דילוג לתוכן

האינטרס של המדינה הוא שתגיעו להפגנה נגדה בקלות

כלכלת המשפחה
4 4 294 4
  • מדינה בריאה פועלת בכל צורה לחזק את התחבורה הציבורית, למנוע מהאזרח הפשוט להרגיש צורך להחזיק ברכב פרטי, ולהעניק לו תחושת ביטחון שהוא יכול לסמוך על שירותי ההסעים הציבוריים השונים, כן, גם אם הוא צריך להגיע להפגנה או לעצרת נגד אותה המדינה, האינטרס הזה נשאר באויר ומדינה תקינה תדאג לשינוע ציבורי רחב ולא בגלל שהיא מחבבת את הציבור או האדם שזקוק לנסיעה הזו.

    זה לא ענין של פוליטיקה, זה גם לא מקור הכנסה, זה ניהול פשוט של מדינה יציבה, למדינה יש רצון וצורך שאזרחיה לא יאלצו לשאת בעלויות העצומות של אחזקת רכב פרטי, מה שיקטין את הנטל על מוסדות הרווחה ויאפשר צמיחה, שהכבישים לא יהיו עמוסים בסדרי גודל שיחייבו אותה להשקיע משאבים אדירים לבניית כבישים נוספים, שזיהום האויר במדינה לא ירקיע לשחקים, כל רכב על הכביש הוא עלייה ברמת זיהום האויר במדינה.

    בנוסף תחבורה ציבורית תקינה תאפשר גם את התפתחות הפריפריה ותוריד את מחירי הדיור במרכז, תצמצם את הפקקים, תפחית תאונות מסוכנות ותדאג גם לאוכלסיה שאינה נוהגת כמו ילדים ומבוגרים.

    כנסים ציבוריים, אירועים גדולים, עצרות ענק שבהם התחבורה הציבורית לא מתוגברת, שגורמת לתושבים להאבק על המקומות בתחנות האוטבוסים, לשלם מחירי עתק לנהגים פרטיים ומוניות, או גרוע מכך לוותר ולהשאר בבית, הם טריגר בסיסי בדרך לקניית רכב פרטי, זה שיחסוך מהאזרח את הצורך בעימותים ובספקות כאלו, ויתן לו תחושת ביטחון בדרכי ההדעה שלו ליעד שלו.

    כשכל השנה רמת השירות בתחבורה הציבורית בין כה נמוכה ביום כזה תחושת החוסר אונים מהעובדה שאדם לא יכול לדאוג לעצמו גורמת לו לשנות לתמיד את דרכי הנסיעות שלו.

    ההחלטה התמוהה של מי מגופי התחבורה בישראל שלא לתגבר את התחבורה הציבורית בדרך לעצרת בירושלים היום, לסגור את תחנת הרכבת ולהשאיר נוסעים ומפגינים בבית, היא החלטה שפוגעת במדינה ומזיקה לכלכלה לדיור ולתעסוקה של מדינה שלמה, מעבר לזכות הדמוקרטית והבסיסית של להעמיד לכל אזרח את זכויותיו.

  • מדינה בריאה פועלת בכל צורה לחזק את התחבורה הציבורית, למנוע מהאזרח הפשוט להרגיש צורך להחזיק ברכב פרטי, ולהעניק לו תחושת ביטחון שהוא יכול לסמוך על שירותי ההסעים הציבוריים השונים, כן, גם אם הוא צריך להגיע להפגנה או לעצרת נגד אותה המדינה, האינטרס הזה נשאר באויר ומדינה תקינה תדאג לשינוע ציבורי רחב ולא בגלל שהיא מחבבת את הציבור או האדם שזקוק לנסיעה הזו.

