דילוג לתוכן

אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים

נעול שוק ההון והשקעות
164 35 5.4k 34
  • @טריידר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    נחוץ להגדיש את הסכונים במסחר בטווח הקצר!
    כל אחד מחפש הזדמנויות לרווחים מהירים,
    לא כל אחד יכול לסכן את כל כספו עבור זה...

    אכן ובהחלט!

    מסחר לטווח קצר עלול להוביל להפסדים משמעותיים אם אין ניסיון ושליטה בתחום. תנודתיות גבוהה יכולה להביא לרווחים מהירים אך גם להפסדים כבדים. חשוב לא להשקיע כסף שאי אפשר להרשות להפסיד, לא לפעול מתוך רגשות ולדעת שמסחר יומי אינו דרך קלה להתעשרות.

    השקעה לטווח ארוך מתמקדת ביציבות וצמיחה הדרגתית, מתאימה למי שמחפש רווחים לאורך זמן עם סיכון נמוך יחסית. מסחר לטווח קצר מציע אפשרות לרווח מהיר אך כרוך בסיכון גבוה, דורש מעקב מתמיד, ניסיון וקבלת החלטות מהירה. מי שמעדיף ביטחון ייטה לטווח ארוך, ומי שמוכן לקחת סיכונים וללמוד את התחום עשוי לנסות מסחר קצר. בכל מקרה, חשוב לא להסתכן בכסף שלא ניתן להרשות להפסיד.

    והנה ממה שכתבתי בחוברת שלי:

    ⚠️ מסחר לטווח קצר – הזדמנות או סכנה?

    הרבה משקיעים חדשים נמשכים למסחר לטווח קצר מתוך רצון לרווחים מהירים. נראה מפתה – לקנות בזול, למכור ביוקר, וליהנות מהכסף תוך ימים או אפילו שעות. אבל האם זה באמת כל כך פשוט? חשוב להבין שהמסחר הקצר מלא בסיכונים, ולמי שלא מודע אליהם, זה יכול להפוך מהר מאוד מהזדמנות לרווח – למלכודת כלכלית כואבת.


    🎢 מסחר לטווח קצר – פוטנציאל גבוה, סיכון גבוה

    מסחר קצר בנוי על ניצול תנודות מהירות של מחירי מניות, מטבעות קריפטוגרפיים או סחורות. בשונה מהשקעות לטווח ארוך שמתבססות על ניתוח עסקי מעמיק, כאן הדגש הוא על תנועות שוק, גרפים ומומנטום. מצד אחד, ניתן להרוויח סכומים יפים בזמן קצר, אבל מהצד השני – ההפסדים יכולים להיות מהירים וכואבים לא פחות.

    ❗ הפסדים מהירים – המחיר יכול לזוז נגדך ברגע, ולמחוק רווחים ואפילו את כל ההשקעה
    ❗ לחץ נפשי גבוה – קבלת החלטות תחת לחץ יכולה להוביל לטעויות חמורות
    ❗ תלות במזל ובשוק – אפילו עם ידע וניסיון, תנאי השוק יכולים להיות בלתי צפויים
    ❗ עמלות ועלויות – קנייה ומכירה תכופים מצטברים לעלויות גבוהות שמשפיעות על הרווח


    🛑 לא לכל אחד – הסיכון שבהתלהבות יתר

    הרבה אנשים נכנסים למסחר קצר מתוך אשליה שאפשר להרוויח בקלות. הם רואים סיפורי הצלחה של סוחרים מנוסים, אבל לא שומעים על אלו שהפסידו הון. מסחר כזה דורש ידע מעמיק, הבנה טכנית ושליטה רגשית גבוהה.

    🔹 מתחילים רבים משקיעים את כל כספם בלי להבין את הסיכון, ומאבדים אותו במהירות
    🔹 חלקם מנסים "להחזיר הפסדים" עם השקעות מסוכנות עוד יותר, ונופלים עמוק יותר
    🔹 אחרים מגלים שהמסחר הופך להתמכרות, וממשיכים להפסיד בגלל טעויות רגשיות


    🔍 איך להיזהר ולהתנהל נכון?

    אם בכל זאת רוצים לנסות מסחר קצר, חשוב לנקוט משנה זהירות:
    ✔ להשקיע רק סכום שאפשר להרשות להפסיד
    ✔ להבין את השוק וללמוד היטב לפני שמתחילים
    ✔ להשתמש בסטופ-לוס כדי לצמצם הפסדים
    ✔ לא לפעול מתוך רגש או פזיזות
    ✔ לנהל סיכונים ולא להמר על כל הכסף בעסקה אחת


    ⚡ מסחר קצר – לא דרך קלה להתעשרות

    מי שנכנס למסחר קצר מתוך תקווה לעשות כסף קל מגלה מהר מאוד את המציאות: זה תחום מאתגר, עם סיכון גבוה, שלא מתאים לכל אחד. בעוד שבמקרים מסוימים אפשר להרוויח, רוב האנשים מפסידים אם הם לא מגיעים עם אסטרטגיה, משמעת וידע אמיתי.

    🔑 השורה התחתונה: מסחר קצר הוא לא משחק ולא הימור, אלא מקצוע לכל דבר. אם לא יודעים מה עושים – עדיף להתרחק.

