דילוג לתוכן

לא עובדים ורוצים לפתוח קרן פנסיה?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
8 4 136 4
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    כיועצת פנסיונית, אני נתקלת לא פעם בבקשה של לקוחות שאינם עובדים כרגע:
    "אני רוצה לפתוח קרן פנסיה ולהפקיד אליה באופן עצמאי."
    על פניו זה נשמע הגיוני. רוצים לדאוג לעתיד, ולכן רוצים להתחיל להפקיד לפנסיה.
    אבל לפני שפותחים קרן פנסיה, חשוב להבין מה המטרה שלה – והאם היא אכן המוצר המתאים למטרה שלנו.
    קרן פנסיה היא לא רק חיסכון
    המטרה המרכזית של קרן הפנסיה היא ליצור תחליף להכנסה מעבודה.
    בגיל הפרישה, הכספים שנצברו מיועדים לספק קצבה חודשית שתשמש אותנו כאשר המשכורת כבר אינה נכנסת.
    ובמהלך שנות העבודה, קרן הפנסיה כוללת גם כיסויים ביטוחיים שנועדו לתת מענה במקרים שבהם ההכנסה מעבודה נפגעת, בהתאם לתנאי הקרן ולמסלול הביטוח.
    לכן, כאשר אדם אינו עובד באופן קבוע ואין כרגע הכנסה מעבודה שאותה צריך להחליף, לא בהכרח נכון לפתוח באופן אוטומטי קרן פנסיה רק מפני שרוצים לחסוך לעתיד.
    יש עוד נקודה חשובה: הכסף מיועד לפרישה
    אחד היתרונות של קרן הפנסיה הוא גם אחת המגבלות שלה.
    הכספים מיועדים לגיל הפרישה ואינם חיסכון שנועד להיות זמין לכל צורך שעשוי להתעורר בדרך.
    מצד אחד, דווקא העובדה שהכסף מיועד לטווח ארוך מאפשרת לבנות לאורך השנים סכום שנועד לספק הכנסה בתקופת הפרישה.
    מצד שני, כשמדובר בהפקדה עצמאית של אדם שאינו עובד, חשוב לשאול לפני שמפקידים: האם אני באמת רוצה לייעד את הכסף הזה לפרישה, או שייתכן שאזדקק לו קודם?
    אם קיימים צרכים עתידיים שעבורם נרצה שהכסף יהיה נגיש, לעיתים נכון לבחון גם מוצרי חיסכון והשקעה גמישים יותר.
    המטרה אינה רק "לחסוך", אלא לבחור מוצר שמתאים למטרה, לטווח הזמן ולצורך בנזילות.
    ומה קורה לכיסוי הביטוחי בהפקדה עצמאית?

    כאשר מפקידים לקרן פנסיה באופן עצמאי, גובה ההפקדה משמש גם לקביעת השכר המבוטח בקרן.
    ברירת המחדל היא שיעור הפקדה של 16%, ולכן כאשר לא נבחר שיעור אחר, השכר המבוטח מחושב בהתאם לסכום ההפקדה ולשיעור זה.
    לדוגמה, כאשר שיעור ההפקדה שנקבע הוא 16%, הפקדה עצמאית של 800 ₪ בחודש משקפת שכר מבוטח של 5,000 ₪.
    כלומר, לא מספיק לומר "אני מפקיד לפנסיה". חשוב להבין מה המשמעות של סכום ההפקדה, איזה שכר מבוטח הוא יוצר ומהם הכיסויים הביטוחיים הנגזרים ממנו, בהתאם למסלול הביטוח ולתקנון הקרן.
    ומה אם כרגע לא עובדים, אבל מדובר במצב זמני?
    אם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי להסתכל על הנושא משני כיוונים.

