דילוג לתוכן

הפרס הכי גדול – הוא לקחת אחריות

כלכלת המשפחה
9 7 376 6
  • בחודשים האחרונים התפרסמה יוזמה יפה ומבורכת של קופת הקהילה "ישמח לב" של קהילת טשערנאביל – רעיון מקסים:
    לעודד את בני הקהילה לבצע צעדים של התייעלות כלכלית כמעט בלי מאמץ, ובתמורה – הדובדבן שבקצפת: אפשרות להיכנס להגרלות עם פרסים נאים.
    מאז, הספיקו גם כאן ב"בנקל" בזריזות של ממש, וכן קהילות וחסידויות רבות לאמץ את הרעיון.
    היוזמה כוללת פעולות כמו:
    בדיקת פנסיה, קופות גמל, ביטוחים, בירור זכאות להנחות בארנונה, חשמל ומים –
    והכול באווירה חיובית, עם תמריץ שמכניס עניין וכיף למהלך.

    אבל בעיניי – והלוואי שאתבדה – חסר כאן משהו מהותי.
    אולי אפילו – הדבר הכי חשוב.
    מול משפחות בתהליכי שינוי כלכלי, אני תמיד יחתור לרגע הזה:
    כל שינוי אמיתי מתחיל ברגע הזה שמשפחה – שהאחריות לניהול הכלכלי שלך היא בידיים שלה.

    כשמשפחה מפנימה שזה בידיים שלה – אז מתחילים להתרחש שינויים של ממש.
    ואז מנקרת בראשה השאלה, כיצד לא ממשיכים לחיות בגירעון חודשי. כיצד לא מתגלגלים מחוב לחוב, ומשלמים ריביות על מה שכבר שכחנו שקנינו.
    וכיצד מתמודדים עם "הוצאות בלתי צפויות" – שלמעשה... די צפויות.
    הלאה - הם מבינים שכדי לממן הוצאות – כמה מפתיע – צריכה להיות גם הכנסה.
    להיכנס למינוס או לקחת הלוואות? - זה כנראה לא רעיון כזה מוצלח לטווח הארוך…
    וכך עוברים לשלב הבא:
    ניהול נכון של כלכלת הבית – והתוצאות של זה לא מאחרות לבוא.

    אבל כאן ביוזמה הזו, העיקר חסר מן הספר,
    כי משפחה מרגישה, טוב נו אני את שלי עשיתי.
    פתחתי קופת גמל, סידרתי את ההנחה בארנונה ואפי' קיבלתי מענק עבודה.
    מאכן ואילך אם אני לא סוגר את החודש - זה כבר בעיה של הקופה של הקהילה..
    כי הרי אני כבר עשיתי את שלי.
    לכן אני חושב שאם היו יכולים להתנות את הכניסה להגרלה וכד',
    בהתחייבות לפגישה עם מאמן כלכלי, שיכול בתורו להציף את,
    ההתמודדויות האמיתיות של המשפחה,
    הרי שאפי' אם בסוף המשפחה לא תגיע, אבל לפחות היא יודעת היה כאן תנאי קודם למעשה.

    מה אתם חושבים?

  • בחודשים האחרונים התפרסמה יוזמה יפה ומבורכת של קופת הקהילה "ישמח לב" של קהילת טשערנאביל – רעיון מקסים:
    לעודד את בני הקהילה לבצע צעדים של התייעלות כלכלית כמעט בלי מאמץ, ובתמורה – הדובדבן שבקצפת: אפשרות להיכנס להגרלות עם פרסים נאים.
    מאז, הספיקו גם כאן ב"בנקל" בזריזות של ממש, וכן קהילות וחסידויות רבות לאמץ את הרעיון.
    היוזמה כוללת פעולות כמו:
    בדיקת פנסיה, קופות גמל, ביטוחים, בירור זכאות להנחות בארנונה, חשמל ומים –
    והכול באווירה חיובית, עם תמריץ שמכניס עניין וכיף למהלך.

    אבל בעיניי – והלוואי שאתבדה – חסר כאן משהו מהותי.
    אולי אפילו – הדבר הכי חשוב.
    מול משפחות בתהליכי שינוי כלכלי, אני תמיד יחתור לרגע הזה:
    כל שינוי אמיתי מתחיל ברגע הזה שמשפחה – שהאחריות לניהול הכלכלי שלך היא בידיים שלה.