    @פלוס
    רציתי לשאול,
    אם חברות הביטוח הישראליות אינן סוחרות במדד עצמו, אלא בחוזים ואופציות עתידיות,
    אם יכול להיות מצב שהמדד ירד או יעלה, ואילו חברת ביטוח ספציפית תרד או תעלה בכלל בלי קשר לביצועי המדד,
    או שזה מה שנקרא "להכות את המדד"?

  • @פלוס
    רציתי לשאול,
    אם חברות הביטוח הישראליות אינן סוחרות במדד עצמו, אלא בחוזים ואופציות עתידיות,
    אם יכול להיות מצב שהמדד ירד או יעלה, ואילו חברת ביטוח ספציפית תרד או תעלה בכלל בלי קשר לביצועי המדד,
    או שזה מה שנקרא "להכות את המדד"?

    @שמואל כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם חברות הביטוח הישראליות אינן סוחרות במדד עצמו, אלא בחוזים ואופציות עתידיות,
    אם יכול להיות מצב שהמדד ירד או יעלה, ואילו חברת ביטוח ספציפית תרד או תעלה בכלל בלי קשר לביצועי המדד,
    או שזה מה שנקרא "להכות את המדד"?

    כן, בהחלט יכול להיות מצב שבו המדד יעלה או ירד, ואילו חברת ביטוח ספציפית תראה תוצאות שונות, גם אם מדובר בהשקעות הקשורות למדד. זה יכול לקרות אם החברה לא סוחרת ישירות במדד, אלא משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות (derivatives) כדי לשחזר את התשואות של המדד או להגן עליו (hedging).

    כשהחברה משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות, יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על הביצועים שלה באופן שונה מהמדד עצמו:

    1. אסטרטגיות גידול או הגנה: חברות ביטוח עשויות להשתמש בחוזים או אופציות כדי להגן על עצמן מפני ירידות בשוק או להגדיל את התשואה במקרה של עליות. כלומר, אם יש להן אסטרטגיית גידול או הגנה שמחוברת למדד, התוצאות יכולות להיות שונות ממה שמתרחש בפועל במדד.

    2. מינוף: אם החברה משתמשת במינוף כדי להשקיע באופציות או בחוזים, זה יכול להוביל לתנודתיות גבוהה יותר בביצועים שלה, ולתשואה שיכולה להחמיץ או לעקוף את ביצועי המדד.

    3. הוצאות על אסטרטגיות חיסכון (Hedging): כל אסטרטגיית הגנה או מינוף כרוכה בעלויות שיכולות להקטין את הביצועים של החברה, גם אם המדד בעצמו לא מצביע על ירידה או עלייה.

    לגבי השאלה אם זה נקרא "להכות את המדד" – הכוונה ב"להכות את המדד" היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהממוצע של המדד, כלומר תשואה שתעלה על התשואה של המדד במהלך זמן נתון. במילים אחרות, זה מצב שבו חברה או מנהל השקעות מצליחים ליצור יתרון על פני השוק הכללי. אם חברת ביטוח משתנה לפי אסטרטגיה מסוימת (כמו גידול או הגנה), ומביאה לתשואות שונות מאלו של המדד עצמו, זה לא בהכרח נחשב להכות את המדד, אלא יותר להתנהלות אסטרטגית שיכולה להשפיע על תוצאות ההשקעה.

  • @שמואל כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם חברות הביטוח הישראליות אינן סוחרות במדד עצמו, אלא בחוזים ואופציות עתידיות,
    אם יכול להיות מצב שהמדד ירד או יעלה, ואילו חברת ביטוח ספציפית תרד או תעלה בכלל בלי קשר לביצועי המדד,
    או שזה מה שנקרא "להכות את המדד"?

    כן, בהחלט יכול להיות מצב שבו המדד יעלה או ירד, ואילו חברת ביטוח ספציפית תראה תוצאות שונות, גם אם מדובר בהשקעות הקשורות למדד. זה יכול לקרות אם החברה לא סוחרת ישירות במדד, אלא משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות (derivatives) כדי לשחזר את התשואות של המדד או להגן עליו (hedging).

    כשהחברה משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות, יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על הביצועים שלה באופן שונה מהמדד עצמו:

    1. אסטרטגיות גידול או הגנה: חברות ביטוח עשויות להשתמש בחוזים או אופציות כדי להגן על עצמן מפני ירידות בשוק או להגדיל את התשואה במקרה של עליות. כלומר, אם יש להן אסטרטגיית גידול או הגנה שמחוברת למדד, התוצאות יכולות להיות שונות ממה שמתרחש בפועל במדד.

    2. מינוף: אם החברה משתמשת במינוף כדי להשקיע באופציות או בחוזים, זה יכול להוביל לתנודתיות גבוהה יותר בביצועים שלה, ולתשואה שיכולה להחמיץ או לעקוף את ביצועי המדד.

    3. הוצאות על אסטרטגיות חיסכון (Hedging): כל אסטרטגיית הגנה או מינוף כרוכה בעלויות שיכולות להקטין את הביצועים של החברה, גם אם המדד בעצמו לא מצביע על ירידה או עלייה.

