דילוג לתוכן

מאגר מרצים חרדיים בתחומי הכלכלה

כלכלת המשפחה
3 1 378 1
  • בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מבורך ציבור החרדי בכל מה שקשור למודעות כלכלית
    זה החל לפני יותר מעשור עם ארגונים כמו 'מסילה' והתפתח יותר ויותר בשנים האחרונות.
    כך אם בעבר הכנס השנתי של ארגון 'יד שמשון' במודיעין עילית להחדרת התנהלות כלכלית נבונה ולמניעת הסתבכויות בהשקעות כושלות ובהררי חובות, היה יחיד מסוגו כיום אנו נתקלים ביותר ויותר כנסים הרצאות, סדנאות וימי עיון המתקיימים בתחום.
    ימי בין המצרים בפתח, וניתן כבר להריח את 'בין הזמנים' ברקע, וזו ההזדמנות שלכם לקדם גם בעיר ובקהילה שלכם כנס כלכלי שיסייע בעז"ה להציל ממון יהודי רב מרדת שחת, ואולי אף יוביל להתייעלות כלכלית והשקעות נבונות שיניבו תשואה רבה.
    כמי שארגן בעבר מספר כנסים סדנאות וימי עיון מסוג זה, גילתי שאחד הקשיים בארגון אירוע מסוג זה (מעבר לעניין המימון אליו נתייחס בהמשך) הוא השגת מרצים מתאימים.
    על כן יצאתי במיזם מיוחד יחד עם @ניסן-עציוני להקמת מאגר יחודיי של מרצים חרדיים בתחומי הכלכלה, שיוכל לסייע לכל מי שיחפוץ לארגן כינוס כלכלי.
    השתדלנו להכניס למאגר מגוון רחב של מרצים, מהצפון ומהדרום, באידיש ובעברית, חסידים וליטאים, בטווח רחב של רמות מחירים ונושאים החל מ'כלכלה נבונה' קלאסית עבור דרך השקעות נדל"ן פנסיה ושוק ההון ועד למיצוי זכויות והבנת תלוש השכר
    מה שנותר לכם הוא רק להתקשר ולהזמין מרצה לכינוס בבית הכנסת השכונתי.
    יודגש, כי המאגר הוקם שלא למטרות רווח כלכלי, ואין לי כל רווח כלכלי אם תזמינו או לא תזמינו מרצה מהמאגר

  • רק רגע אתם בטח רוצים לצעוק, מה עם מימון?
    בכן את זה לא אוכל לפתור עבורכם, אולם חשוב לציין כי לעיתים רבות ניתן להשיג מימון באמצעות גופים כמו הכוון תעסוקתי, ארגונים כמו 'מסילה' ו'תבונה' או מחלקת תרבות תורנית והמתנ"ס בעירייה המקומית.
    כאשר הכנסתי במאגר גם פרטי יצירת קשר עם חלק מהגופים הנ"ל
    גם אם לא תצליחו להשיג מימון מגוף ציבורי יתכן מאוד ולקופת הקהילה כדאי ליטול על עצמה את העלויות שיוחזרו בכפל כפליים כתוצאה מהכינוס.

    לפני סיום חשוב להבהיר כי אין לנו כל אחריות על איכות וטיב השירות שיתנו לכם המרצים שבמאגר, חשוב גם שתשימו לב להבדלים במחירים בן המרצים השונים, הנגזרים בין היתר מהוותק והמומחיות אזור המגורים ומשתנים רבים נוספים.

    יודגש, כי המאגר הוקם שלא למטרות רווח כלכלי, ואין לי כל רווח כלכלי אם תזמינו או לא מרצה מהמאגר

  • אשמח לשמוע רשמים ממי שקיימו כינוסים כאלו בקהילה שלהם
    וכן מכאלו שמעונינים לקיים
    מה האתגרים שנתקלו בהם
    מה הדברים שהביאו תועלת וכו'

    אגב, עכשיו זה הזמן של הציבור לבקש מהעירייות בערים השונות לקיים כינוסים מסוג זה בבין הזמנים

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    57 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    162 צפיות
    אבי ר.א
    אז כמובן שחשוב לתעד את כל התהליך, או להתכתב דרך המייל.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    97 צפיות
    אבי ר.א
    @חיסכון-לחתונה כתב בלמה להעביר את הפנסיה למסלול "סיכון מוגבר" זה לא באמת מסוכן? ועוד שאלה: ב. למה במסלול S&P יש הבדלים בתשואה בין החברות? עיין כאן
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    217 צפיות
    צ
    @רואה-את-הנולד @דרור אני רק יודע להגיד שזו הטבה על הפרשות נוספות, זה לא קשור לפנסיה, כי זה הפרשות בגין רכיבים לא פנסיוניים. לכן זה בקופת גמל בפני עצמה. לגבי קרן השתלמות למורים וגננות, זה מוצר שמיועד לאלו שיוצאים לשנת שבתון. וזה לא מוצר עם הטבות מיוחדות [חוץ מהדמי ניהול הנמוכים]. יש בזה אריכות כאן באשכול אחר.
  • 2 הצבעות
    11 פוסטים
    365 צפיות
    צ
    @טריידר הרעיון נכון, אבל אם זה נמצא באג"ח אז זה לא מיועד לטווח הארוך, וכפי הנראה שאם יש משכנתא שהריבית עליה יותר גבוהה מהתשואה של ההשקעה לטווח הבינוני, לכאורה המשקיע עשה את הדברים לבד בלי להתייעץ...