    כשמשפחה מפנימה שזה בידיים שלה – אז מתחילים להתרחש שינויים של ממש.
    ואז מנקרת בראשה השאלה, כיצד לא ממשיכים לחיות בגירעון חודשי. כיצד לא מתגלגלים מחוב לחוב, ומשלמים ריביות על מה שכבר שכחנו שקנינו.
    וכיצד מתמודדים עם "הוצאות בלתי צפויות" – שלמעשה... די צפויות.
    הלאה - הם מבינים שכדי לממן הוצאות – כמה מפתיע – צריכה להיות גם הכנסה.
    להיכנס למינוס או לקחת הלוואות? - זה כנראה לא רעיון כזה מוצלח לטווח הארוך…
    וכך עוברים לשלב הבא:
    ניהול נכון של כלכלת הבית – והתוצאות של זה לא מאחרות לבוא.

    אבל כאן ביוזמה הזו, העיקר חסר מן הספר,
    כי משפחה מרגישה, טוב נו אני את שלי עשיתי.
    פתחתי קופת גמל, סידרתי את ההנחה בארנונה ואפי' קיבלתי מענק עבודה.
    מאכן ואילך אם אני לא סוגר את החודש - זה כבר בעיה של הקופה של הקהילה..
    כי הרי אני כבר עשיתי את שלי.
    לכן אני חושב שאם היו יכולים להתנות את הכניסה להגרלה וכד',
    בהתחייבות לפגישה עם מאמן כלכלי, שיכול בתורו להציף את,
    ההתמודדויות האמיתיות של המשפחה,
    הרי שאפי' אם בסוף המשפחה לא תגיע, אבל לפחות היא יודעת היה כאן תנאי קודם למעשה.

    מה אתם חושבים?

    היטבת מאוד להגדיר !



    @יהודה-נפוסי כתב בהפרס הכי גדול – הוא לקחת אחריות:

    מה אתם חושבים?

    למעשה, עבור הצפת המודעות בכלל הציבור החרדי, גם לאלו שלא חושבים עדיין כלל על התייעלות כלכלית, הדרך הנ"ל נכון וקולע למטרה.

    עקרונית אני מסכים עם הוספת התנאי הנ"ל, אבל בפועל בציבור החרדי, קיימת רתיעה מכל מיזם המחייב, ולחבק כל מיזם בלתי מחייב חינמי...

    אדרבה, ניתן לשער שרבים מאלו שהשתתפו במיזם, יתחברו גם לרעיון לקחת אחריות על ההתנהגות הכלכלית, ובהמשך לפנות לייעוץ פרטני.

    לדעתי, לא סביר להניח שסוג האנשים שאחרת היו הולכים לליווי כלכלי, ימנעו מכך עקב קיום מטלות המיזם ותחושת עליונות מזוייפת...

    הפרס הכי גדול - הוא לקחת אחריות מתוך יוזמה אישית

  • חלק מהמיזם היה סדנאות וליווי מבית תבונה.

  • ברור שאם היה אפשר לתת לכל משק בית חרדי ליווי כלכלי חינם היה עדיף לעשות את זה.
    אבל במצב הנוכחי אפשר רק להגביר את המודעות בכלים הקיימים.
    ויש לקוות שפתיחת הראש תוביל לשינויים משמעותיים יותר.

  • כוונתי בעיקר למיזמים של הקהילות שם הם מחפשים להביא את המשפחות של הקהילה לעמוד על הרגליים בפן הכלכלי.
    כמו שכתבתי אני חושב שהמיזם הזה מבריק! ויכול אכן להביא למודעות רבה.
    אבל עדיין יש צורך לטעמי להדגיש שאין במספר הפעולות האלה בכדי להגיד שלום עלי נפשי וטיפלתי בכל הבעיות הכלכליות שלי. ומכאן אני יפול על הקופה של הקהילה כי כבר עשיתי את כל ההתיעלויות האפשריים.
    לסיכום להוסיף באזשהו צורה, סיוג שביצוע הפעולות זה לא הכל.

  • יש כל כך הרבה אנשים שחושבים על עצמם שהם לא צריכים ליווי כלכלי. מבחינתם הם פיקס, הם מסתדרים, סוגרים את החודש וחושבים שזהו.

    אבל המיזם הזה מיועד גם לאנשים האלה. לאלה שסוגרים את החודש, ואפילו נשאר להם כסף, אבל הם עדיין יכולים לחסוך הרבה יותר. הם פשוט לא מודעים לזה.

