דילוג לתוכן

חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

תורני
41 14 1.9k 15
  • @פשוט-יהודי כתב:

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח, וגם אנוכי הקטן אינני מרוויח מזה כלום, מלבד מצוות...

    בטח הסכום של התשלום השנתי הולך לצדקה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @שואף-ליותר
    הבנתי להוצאות

  • מאגר חדש של היתר עיסקה לפרטיים וחברות שהוקם ע"י הגר"פ וינד מבית ההוראה להלכות ריבית, יחד עם הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א
    כאשר לפי דעת הגר"ש רוזנברג ההצטרפות למאגר לכל יחיד ויחיד היא חובה גמורה
    יש הבדלים משמעותיים מהמאגר הישן למאגר הנוכחי, והחשוב שבהם שבנוכחי כל מי שחתם מופיע באתר, וכך ניתן לבדוק האם חברה מסוימת או אדם פרטי חתמו על ההיתר עיסקה - כמובן לפי כללי אבטחה מחמירים
    שינוי נוסף ואולי חשוב יותר הוא שמידי יום שני רבנים מבית ההוראה שאחד מייצג את כל הלווים ואחד את כל המלווים עושים ביניהם כמה סוגי קניינים, כדי להקנות את כל מה שצריך להקנות, ולצורך כך בית ההוראה הקצה סכום גדול של כמה עשרות אלפי ש"ח כדי שיהיה שווה פרוטה לכל אחד ואחד
    אפשר להצטרף באתר או בנדרים פלוס
    בימים אלו מופצות חוברות הסברה בכל רחבי הארץ, וכן נוספים עוד רבנים ופוסקים ידועים שמצטרפים לקריאה לחתום ולהצטרף למאגר
    מצורף מכתב הרבנים הראשוני לפני צירוף שאר החתימות

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח, וגם אנוכי הקטן אינני מרוויח מזה כלום, מלבד מצוות...

    חתימות הרבנים על היתר עסקה.webp
    מודעה-להחתם-במאגרן_page-0001-1536x1102.jpg

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @פשוט-יהודי כתב:

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח

    תרשה לציבור לפקפק בזה

  • @פשוט-יהודי כתב:

    למותר לציין שאין בפעילות זו שום מטרת רווח

    תרשה לציבור לפקפק בזה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @מאיר-פוזן אני מרשה לכל אחד לפקפק במה שהוא רוצה, אבל הנה שני נתונים:

    1. התשלום הולך לעמותת בית ההוראה להלכות ריבית ומהם מקבלים קבלה
    2. העמותה הוציאה הון רב כדי לעמוד בדרישות אבטחת מידע, והתשלום מיועד לכסות גם את זה
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

  • ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @הון_כשר כתב:

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    האם אחד סותר את השני ?
    מה הבעיה בשתים ?

  • @הון_כשר כתב:

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    האם אחד סותר את השני ?
    מה הבעיה בשתים ?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    @998877
    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

  • במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    @יהודי-גאה זו שאלה מצויינת
    כעת זכורים לי שני הבדלים

    1. שהחתימה שחתמת היא עם שם ופרטים מלאים והיא מחייבת אותך עד כדי שאפשר לבדוק במאגר שאכן אתה רשום
    2. שעושים כל יום קניינים בין המלווים ללווים
  • @998877
    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #15

    @הון_כשר כתב:

    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

    האם מי שחותם על ההתר עיסקא העולמי החדש וחתום גם על ההתר עיסקא של גלאט הון בנדרים פלוס , לצורך הקרנות שלהם , ג''כ נמצא באותו בעיה ?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #16

    לא ראיתי הנוסח

  • לא ראיתי הנוסח

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #17

    @הון_כשר מה כוונתך?

  • לא ראיתי הנוסח

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    @הון_כשר כתב:

    לא ראיתי הנוסח

    יש את זה בכל הבתי כנסת ולכאו' גם באתר שלהם
    התר עיסקא ההעולמי

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

  • אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי השומר
    #20

    @הון_כשר אפשר להתנות שמה שיותר טוב יהיה תקף (אולי כדאי להכניס את זה לתוך השטר) דוגמא רחוקה אבל דומה שבכל ריכוז חרדי כל בניין משתייך לכמה עירובין הרי העירוב חצרות והשיתוף צריך להיות על קבוצה מסוימת של בתים שמתאגדים אלא פשוט שאתה זוכה לדבר שיהיה על הצד הטוב ביותר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #21

    לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

  • לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #23

    לא קראתי את הנוסחאות

    אך גם במידה ויש סתירה בין הנוסחאות לא נראה לי שזה יבטל את ההיתר עיסקא
    ז"א שלמי שאין עמדה מראש שנוסח מסויים יותר טוב, אני לא חושב שאם יחתום על שניהם אזי יגרע מצבו מכיון שאחד מהם יתפוס (וביה"ד שיזדקק לדון בעניין יחליט בכל מקרה לגופו איזה הסכם יש לו תוקף במידה ואכן יהיו שינויים רלוונטיים, וככל מקרה שיהיה שני שטרות שונים על הסכמי שותפות)
    אך למי שיש מסקנא מי מהם עדיף אז מומלץ שיעשה רק את מה שטוב יותר לדעתו כי השני עלול כן לתפוס בחלק מהמקרים

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

  • @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    @השומר כל הרעיון כאן הוא לא להסתמך על אומדנא של היתר עסקה כללי, אלא על שטר מחייב.

  • מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    @998877 כתב:

    מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

    heiter-ST-20260914-D2CC06-20260914080228-bb49c46e.png 0002.png 0001.png

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    1k צפיות
    מ
    אולי תביא קישור?....
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    322 צפיות
    ח
    @בית-שמש במסלול הפריים ההשפעה מיידית, כי הפריים הוא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5. במסלולים הקבועים ובמשתנים כל חמש שנים הריבית נגזרת מהתשואות של אגרות החוב, ושם השוק בדרך כלל מתמחר הורדה צפויה מראש, כך שהרבה מההשפעה כבר קרתה לפני ההודעה. לכן לחכות עם המשיכה רק בגלל הורדה צפויה לא תמיד שווה.
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    306 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • פתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא

    תורני כשרות מהדרין
    17
    1 הצבעות
    17 פוסטים
    1k צפיות
    טריידרט
    @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא: מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי) מי שכן מוכן לסחור עצמאית (פאסיבי), בקרוב יכנסו לשוק חוזים עתידיים חדשים מחקי מדד בדיוק רב, ללא תוקף קצר כרגיל (כל רבעון) - אלא עם תוקף של כ-5 שנים, ומחיר כניסה מוזל (כ-500 דולר) עבור כל יחידה. לכאורה - ללא שום חשש הלכתי, לתשומת לב @יושבי-יעבץ (חוץ מאולי משחק בקוביא לדעה המחמירה בראשונים, ולפי הפרשנות המחמירה בפוסקים בני זמנינו, וגם זה לא בטוח) **אין לרכוש חוזים עתידיים ללא הבנה מפורטת בניהול הכלי ! מדובר בכלי מורכב שיכול לגרום לאיפוס החשבון בשימוש לא נכון !
  • היתר עיסקה

    תורני היתר עיסקא היתר עסקה גלאט הון כשרות בהשקעות
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    2k צפיות
    צופה ומביטצ
    @i90990 כי שופ פקידה לא אמור להיות לה מושג בדבר כל כך לא מענין ברמת החברה (שינוי במסלול הלכה בחיסכון לכל ילד, נישתי מידי), אבל גלאט הון פרסמו בדיוק את השינוי ואני משער שהראל יפרסמו את זה כשזה יכנס בפועל.