משל בקבוקי המים

[יצחק שקל דעת]

יוסי יוצא לטייל בשביל יפה בצפון.
יום חמים, שמש נאה, והמטרה –
כמה שעות של ניתוק ושלווה.

בדרך מהבית הוא עובר ליד
המכולת. אבל רגע לפני כן – הוא
היה יכול למלא בקבוק מים בבית,
ישר מהברז או מהמקרר, כמעט
בחינם – כמה אגורות בלבד.
עזוב, הוא אומר לעצמו, לא צריך
עכשיו, אקנה אחר כך בתחנת
הדלק.

בדרך הוא עוצר בתחנה. הבקבוק
כבר עולה 8 שקלים.
" יקר מדי בשביל מים" הוא מהנהן
לעצמו, אקנה כשאגיע לנקודת
ההתחלה של המסלול.

כשהוא מגיע לשם – אין סופר, רק
קיוסק קטן ליד החניה. בקבוק מים
אחד – 15 שקלים.
הוא שוב מחליט לוותר. ”זה בסדר,
אני לא צמא עכשיו“.

אבל כמה שעות אחר כך, באמצע
העלייה, השמש קופחת, הצמא
בוער, ראשו מסוחרר.

פתאום, הבקבוק ההוא מהמכולת
– ואפילו זה שהיה יכול למלא בבית
– נראה כמו עסקת חייו.

אם היה יכול – היה משלם עכשיו
מאות שקלים בשביל שלוק מים
אחד.
ובתרחיש הקיצון, כשמגיעים
לחילוץ – המסוק כבר עולה עשרות
אלפי שקלים.
הרי כל ההבדל היה רק תכנון קטן
בזמן.

וזה, בעצם, הסיפור של רוב
המשפחות הכלכליות.
אנחנו דוחים החלטות קטנות –
ביטוח, חסכון, קנייה מתוכננת,
אפילו רשימת קניות – רק מפני
ש"נראה לנו שיש זמן."

אבל כשהצמא הכלכלי מגיע –
זה כבר יקר מדי !!
אז משלמים ריבית, משלמים לחץ,
משלמים שקט נפשי.

התכנון הוא לא עניין של חיסכון
אגורות, אלא של חירות.
מי שמתכנן – קונה את הבקבוק
בזמן, במכולת.

ומי שלא – מוצא את עצמו צמא
באמצע המסלול, משלם פי עשרה
על כל שלוק.

החיים הכלכליים שלנו הם מסלול
ארוך, מי שמכין מראש מים,
תכנית ויעדים – לא רק שצמא
פחות, הוא גם נהנה הרבה יותר
מהדרך.

[שמיל שמיל]

@יצחק-שקל-דעת
יש מצב שתשתף אותנו על אנשים שעשו אצל שינוי, איזה מצב היו, יצרו שינוי, וכמה הרויחו לאחמ"כ בפוסט הזה ?

[יעקב בן אשר]

פוסט זה נמחק!