    איך שאני רואה את המיזם הזה
    זו רשימת משימות של כל מיני עניינים שדורשים טיפול בירוקרטי. דברים שיכולים עם השנים לחסוך לאנשים המון כסף, פשוט כי הם מטופלים נכון ובזמן.

    וההגרלה היא בצד, והיא לא רק בשביל להוסיף מוטיבציה. היא גם בשביל לתפוס את תשומת הלב של האנשים האלה, לגרום לאנשים לקרוא ולהתעניין,

  • בחודשים האחרונים התפרסמה יוזמה יפה ומבורכת של קופת הקהילה "ישמח לב" של קהילת טשערנאביל – רעיון מקסים:
    לעודד את בני הקהילה לבצע צעדים של התייעלות כלכלית כמעט בלי מאמץ, ובתמורה – הדובדבן שבקצפת: אפשרות להיכנס להגרלות עם פרסים נאים.
    מאז, הספיקו גם כאן ב"בנקל" בזריזות של ממש, וכן קהילות וחסידויות רבות לאמץ את הרעיון.
    היוזמה כוללת פעולות כמו:
    בדיקת פנסיה, קופות גמל, ביטוחים, בירור זכאות להנחות בארנונה, חשמל ומים –
    והכול באווירה חיובית, עם תמריץ שמכניס עניין וכיף למהלך.

    אבל בעיניי – והלוואי שאתבדה – חסר כאן משהו מהותי.
    אולי אפילו – הדבר הכי חשוב.
    מול משפחות בתהליכי שינוי כלכלי, אני תמיד יחתור לרגע הזה:
    כל שינוי אמיתי מתחיל ברגע הזה שמשפחה – שהאחריות לניהול הכלכלי שלך היא בידיים שלה.

    כשמשפחה מפנימה שזה בידיים שלה – אז מתחילים להתרחש שינויים של ממש.
    ואז מנקרת בראשה השאלה, כיצד לא ממשיכים לחיות בגירעון חודשי. כיצד לא מתגלגלים מחוב לחוב, ומשלמים ריביות על מה שכבר שכחנו שקנינו.
    וכיצד מתמודדים עם "הוצאות בלתי צפויות" – שלמעשה... די צפויות.
    הלאה - הם מבינים שכדי לממן הוצאות – כמה מפתיע – צריכה להיות גם הכנסה.
    להיכנס למינוס או לקחת הלוואות? - זה כנראה לא רעיון כזה מוצלח לטווח הארוך…
    וכך עוברים לשלב הבא:
    ניהול נכון של כלכלת הבית – והתוצאות של זה לא מאחרות לבוא.

    אבל כאן ביוזמה הזו, העיקר חסר מן הספר,
    כי משפחה מרגישה, טוב נו אני את שלי עשיתי.
    פתחתי קופת גמל, סידרתי את ההנחה בארנונה ואפי' קיבלתי מענק עבודה.
    מאכן ואילך אם אני לא סוגר את החודש - זה כבר בעיה של הקופה של הקהילה..
    כי הרי אני כבר עשיתי את שלי.
    לכן אני חושב שאם היו יכולים להתנות את הכניסה להגרלה וכד',
    בהתחייבות לפגישה עם מאמן כלכלי, שיכול בתורו להציף את,
    ההתמודדויות האמיתיות של המשפחה,
    הרי שאפי' אם בסוף המשפחה לא תגיע, אבל לפחות היא יודעת היה כאן תנאי קודם למעשה.

    מה אתם חושבים?

    @יהודה-נפוסי

    יהודה אחי היקר והאהוב, בגלל שאני כל כך מחבב אותך אני אאריך ואפרט, אבל אני חולק עליך מכל וכל, אמנם אני נוגע בדבר כי אני מפעיל תוכנית דומה, ואינני כמוך בעל הכשרה והתעסקות עם משפחות שצריכות ליווי כלכלי.
    אבל מנסיוני הדל תרשה לי לחלוק, המיזם המדהים של בנקל ושל שאר החסידויות לא נוגע בכלל בכלכלה נכונה, הוא נוגע בהסבר לאנשים, אין לכם כסף, אתם נאלצים לקנות בדחקות, אבל בדרך מפספסים סכומים גדולים שבגלל חוסר שימת לב והיכרות את פשוט מבזבזים דבר יום ביומו, המודעות הזו היא מדהימה, ונותנת לאנשים הבנה שהאירוע הכלכלי הוא גדול יותר והם צריכים להבין בו יותר, כי זה שנקנה שקית שוקו פחות לבית בזמן שהפנסיה שלנו במסלול לא מניב זה בדיחה.