    לגבי השאלה אם זה נקרא "להכות את המדד" – הכוונה ב"להכות את המדד" היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהממוצע של המדד, כלומר תשואה שתעלה על התשואה של המדד במהלך זמן נתון. במילים אחרות, זה מצב שבו חברה או מנהל השקעות מצליחים ליצור יתרון על פני השוק הכללי. אם חברת ביטוח משתנה לפי אסטרטגיה מסוימת (כמו גידול או הגנה), ומביאה לתשואות שונות מאלו של המדד עצמו, זה לא בהכרח נחשב להכות את המדד, אלא יותר להתנהלות אסטרטגית שיכולה להשפיע על תוצאות ההשקעה.

    @פלוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    לגבי השאלה אם זה נקרא "להכות את המדד" – הכוונה ב"להכות את המדד" היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהממוצע של המדד, כלומר תשואה שתעלה על התשואה של המדד במהלך זמן נתון. במילים אחרות, זה מצב שבו חברה או מנהל השקעות מצליחים ליצור יתרון על פני השוק הכללי. אם חברת ביטוח משתנה לפי אסטרטגיה מסוימת (כמו גידול או הגנה), ומביאה לתשואות שונות

    אם זה קורה לחברה אז המשקעים מרויחים הכל או שהחברה מרויחה את זה לעצמה?

  • @פלוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    לגבי השאלה אם זה נקרא "להכות את המדד" – הכוונה ב"להכות את המדד" היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהממוצע של המדד, כלומר תשואה שתעלה על התשואה של המדד במהלך זמן נתון. במילים אחרות, זה מצב שבו חברה או מנהל השקעות מצליחים ליצור יתרון על פני השוק הכללי. אם חברת ביטוח משתנה לפי אסטרטגיה מסוימת (כמו גידול או הגנה), ומביאה לתשואות שונות

    אם זה קורה לחברה אז המשקעים מרויחים הכל או שהחברה מרויחה את זה לעצמה?

    @דוד-גולדברג כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם זה קורה לחברה אז המשקעים מרויחים הכל או שהחברה מרויחה את זה לעצמה?

    זה תלוי בסוג הנכסים שבהם החברה משקיעה ובאופן שבו הרווחים וההפסדים מתנהלים בחברה. יש שתי אפשרויות עיקריות:

    1. אם מדובר בחברה ציבורית (כמו חברת ביטוח או בית השקעות) שמנהלת את כספיה שלה – הרווחים וההפסדים מהשקעות במדדים, בחוזים או באופציות הם של החברה עצמה. במקרה כזה, המשקיעים במניות של החברה (כלומר, בעלי המניות) יכולים ליהנות מעליית ערך המניה או מדיבידנדים שהחברה מחלקת מהרווחים. אבל אם החברה מפסידה, המניה שלה יכולה לרדת, והמשקיעים יספגו את ההפסד.

    2. אם מדובר בכספים של לקוחות (כגון קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וכד') – הרווחים או ההפסדים משפיעים ישירות על החוסכים ולא על החברה עצמה. במקרה הזה, אם ההשקעה מצליחה, הלקוחות יקבלו תשואה גבוהה יותר, ואם היא נכשלת – הם יראו ירידה בערך החיסכון שלהם. החברה עצמה בעיקר גובה דמי ניהול ולא משתתפת ישירות ברווחים או בהפסדים של החוסכים.

    בקיצור, אם החברה משקיעה את הכסף שלה – היא נהנית או מפסידה. אם היא משקיעה כספי לקוחות – הלקוחות מרוויחים או מפסידים, והחברה פשוט גובה את דמי הניהול שלה בלי קשר ישיר לתשואה.

  • @שמואל כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם חברות הביטוח הישראליות אינן סוחרות במדד עצמו, אלא בחוזים ואופציות עתידיות,
    אם יכול להיות מצב שהמדד ירד או יעלה, ואילו חברת ביטוח ספציפית תרד או תעלה בכלל בלי קשר לביצועי המדד,
    או שזה מה שנקרא "להכות את המדד"?

    כן, בהחלט יכול להיות מצב שבו המדד יעלה או ירד, ואילו חברת ביטוח ספציפית תראה תוצאות שונות, גם אם מדובר בהשקעות הקשורות למדד. זה יכול לקרות אם החברה לא סוחרת ישירות במדד, אלא משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות (derivatives) כדי לשחזר את התשואות של המדד או להגן עליו (hedging).

    כשהחברה משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות, יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על הביצועים שלה באופן שונה מהמדד עצמו:

    1. אסטרטגיות גידול או הגנה: חברות ביטוח עשויות להשתמש בחוזים או אופציות כדי להגן על עצמן מפני ירידות בשוק או להגדיל את התשואה במקרה של עליות. כלומר, אם יש להן אסטרטגיית גידול או הגנה שמחוברת למדד, התוצאות יכולות להיות שונות ממה שמתרחש בפועל במדד.

    2. מינוף: אם החברה משתמשת במינוף כדי להשקיע באופציות או בחוזים, זה יכול להוביל לתנודתיות גבוהה יותר בביצועים שלה, ולתשואה שיכולה להחמיץ או לעקוף את ביצועי המדד.

