דילוג לתוכן

האינטרס של המדינה הוא שתגיעו להפגנה נגדה בקלות

כלכלת המשפחה
3 3 182 3
  • מדינה בריאה פועלת בכל צורה לחזק את התחבורה הציבורית, למנוע מהאזרח הפשוט להרגיש צורך להחזיק ברכב פרטי, ולהעניק לו תחושת ביטחון שהוא יכול לסמוך על שירותי ההסעים הציבוריים השונים, כן, גם אם הוא צריך להגיע להפגנה או לעצרת נגד אותה המדינה, האינטרס הזה נשאר באויר ומדינה תקינה תדאג לשינוע ציבורי רחב ולא בגלל שהיא מחבבת את הציבור או האדם שזקוק לנסיעה הזו.

    זה לא ענין של פוליטיקה, זה גם לא מקור הכנסה, זה ניהול פשוט של מדינה יציבה, למדינה יש רצון וצורך שאזרחיה לא יאלצו לשאת בעלויות העצומות של אחזקת רכב פרטי, מה שיקטין את הנטל על מוסדות הרווחה ויאפשר צמיחה, שהכבישים לא יהיו עמוסים בסדרי גודל שיחייבו אותה להשקיע משאבים אדירים לבניית כבישים נוספים, שזיהום האויר במדינה לא ירקיע לשחקים, כל רכב על הכביש הוא עלייה ברמת זיהום האויר במדינה.

    בנוסף תחבורה ציבורית תקינה תאפשר גם את התפתחות הפריפריה ותוריד את מחירי הדיור במרכז, תצמצם את הפקקים, תפחית תאונות מסוכנות ותדאג גם לאוכלסיה שאינה נוהגת כמו ילדים ומבוגרים.

    כנסים ציבוריים, אירועים גדולים, עצרות ענק שבהם התחבורה הציבורית לא מתוגברת, שגורמת לתושבים להאבק על המקומות בתחנות האוטבוסים, לשלם מחירי עתק לנהגים פרטיים ומוניות, או גרוע מכך לוותר ולהשאר בבית, הם טריגר בסיסי בדרך לקניית רכב פרטי, זה שיחסוך מהאזרח את הצורך בעימותים ובספקות כאלו, ויתן לו תחושת ביטחון בדרכי ההדעה שלו ליעד שלו.

    כשכל השנה רמת השירות בתחבורה הציבורית בין כה נמוכה ביום כזה תחושת החוסר אונים מהעובדה שאדם לא יכול לדאוג לעצמו גורמת לו לשנות לתמיד את דרכי הנסיעות שלו.

    ההחלטה התמוהה של מי מגופי התחבורה בישראל שלא לתגבר את התחבורה הציבורית בדרך לעצרת בירושלים היום, לסגור את תחנת הרכבת ולהשאיר נוסעים ומפגינים בבית, היא החלטה שפוגעת במדינה ומזיקה לכלכלה לדיור ולתעסוקה של מדינה שלמה, מעבר לזכות הדמוקרטית והבסיסית של להעמיד לכל אזרח את זכויותיו.

  • מדינה בריאה פועלת בכל צורה לחזק את התחבורה הציבורית, למנוע מהאזרח הפשוט להרגיש צורך להחזיק ברכב פרטי, ולהעניק לו תחושת ביטחון שהוא יכול לסמוך על שירותי ההסעים הציבוריים השונים, כן, גם אם הוא צריך להגיע להפגנה או לעצרת נגד אותה המדינה, האינטרס הזה נשאר באויר ומדינה תקינה תדאג לשינוע ציבורי רחב ולא בגלל שהיא מחבבת את הציבור או האדם שזקוק לנסיעה הזו.

    זה לא ענין של פוליטיקה, זה גם לא מקור הכנסה, זה ניהול פשוט של מדינה יציבה, למדינה יש רצון וצורך שאזרחיה לא יאלצו לשאת בעלויות העצומות של אחזקת רכב פרטי, מה שיקטין את הנטל על מוסדות הרווחה ויאפשר צמיחה, שהכבישים לא יהיו עמוסים בסדרי גודל שיחייבו אותה להשקיע משאבים אדירים לבניית כבישים נוספים, שזיהום האויר במדינה לא ירקיע לשחקים, כל רכב על הכביש הוא עלייה ברמת זיהום האויר במדינה.

    בנוסף תחבורה ציבורית תקינה תאפשר גם את התפתחות הפריפריה ותוריד את מחירי הדיור במרכז, תצמצם את הפקקים, תפחית תאונות מסוכנות ותדאג גם לאוכלסיה שאינה נוהגת כמו ילדים ומבוגרים.

    כנסים ציבוריים, אירועים גדולים, עצרות ענק שבהם התחבורה הציבורית לא מתוגברת, שגורמת לתושבים להאבק על המקומות בתחנות האוטבוסים, לשלם מחירי עתק לנהגים פרטיים ומוניות, או גרוע מכך לוותר ולהשאר בבית, הם טריגר בסיסי בדרך לקניית רכב פרטי, זה שיחסוך מהאזרח את הצורך בעימותים ובספקות כאלו, ויתן לו תחושת ביטחון בדרכי ההדעה שלו ליעד שלו.

