דילוג לתוכן

ריבית בנק ישראל וריבית הפריים

נדל"ן ומשכנתאות
92 17 8.5k 18
  • מחר החלטת בנק ישראל בנוגע לגובה הריבית.
    הערכה היא שהבנק יוריד את הריבית פעם 4 ברציפות השנה. (ברבע אחוז)
    ויש אף כמה קולות שסוברים שהריבית תרד בחצי אחוז.
    ולדוג' משפחה שיש לה 450K במסלול פריים יזכו לחיסכון של כ70 ש"ח בחודש

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #83

    @חיסכון-לחתונה תודה על המידע, מה המקור?

  • מחר החלטת בנק ישראל בנוגע לגובה הריבית.
    הערכה היא שהבנק יוריד את הריבית פעם 4 ברציפות השנה. (ברבע אחוז)
    ויש אף כמה קולות שסוברים שהריבית תרד בחצי אחוז.
    ולדוג' משפחה שיש לה 450K במסלול פריים יזכו לחיסכון של כ70 ש"ח בחודש

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #84

    @חיסכון-לחתונה קשה להאמין על חצי אחוז

  • @חיסכון-לחתונה תודה על המידע, מה המקור?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #85
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #86

    בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25%

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #87

    הריבית בישראל צפויה לרדת
    מכלול הנתונים תומך בהורדת ריבית ע"י בנק ישראל. האינפלציה ירדה ל-1.5%, ציפיות האינפלציה נמוכות מאמצע היעד והשקל מהחזקים בעולם.
    הפעילות במשק עדיין מתונה. רמת הפעילות הרלוונטית להחלטת ריבית נמוכה בכ-9% מהמגמה.
    שוק העבודה אינו מצביע על התחממות חריגה.
    הריבית בישראל חריגה בגובהה בהשוואה בינלאומית הן ביחס לאינפלציית הליבה והן לפי כלל טיילור .
    אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה :כ-5% ב-2026 וכ-5.8% ב-2027; ללא התאמה לייצור בחו"ל - כ־3% וכ־3.8%, בהתאמה.

    הריבית צפויה לרדת
    מראיון נגיד בנק ישראל לבלומברג בשבוע שעבר ניתן היה להתרשם שהורדת ריבית בפגישה הקרובה אינה בהכרח התרחיש הסביר ביותר. להערכתנו, מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית, ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה:

    הצמיחה במשק במחצית הראשונה של השנה עמדה על 3.2%. בחינת הרבעון השני לבדו יוצרת תמונה מעוותת, לאחר השפעת המלחמה ברבעון הראשון. ללא התאמה לייצור בחו"ל, המשק צמח במחצית ב-1% בלבד, וזה הנתון הרלוונטי יותר לשיקולי הריבית (תרשים 1). להבדיל מהיצוא שמיוצר בישראל, שתלוי בשער החליפין ולכן מושפע מהריבית, הריבית המקומית אינה רלוונטית ליצוא שאינו חוצה גבולות המדינה.

    רמת התמ"ג נמוכה בכ-4% מהמגמה, ובנטרול ייצור בחו"ל הפער מתקרב ל-9% (תרשים 2), פיגור משמעותי שמצדיק המרצת הפעילות.

    הרכיב המרכזי באינפלציה המקומית, הצריכה הפרטית, ירד ב-0.4% במחצית הראשונה. בולטת הירידה בצריכת השירותים (6.3%-), שמשפיעה במידה רבה על ליבת האינפלציה.

    קצב הגידול בשכר הממוצע האיץ לאחרונה, ככל הנראה בעיקר בשל שינוי בהרכב העובדים. שיעור האבטלה עלה מ-2.7% בפברואר (לפני המלחמה עם איראן) ל-3.1% ביולי, ושיעור המשרות הפנויות נותר נמוך משהיה לפני המלחמה.

    האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. הירידה באינפלציה הייתה רוחבית וכללה כמעט את כל סעיפי המדד בשנה האחרונה.

    ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמוכות מאמצע היעד. הציפיות הגלומות לחמש שנים בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות המפותחות.

    השקל חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם. בשנה האחרונה הוא אף היה המטבע החזק ביותר, ובפער משמעותי מול שאר המטבעות.

    שוק הנדל"ן עדיין רחוק מהתאוששות.

