דילוג לתוכן

אחיסמך בשערי עכו

נדל"ן
343 50 23.1k 45
  • מי שקנה עד היום איך אפשר לקנות?

  • @מנסה-להבין
    נראה לי שצריך לתת את הדעת על האופי של המקוממים בעכו
    קרי הערבים!
    הם ממש חמולה ענקית שם!
    ואולי זה הסיבה ששום פרויקט לציבור הכללי לא ילך שם.
    כמובן שכמות של 1800 משפחות זה נוכחות גדולה!
    אבל עדיין כל החיבור עם העיר הקיימת יהיה מאוד רגיש וגובל בעיות כל הזמן.
    יש כרגע ישיבה גדולה שנפתחה במקום "עכו" הותיקה. אפשר להתייעץ עם הבחורים שם מה המשמעות של הקהילה הערבית שם

    @הגלגל-גלו-יגלה
    יש לי חברים שם..
    המצב הכללי של העיר היא שראש העיר מנסה נואשות לייצב את המצב של רוב יהודים בעיר כי הערבים הם לקראת רוב בעיר...
    לכן ראש העיר הסכים לפרוייקט כזה שמביא כמה שיותר יהודים לא משנה מי הם....
    גם לישיבה בכרמיאל הוא הציע מבנה ענק בחינם לגמרי העיקר שיבואו ויתנו נוכחות בעיר + שיקימו קהילה של בוגרים שם
    כרגע המצב הכללי הוא שבעיר העתיקה הכל ערבי למעט משפחה אחת
    [גם לא מומלץ להסתובב שם לבד בכל שעות היום.. מניסיון של חבר..]
    ובאזור הישן - איפה "שהמוסדות" של עכו היום שזה אומר כולל אברכים שרובם לא מהעיר, ישיבה גדולה, ותלמוד תורה נוסח שובו [אולי ישיבה קטנה גם..] זה רוב ערבי [בנוסח פשע כמובן..] אבל עם נוכחות יהודית של סוציו-אקונומי נמוך מאוד הישיבה רכשה[או משכירה] שם דירות לבחורים בתור פנימיות נוספות
    כל שאר העיר זה מעורבב עד שיש שכונות עם רוב מוחלט של יהודים אבל בין חילוני - למסורתי ללא מושגים כמעט [לשם דוגמא שחבר מהישיבה שם בשמיטה שאל איפה יש יבול נוכרי וכו' לקנות אז הסתכלו עליו כמו משוגע שהוא הסביר להם שיש אנשים שלא אוכלים היתר מכירה...]
    ובשביל להביא מושגים מישהו אמר לי שבזמנו [לפני כ50 שנה בערך] שהם הלכו לדפוק על דלתות שם בשביל רישום למוסדות תורניים כמו לב לאחים של היום ואף אחד לא רשם שום ילד ושהם הגיעו למטה הם שאלו למה הלכנו בכלל? אז ענו להם ששלחו אותם כדי שישמעו שם שיש דבר כזה תלמוד תורה וכו'
    כמובן עבר המון מאז אבל עדיין.. מי שמכיר מכיר...
    אז למסקנה ששכונה מנותקת לגמרי יכולה להיות דבר נפלא ביותר... אבל עדיין עד שיהיה ניתוק מוחלט אם בכלל.. - יש שיקולים רציניים..

