דילוג לתוכן

חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

תורני
41 14 1.9k 15
  • מאגר חדש של היתר עיסקה לפרטיים וחברות שהוקם ע"י הגר"פ וינד מבית ההוראה להלכות ריבית, יחד עם הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א
    כאשר לפי דעת הגר"ש רוזנברג ההצטרפות למאגר לכל יחיד ויחיד היא חובה גמורה
    יש הבדלים משמעותיים מהמאגר הישן למאגר הנוכחי, והחשוב שבהם שבנוכחי כל מי שחתם מופיע באתר, וכך ניתן לבדוק האם חברה מסוימת או אדם פרטי חתמו על ההיתר עיסקה - כמובן לפי כללי אבטחה מחמירים
    שינוי נוסף ואולי חשוב יותר הוא שמידי יום שני רבנים מבית ההוראה שאחד מייצג את כל הלווים ואחד את כל המלווים עושים ביניהם כמה סוגי קניינים, כדי להקנות את כל מה שצריך להקנות, ולצורך כך בית ההוראה הקצה סכום גדול של כמה עשרות אלפי ש"ח כדי שיהיה שווה פרוטה לכל אחד ואחד
    אפשר להצטרף באתר או בנדרים פלוס
    בימים אלו מופצות חוברות הסברה בכל רחבי הארץ, וכן נוספים עוד רבנים ופוסקים ידועים שמצטרפים לקריאה לחתום ולהצטרף למאגר
    מצורף מכתב הרבנים הראשוני לפני צירוף שאר החתימות

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח, וגם אנוכי הקטן אינני מרוויח מזה כלום, מלבד מצוות...

    חתימות הרבנים על היתר עסקה.webp
    מודעה-להחתם-במאגרן_page-0001-1536x1102.jpg

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @פשוט-יהודי כתב:

    מאגר חדש של היתר עיסקה לפרטיים וחברות שהוקם ע"י הגר"פ וינד מבית ההוראה להלכות ריבית, יחד עם הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א
    כאשר לפי דעת הגר"ש רוזנברג ההצטרפות למאגר לכל יחיד ויחיד היא חובה גמורה
    יש הבדלים משמעותיים מהמאגר הישן למאגר הנוכחי, והחשוב שבהם שבנוכחי כל מי שחתם מופיע באתר, וכך ניתן לבדוק האם חברה מסוימת או אדם פרטי חתמו על ההיתר עיסקה - כמובן לפי כללי אבטחה מחמירים
    אפשר להצטרף באתר או בנדרים פלוס
    בימים אלו מופצות חוברות הסברה בכל רחבי הארץ, וכן נוספים עוד רבנים ופוסקים ידועים שמצטרפים לקריאה לחתום ולהצטרף למאגר
    מצורף מכתב הרבנים הראשוני לפני צירוף שאר החתימות

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח, וגם אנוכי הקטן אינני מרוויח מזה כלום, מלבד מצוות...

    חתימות הרבנים על היתר עסקה.webp
    מודעה-להחתם-במאגרן_page-0001-1536x1102.jpg

    משום מה באתר הוא כותב שגיאה בהרשמה

  • מאגר חדש של היתר עיסקה לפרטיים וחברות שהוקם ע"י הגר"פ וינד מבית ההוראה להלכות ריבית, יחד עם הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א
    כאשר לפי דעת הגר"ש רוזנברג ההצטרפות למאגר לכל יחיד ויחיד היא חובה גמורה
    יש הבדלים משמעותיים מהמאגר הישן למאגר הנוכחי, והחשוב שבהם שבנוכחי כל מי שחתם מופיע באתר, וכך ניתן לבדוק האם חברה מסוימת או אדם פרטי חתמו על ההיתר עיסקה - כמובן לפי כללי אבטחה מחמירים
    שינוי נוסף ואולי חשוב יותר הוא שמידי יום שני רבנים מבית ההוראה שאחד מייצג את כל הלווים ואחד את כל המלווים עושים ביניהם כמה סוגי קניינים, כדי להקנות את כל מה שצריך להקנות, ולצורך כך בית ההוראה הקצה סכום גדול של כמה עשרות אלפי ש"ח כדי שיהיה שווה פרוטה לכל אחד ואחד
    אפשר להצטרף באתר או בנדרים פלוס
    בימים אלו מופצות חוברות הסברה בכל רחבי הארץ, וכן נוספים עוד רבנים ופוסקים ידועים שמצטרפים לקריאה לחתום ולהצטרף למאגר
    מצורף מכתב הרבנים הראשוני לפני צירוף שאר החתימות

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח, וגם אנוכי הקטן אינני מרוויח מזה כלום, מלבד מצוות...

    חתימות הרבנים על היתר עסקה.webp
    מודעה-להחתם-במאגרן_page-0001-1536x1102.jpg

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @פשוט-יהודי כתב:

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח, וגם אנוכי הקטן אינני מרוויח מזה כלום, מלבד מצוות...

    בטח הסכום של התשלום השנתי הולך לצדקה

  • @פשוט-יהודי כתב:

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח, וגם אנוכי הקטן אינני מרוויח מזה כלום, מלבד מצוות...