    הנקודה החריגה ביותר היא מיקום הריבית בישראל ביחס לאינפלציה בהשוואה בינלאומית. כפי שעולה מתרשים 3, המדינות המפותחות מסודרות בצמידות לקו מגמה המקשר בין אינפלציית הליבה לריבית הבנק המרכזי. אילו הריבית בישראל הייתה מתיישרת עם המגמה העולמית בהתאם לאינפלציית הליבה שעומדת כיום על 1.5%, הנמוכה ביותר למעט שווייץ , היא הייתה אמורה לרדת לרמה של כ-2% בלבד.

    אינדיקציה נוספת - הפער בין הריבית בפועל לריבית המומלצת לפי כלל טיילור. לפי כלל טיילור, הריבית בישראל צריכה להיות נמוכה בכ-1.3% מהרמה הנוכחית, שזה הפער השלילי הגדול ביותר מבין המדינות שנבדקו (תרשים 4).

    על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי וודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות. כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע פוגע בפעילות, המחקר אינו תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות.

    גירעון תקציבי גבוה כשלעצמו אינו מצדיק ריבית מרסנת יותר. רק כאשר הוא יוצר עודף ביקוש, מעלה ציפיות אינפלציה, מחליש את המטבע או מעלה את פרמיית הסיכון. כשערוצים אלה אינם פועלים, על הבנק המרכזי לקבוע ריבית לפי תחזית האינפלציה ופער התוצר, ולא לפי גודל הגירעון כשלעצמו.

    שורה תחתונה: אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה. (1.9)

  • הריבית בישראל צפויה לרדת
    מכלול הנתונים תומך בהורדת ריבית ע"י בנק ישראל. האינפלציה ירדה ל-1.5%, ציפיות האינפלציה נמוכות מאמצע היעד והשקל מהחזקים בעולם.
    הפעילות במשק עדיין מתונה. רמת הפעילות הרלוונטית להחלטת ריבית נמוכה בכ-9% מהמגמה.
    שוק העבודה אינו מצביע על התחממות חריגה.
    הריבית בישראל חריגה בגובהה בהשוואה בינלאומית הן ביחס לאינפלציית הליבה והן לפי כלל טיילור .
    אנו מעדכנים את תחזית הצמיחה :כ-5% ב-2026 וכ-5.8% ב-2027; ללא התאמה לייצור בחו"ל - כ־3% וכ־3.8%, בהתאמה.

    הריבית צפויה לרדת
    מראיון נגיד בנק ישראל לבלומברג בשבוע שעבר ניתן היה להתרשם שהורדת ריבית בפגישה הקרובה אינה בהכרח התרחיש הסביר ביותר. להערכתנו, מכלול השיקולים דווקא תומך בהורדת הריבית, ובנק ישראל צפוי להגיע למסקנה דומה:

    הצמיחה במשק במחצית הראשונה של השנה עמדה על 3.2%. בחינת הרבעון השני לבדו יוצרת תמונה מעוותת, לאחר השפעת המלחמה ברבעון הראשון. ללא התאמה לייצור בחו"ל, המשק צמח במחצית ב-1% בלבד, וזה הנתון הרלוונטי יותר לשיקולי הריבית (תרשים 1). להבדיל מהיצוא שמיוצר בישראל, שתלוי בשער החליפין ולכן מושפע מהריבית, הריבית המקומית אינה רלוונטית ליצוא שאינו חוצה גבולות המדינה.

    רמת התמ"ג נמוכה בכ-4% מהמגמה, ובנטרול ייצור בחו"ל הפער מתקרב ל-9% (תרשים 2), פיגור משמעותי שמצדיק המרצת הפעילות.

    הרכיב המרכזי באינפלציה המקומית, הצריכה הפרטית, ירד ב-0.4% במחצית הראשונה. בולטת הירידה בצריכת השירותים (6.3%-), שמשפיעה במידה רבה על ליבת האינפלציה.

    קצב הגידול בשכר הממוצע האיץ לאחרונה, ככל הנראה בעיקר בשל שינוי בהרכב העובדים. שיעור האבטלה עלה מ-2.7% בפברואר (לפני המלחמה עם איראן) ל-3.1% ביולי, ושיעור המשרות הפנויות נותר נמוך משהיה לפני המלחמה.

    האינפלציה בישראל ירדה ל-1.5% - מתחת לאמצע היעד והנמוכה ביותר מאז 2021. הירידה באינפלציה הייתה רוחבית וכללה כמעט את כל סעיפי המדד בשנה האחרונה.

    ציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמוכות מאמצע היעד. הציפיות הגלומות לחמש שנים בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות המפותחות.

    השקל חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם. בשנה האחרונה הוא אף היה המטבע החזק ביותר, ובפער משמעותי מול שאר המטבעות.

    שוק הנדל"ן עדיין רחוק מהתאוששות.

    הנקודה החריגה ביותר היא מיקום הריבית בישראל ביחס לאינפלציה בהשוואה בינלאומית. כפי שעולה מתרשים 3, המדינות המפותחות מסודרות בצמידות לקו מגמה המקשר בין אינפלציית הליבה לריבית הבנק המרכזי. אילו הריבית בישראל הייתה מתיישרת עם המגמה העולמית בהתאם לאינפלציית הליבה שעומדת כיום על 1.5%, הנמוכה ביותר למעט שווייץ , היא הייתה אמורה לרדת לרמה של כ-2% בלבד.

    אינדיקציה נוספת - הפער בין הריבית בפועל לריבית המומלצת לפי כלל טיילור. לפי כלל טיילור, הריבית בישראל צריכה להיות נמוכה בכ-1.3% מהרמה הנוכחית, שזה הפער השלילי הגדול ביותר מבין המדינות שנבדקו (תרשים 4).

    על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי וודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות. כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע פוגע בפעילות, המחקר אינו תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות.

    גירעון תקציבי גבוה כשלעצמו אינו מצדיק ריבית מרסנת יותר. רק כאשר הוא יוצר עודף ביקוש, מעלה ציפיות אינפלציה, מחליש את המטבע או מעלה את פרמיית הסיכון. כשערוצים אלה אינם פועלים, על הבנק המרכזי לקבוע ריבית לפי תחזית האינפלציה ופער התוצר, ולא לפי גודל הגירעון כשלעצמו.

    שורה תחתונה: אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הקרובה. (1.9)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #88

    @חיסכון-לחתונה
    להערכתם ירידה של כמה ??

  • @חיסכון-לחתונה
    להערכתם ירידה של כמה ??

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #89

    @הברסלבר said:

    להערכתם ירידה של כמה ??

    אם תהיה ירידה, היא תהיה של רבע אחוז

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #90

    ריבית בנק ישראל ירדה בעוד רבע אחוז, ועומדת על 3.25%.

    מזל טוב לבעלי הפריים!

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #91

    כצפוי
    בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

  • ארגון בנקלא ארגון בנקל פיצל נושא זה
  • כתב נערך לאחרונה על ידי חיסכון לחתונה
    #92

    הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות: לא ניתן לשלול הפחתת ריבית
    נוספת

    לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, לא ניתן לשלול הפחתת ריבית נוספת במשק
    כבר בשבוע הבא, שתהיה החמישית במספר מתחילת השנה, וזאת על רקע ירידת המדד ב0.1%- בניגוד
    לציפיות והתמתנות האינפלציה השנתית לרמה של 1.1% ● עם זאת, מנחם מדגיש כי נתוני הצמיחה
    לרבעון השלישי, אשר יפורסמו מחר, יהוו גורם מכריע בהחלטה, כאשר צמיחה מהירה תקטין את הסיכוי
    להפחתה.


נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    697 צפיות
    S
    יש שם גם קהילה חסידית?
  • חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