  • @הגלגל-גלו-יגלה
    יש לי חברים שם..
    המצב הכללי של העיר היא שראש העיר מנסה נואשות לייצב את המצב של רוב יהודים בעיר כי הערבים הם לקראת רוב בעיר...
    לכן ראש העיר הסכים לפרוייקט כזה שמביא כמה שיותר יהודים לא משנה מי הם....
    גם לישיבה בכרמיאל הוא הציע מבנה ענק בחינם לגמרי העיקר שיבואו ויתנו נוכחות בעיר + שיקימו קהילה של בוגרים שם
    כרגע המצב הכללי הוא שבעיר העתיקה הכל ערבי למעט משפחה אחת
    [גם לא מומלץ להסתובב שם לבד בכל שעות היום.. מניסיון של חבר..]
    ובאזור הישן - איפה "שהמוסדות" של עכו היום שזה אומר כולל אברכים שרובם לא מהעיר, ישיבה גדולה, ותלמוד תורה נוסח שובו [אולי ישיבה קטנה גם..] זה רוב ערבי [בנוסח פשע כמובן..] אבל עם נוכחות יהודית של סוציו-אקונומי נמוך מאוד הישיבה רכשה[או משכירה] שם דירות לבחורים בתור פנימיות נוספות
    כל שאר העיר זה מעורבב עד שיש שכונות עם רוב מוחלט של יהודים אבל בין חילוני - למסורתי ללא מושגים כמעט [לשם דוגמא שחבר מהישיבה שם בשמיטה שאל איפה יש יבול נוכרי וכו' לקנות אז הסתכלו עליו כמו משוגע שהוא הסביר להם שיש אנשים שלא אוכלים היתר מכירה...]
    ובשביל להביא מושגים מישהו אמר לי שבזמנו [לפני כ50 שנה בערך] שהם הלכו לדפוק על דלתות שם בשביל רישום למוסדות תורניים כמו לב לאחים של היום ואף אחד לא רשם שום ילד ושהם הגיעו למטה הם שאלו למה הלכנו בכלל? אז ענו להם ששלחו אותם כדי שישמעו שם שיש דבר כזה תלמוד תורה וכו'
    כמובן עבר המון מאז אבל עדיין.. מי שמכיר מכיר...
    אז למסקנה ששכונה מנותקת לגמרי יכולה להיות דבר נפלא ביותר... אבל עדיין עד שיהיה ניתוק מוחלט אם בכלל.. - יש שיקולים רציניים..

    @ia90990 כתב באחיסמך בשערי עכו:

    [לשם דוגמא שחבר מהישיבה שם בשמיטה שאל איפה יש יבול נוכרי וכו' לקנות אז הסתכלו עליו כמו משוגע שהוא הסביר להם שיש אנשים שלא אוכלים היתר מכירה...]

    את זה לפעמים לא תמצא גם בפריפריה של בני ברק..

  • עוד נקודה למחשבה:
    לא להסתכל על עכו ,אחיסמך 2 רק מנקודת מבט עליה אם היא תצליח כיון שהיא שכונה נפרדת או שבכל זאת היא לא תצליח.
    כדאי גם להסתכל מנקודת מבט על הצפון כללית הסביבה שם כבר ממש נהפכת למרכז וכן מתחרדת ממש.
    וגם אחרי הצלחת הפרויקט הזה בעזרת ה' בטוח יצמחו מודלים נוספים באזור.

  • עוד נקודה למחשבה:
    לא להסתכל על עכו ,אחיסמך 2 רק מנקודת מבט עליה אם היא תצליח כיון שהיא שכונה נפרדת או שבכל זאת היא לא תצליח.
    כדאי גם להסתכל מנקודת מבט על הצפון כללית הסביבה שם כבר ממש נהפכת למרכז וכן מתחרדת ממש.
    וגם אחרי הצלחת הפרויקט הזה בעזרת ה' בטוח יצמחו מודלים נוספים באזור.

    @פרנסה-משמים
    בתור אחד שגדל ולמד שם ממש הכל התהפך..
    בין אם זה כרמיאל, עפולה, טבריה, פוריה, צפת, מעלות, חיפה, רכסים, קרית אתא וכו'
    נהיה "מרכז" בין אם זה הקהילות שרק גדלות בין אם זה החנויות שיש בצפת וחיפה ובקרוב ברכסים.. ובין אם זה תעסוקה שהולכת וגוברת..

