דילוג לתוכן

כמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי

כלכלת המשפחה
6 6 431 6
  • לפני כמה שנים עברתי תקופה ארוכה שבה לא באמת ישבתי לבדוק את הוצאות האשראי שלי. דחיתי את זה שוב ושוב, תמיד אמרתי לעצמי שאעשה את זה מחר. ואז הגיע היום שבו החלטתי פשוט לפתוח את הדוח ולהתחיל לעבור עליו.
    ומה שמצאתי שם תפס אותי לא מוכן: חיוב חודשי קבוע של 960 שקלים עבור לימודי גרפיקה במכללה חרדית מוכרת.
    לימודי גרפיקה? אני? אין לי שום קשר לתחום הזה. התחיל להיות לי ברור שמשהו לא מסתדר.
    בדיקה מהירה אחורה גילתה שהחיוב ירד כבר עשרה חודשים ברציפות. כמעט עשרת אלפים שקלים של הוצאה שלא שייכת לי. הרמתי טלפון, הבהרתי את הטעות, וצריך לומר לזכותם שהם החזירו את כל הסכום בו ביום. אבל התחושה נשארה: איך זה קרה לי בכלל.
    מאז אותו אירוע אני מקפיד בהרצאות שלי להדגיש כמה חשוב להקדיש זמן קבוע לבדיקה חודשית של ההוצאות. בהרצאה אחת אפילו ביקשתי מהמשתתפים לבדוק בזמן אמת, ושניים ניגשו אליי לאחר מכן עם גילויים מטרידים על חיובים ישנים, מנויים נשכחים או טעויות שלא הבחינו בהן עד אותו רגע.
    ומה למדתי מכל זה? שלקונטרול אין גבול. גם מי שחושב שהוא מסודר עלול לפספס. כשלא עוברים על העו"ש ועל כרטיסי האשראי באופן קבוע, קל למשהו להיכנס פנימה בלי שנשים לב. זו לא רק שאלה של כסף, זו שאלה של שליטה. הידיעה שכל שקל שיוצא הוא שקל שאנחנו בחרנו בו.
    ועכשיו תורי להפנות את זה אליכם:

    פתחו את העו"ש והאשראי עכשיו. ממש עכשיו.
    עברו על החיובים, ודאו שהכל מוכר לכם.
    ואם תוך כדי אתם מגלים שקשה לכם להבין מה קורה כי יש לכם כמה כרטיסי אשראי, או כמה חשבונות בנק, ושכל אחד מהם מחייב אתכם בזמן אחר ובאופן אחר - אז תדעו שיש פה בעיה שמחייבת פתרון.
    קשה להחזיק קונטרול כשיש יותר מדי מקורות שמושכים כסף בלי סדר.
    תעברו על זה עכשיו, וביתר שאת תמשיכו להקפיד על זה באופן קבוע.
    ההרגל הקטן הזה יכול לחסוך לכם הרבה כסף, ובעיקר לתת לכם שקט וביטחון אמיתי בניהול הכסף שלכם.
    בהצלחה!

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח הם לא מעונינים שתבדוק

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך!

    כנראה שאחרי זה הוא החליט שהוא צריך ללמוד את הנושא, או שזה קרה בזכות הלמידה...

    @החושב כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    הם לא מעונינים שתבדוק

    מדוע?

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך!

    מה המטרה בלעקוץ בלי לחשוב לפני?
    נראה לי שמאוד ברור מהכתיבה של @שלום-פקשר שהוא בא לעורר את הקורא ולא לספר סתם סיפור, ולעורר את הקורא זה רק בדרך אחת, להציג לו מראה. וזה מה שהוא עשה בצורה רהוטה..

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.

    אצלי זה עדיין מגיע בדואר. (אחרי הרבה זמן אבל בסוף מגיע).
    (אולי אם תבקש מהבנק/חברת אשראי יחזירו לך אני לא מבין בזה).

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    33 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    58 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    @שמחת-ישראל בצעירותי בזמן משבר 2008 שאלתי שאלה כזאת את החלפן העירוני בעיר מגורי בחדר קפה בבית הכנסת לגבי שער הדולר ותשובתו הייתה: אם הייתי יודע את התשובה לא הייתי עומד ומדבר איתך עכשיו אלא רץ לקנות או למכור דולרים עכ"פ לעניננו הצפי הוא שבנק ישראל יתערב אם הדולר יירד מתחת ל3 כך שמבחינת טווח הספיגה של בנק ישראל זה במקום די קרוב לשפל האם התערבות תעזור זה כבר שאלה אחרת. בכל מקרה אל תשקיע בזה יותר זמן מזמן עבודה ששווה לך 200ש"ח כי זה המקסימום של התנודתיות הריאלית של הסכום הזה (אולי אפילו זה כבר ממש מקרה קיצון)
  • 2 הצבעות
    21 פוסטים
    246 צפיות
    א
    @אנונימי2 כתב בסקר: הוצאות חודשיות לנפש: מסתבר שרוב העונים כנראה ליטאים שרק אחד עובד.... אל תהיה בטוח...
  • 2 הצבעות
    16 פוסטים
    465 צפיות
    א
    @N-R-Y כתב באיך כדאי לנהל את הדמי לידה שתשמש כתחליף למשכורת: לא הבנתי, מה הבעיה להכניס לקרן כספית כך שאינו ממש בעו"ש וגם לא נשחק @מפתח_בינה כתב באיך כדאי לנהל את הדמי לידה שתשמש כתחליף למשכורת: למה בעייתי לי קרן כספית כאזרח אמריקאי.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    131 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!