    תורני ריבית היתר עיסקא
    41
    2
    5 הצבעות
    41 פוסטים
    2k צפיות
    א
    @דרור בהצטרפות דרך נדרים פלוס אני רואה שילדים עד גיל מצוות מוסיפים ברישום הראשוני, וילדים מעל גיל מצוות מוסיפים אח"כ, בלחיצה מיד בכניסה על 'הוספת ילדים למנוי קיים', ואז אם הזנת תאריך של ילד מעל גיל מצוות המערכת מוסיפה שהוא צריך לחתום. מתוך המסך הראשוני: [image: image.jpeg] מתוך מסך הוספת ילדים למנוי קיים: [image: image.jpeg]
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    188 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    כהמשך לפוסט https://forum.benakel.org/topic/1187/הדירה-שקניתם-לילד-בפריפריה-מזל-טוב-הרגע-קניתם-לו-משקולת./18 רציתי להגיב על נקודה נוספת שחייבת התייחסות, ומשנה דרמטית את המאזן לטובת רכישת נדל''ן על אף כל הנקודות הנכונות והחשובות שהועלו. בשונה ממודל חו''ל, שם אנשים רבים גרים בשכירות, ואת הכסף שלהם משקיעים בשוק ההון, בארץ ישראל אין מנגנון מסודר של שכירות מפוקחת ובנויה. מחירי השכירות משפיעים באופן ישיר על מחירי הנדל''ן ודוחפים אותו כלפי מעלה. לפי הנתונים של הלמ''ס, מחירי השכירות עלו ב ממוצע ב 3.2% בשנה האחרונה, אבל האמת היא שלכאורה המחירים עלו יותר. מעיון בנתונים לחודש פברואר, למשל, עולה שמחירי השכירות עלו בממוצע ב 0.2$ בלבד (עלייה שנתית של 2.4%) אבל שוכרים שחידשו חוזה חוו עליה של 2.7%, ואצל השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.8%. דבר נוסף, כאשר הגרלות דירה בהנחה נפתחות אחת לחצי שנה בערך, ויש שם כמה אלפי דירות בודדות על למעלה מ 120 אלף נרשמים, מפעם לפעם עולה הביקוש לשכירות, כי יש יותר ויותר אנשים שאין להם דירות. אם פעם אצלנו, רוב הזוגות היו עוברים לדירה משלהם אחרי מספר שנים מסוים מהחתונה, היום יותר ויותר משפחות, או משיקולים של חוסר ברירה או משיקולים של העדפה כלכלית (קוראים את הפורום הזה), נשארים בשכירות. מה שגורם לכךך שקשה מאוד להשיג דירות להשכרה, בפרט במרכז, וככל שצריף דירה גדולה יותר הקושי מתגבר. התוצאה? מחירי השכירות עולים, התוצאה הבאה בתור? אנשים מעדיפים לשלם את הסכום הזה לדירה משלהם. זהו נתון דרמטי שלפי דעתי ישפיע מאוד בפרט עלך אישורים עם ביקוש גבוה לשכירות. לדוגמא- בני ברק, שיש בה היצע עצום של דירות למכירה, ומעבר לז'בוטינסקי ההיצע גדול עוד יותר בין של יד 2 ובין של דירות חדשות, הלחץ על שכירות הדירות במרכז בני ברק צפוי להשפיע על המחירים בטווח הבינוני ארוך. עוד פתרון שלקוח את מחירי השכירות המאמירים כפתרון- היום יותר ויותר מקובל לחלק את הדירה לדירה + יחידה כדי להגיע לקורת גג. דוגמאות? דירה בעיר חרדית מבוקשת, של 3 חדרים + יחידה, חדשה, עם ממ''ד, ב1.750 בלבד! הכנסה חודשית של 4500 על הדירה, ועוד 3000 ליחידה. כך זוגות מעדיפים להישאר במרכז. (פרטים באישי)
  • 5 הצבעות
    54 פוסטים
    5k צפיות
    ב
    @סמארט-הון כתב במחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?: יש תחזיות לכאן ולכאן [כמובן שזה אומדן גס מאוד ולפני כל עסקה של השקעה מומלץ להתייעץ עם יועץ נדל''ן ללא אינטרסים שמכיר את השוק באותה עיר] אני חושב שזה אחד הבעיות של המשקיע הפשוט ואני מאלו הוא לא מכיר יועץ נדל"ן טוב ללא אינטרסים הוא לא מכיר יועץ משכנתא טוב ואותו דבר בשוק ההון הוא מכיר יועץ השקעות טוב ללא אינטרסים וכן בביטוחים וכו' ובמיוחד עם הטבע החשדני שלנו נ.ב אולי היה אפשר להעלות המלצות של משתמשים שבדקו ועבדו מול יועץ וראו את היושר וההגינות
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    1k צפיות
    טריידרט
    דה מרקר: ללא 15 אלף עובדים זרים נוספים לשיקום ההרס בגוש דן — ענף הבנייה עשוי לקפוא! במשרד השיכון מתגבשת תוכנית להטיל על חברות בנייה את שיפוץ ושיקום המבנים שנפגעו מהטילים ■ ואולם בהיעדר עובדים נוספים שיוקצו לכך, ענף הבנייה כולו עלול לשלם בהאטה חדה של התחלות הבנייה ■ "עוד לא החל השיקום של הנגב המערבי והצפון — וכבר חסרים עובדים".