    הראשון הוא היום: מה קורה לכיסוי הביטוחי בקרן בתקופה שבה אין הפקדות, האם הוא נשמר ולכמה זמן, והאם יש צורך לבצע פעולה כדי לשמור על הרצף הביטוחי.
    אבל יש גם את המחר: כל חודש שבו לא מפקידים לפנסיה הוא חודש שבו לא מתווסף כסף לחיסכון לפרישה.
    וכאשר מדובר בתקופה של מספר חודשים, ובוודאי אם היא מתארכת, המשמעות אינה רק סכום ההפקדות שלא נכנס. הכסף הזה גם לא נמצא בקרן לאורך השנים הבאות ולא משתתף בצבירה ובתשואות העתידיות.
    לכן הפסקה זמנית בהפקדות יכולה להתבטא בסופו של דבר בצבירה נמוכה יותר – ובהתאם גם בקצבה עתידית נמוכה יותר.
    זה לא אומר שבכל תקופה ללא עבודה חייבים להמשיך להפקיד את אותו הסכום. לעיתים דווקא בתקופה כזו יש צורך גדול יותר בכסף נזיל ובהוצאות השוטפות.
    אבל כן כדאי לקבל את ההחלטה מתוך ראייה רחבה: כמה זמן צפויה להימשך ההפסקה, מה המשמעות שלה לכיסוי הביטוחי, ומה תהיה ההשפעה האפשרית שלה על החיסכון שיצטבר עד הפרישה.

    לסיכום
    אם אינכם עובדים באופן קבוע ורוצים להפקיד כסף לעתיד,
    אל תתחילו דווקא מהשאלה: "איזו קרן פנסיה לפתוח?",
    התחילו משאלה אחרת קודם:
    מה אני רוצה שהכסף הזה יעשה עבורי?
    האם הוא מיועד לפרישה בלבד?
    האם חשוב לי שהוא יהיה נזיל גם קודם?
    האם אני זקוק לכיסוי הביטוחי שבקרן?
    ואם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי לבדוק גם את הקרן הקיימת ולחשוב בשני טווחי זמן: איך שומרים על מה שחשוב לנו היום, ומה המשמעות של הפסקת ההפקדות עבור הפנסיה שלנו בעתיד.
    רק לאחר שמגדירים את המטרה ואת הצרכים, אפשר לבחון איזה פתרון מתאים.
    כי תכנון פנסיוני נכון אינו מתחיל בפתיחת מוצר.
    הוא מתחיל בהבנה מה אנחנו צריכים ממנו – היום ובעתיד.

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה
  • כיועצת פנסיונית, אני נתקלת לא פעם בבקשה של לקוחות שאינם עובדים כרגע:
    "אני רוצה לפתוח קרן פנסיה ולהפקיד אליה באופן עצמאי."
    על פניו זה נשמע הגיוני. רוצים לדאוג לעתיד, ולכן רוצים להתחיל להפקיד לפנסיה.
    אבל לפני שפותחים קרן פנסיה, חשוב להבין מה המטרה שלה – והאם היא אכן המוצר המתאים למטרה שלנו.
    קרן פנסיה היא לא רק חיסכון
    המטרה המרכזית של קרן הפנסיה היא ליצור תחליף להכנסה מעבודה.
    בגיל הפרישה, הכספים שנצברו מיועדים לספק קצבה חודשית שתשמש אותנו כאשר המשכורת כבר אינה נכנסת.
    ובמהלך שנות העבודה, קרן הפנסיה כוללת גם כיסויים ביטוחיים שנועדו לתת מענה במקרים שבהם ההכנסה מעבודה נפגעת, בהתאם לתנאי הקרן ולמסלול הביטוח.
    לכן, כאשר אדם אינו עובד באופן קבוע ואין כרגע הכנסה מעבודה שאותה צריך להחליף, לא בהכרח נכון לפתוח באופן אוטומטי קרן פנסיה רק מפני שרוצים לחסוך לעתיד.
    יש עוד נקודה חשובה: הכסף מיועד לפרישה
    אחד היתרונות של קרן הפנסיה הוא גם אחת המגבלות שלה.
    הכספים מיועדים לגיל הפרישה ואינם חיסכון שנועד להיות זמין לכל צורך שעשוי להתעורר בדרך.
    מצד אחד, דווקא העובדה שהכסף מיועד לטווח ארוך מאפשרת לבנות לאורך השנים סכום שנועד לספק הכנסה בתקופת הפרישה.
    מצד שני, כשמדובר בהפקדה עצמאית של אדם שאינו עובד, חשוב לשאול לפני שמפקידים: האם אני באמת רוצה לייעד את הכסף הזה לפרישה, או שייתכן שאזדקק לו קודם?
    אם קיימים צרכים עתידיים שעבורם נרצה שהכסף יהיה נגיש, לעיתים נכון לבחון גם מוצרי חיסכון והשקעה גמישים יותר.
    המטרה אינה רק "לחסוך", אלא לבחור מוצר שמתאים למטרה, לטווח הזמן ולצורך בנזילות.
    ומה קורה לכיסוי הביטוחי בהפקדה עצמאית?