  • להבנתי הופמן לא המציא את אחיסמך, אלא היה המוציא לאור של שלב ב בשכונה, אני טועה?
    ואם זה נכון זה אומר שאין לו ידע בהקמת שכונה מאפס

  • להבנתי הופמן לא המציא את אחיסמך, אלא היה המוציא לאור של שלב ב בשכונה, אני טועה?
    ואם זה נכון זה אומר שאין לו ידע בהקמת שכונה מאפס

    @ניסן-עציוני כתב באחיסמך בשערי עכו:

    להבנתי הופמן לא המציא את אחיסמך, אלא היה המוציא לאור של שלב ב בשכונה, אני טועה?
    ואם זה נכון זה אומר שאין לו ידע בהקמת שכונה מאפס

    מי בנה את רמת שלמה?
    בשביל להקיש שכונה (וכל דבר בחיים) לא צריך ניסיון צריך חכמה ופרקטיקה ואת זה הופמן הוכיח בגדול.
    יש אנשים עם המון ניסיון שבהמשך עשו טעויות קשות כמו חריש לדוגמה.
    וגם מדובר בזן נדיר של עסקן שאפילו החזיר כסף בסוף התהליך.

  • מישהו יודע משהו על הפרוייקט
    זה נעצר בגלל המלחמה?

  • מישהו יודע משהו על הפרוייקט
    זה נעצר בגלל המלחמה?

    @DOTAN
    הייתה איזו פרסומת השבוע שהסתיימה ההרשמה לשלב א'.

  • השם השתנה משום מה לאחיסמך עילית בקרית ים נשמע יותר חרדי ויותר קרוב

  • השם השתנה משום מה לאחיסמך עילית בקרית ים נשמע יותר חרדי ויותר קרוב

    @איש-קיש

    @איש-קיש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    משום מה

    ענית בעצמך את התשובה...

    @איש-קיש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    נשמע יותר חרדי ויותר קרוב

  • הבנה חדה, המשום מה הוא בציניות כמובן. אך זה קצת מאוחר למיתוג במיוחד שהצליחו כבר לשווק הכל

  • נראה שזה מתקדם יפה
    מרפרוף מלמעלה נראה שאין שם דירות דפוקות עם כיוון אויר אחד.

  • הבנה חדה, המשום מה הוא בציניות כמובן. אך זה קצת מאוחר למיתוג במיוחד שהצליחו כבר לשווק הכל

    @איש-קיש כתב באחיסמך בשערי עכו:

    אך זה קצת מאוחר למיתוג במיוחד שהצליחו כבר לשווק הכל

    רק את שלב א'

  • השם השתנה משום מה לאחיסמך עילית בקרית ים נשמע יותר חרדי ויותר קרוב

    @איש-קיש לא כתוב אחיסמך עילית בקרית ים אלא באחיסמך עילית ברמות ים שזה השכונה החדשה שם ולאו דווקא חרדית

  • מי שקנה עד היום איך אפשר לקנות?

    @דוד-גולדברג כתב באחיסמך בשערי עכו:

    מי שקנה עד היום איך אפשר לקנות?

    0

    מישהו יודע מספר של נציג או משהו?

  • @דוד-גולדברג כתב באחיסמך בשערי עכו:

    מי שקנה עד היום איך אפשר לקנות?

    0

    מישהו יודע מספר של נציג או משהו?

    @רואה-את-הנולד למיטב הבנתי הנציגים מסתובבים בכוללים. דוק ותשכח. אבל יכול להיות שמספיק להתקשר ולתת פרטים וגם יחזרו אליך אח"כ.

  • @רואה-את-הנולד למיטב הבנתי הנציגים מסתובבים בכוללים. דוק ותשכח. אבל יכול להיות שמספיק להתקשר ולתת פרטים וגם יחזרו אליך אח"כ.

    @אבריימי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    אבל יכול להיות שמספיק להתקשר ולתת פרטים וגם יחזרו אליך אח"כ.

    למי אפשר להתקשר ??

  • @אבריימי כתב באחיסמך בשערי עכו:

    אבל יכול להיות שמספיק להתקשר ולתת פרטים וגם יחזרו אליך אח"כ.

    למי אפשר להתקשר ??

    @שמואל איפה אתה גר?
    הנציג שגר באזור שלך יוכל לעזור לך, נציג במקום אחר לא יוכל לעזור

  • נראה שזה מתקדם יפה
    מרפרוף מלמעלה נראה שאין שם דירות דפוקות עם כיוון אויר אחד.

    @סתם-אחד אתה יכול לתת לי הסבר מדויק איך אני מגיע בקישור שהעלית לתוכניות הדירות?