    כשכל השנה רמת השירות בתחבורה הציבורית בין כה נמוכה ביום כזה תחושת החוסר אונים מהעובדה שאדם לא יכול לדאוג לעצמו גורמת לו לשנות לתמיד את דרכי הנסיעות שלו.

    ההחלטה התמוהה של מי מגופי התחבורה בישראל שלא לתגבר את התחבורה הציבורית בדרך לעצרת בירושלים היום, לסגור את תחנת הרכבת ולהשאיר נוסעים ומפגינים בבית, היא החלטה שפוגעת במדינה ומזיקה לכלכלה לדיור ולתעסוקה של מדינה שלמה, מעבר לזכות הדמוקרטית והבסיסית של להעמיד לכל אזרח את זכויותיו.

    @ניסן-עציוני חותם על כל מילה

  • אני מתנצל אך אף פעם לא חשבתי שאנחנו

    @ניסן-עציוני כתב בהאינטרס של המדינה הוא שתגיעו להפגנה נגדה בקלות:

    מדינה בריאה

    לא רק בהיבט התחבורי

נושאים מוצעים


  • תכנון חסכון: כמה עולה לידה של ילד ראשון?

    הועבר כלכלת המשפחה לידה
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    333 צפיות
    איש קישא
    @שששששש עדיין אין לי כזאת..בעז"ה יהיה אבל אין ברית ופדיון
  • 14 הצבעות
    12 פוסטים
    289 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג כתב בהשקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים: בואו נעשה רגע "חשבון נפש" כלכלי. נניח שאברך שעובד לפרנסתו מרוויח 50 שקלים לשעה נטו. מה הכוונה אברך שעובד לפרנסתו?
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    127 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @כותב-רק-מה-שיודע כתב בקורס יעוץ משכנתאות במחיר של יעוץ בודד, שווה?: @פייבל-אשרינו עיקר המעלה של יועץ הוא הקשרים וההסכמים שהוא משיג עם הבנקאים. את עיקר הידע של היועצים אפשר לקנות על רגל אחת אבל זה לא יעזור להשיג ריביות זולות כמו שהם משיגים וכמו שכתב @בית-שמש . ובכל מקרה מיחזור פנימי בד"כ עולה פחות מ5 לפעמים גם היועץ שהוציא לך את המשכנתא יכול לעשות לך מיחזור באזור ה2000. זה בדיוק הנקודה שגרמה לחבר שלי לא לקחת בעצמו את המשכנתא.
  • 5 הצבעות
    14 פוסטים
    386 צפיות
    ה. שלמהה
    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות: הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם. הוא מרגיש גאון. "אני מרוויח מכל הכיוונים!" אבל בפנים, משהו התחיל להציק. כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק: "זה לא יעלה לי בזכאות?" הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף. היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה. ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?" הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…" ושתק. ופתאום הבין: ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת. שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת. למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני. שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר. אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים. הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד. ופתאום – לא קרה כלום. הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת. הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים. לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות. והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן. המסר? לא צריך לקפוץ בבת אחת. לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד. אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי. אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן. אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר. שלוימי? שלוימי השתחרר. הוא כבר לא סופר חלקי לגו. הוא בונה קומה נוספת. ומתי אתה משתחרר? וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב. ייש"כ החלק הראשון: להשתחרר מענק עבודה | הנחה במעון | הנחה בארנונה. האם זה באמת מועיל לך? או כובל אותך? שלוימי היה עילוי – עוד מהגן. בעוד שאר הילדים בחרו לגו לפי צבע, שלוימי שקל עלות-תועלת: "אם אקח שני חלקים גדולים – זה ייראה מרשים, אבל ייגמר מהר. אבל אם אקח שמונה חלקים קטנים – אקבל יותר זמן משחק וגם יותר שטח שליטה בגן!" בקיצור – הוא נולד עם מחשבון בראש. כשהתבגר, שלוימי הפך למומחה בזכויות. הוא לא למד באוניברסיטה – הוא למד את מדריך הזכאויות של ביטוח לאומי בעל פה. ידע בדיוק כמה מותר לו להרוויח כדי לקבל מענק עבודה. כמה אחוזי משרה אשתו יכולה לעבוד כדי לשמור על הנחה במעון. איך צריך התלוש להיראות בסוף שנה בשביל הארנונה, ואיך זה צריך להיראות בעת חישוב דמי לידה.
  • 6 הצבעות
    12 פוסטים
    303 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון: האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה? אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר. זו איננה סתירה בהכרח! מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים. אבל כיו''ר ועדה בכנסת אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים ולא להסחף אחרי רגשות (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)