    3. הוצאות על אסטרטגיות חיסכון (Hedging): כל אסטרטגיית הגנה או מינוף כרוכה בעלויות שיכולות להקטין את הביצועים של החברה, גם אם המדד בעצמו לא מצביע על ירידה או עלייה.

    לגבי השאלה אם זה נקרא "להכות את המדד" – הכוונה ב"להכות את המדד" היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהממוצע של המדד, כלומר תשואה שתעלה על התשואה של המדד במהלך זמן נתון. במילים אחרות, זה מצב שבו חברה או מנהל השקעות מצליחים ליצור יתרון על פני השוק הכללי. אם חברת ביטוח משתנה לפי אסטרטגיה מסוימת (כמו גידול או הגנה), ומביאה לתשואות שונות מאלו של המדד עצמו, זה לא בהכרח נחשב להכות את המדד, אלא יותר להתנהלות אסטרטגית שיכולה להשפיע על תוצאות ההשקעה.

    @פלוס
    אם יש להן אסטרטגיית גידול או הגנה שמחוברת למדד,

    מה זה אומר?

    אם מדובר בחברה ציבורית (כמו חברת ביטוח או בית השקעות) שמנהלת את כספיה שלה

    אם מדובר בכספים של לקוחות (כגון קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וכד')

    יש אפשרות לדעת על כל חברת ביטוח/בית השקעות איזו אסטרטגיה יש לו?

  • @פלוס
    אם יש להן אסטרטגיית גידול או הגנה שמחוברת למדד,

    מה זה אומר?

    אם מדובר בחברה ציבורית (כמו חברת ביטוח או בית השקעות) שמנהלת את כספיה שלה

    אם מדובר בכספים של לקוחות (כגון קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וכד')

    יש אפשרות לדעת על כל חברת ביטוח/בית השקעות איזו אסטרטגיה יש לו?

    @שמואל

    אפשר לדעת את האסטרטגיה של כל חברת ביטוח או בית השקעות, אבל זה דורש מחקר והבנה של הדוחות הפיננסיים והצהרות החברה.

    קריאת דוחות כספיים ודיווחים רגולטוריים יכולה לתת מידע חשוב. חברות ציבוריות מחויבות לפרסם דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים שכוללים מידע על ההשקעות שלהן, מדיניות ניהול הסיכונים ואסטרטגיות גידור. ניתן למצוא אותם באתרי הבורסה כמו מאיה או באתר החברה עצמה.

    סקירת תשקיפים של קרנות ומוצרי השקעה יכולה לעזור. אם מדובר בבית השקעות שמנהל קרנות נאמנות, קופות גמל או ביטוחי מנהלים, ניתן לבדוק את התשקיפים, שהם מסמכים רשמיים שמסבירים איך הקרן מתנהלת, מה היא משקיעה בו ומהן רמות הסיכון. תשקיפים כאלה זמינים באתרים של רשות ניירות ערך או באתרי בתי ההשקעות עצמם.

    בדיקת מדיניות השקעות באתר החברה יכולה לספק תמונה כללית. חברות רבות מפרסמות מידע כללי על אסטרטגיית ההשקעות שלהן, למשל האם הן משקיעות ישירות במניות, במדדים, בחוזים עתידיים או באג"ח, ואיך הן מגינות על עצמן מסיכונים כמו נפילות בשוק.

    קריאת דיווחים בתקשורת הכלכלית יכולה להועיל. כתבות כלכליות באתרי חדשות כמו גלובס, דה מרקר או Bizportal לפעמים חושפות מידע על שינויים באסטרטגיה של חברות פיננסיות, השקעות גדולות שעשו או הפסדים שעלולים לרמוז על שיטות ניהול סיכונים שונות.

    האזנה לכנסים ודיווחי אנליסטים יכולה לספק תובנות נוספות. בתי השקעות גדולים וחברות ביטוח מקיימים כנסי משקיעים שבהם הם מסבירים על ההתנהלות שלהם. אפשר למצוא הקלטות או תקצירים שלהם באתרים של החברות או בערוצי יוטיוב פיננסיים.

    המידע הזה קיים, אבל הוא לא תמיד מוצג בצורה פשוטה – צריך לחפש ולהבין איך לקרוא אותו.

  • @שמואל

    אפשר לדעת את האסטרטגיה של כל חברת ביטוח או בית השקעות, אבל זה דורש מחקר והבנה של הדוחות הפיננסיים והצהרות החברה.

    קריאת דוחות כספיים ודיווחים רגולטוריים יכולה לתת מידע חשוב. חברות ציבוריות מחויבות לפרסם דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים שכוללים מידע על ההשקעות שלהן, מדיניות ניהול הסיכונים ואסטרטגיות גידור. ניתן למצוא אותם באתרי הבורסה כמו מאיה או באתר החברה עצמה.

    סקירת תשקיפים של קרנות ומוצרי השקעה יכולה לעזור. אם מדובר בבית השקעות שמנהל קרנות נאמנות, קופות גמל או ביטוחי מנהלים, ניתן לבדוק את התשקיפים, שהם מסמכים רשמיים שמסבירים איך הקרן מתנהלת, מה היא משקיעה בו ומהן רמות הסיכון. תשקיפים כאלה זמינים באתרים של רשות ניירות ערך או באתרי בתי ההשקעות עצמם.