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    10 פוסטים
    384 צפיות
    י
    @משה-עוזיאל אם יש לך מידע אולי תעשיר את הציבור היקר?
  • 0 הצבעות
    111 פוסטים
    3k צפיות
    מ
    ק' להוכיח ממבצעים של חברה אחת על כלל השוק כשהחברה הזו היא חלקיק אחוז ודווקא בנתונים שהתפרסמו היה ירידה משמעותית (איני זוכר את המספרים במדויק) של דירות שנמכרו במבצעי מימון (של 10/90 20/80) כך שעל פניו העליה היא יותר משמעותית, וכן הטענות על מבצעי המימון שמטים את הנתונים הם כבר נטענים כשנתיים ולכן ק' להניח שהשתנה עכשיו משהוא דרסטי מול החודשים שלפני מדד זה, אך שוב עיקר העליה היתה בירושלים שזה משלים עליה של קרוב ל10 אחוז ואני חי את השטח בירושלים ואני רואה את זה בצורה ברורה שיש עליות (בעיקר בדירות 3 חדרים אך לא רק) וכמובן לא בכל איזור אבל באופן כללי כך אני רואה (וביתר פירוט מתוך התמצאות בנוה יעקב רמת שלמה ורמות) אם כי זה מעניין כי יש מלא בניה בירושלים כך שיתכן שינוי במגמה זו באיזורים שיש הרבה בניה (בעיקר לא באיזורים חרדיים שזה משום שעיקר הבינוי הוא בהתחדשות שאצלנו מסיבות מוצדקות ופחות מוצדקות זה מאוד בעצלתיים) וכן בתל אביב שזה אחרי ירידה משמעותית שם אז זה תיקון קל אבל בשאר איזורי הארץ המצב סטטי
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    354 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.
  • האם באמת מחירי הדיור עלו ב-2024?

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    2
    3 הצבעות
    2 פוסטים
    126 צפיות
    טריידרט
    ידוע שמדדי הלמ"ס מעוותים, וצ"ע על בעלי תואר שני ושלישי שאינם יודעים חשבון, אבל תכל'ס, גם אם עקרונית חל ירידה במחירי הדירות החדשות עקב הטבות מימון, בפועל זה מחזיק את המחירים הריאלים בשוק ברמה הקודמת ואף מעלה אותם, (כמו שצויין בכתבה, ואכן גיס שלי לדוגמה רכש דירה במימון 10/90 לפני היתר בנייה במחיר גבוה יותר מדירה מוכנה יד2) כך שעם ירידת הריבית, ייבוא פועלים זרים, עליית שכר המינימיום, ושיקום שוק העבודה אחרי המלחמה, המחירים רק יעלו מכאן והלאה. ואכן, הקולר נמצא בעיקר בהלמ"ס, אך כמדומני שגם אם מדד הלמ"ס היה מורה על ירידת מחיר הידורת, הציבור מודד מחירים בריאלי, כלומר שגם אם הציבור היה מודע שהטבות מימון פירושו הורדה של 5%, הם לא היו רואים או חשים בהעלאת מחיר הדירה ב5% וביטול הטבות מימון עלייה של 10% שלא מקובל עליו. כך שהלמ"ס אכן אשם הלחצת אנשים לרכוש דירה כאן ועכשיו, אבל בעיקר בנק ישראל אשמה המאפשרת הלוואות קבלן ומימון 10/90 הזויים. כן נלענ"ד.
  • מצוקת הדיור - לא מעניין אותי...!!

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    4
    3 הצבעות
    4 פוסטים
    220 צפיות
    מ
    @רואה-את-הנולד אין לי בעיה שאנשים יפטפטו... רק כפי שהבנתי, מטרת הארגון הוא שאנשים יתחילו לעשות דברים למעיישה בכדי לשפר את עתידם הכלכלי בס"ד. אם אנחנו נמשיך בדיבורים - במה הכי כדאי להשקיע, ומה הציבור עושה, איזה חסידויות נותנות לקהילה שלהם הלוואות בלידת התינוק וכו' וכו', ולא נתקדם בעצמינו לעשות מעשים... הרי שבבוא עת דודים - לא יועיל לנו לומר לשדכן שיש לנו 15 שנה של דיבורים על מדד ה-S&P...