    עד כאן בנוגע לבנקל ובין היתר גם אלי.

    ועכשיו לחסידויות, ניהלתי שיחות רבות עם גורמים שונים בקופות הצדקה החסידיות, והמגמה שם התהפכה בשנים האחרונות מהקצה אל הקצה, אם בעבר היה מגמה של תרומה למשפחות בתוך הקהילה, היום משפחה במצוקה שלא תצמד למלווה כלכלי לא תזקה לתמיכת הקופה, הם למעשה מכריחים את המשפחות שבמצוקה לצמד לליווי כלכלי וזה הצלה לדורות, דווקא מכח המקום הזה, החסידיות יכולות להרשות לעצמם מהלכים כאלו, בדומה לחלוקת מיץ ענבים בערב פסח, היום מחלקים הנחה בארנונה, מחר הם מחלקים קופת גמל, זה תהליכים מדהימים שהקהילות האלו עוברות, והלוואי שקהילות שפחות יכולות לנהל את הקהל שלהם ילמדו מהם.

  • @יהודה-נפוסי

    יהודה אחי היקר והאהוב, בגלל שאני כל כך מחבב אותך אני אאריך ואפרט, אבל אני חולק עליך מכל וכל, אמנם אני נוגע בדבר כי אני מפעיל תוכנית דומה, ואינני כמוך בעל הכשרה והתעסקות עם משפחות שצריכות ליווי כלכלי.
    אבל מנסיוני הדל תרשה לי לחלוק, המיזם המדהים של בנקל ושל שאר החסידויות לא נוגע בכלל בכלכלה נכונה, הוא נוגע בהסבר לאנשים, אין לכם כסף, אתם נאלצים לקנות בדחקות, אבל בדרך מפספסים סכומים גדולים שבגלל חוסר שימת לב והיכרות את פשוט מבזבזים דבר יום ביומו, המודעות הזו היא מדהימה, ונותנת לאנשים הבנה שהאירוע הכלכלי הוא גדול יותר והם צריכים להבין בו יותר, כי זה שנקנה שקית שוקו פחות לבית בזמן שהפנסיה שלנו במסלול לא מניב זה בדיחה.

    עד כאן בנוגע לבנקל ובין היתר גם אלי.

    ועכשיו לחסידויות, ניהלתי שיחות רבות עם גורמים שונים בקופות הצדקה החסידיות, והמגמה שם התהפכה בשנים האחרונות מהקצה אל הקצה, אם בעבר היה מגמה של תרומה למשפחות בתוך הקהילה, היום משפחה במצוקה שלא תצמד למלווה כלכלי לא תזקה לתמיכת הקופה, הם למעשה מכריחים את המשפחות שבמצוקה לצמד לליווי כלכלי וזה הצלה לדורות, דווקא מכח המקום הזה, החסידיות יכולות להרשות לעצמם מהלכים כאלו, בדומה לחלוקת מיץ ענבים בערב פסח, היום מחלקים הנחה בארנונה, מחר הם מחלקים קופת גמל, זה תהליכים מדהימים שהקהילות האלו עוברות, והלוואי שקהילות שפחות יכולות לנהל את הקהל שלהם ילמדו מהם.

    @ניסן-עציוני כתב בהפרס הכי גדול – הוא לקחת אחריות:

    ועכשיו לחסידויות, ניהלתי שיחות רבות עם גורמים שונים בקופות הצדקה החסידיות, והמגמה שם התהפכה בשנים האחרונות מהקצה אל הקצה, אם בעבר היה מגמה של תרומה למשפחות בתוך הקהילה, היום משפחה במצוקה שלא תצמד למלווה כלכלי לא תזקה לתמיכת הקופה, הם למעשה מכריחים את המשפחות שבמצוקה לצמד לליווי כלכלי וזה הצלה לדורות, דווקא מכח המקום הזה, החסידיות יכולות להרשות לעצמם מהלכים כאלו, בדומה לחלוקת מיץ ענבים בערב פסח, היום מחלקים הנחה בארנונה, מחר הם מחלקים קופת גמל, זה תהליכים מדהימים שהקהילות האלו עוברות, והלוואי שקהילות שפחות יכולות לנהל את הקהל שלהם ילמדו מהם.