    בדיקת מדיניות השקעות באתר החברה יכולה לספק תמונה כללית. חברות רבות מפרסמות מידע כללי על אסטרטגיית ההשקעות שלהן, למשל האם הן משקיעות ישירות במניות, במדדים, בחוזים עתידיים או באג"ח, ואיך הן מגינות על עצמן מסיכונים כמו נפילות בשוק.

    קריאת דיווחים בתקשורת הכלכלית יכולה להועיל. כתבות כלכליות באתרי חדשות כמו גלובס, דה מרקר או Bizportal לפעמים חושפות מידע על שינויים באסטרטגיה של חברות פיננסיות, השקעות גדולות שעשו או הפסדים שעלולים לרמוז על שיטות ניהול סיכונים שונות.

    האזנה לכנסים ודיווחי אנליסטים יכולה לספק תובנות נוספות. בתי השקעות גדולים וחברות ביטוח מקיימים כנסי משקיעים שבהם הם מסבירים על ההתנהלות שלהם. אפשר למצוא הקלטות או תקצירים שלהם באתרים של החברות או בערוצי יוטיוב פיננסיים.

    המידע הזה קיים, אבל הוא לא תמיד מוצג בצורה פשוטה – צריך לחפש ולהבין איך לקרוא אותו.

    @פלוס
    האם אפשר לדעת באיזה ניי"ע משקיעה כל חברה שמחקה את מדד S&P 500
    ולקנות את זה לבד בבורסה, או שזה לא אותו דבר

  • @פלוס
    האם אפשר לדעת באיזה ניי"ע משקיעה כל חברה שמחקה את מדד S&P 500
    ולקנות את זה לבד בבורסה, או שזה לא אותו דבר

    @שואף-ליותר

    אפשר לדעת בדיוק באילו ניירות ערך משקיעה כל קרן שמחקה את מדד S&P 500. קרנות סל (ETF) שמחקות את המדד מחויבות לחשוף את הרכב ההשקעות שלהן, והמידע הזה זמין באתרי הקרנות עצמן או באתרים פיננסיים כמו Bloomberg, Yahoo Finance או Morningstar.

    תיאורטית, ניתן לקנות את 500 המניות שמרכיבות את המדד באופן עצמאי דרך הבורסה, אבל בפועל זה כמעט בלתי אפשרי למשקיע קטן. כדי לחקות את המדד לבד, צריך לקנות את כל המניות לפי המשקל שלהן במדד, לעקוב אחרי שינויים בהרכב ולבצע התאמות תכופות. זה דורש הון גדול מאוד, עמלות מסחר גבוהות והרבה עבודה בתחזוקה שוטפת.

    לכן, רוב המשקיעים מעדיפים לקנות קרן סל (ETF) שמנהלת את זה עבורם באופן אוטומטי, במקום לנסות לבנות ולתחזק תיק שמחקה את המדד בעצמם.

  • @שואף-ליותר

    אפשר לדעת בדיוק באילו ניירות ערך משקיעה כל קרן שמחקה את מדד S&P 500. קרנות סל (ETF) שמחקות את המדד מחויבות לחשוף את הרכב ההשקעות שלהן, והמידע הזה זמין באתרי הקרנות עצמן או באתרים פיננסיים כמו Bloomberg, Yahoo Finance או Morningstar.

    תיאורטית, ניתן לקנות את 500 המניות שמרכיבות את המדד באופן עצמאי דרך הבורסה, אבל בפועל זה כמעט בלתי אפשרי למשקיע קטן. כדי לחקות את המדד לבד, צריך לקנות את כל המניות לפי המשקל שלהן במדד, לעקוב אחרי שינויים בהרכב ולבצע התאמות תכופות. זה דורש הון גדול מאוד, עמלות מסחר גבוהות והרבה עבודה בתחזוקה שוטפת.

    לכן, רוב המשקיעים מעדיפים לקנות קרן סל (ETF) שמנהלת את זה עבורם באופן אוטומטי, במקום לנסות לבנות ולתחזק תיק שמחקה את המדד בעצמם.

    @פלוס
    התכוונתי באיזה קרן סל משקיעה כל קופת גמל כמו הראל וכדומה

  • @פלוס
    התכוונתי באיזה קרן סל משקיעה כל קופת גמל כמו הראל וכדומה

    @שואף-ליותר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    התכוונתי באיזה קרן סל משקיעה כל קופת גמל כמו הראל וכדומה

    אפשר לדעת באילו קרנות סל (ETF) משקיעה כל קופת גמל או קרן פנסיה, אבל המידע הזה לא תמיד נגיש בצורה ישירה. הנה כמה דרכים לבדוק:

    1. דוחות ודיווחים לרשות שוק ההון – כל קופת גמל מחויבת לפרסם דוחות רבעוניים ושנתיים עם פירוט ההשקעות שלה. ניתן למצוא את זה באתר רשות שוק ההון או באתר הקופה עצמה.