    בטח הסכום של התשלום השנתי הולך לצדקה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @שואף-ליותר
    הבנתי להוצאות

  • מאגר חדש של היתר עיסקה לפרטיים וחברות שהוקם ע"י הגר"פ וינד מבית ההוראה להלכות ריבית, יחד עם הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א
    כאשר לפי דעת הגר"ש רוזנברג ההצטרפות למאגר לכל יחיד ויחיד היא חובה גמורה
    יש הבדלים משמעותיים מהמאגר הישן למאגר הנוכחי, והחשוב שבהם שבנוכחי כל מי שחתם מופיע באתר, וכך ניתן לבדוק האם חברה מסוימת או אדם פרטי חתמו על ההיתר עיסקה - כמובן לפי כללי אבטחה מחמירים
    שינוי נוסף ואולי חשוב יותר הוא שמידי יום שני רבנים מבית ההוראה שאחד מייצג את כל הלווים ואחד את כל המלווים עושים ביניהם כמה סוגי קניינים, כדי להקנות את כל מה שצריך להקנות, ולצורך כך בית ההוראה הקצה סכום גדול של כמה עשרות אלפי ש"ח כדי שיהיה שווה פרוטה לכל אחד ואחד
    אפשר להצטרף באתר או בנדרים פלוס
    בימים אלו מופצות חוברות הסברה בכל רחבי הארץ, וכן נוספים עוד רבנים ופוסקים ידועים שמצטרפים לקריאה לחתום ולהצטרף למאגר
    מצורף מכתב הרבנים הראשוני לפני צירוף שאר החתימות

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח, וגם אנוכי הקטן אינני מרוויח מזה כלום, מלבד מצוות...

    חתימות הרבנים על היתר עסקה.webp
    מודעה-להחתם-במאגרן_page-0001-1536x1102.jpg

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @פשוט-יהודי כתב:

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח

    תרשה לציבור לפקפק בזה

  • @פשוט-יהודי כתב:

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח

    תרשה לציבור לפקפק בזה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @מאיר-פוזן אני מרשה לכל אחד לפקפק במה שהוא רוצה, אבל הנה שני נתונים:

    1. התשלום הולך לעמותת בית ההוראה להלכות ריבית ומהם מקבלים קבלה
    2. העמותה הוציאה הון רב כדי לעמוד בדרישות אבטחת מידע, והתשלום מיועד לכסות גם את זה
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

  • ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @הון_כשר כתב:

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    האם אחד סותר את השני ?
    מה הבעיה בשתים ?

  • @הון_כשר כתב:

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    האם אחד סותר את השני ?
    מה הבעיה בשתים ?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    @998877
    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

  • במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    @יהודי-גאה זו שאלה מצויינת
    כעת זכורים לי שני הבדלים

    1. שהחתימה שחתמת היא עם שם ופרטים מלאים והיא מחייבת אותך עד כדי שאפשר לבדוק במאגר שאכן אתה רשום
    2. שעושים כל יום קניינים בין המלווים ללווים
  • @998877
    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #15

    @הון_כשר כתב:

    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

    האם מי שחותם על ההתר עיסקא העולמי החדש וחתום גם על ההתר עיסקא של גלאט הון בנדרים פלוס , לצורך הקרנות שלהם , ג''כ נמצא באותו בעיה ?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #16

    לא ראיתי הנוסח

  • לא ראיתי הנוסח

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #17

    @הון_כשר מה כוונתך?

  • לא ראיתי הנוסח

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    @הון_כשר כתב:

    לא ראיתי הנוסח

    יש את זה בכל הבתי כנסת ולכאו' גם באתר שלהם
    התר עיסקא ההעולמי

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

  • אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי השומר
    #20

    @הון_כשר אפשר להתנות שמה שיותר טוב יהיה תקף (אולי כדאי להכניס את זה לתוך השטר) דוגמא רחוקה אבל דומה שבכל ריכוז חרדי כל בניין משתייך לכמה עירובין הרי העירוב חצרות והשיתוף צריך להיות על קבוצה מסוימת של בתים שמתאגדים אלא פשוט שאתה זוכה לדבר שיהיה על הצד הטוב ביותר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #21

    לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

  • לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #23

    לא קראתי את הנוסחאות

    אך גם במידה ויש סתירה בין הנוסחאות לא נראה לי שזה יבטל את ההיתר עיסקא
    ז"א שלמי שאין עמדה מראש שנוסח מסויים יותר טוב, אני לא חושב שאם יחתום על שניהם אזי יגרע מצבו מכיון שאחד מהם יתפוס (וביה"ד שיזדקק לדון בעניין יחליט בכל מקרה לגופו איזה הסכם יש לו תוקף במידה ואכן יהיו שינויים רלוונטיים, וככל מקרה שיהיה שני שטרות שונים על הסכמי שותפות)
    אך למי שיש מסקנא מי מהם עדיף אז מומלץ שיעשה רק את מה שטוב יותר לדעתו כי השני עלול כן לתפוס בחלק מהמקרים

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    3 פוסטים
    492 צפיות
    שמש מרפאש
    אפשר לקנות כקובץ PDF?
  • הלוואות זולות בבלגיה

    נדל"ן ומשכנתאות הלוואה משכנתא ריבית
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    380 צפיות
    מ
    @מבין-עניין זה רק אם מתכונים לגור בדירה הזאת (שבתוך בלגיה)
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    306 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    3k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    691 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].