    כמדומני שלא רק בחסידויות אלא גם בהרבה קופות צדקה מקומיות הפכו את הליווי הכלכלי לחלק משמעותי מאוד מהפעילות.

  • @ניסן-עציוני כתב בהפרס הכי גדול – הוא לקחת אחריות:

    ועכשיו לחסידויות, ניהלתי שיחות רבות עם גורמים שונים בקופות הצדקה החסידיות, והמגמה שם התהפכה בשנים האחרונות מהקצה אל הקצה, אם בעבר היה מגמה של תרומה למשפחות בתוך הקהילה, היום משפחה במצוקה שלא תצמד למלווה כלכלי לא תזקה לתמיכת הקופה, הם למעשה מכריחים את המשפחות שבמצוקה לצמד לליווי כלכלי וזה הצלה לדורות, דווקא מכח המקום הזה, החסידיות יכולות להרשות לעצמם מהלכים כאלו, בדומה לחלוקת מיץ ענבים בערב פסח, היום מחלקים הנחה בארנונה, מחר הם מחלקים קופת גמל, זה תהליכים מדהימים שהקהילות האלו עוברות, והלוואי שקהילות שפחות יכולות לנהל את הקהל שלהם ילמדו מהם.

    כמדומני שלא רק בחסידויות אלא גם בהרבה קופות צדקה מקומיות הפכו את הליווי הכלכלי לחלק משמעותי מאוד מהפעילות.

    @הקול-השפוי נכון ,רק בחסידויות זה התחיל כי הכל שם מגובש מלכתחילה.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    15 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    72 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג מאמר יפה, אין חולק שסדר וארגון זה דבר שמוסיף הרבה לאיכות חיים ולמעלות שציינת אבל מינימליזם לא שיטה נכונה לכולם מיקבע שיותר בלטות זה יותר יפה יש אנשים שהשפע עושה להם רחבות הדעת דווקא ותחושת עושר ובעלות כמו על כמה נכסים.
  • 2 הצבעות
    7 פוסטים
    188 צפיות
    אבי ר.א
    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי קצת סתירה. @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה כנראה שעיקר הנושא הוא על תשואה, ובזה יכול להיות שיש קדימה לאדם שצריך את זה לכדי חייו, וודאי שאדם שצריך להעמיד אותו עכשיו עדיף על להעמיד אחר לעוד 20 שנה.
  • 9 הצבעות
    18 פוסטים
    662 צפיות
    ס
    @שמעון כתב בהדור שמשלם פעמיים: הקריסה הכלכלית של מענקי החתנים: וקונה דירות ונשאר בכולל [יחסית לפחות בשנים הראשונות] השאלה היא מתי הוא קונה את הדירה. והאם יש אפשרות לקנות ולהישאר בכולל עוד כמה שנים. ואם אכן יש כזאת אולי תפרט אותה כאן
  • 1 הצבעות
    51 פוסטים
    2k צפיות
    בית שמשב
    @איש-קיש כתב ברכישת רכב הכי כלכלי - מהניילון/ליסינג/יד שניה/גרוטאה/דלק/חשמלי ?: אינסייד שורה תחתונה מנסיון אישי פחות חסכוני מגאז שהיא מאד מאד חסכונית מבחינת החברה בתנאי מעבדה אינסייט יותר חסכוני מג'אז, מה גם שיש לו מנוע 88 כ"ס לעומת 102 של הג'אז וצורה שטוחה שפחות מתנגדת לרוח מה שמביא לחיסכון. @טריידר מניסיוני האישי ושל עוד כמה אנשים בסביבתי אני מצטרף בחום להמלצה של @הקול-השפוי אני מחזיק הונדה אינסייט ומאוד מרוצה ב"ה התיקונים שלו בדר"כ זה רק בלאי סביר שיש בכל רכב והוא חסכוני (אצלי 1 ל16) בסביבות ה25 אל"ש אתה יכול למצוא משהו טוב בס"ד הזכירו כאן את הפריוס (שהיא בעיקרון קצת יותר חסכונית) אבל צריך לשים לב לסוללה שהולכת בדר"כ אחרי 250,000 ק"מ או 12 שנה המוקדם מבניהם ואז הפסדת את כל הדלק שחסכת... חוץ מזה שהמחיר הממוצע שלה יותר יקר בקצת מההונדה.