    2. תשקיף ודו"חות קופה – בתי השקעות כמו הראל, פסגות, מיטב דש וכו' מפרסמים דוחות עם הרכב הנכסים של הקופות, שכוללים את קרנות הסל שבהן הן משקיעות.

    3. אתרים כלכליים וניתוחי אנליסטים – לפעמים אתרי כלכלה מפרסמים סקירות על ההשקעות של הגופים המוסדיים, במיוחד אם יש בהם שינויים גדולים.

    4. פנייה ישירה לבית ההשקעות – ניתן לפנות לשירות הלקוחות של הקופה ולבקש מידע על הקרנות שבהן הם משקיעים. בחלק מהמקרים הם מספקים מידע כללי או מפנים לדוחות הרשמיים.

    אם המטרה היא להשקיע ישירות באותן קרנות סל שהקופה מחזיקה, אפשר לבדוק בדוחות שלהם ולחפש את ה-ETF הספציפיים בבורסה, אבל צריך לזכור שהקופות לפעמים מקבלות תנאים מועדפים שאין למשקיע פרטי.

  • מערכת ביטל את הצמדת נושא זה ב
  • אשמח לדעת כמה דברים
    איך בידיוק עובד ריבית דריבית (מה זה, אני יודע)
    וכן מה ההבדל בין חשבון מסחר עצמאי לרגיל
    וכן מה ההבדל בין קרן נאמנות לקרן סל
    ישר כח לכם על האנפורמציה!

  • אשמח לדעת כמה דברים
    איך בידיוק עובד ריבית דריבית (מה זה, אני יודע)
    וכן מה ההבדל בין חשבון מסחר עצמאי לרגיל
    וכן מה ההבדל בין קרן נאמנות לקרן סל
    ישר כח לכם על האנפורמציה!

    @נפש-יהודי כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    איך בדיוק עובד ריבית דריבית (מה זה, אני יודע)

    ללא ריבית דריבית:
    שנה ראשונה 1000 + 10% = 1100,
    שנה שניה 1000 + 10% = 1100,
    סה"כ רווח 200.

    עם ריבית דריבית:
    שנה ראשונה 1000 +10% = 1100,
    שנה שניה 1100 + 10% = 1210,
    סה"כ רווח 210.

    וכן הלאה...

    להמחשה, ללא ריבית דריבית אתה שותל כל שנה עשרה עצי תפוחים מקופסת הגרעינים שלך.

    עם ריבית דריבית אתה שותל כל שנה את עשרה עצים מהגרעינים מהקופסה שלך,
    ובנוסף עוד כמה עצים מגרעיני התפוחים שגדלו אצלך שנה שעברה מהגרעינים הראשונים.

  • אשמח לדעת כמה דברים
    איך בידיוק עובד ריבית דריבית (מה זה, אני יודע)
    וכן מה ההבדל בין חשבון מסחר עצמאי לרגיל
    וכן מה ההבדל בין קרן נאמנות לקרן סל
    ישר כח לכם על האנפורמציה!

    @נפש-יהודי כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    וכן מה ההבדל בין חשבון מסחר עצמאי לרגיל

    במסחר 'רגיל' אתה בוחר "מסלול" עם שם קל לקריאה והבנה ולוחץ על "בחר" - ומשלם על זה דמי ניהול.

    במסחר עצמאי אתה בוחר נייר ערך או מדד עם שם מורכב לקריאה והבנה,
    ותצטרך להכנס ל"עומק החשבון" להזין את שם הנייר ערך וללחוץ על כפתור "קניה" - ללא דמי ניהול.

    אע"פ שבשני האופנים אתה מושקע באותו דבר בדיוק.

    לדוגמה:

    בבית השקעות רגיל אתה בוחר "מסלול הלכה - מדד עולמי".

    במסחר עצמאי אתה קונה "1185164 של Invesco MSCI World UCITS ETF ACC".

    ..................................

    אך, דרך בית השקעות קל לבחור מסלול 'מורכב' שמשתנה,

    משא"כ במסחר עצמאי תצטרך לרכוש אג"ח מניות חוזים עתידיים, ולשנות את הרכב הנכסים מפעם לפעם.

    ..................................

    כמו כן, במסחר עצמאי אפשר לעשות טעויות, משכ"כ דרך בחירת מסלול בדרך הרגילה.

    (מכיר אחד שקנה ניי"ע עם 100% מהכסף בחשבון שלו, והפסיד המון, מאחר והכוונה הייתה 100% מכח הקניה,
    ומאחר והיה לו חשבון שמאפשר מינוף, הוא היה ממונף פי 6, ובתזוזה של 2% הפסיד 12%...)

  • אשמח לדעת כמה דברים
    איך בידיוק עובד ריבית דריבית (מה זה, אני יודע)
    וכן מה ההבדל בין חשבון מסחר עצמאי לרגיל
    וכן מה ההבדל בין קרן נאמנות לקרן סל
    ישר כח לכם על האנפורמציה!

    @נפש-יהודי כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    וכן מה ההבדל בין קרן נאמנות לקרן סל

    את זה @פלוס יסביר הכי טוב

  • אשמח לדעת כמה דברים
    איך בידיוק עובד ריבית דריבית (מה זה, אני יודע)
    וכן מה ההבדל בין חשבון מסחר עצמאי לרגיל
    וכן מה ההבדל בין קרן נאמנות לקרן סל
    ישר כח לכם על האנפורמציה!