    כאשר מפקידים לקרן פנסיה באופן עצמאי, גובה ההפקדה משמש גם לקביעת השכר המבוטח בקרן.
    ברירת המחדל היא שיעור הפקדה של 16%, ולכן כאשר לא נבחר שיעור אחר, השכר המבוטח מחושב בהתאם לסכום ההפקדה ולשיעור זה.
    לדוגמה, כאשר שיעור ההפקדה שנקבע הוא 16%, הפקדה עצמאית של 800 ₪ בחודש משקפת שכר מבוטח של 5,000 ₪.
    כלומר, לא מספיק לומר "אני מפקיד לפנסיה". חשוב להבין מה המשמעות של סכום ההפקדה, איזה שכר מבוטח הוא יוצר ומהם הכיסויים הביטוחיים הנגזרים ממנו, בהתאם למסלול הביטוח ולתקנון הקרן.
    ומה אם כרגע לא עובדים, אבל מדובר במצב זמני?
    אם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי להסתכל על הנושא משני כיוונים.

    הראשון הוא היום: מה קורה לכיסוי הביטוחי בקרן בתקופה שבה אין הפקדות, האם הוא נשמר ולכמה זמן, והאם יש צורך לבצע פעולה כדי לשמור על הרצף הביטוחי.
    אבל יש גם את המחר: כל חודש שבו לא מפקידים לפנסיה הוא חודש שבו לא מתווסף כסף לחיסכון לפרישה.
    וכאשר מדובר בתקופה של מספר חודשים, ובוודאי אם היא מתארכת, המשמעות אינה רק סכום ההפקדות שלא נכנס. הכסף הזה גם לא נמצא בקרן לאורך השנים הבאות ולא משתתף בצבירה ובתשואות העתידיות.
    לכן הפסקה זמנית בהפקדות יכולה להתבטא בסופו של דבר בצבירה נמוכה יותר – ובהתאם גם בקצבה עתידית נמוכה יותר.
    זה לא אומר שבכל תקופה ללא עבודה חייבים להמשיך להפקיד את אותו הסכום. לעיתים דווקא בתקופה כזו יש צורך גדול יותר בכסף נזיל ובהוצאות השוטפות.
    אבל כן כדאי לקבל את ההחלטה מתוך ראייה רחבה: כמה זמן צפויה להימשך ההפסקה, מה המשמעות שלה לכיסוי הביטוחי, ומה תהיה ההשפעה האפשרית שלה על החיסכון שיצטבר עד הפרישה.

    לסיכום
    אם אינכם עובדים באופן קבוע ורוצים להפקיד כסף לעתיד,
    אל תתחילו דווקא מהשאלה: "איזו קרן פנסיה לפתוח?",
    התחילו משאלה אחרת קודם:
    מה אני רוצה שהכסף הזה יעשה עבורי?
    האם הוא מיועד לפרישה בלבד?
    האם חשוב לי שהוא יהיה נזיל גם קודם?
    האם אני זקוק לכיסוי הביטוחי שבקרן?
    ואם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי לבדוק גם את הקרן הקיימת ולחשוב בשני טווחי זמן: איך שומרים על מה שחשוב לנו היום, ומה המשמעות של הפסקת ההפקדות עבור הפנסיה שלנו בעתיד.
    רק לאחר שמגדירים את המטרה ואת הצרכים, אפשר לבחון איזה פתרון מתאים.
    כי תכנון פנסיוני נכון אינו מתחיל בפתיחת מוצר.
    הוא מתחיל בהבנה מה אנחנו צריכים ממנו – היום ובעתיד.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @רחל-עומסי נקודה חשובה, ואני מוסיף עוד שיקול. מי שלא עובד גם לא נהנה מהטבת המס על ההפקדה, כי היא ניתנת רק כנגד הכנסה חייבת. כך שבלי הכנסה, היתרון הגדול של הפנסיה פשוט לא קיים, ולמי שרוצה לחסוך לטווח ארוך קופת גמל להשקעה גמישה יותר.

