יותר באזורי ביקוש וכו'