    @נפש-יהודי כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    וכן מה ההבדל בין קרן נאמנות לקרן סל

    קרן נאמנות שונה לחלוטין מקרן סל, אין שום קשר חוץ מהמילה קרן.

    קרן נאמנות הא בעצם קרן שנמצאת תחת שליטתו של מנהל קרן, ברוב המקרים אנליסט גדול או איש ותיק במיוחד בשוק ההון שפשוט מרכיב קבוצה של מניות בקופה אחת, לפי התחזית שלו, ברצותו מוסיף חברות וברצותו מוציא, אתה בעצם קונה את התחזית שלו למה הולך להפסיד או להתייקר, בקרנות אלו דמי הניהול בדרך כלל גבוהים.

    לעומת זאת קרן סל היא מחקה מדד, כלומר מה שנכלל במדד נכלל בה ולכן היא כוללנית ודמי הניהול שלה יהיו זולים בהרבה מקרנות נאמנות.

  • @נפש-יהודי כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    וכן מה ההבדל בין קרן נאמנות לקרן סל

    קרן נאמנות שונה לחלוטין מקרן סל, אין שום קשר חוץ מהמילה קרן.

    קרן נאמנות הא בעצם קרן שנמצאת תחת שליטתו של מנהל קרן, ברוב המקרים אנליסט גדול או איש ותיק במיוחד בשוק ההון שפשוט מרכיב קבוצה של מניות בקופה אחת, לפי התחזית שלו, ברצותו מוסיף חברות וברצותו מוציא, אתה בעצם קונה את התחזית שלו למה הולך להפסיד או להתייקר, בקרנות אלו דמי הניהול בדרך כלל גבוהים.

    לעומת זאת קרן סל היא מחקה מדד, כלומר מה שנכלל במדד נכלל בה ולכן היא כוללנית ודמי הניהול שלה יהיו זולים בהרבה מקרנות נאמנות.

    @ניסן-עציוני ישר כח עצום
    היות והאשכול הזה נפתח לשאלות שלא נעים לשאול לכן אני שואל עוד...
    תכלס אם אני מעוניין להשקיע במדד S&P500 אני יכול לעשות זאת בדרך של לקנות מניה ואני יכול לעשות זאת דרך קרן סל .
    מדוע שאעשה את האפשרות השניה.

  • @ניסן-עציוני ישר כח עצום
    היות והאשכול הזה נפתח לשאלות שלא נעים לשאול לכן אני שואל עוד...
    תכלס אם אני מעוניין להשקיע במדד S&P500 אני יכול לעשות זאת בדרך של לקנות מניה ואני יכול לעשות זאת דרך קרן סל .
    מדוע שאעשה את האפשרות השניה.

    @נפש-יהודי כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    תכלס אם אני מעוניין להשקיע במדד S&P500 אני יכול לעשות זאת בדרך של לקנות מניה ואני יכול לעשות זאת דרך קרן סל .

    אין דבר כזה, זה הרכב של 500 מניות וזה בדיוק מה שנקרא קרן סל, אני מכנה את זה פקעלאך של מניות

  • @שמואל כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אם חברות הביטוח הישראליות אינן סוחרות במדד עצמו, אלא בחוזים ואופציות עתידיות,
    אם יכול להיות מצב שהמדד ירד או יעלה, ואילו חברת ביטוח ספציפית תרד או תעלה בכלל בלי קשר לביצועי המדד,
    או שזה מה שנקרא "להכות את המדד"?

    כן, בהחלט יכול להיות מצב שבו המדד יעלה או ירד, ואילו חברת ביטוח ספציפית תראה תוצאות שונות, גם אם מדובר בהשקעות הקשורות למדד. זה יכול לקרות אם החברה לא סוחרת ישירות במדד, אלא משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות (derivatives) כדי לשחזר את התשואות של המדד או להגן עליו (hedging).

    כשהחברה משתמשת בחוזים ואופציות עתידיות, יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על הביצועים שלה באופן שונה מהמדד עצמו:

    1. אסטרטגיות גידול או הגנה: חברות ביטוח עשויות להשתמש בחוזים או אופציות כדי להגן על עצמן מפני ירידות בשוק או להגדיל את התשואה במקרה של עליות. כלומר, אם יש להן אסטרטגיית גידול או הגנה שמחוברת למדד, התוצאות יכולות להיות שונות ממה שמתרחש בפועל במדד.

    2. מינוף: אם החברה משתמשת במינוף כדי להשקיע באופציות או בחוזים, זה יכול להוביל לתנודתיות גבוהה יותר בביצועים שלה, ולתשואה שיכולה להחמיץ או לעקוף את ביצועי המדד.

    3. הוצאות על אסטרטגיות חיסכון (Hedging): כל אסטרטגיית הגנה או מינוף כרוכה בעלויות שיכולות להקטין את הביצועים של החברה, גם אם המדד בעצמו לא מצביע על ירידה או עלייה.

