דילוג לתוכן

מדד המחירים לצרכן- חודש יוני

כלכלת המשפחה
5 3 203 3

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    67 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    235 צפיות
    אבי ר.א
    @חיסכון-לחתונה כתב ברעיון מוזר על פירעון "מסלול זכאות" במשכנתא: הבנתי התכוונתי החלק של המדד שהוא בעצם ריבית. הוא לא ריבית הוא קרן. (אולי כמו ריבית) @חיסכון-לחתונה כתב ברעיון מוזר על פירעון "מסלול זכאות" במשכנתא: כלומר עם יש לי 8 אלף שעלה לי בכלל צמוד מדד וירד המדד בחצי אחוז אז ירד לי רק 40 ש"ח, נכון? לא. זה יורד בהתאם לכל הקרן, כך שאם זה 98,000 בירידה של 0.5% ירד לך 490 ש"ח, אלא שזה עד שווי התוספת של ההצמדה, כך שאם היא 8,000 המק' שזה יכול לרדת זה 8,000.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    149 צפיות
    כרמיאליכ
    @משכנתא-בקצב-שלך ממש לא 10% מכל המשכנתא, למעט שכבר עשית מחזור על חלק מהמשכנתא, כך שזה נהפך למשכנתא חדשה, וזה לפעמים הפתרון, למחזר חלק מהמשכנתא ואז לפרוע 10% מהמחזור, כמובן שצריך לראות שתנאי היריבית לא נפגעים.
  • 2 הצבעות
    5 פוסטים
    217 צפיות
    fishelF
    @חופש-כלכלי כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?: @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?: ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור ואין פיצוי אחר? לא...
  • 6 הצבעות
    12 פוסטים
    338 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון: האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה? אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר. זו איננה סתירה בהכרח! מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים. אבל כיו''ר ועדה בכנסת אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים ולא להסחף אחרי רגשות (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)