    זה לא ענין של פוליטיקה, זה גם לא מקור הכנסה, זה ניהול פשוט של מדינה יציבה, למדינה יש רצון וצורך שאזרחיה לא יאלצו לשאת בעלויות העצומות של אחזקת רכב פרטי, מה שיקטין את הנטל על מוסדות הרווחה ויאפשר צמיחה, שהכבישים לא יהיו עמוסים בסדרי גודל שיחייבו אותה להשקיע משאבים אדירים לבניית כבישים נוספים, שזיהום האויר במדינה לא ירקיע לשחקים, כל רכב על הכביש הוא עלייה ברמת זיהום האויר במדינה.

    בנוסף תחבורה ציבורית תקינה תאפשר גם את התפתחות הפריפריה ותוריד את מחירי הדיור במרכז, תצמצם את הפקקים, תפחית תאונות מסוכנות ותדאג גם לאוכלסיה שאינה נוהגת כמו ילדים ומבוגרים.

    כנסים ציבוריים, אירועים גדולים, עצרות ענק שבהם התחבורה הציבורית לא מתוגברת, שגורמת לתושבים להאבק על המקומות בתחנות האוטבוסים, לשלם מחירי עתק לנהגים פרטיים ומוניות, או גרוע מכך לוותר ולהשאר בבית, הם טריגר בסיסי בדרך לקניית רכב פרטי, זה שיחסוך מהאזרח את הצורך בעימותים ובספקות כאלו, ויתן לו תחושת ביטחון בדרכי ההדעה שלו ליעד שלו.

    כשכל השנה רמת השירות בתחבורה הציבורית בין כה נמוכה ביום כזה תחושת החוסר אונים מהעובדה שאדם לא יכול לדאוג לעצמו גורמת לו לשנות לתמיד את דרכי הנסיעות שלו.

    ההחלטה התמוהה של מי מגופי התחבורה בישראל שלא לתגבר את התחבורה הציבורית בדרך לעצרת בירושלים היום, לסגור את תחנת הרכבת ולהשאיר נוסעים ומפגינים בבית, היא החלטה שפוגעת במדינה ומזיקה לכלכלה לדיור ולתעסוקה של מדינה שלמה, מעבר לזכות הדמוקרטית והבסיסית של להעמיד לכל אזרח את זכויותיו.

    @ניסן-עציוני חותם על כל מילה

  • אני מתנצל אך אף פעם לא חשבתי שאנחנו

    @ניסן-עציוני כתב בהאינטרס של המדינה הוא שתגיעו להפגנה נגדה בקלות:

    מדינה בריאה

    לא רק בהיבט התחבורי

  • עוד כמה מאות או אלפי רכבים על הכביש יהיו בזכות זה:

    מחר, תענית אסתר ובפורים, תפעל התחבורה הציבורית במתכונת מצומצמת לאור מצב החירום ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. לא יופעלו תגבורים בקווים ולא יופעלו קווים ייעודיים לימים אלה כמתוכנן, וכן לא יופעלו קווי לילה בשונה משנים קודמות. הקווים הפעילים יופעלו במסלולים הרגילים ולא במסלולים מיוחדים לפורים.

    https://www.jdn.co.il/news/2597306/

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    70 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    190 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @כותב-רק-מה-שיודע כתב בקורס יעוץ משכנתאות במחיר של יעוץ בודד, שווה?: @פייבל-אשרינו עיקר המעלה של יועץ הוא הקשרים וההסכמים שהוא משיג עם הבנקאים. את עיקר הידע של היועצים אפשר לקנות על רגל אחת אבל זה לא יעזור להשיג ריביות זולות כמו שהם משיגים וכמו שכתב @בית-שמש . ובכל מקרה מיחזור פנימי בד"כ עולה פחות מ5 לפעמים גם היועץ שהוציא לך את המשכנתא יכול לעשות לך מיחזור באזור ה2000. זה בדיוק הנקודה שגרמה לחבר שלי לא לקחת בעצמו את המשכנתא.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    641 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    126 צפיות
    רואה את הנולדר
    קישורים לוובינר 15 דק׳ על בלאנק (1).pdf
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    164 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!