    לגבי השאלה אם זה נקרא "להכות את המדד" – הכוונה ב"להכות את המדד" היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהממוצע של המדד, כלומר תשואה שתעלה על התשואה של המדד במהלך זמן נתון. במילים אחרות, זה מצב שבו חברה או מנהל השקעות מצליחים ליצור יתרון על פני השוק הכללי. אם חברת ביטוח משתנה לפי אסטרטגיה מסוימת (כמו גידול או הגנה), ומביאה לתשואות שונות מאלו של המדד עצמו, זה לא בהכרח נחשב להכות את המדד, אלא יותר להתנהלות אסטרטגית שיכולה להשפיע על תוצאות ההשקעה.

    @פלוס אתה מרשה לי לשאול האם במקרה חלק מהתשובות נלקחו מצ'אט AI ?

  • @פלוס אתה מרשה לי לשאול האם במקרה חלק מהתשובות נלקחו מצ'אט AI ?

    @אמת-מארץ-תצמח כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    @פלוס אתה מרשה לי לשאול האם במקרה חלק מהתשובות נלקחו מצ'אט AI ?

    רואים שלא אם תשאל AI תראה מה הוא יגיד לך... סגנון תשובה אחר לחלוטין

  • @פלוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אז אם יש לכם שאלה – תשאלו. גם אם היא נשמעת בסיסית.
    אם התשובה לא ברורה – תשאלו שוב. ושוב. ושוב.

    כך אני רכשתי ועדיין רוכש ידע !

    גם כיום אני ממש מתבזה בפורומים למומחים עם השאלות הפשוטות שלי,

    ואני מעצבן אותם אם בירורים חוזרים לפרטי פרטים,
    (כמה מהם הוסיפו אותי אפילו לרשימת "התעלם" שלהם)

    עד שאני מבין את המושג החדש שלפני כן היה עבורי סינית...

    🔥 טוב שפתחת אשכול ייחודי המיועד לכתחילה עבור שאלות בסיסיות למתחילים! 🔥

    @טריידר כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    @פלוס כתב באשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים:

    אז אם יש לכם שאלה – תשאלו. גם אם היא נשמעת בסיסית.
    אם התשובה לא ברורה – תשאלו שוב. ושוב. ושוב.

    כך אני רכשתי ועדיין רוכש ידע !

    גם כיום אני ממש מתבזה בפורומים למומחים עם השאלות הפשוטות שלי,

    ואני מעצבן אותם אם בירורים חוזרים לפרטי פרטים,
    (כמה מהם הוסיפו אותי אפילו לרשימת "התעלם" שלהם)

    עד שאני מבין את המושג החדש שלפני כן היה עבורי סינית...

    🔥 טוב שפתחת אשכול ייחודי המיועד לכתחילה עבור שאלות בסיסיות למתחילים! 🔥

    אנחנו נשמח לדעת באיזה אתר מדובר וכמו"כ נשמח לשמוע על פורומים שונים ויעילים. תודה רבה

נושאים מוצעים


  • -3 הצבעות
    112 פוסטים
    549 צפיות
    ב
    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה: @יושב-בגנים למה ? לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי... וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה. לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים. אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם. ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם. אני חושב שכאן @משהמשה הסביר את כל הדרך שלו בגדול איך שזה נראה הוא מסכים שצריך להזהר מסיכונים רק אצלו זה לא נקרא סיכון בגלל שיש לו דרכים לפתור את הבעיות החולקים עליו סוברים שדרכים לפתור את הבעיות לא נקראים אין סיכון אלא שיש פתרון אבל הסיכון קיים אחרי זה אני חושב שאין בכלל מחלוקת בדברים וכל אלו שמיד עונים נגד יכולים להבין את כוונתו ולהגיב בהתאם תנסו להבין את הראש שלו לפני התגובה
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    357 צפיות
    אבי ר.א
    @צמיחה כתב בלענות תשובה 'על רגל אחת'..?: כנראה שההשתדלות צריכה להיות לפי מה שהכי הגיוני. מי שנמצא בשלב יותר מתקדם והוא כמעט מחתן, מומלץ שיפנה לייעוץ מקצועי מה הוא יכול לעשות, אולי עוד אפשר להציל את המצב. לפעמים אין ברירה וצריך להסתמך על הגמ"חים. זה בס"ה מה שרציתי להבהיר, ולשלול את התפיסה שאומרת בשום פנים ואופן אין לקחת הלוואה. Spoiler גילוי נאות: אני לגמרי נגד הלוואות ב"ה אין לי כאלה ואין לי אשראי ולא מסגרת בחשבון, ובכ"ז אני מפקיד לגמ"ח כי אני חושב שזה חלק מההשתדלות שלי, ובתקווה שלא אצטרך לזה. (אולי החתן שלי ירצה במקום משכנתא...)
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    146 צפיות
    א
    _כללי זהירות למשקיע המתחיל.pdf סיפור.pdf
  • 0 הצבעות
    18 פוסטים
    543 צפיות
    א
    הגשתי כבר הצהרה ב2018 כשפתחתי עסק פעם ראשונה אח"כ סגרתי, ועכשיו פתחתי שוב אולי לכן הם דורשים הצהרת הון, כי זה לא מקרה קלאסי
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    214 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028