דילוג לתוכן

חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

תורני
41 14 1.9k 15
  • @פשוט-יהודי כתב:

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח

    תרשה לציבור לפקפק בזה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @מאיר-פוזן אני מרשה לכל אחד לפקפק במה שהוא רוצה, אבל הנה שני נתונים:

    1. התשלום הולך לעמותת בית ההוראה להלכות ריבית ומהם מקבלים קבלה
    2. העמותה הוציאה הון רב כדי לעמוד בדרישות אבטחת מידע, והתשלום מיועד לכסות גם את זה
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

  • ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @הון_כשר כתב:

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    האם אחד סותר את השני ?
    מה הבעיה בשתים ?

  • @הון_כשר כתב:

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    האם אחד סותר את השני ?
    מה הבעיה בשתים ?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    @998877
    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

  • במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    @יהודי-גאה זו שאלה מצויינת
    כעת זכורים לי שני הבדלים

    1. שהחתימה שחתמת היא עם שם ופרטים מלאים והיא מחייבת אותך עד כדי שאפשר לבדוק במאגר שאכן אתה רשום
    2. שעושים כל יום קניינים בין המלווים ללווים
  • @998877
    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #15

    @הון_כשר כתב:

    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

    האם מי שחותם על ההתר עיסקא העולמי החדש וחתום גם על ההתר עיסקא של גלאט הון בנדרים פלוס , לצורך הקרנות שלהם , ג''כ נמצא באותו בעיה ?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #16

    לא ראיתי הנוסח

  • לא ראיתי הנוסח

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #17

    @הון_כשר מה כוונתך?

  • לא ראיתי הנוסח

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    @הון_כשר כתב:

    לא ראיתי הנוסח

    יש את זה בכל הבתי כנסת ולכאו' גם באתר שלהם
    התר עיסקא ההעולמי

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

  • אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי השומר
    #20

    @הון_כשר אפשר להתנות שמה שיותר טוב יהיה תקף (אולי כדאי להכניס את זה לתוך השטר) דוגמא רחוקה אבל דומה שבכל ריכוז חרדי כל בניין משתייך לכמה עירובין הרי העירוב חצרות והשיתוף צריך להיות על קבוצה מסוימת של בתים שמתאגדים אלא פשוט שאתה זוכה לדבר שיהיה על הצד הטוב ביותר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #21

    לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

  • לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #23

    לא קראתי את הנוסחאות

    אך גם במידה ויש סתירה בין הנוסחאות לא נראה לי שזה יבטל את ההיתר עיסקא
    ז"א שלמי שאין עמדה מראש שנוסח מסויים יותר טוב, אני לא חושב שאם יחתום על שניהם אזי יגרע מצבו מכיון שאחד מהם יתפוס (וביה"ד שיזדקק לדון בעניין יחליט בכל מקרה לגופו איזה הסכם יש לו תוקף במידה ואכן יהיו שינויים רלוונטיים, וככל מקרה שיהיה שני שטרות שונים על הסכמי שותפות)
    אך למי שיש מסקנא מי מהם עדיף אז מומלץ שיעשה רק את מה שטוב יותר לדעתו כי השני עלול כן לתפוס בחלק מהמקרים

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

  • @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    @השומר כל הרעיון כאן הוא לא להסתמך על אומדנא של היתר עסקה כללי, אלא על שטר מחייב.

  • מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    @998877 כתב:

    מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

    heiter-ST-20260914-D2CC06-20260914080228-bb49c46e.png 0002.png 0001.png

  • שאלה: רציתי לרשום את עצמי דרך נדרים פלוס וזה מבקש תשלום של 25 ש"ח.
    יש מידע עבור מה התשלום הנ"ל?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #27

    @חיסכון-לחתונה מצורף (הורדתי מהאתר שצורף בתחילת האשכול) חוו"ד משפטית של עו"ד וינרוט, ארוך וקצר, בו הוא טוען ומדגיש שוב ושוב שבלי התשלום אין לזה תוקף.מכתב וינרוט.pdf חוות-דעת-ברית-פנחס-עוד-וינרוט.pdf

  • במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #28

    @יהודי-גאה עיין בעלון המידע (עלון.pdf מצו"ב), שם התייחס הגר"ש רוזנברג שליט"א לכמה הבדלים שיש ביניהם, אצטט בקצרה:
    א. אין שם אפשרות לחפש מי רשום במאגר - אנשים פרטיים [וזה אחד מעיקר הדברים שהופך את זה מ'כללי' ל'פרטי'].
    ב. הקנינים, כמו שהאריך הגאון ר"מ שטיינברג שליט"א במאמרו שצירפתי לעיל. פה זה שליחות לכל דבר וענין. כל מי שחתום, שולח כל יום שליח שיעשה את כל הקנינים המועילים עבורו. וכמו שאפשר לקדש אשה ע"י שליח, וזה מועיל כלפי כל החיובים בד' חלקי שו"ע, גם כאן אתה לא רק חותם על הית"ע, אלא ממנה שליח בתשלום שיקנה עבורך חלק בעסקי ונכסי הלווים וכו'.
    ג. הרצינות, שם המציאות הוכיחה שאנשים נרשמו עם שמות בדויים וכדו', כך שאין דרך לדעת ולהוכיח מי רציני ומי לא.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    3 פוסטים
    491 צפיות
    שמש מרפאש
    אפשר לקנות כקובץ PDF?
  • ירידה נוספת של הריבית

    נעול נדל"ן ומשכנתאות ריבית
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    315 צפיות
    בית שמשב
    @ia90990 כתב בירידה נוספת של הריבית: ולמה..? למה שואלים כשמעלים לא שמורידים....
  • 2 הצבעות
    109 פוסטים
    7k צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    כצפוי בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    3k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    691 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].