דילוג לתוכן

מדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?

כלכלת המשפחה
5 3 295 3
  • האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

    הפיזור שלא היה

    בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

    קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

    המינוף שהופך לפח

    רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

    העלות החבויה של "ביטחון שקט"

    אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

    דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

    הלקח למשקיעים

    האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

    המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

    כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

    למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

  • האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

    הפיזור שלא היה

    בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

    קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

    המינוף שהופך לפח

    רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

    העלות החבויה של "ביטחון שקט"

    אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

    דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

    הלקח למשקיעים

    האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

    המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

    כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

    למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    כשיש משכנתא אז גם (וודאי)יש ביטוח לדירה.

  • ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

  • ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

  • @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

    @חופש-כלכלי כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

    לא...

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    בית שמשב
    @משהמשה אז עשיתי כהוראתך ושאלתי את הai ולהלן תשובתו: ההשפעה של שדה תעופה על הסביבה הקרובה היא כמעט תמיד דרמטית, וזה מתחלק לשניים: 1. השפעה על מחירי הנדל"ן (הפיתוח הנדל"ני) עליית ביקוש למגורים והשכרה: כשמגיעים אלפי עובדים חדשים לאזור (מהרשות לשדות התעופה, מחברות הלוגיסטיקה, ועובדי משנה), נוצר ביקוש מיידי לפתרונות מגורים. אנשים צריכים איפה לגור קרוב לעבודה. לגבי מגורים:* מחירי השכירות והמכירה של דירות בנתיבות, רהט והיישובים הסמוכים צפויים לעלות, כי האזור הופך מ"פריפריה" רחוקה ל"מרכז תעסוקתי" חדש. עסקים:* גם מחירי השכירות למשרדים, חנויות ושירותים (מספרות, בתי קפה, מוסכים) יעלו בגלל הגידול בכוח הקנייה המקומי. השפעה שלילית (אזורים קרובים מדי): אם כי זה פחות כלכלי ויותר איכות חיים (שמשפיעה גם על המחיר), אזורים הצמודים ישירות למסלולי ההמראה או הנחיתה עלולים לסבול מרעש מטוסים חזק. במקרה כזה, ערך הנכסים הצמודים ממש למתחם עלול דווקא לרדת, והפיתוח יתרכז קצת יותר רחוק או באזורים שמיועדים לתעשייה. 2. פיתוח התשתיות הציבוריות שדה תעופה גדול מחייב חיזוק דרמטי של כל התשתיות סביבו, וזהו יתרון עצום לתושבים הקיימים: כבישים וגישה: כדי לתמוך בתנועת עובדים ונוסעים, הממשלה והרשויות המקומיות חייבות להשקיע בשיפור דרכי הגישה: הרחבת כבישים, בניית מחלפים חדשים (כמו המחלף שיהיה לשדה עצמו), וחיבור לכבישים ראשיים (כביש 6, כביש 40 וכדומה).
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    299 צפיות
    צ
    עובדים המבוטחים בביטוח פנסיוני יכולים לפרוש לגמלאות מגיל 60 ולקבל קצבת פנסיה חודשית, למרות שגיל פרישה מעבודה הוא מאוחר יותר. פרישה בגיל 60 עשויה להקטין את גובה הפנסיה בהשוואה למי שיפרוש בגיל מאוחר יותר. יחד עם זאת, ניתן לקבוע בהסכם בין העובד למעסיק כי גיל הפרישה המוקדמת יהיה נמוך מגיל 60. במקרה זה המעסיק חייב לשלם לעובד תשלום פנסיה חודשי, בהתאם לסכום שנקבע בהסכם העבודה או בהסכם הקיבוצי החל על העובד, עד למועד בו העובד יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    422 צפיות
    הקול השפויה
    @שבתי-בבית-ה כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": @הקול-השפוי כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": מדובר בשוק המגלגל מאות מיליונים בשנה וכולו בשחור, נראה לי מה שחריג זה ההתעלמות שהיתה עד היום, לא האכיפה. גם אם יש דברים לא טובים באנ"ש, לא צריך 'למרקר' את החרדים. לא דנתי אם טוב או לא טוב, אני חושב שאין מה לבוא בטענות על רשות המיסים על האכיפה הזאת.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    421 צפיות
    פרנסה משמיםפ
    אני שמעתי על ''זול'' 100 לחודש ועל ''יקר'' 200 לחודש
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    313 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    אהבתי את ההגדרה הפלא ”תשיעי בתבל” עד לפני שנה הכרתי שבע ומאז ועד היום הכרתי שמונה היום היא השתנתה ל9!