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    מה לגבי להפקיד לגמל להשקעה בינתיים, ובבוא העת להעביר לפנסיה?
    אמנם אין כיסוי ביטוחי, אבל שומרים על נזילות של הכסף בינתיים (וגם 100 אחוז מהכסף נמצא במסלול הנבחר, בלי הבטחת תשואה לטוב ולמוטב)

  • @רחל-עומסי נקודה חשובה, ואני מוסיף עוד שיקול. מי שלא עובד גם לא נהנה מהטבת המס על ההפקדה, כי היא ניתנת רק כנגד הכנסה חייבת. כך שבלי הכנסה, היתרון הגדול של הפנסיה פשוט לא קיים, ולמי שרוצה לחסוך לטווח ארוך קופת גמל להשקעה גמישה יותר.

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי רחל עומסי
    #4

    @חושב-וחושב @דרור
    אכן קופת גמל להשקעה נזילה יותר ומתאימה לחיסכון ארוך טווח במיוחד שאפשר להמיר אותה לקצבה מוכרת החל מגיל 60 (ללא חיוב מס), אך החיסרון שלה הוא הגמישות, שלא נשתמש בה לחתונות ילדים במקום לפרישה.
    ולכן צריך לחשוב בשיקול דעת ולהחליט כל אחד בהתאם לאופי וליכולת שלו.

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    מה לגבי אחד שמתכנן להתחיל לעבוד בתקופה הקרובה ורוצה לפתוח קרן כדי שהמעסיק ישלם לו מהיום הראשון?

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @רחל-עומסי נכון, וזה באמת החשש בקופה גמישה. פתרון פשוט הוא לפתוח שתי קופות נפרדות, אחת לפרישה ואחת לחתונות. ככה כבר מההתחלה ברור איזה כסף לא נוגעים בו, ולא צריך להחליט את זה מחדש בכל פעם שיש הוצאה גדולה.

  • מה לגבי אחד שמתכנן להתחיל לעבוד בתקופה הקרובה ורוצה לפתוח קרן כדי שהמעסיק ישלם לו מהיום הראשון?

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @אבי-ר.
    ניתן לפתוח קרן פנסיה וכך הקופה תהיה פעילה

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @אבי-ר. כמו שרחל כתבה זה שווה לסדר לפני. מי שיש לו קרן פנסיה פעילה כשהוא מתחיל לעבוד המעסיק חייב להפריש לו מהיום הראשון גם אם בפועל הכסף עובר רק אחרי שלושה חודשים. בלי קרן קיימת המעסיק יכול לחכות חצי שנה עד שהוא מתחיל להפריש

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    173 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    243 צפיות
    אסתר קונינסקיא
    מציינת שזה לא כזה פשוט לפתוח תיק . צריך לבדוק שאתה מוגדר בכל הרשויות כמו שצריך וכן מדווח את הדיווחים הקיימים. אי דיווח יכול להביא לחובות גדולים במידה ואתה מעוניין אתה יכול לפתוח את התיק דרכי ואעשה לך שיחת הדרכה בכל העניין בהצלחה!
  • 0 הצבעות
    29 פוסטים
    2k צפיות
    ס
    @חיסכון-לחתונה כתב בפניתי לסוכן והציעו לי את ההצעה הבאה עבור פנסיה: היא אמרה לי שאפשר גם לקבל במגדל 1.3 הפקדה ו0.12 צבירה אבל עדיף לי את הראל שזה 1.5 הפקדה ו0.11 צבירה. נשמע לי מוזר, לא? פער זניח מאוד בין 2 ההצעות. שניהם טובים. [image: 88b249bb-4f9d-4ebb-89cd-69953883e42d-image.png] [image: 6a5ea1d4-0e65-4171-8d3f-c066d55bdd72-image.png]
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    598 צפיות
    Y
    בארצות הברית הקצבה שמקבלים בפנסיה דומה לאבטלה בארץ שכל שהרווחת יותר אתה מקבל פחות אחוזים מהשכר אבל עדייו מרוויחים יותר כשהשכר יותר מי שמרוויח קצת מקבל הרבה כסף לעומת ההשקעה שלו וגם אפשר לדווח על הרבה כסף בשנה האחרונה וזה יכול לגרום שיהיה לו סכום שירוויח הרבה בלי ההשקעה של זמן אבל בנוסף צריך להגיע ל40 נקודות כל שנה אפשר לקבל 4 נקודות לכן אני מאוד ממליץ לדווח על לפחות 10 שנים שוויי של 4 נקודות כדאי להיות מבוטח ובשנה האחרונה אפשר לדווח כמה שצריך
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    523 צפיות
    צ
    @משה-חיים אני מוסיף, שכל מי ששלחתי אליה, סיפר לי בעיניים בורקות כמה הוא יצא מרוצה.