קרנות ממונפות - האם ואיך ?

[יוסף מינצברג]

@בואו-חשבון. זה נכון שקרנות ממונפות ישראליות הן כלי אחר לגמרי מקרנות ממונפות בארה״ב, חוץ מהשם אין להם שום דבר משותף
אבל הן לא יימחקו גם אם המדד ירד ב־33% תוך החודש; הן מבצעות איזונים תוך כדי החודש ברגע שנכס הבסיס מגיע ל־10–15% ירידה מהאיזון הקודם.

[יוסף מינצברג]

אישית מפקיד רק לקרן ממונפנת SSO ורק בהוראה חודשית (שנים רבות כבר), אני מסביר כאן
הסיכוי-סיכון בכל האחרים לא מטיבים, תעשו פשוט השוואות חמש שנים אחרונות תראו תוצאות מעניינות מאוד.

[בואו חשבון.]

@יוסף-מינצברג חידשת לי.
לא ידעתי על האיזון.

אני אישית חושב שקרנות ממונפות הם כלי נהדר אחרי שמבינים אותם
אבל כלי ממש מסוכן בלי הבנה.
זה כמו רכב למי שאין לו רישיון ולמי שיש לו...

[חופש כלכלי]

@יוסף-מינצברג said:

הן מבצעות איזונים תוך כדי החודש ברגע שנכס הבסיס מגיע ל־10–15% ירידה מהאיזון הקודם.

איך הם יכולות לאזן?

[מבין עניין]

דובר כבר רבות פה על האיזונים והתיקונים שנכנסו לקרנות הללו בשנים האחרונות. כמו גם על כלים שמונעים קריסות של הבורסה ברמות שהיו פעם

[בן עליה]

משהו יכול להסביר קצת על קרנות מונפות?
והאם יש קרנות ישראליות ממונפות יומית?
וכן האם יש קרנות כשרות? או מותרות ?
תודה רבה

[מבין עניין]

כבר העלו פה. מעלה שוב.
קרנות נאמנות - אליישיב.pdf

[יוסף מינצברג]

@בואו-חשבון. מופיע בתשקיף הקרן וגם כאן ברמזים בהסבר שלהם, בעיקר סעיף 6 ו 7

רושמים שם שלעיתים הקרן הממונפת מגיע לאיזה 500 % מינוף..

למטה-אחרי בחירה של קרן מסויימת יש שם גם אפשרות לבדוק את הקרנות של קסם ואת רמת המינוף אונליין, מרתק חייב להגיד

[משקיע זהיר מידי]

@מבין-עניין אני לא מבין איך אתה לוקח אחריות על מה שאנשים יעשו כתוצאה מרשימת ההשערות שאתה כותב ככמעט קביעות מאיפה אתה לוקח את המילים בסבירות גבוהה (סבירות זה מקצוע שלם במתמטיקה ולצערי זה לא מסתדר הסבירות הזאת אם שום חישוב מתמטי של סבירויות).
במינוף זה לא עובד שפסידו ותרוויחו בחזרה, ההפסד הרבה יותר גדול מהרווח שמולו גם במקרה של תיקון יש קנס תנודתיות גבוה בהרבה במינוף.

[מבין עניין]

אני לא לוקח אחריות על אנשים בוגרים אני רק אומר את דעתי. כמו שאתה לא לוקח אחריות שאתה מונע רווחים מאחרים.
סבירות זה מקצוע שלם שלמדתי אותו. ואני עומד מאחורי המילים שלי. כן. בסבירות גבוהה!
בסוף השקעה היא הרבה פסיכולוגיה. אתה זהיר או הססן או פחדן, ולי אתה קורה פזיז אבל אולי אני עם אומץ או חזון. הכל עניין של הסתכלות

[משה צבי]

אני רואה שכבר הרבה זמן לא היו כאן תגובות.

אבל יש נקודה שלא שמתי לב שמישהו ציין (לא עברתי ממש על כל ההתכתבות):

מינוף הוא בעצם רמת חשיפה, וקרנות לא ממונפות פירושן רמת חשיפה של 100%.

יש, לכאורה, ארבע נקודות עיקריות בקרנות ממונפות:

1. שחיקת תנודתיות
2. דמי ניהול
3. דמי מימון
4. סיכון מחיקה

ברצוני להתייחס לנקודה הראשונה.

שחיקת תנודתיות היא מצב שבו מדד הבסיס תנודתי. במצב כזה, ככל שרמת המינוף עולה, כך הירידה חדה יותר.

אבל כאן נמצאת הנקודה הדרמטית: שחיקת תנודתיות היא מושג מתמטי שאינו קשור כלל למינוף, אלא ככל שרמת ה“חשיפה” גבוהה יותר — כך רמת השחיקה גבוהה יותר.

מושג זה מתחיל כבר מרמת חשיפה שמעל 0, ואין שום הבדל עקרוני בין חשיפה של 50%, 100% או 200%. ככל שהחשיפה עולה, כך הירידות בשוק תנודתי חזקות יותר; ולהפך, בשוק תנודתי שבו מדד הבסיס נשאר באותה רמה, רמת חשיפה של מתחת ל-100% עשויה להניב רווח.

לדוגמה: אם המדד ירד ב-20% ואז עלה ב-25%, המדד נשאר באותו מחיר. לעומת זאת, רמת חשיפה של, נניח, 50% הייתה מניבה רווח של מעל 1%.

הדוגמה הזו מראה שרמת חשיפה של 100% היא שרירותית לחלוטין.

הנושא לא צריך להיות “כן מינוף או לא מינוף”, כי זו טעות מתמטית. הנושא היחיד צריך להיות: כמה חשיפה?

כאן צריך לשקלל את רמת העלייה הצפויה ואת סטיית התקן הצפויה (כלומר, רמת התנודתיות).

כמובן, אין דרך לדעת מה יהיה בעתיד, אבל הדבר נכון גם לגבי העלייה הצפויה. ואם אתם מאמינים בעלייה צפויה פחות או יותר כמו בעבר, כך גם התנודתיות צפויה פחות או יותר כמו בעבר (ואפשר גם לקחת מעט מרווח, אם התנודתיות בעתיד תגבר).

נושא זה כמעט לא מדובר, אך הוא נבדק מחקרית והוא פשוט מאוד.
והמחקרים מוכיחים שכמעט תמיד עדיף מינוף (יומי, חודשי אפילו יותר) גבוה מ1, ואפילו הרבה מעל (אמנם מינוף של פי 3 הייתה הרסנית אך באזור ה 2 בדר"כ היה אופטימלי).
חוץ מ במדד הניקיי, שם היה עדיף רמת חשיפה מתחת ל 100%.
המסקנה מכל האמור היא לא “לקנות קרנות ממונפות”, אלא:

א. קריאה להקים קרנות ממונפות עם רמות חשיפה מגוונות יותר (כמו פי 1.5 או 0.5, או סביב מספר הזהב, שכאמור קל יחסית לחשב אותו).
ב. קריאה להקים קרנות ממונפות עם הכשר גלאט הון, וכן על יותר מדדים.
ג. לנסות לחשב את רמת החשיפה המומלצת, וייתכן שגם אם אין קרנות עם רמת חשיפה רצויה, ניתן לאזן מחדש. למשל: ברמת חשיפה של 1.5, לקנות קרן ממונפת פי 3 ב-25% מהכסף, וב-75% קרן לא ממונפת, ולאזן כל חודש מחדש.

כמובן, יש עמלות קנייה ומכירה, ובעיקר מס, אבל גם את זה צריך להכניס לחישוב. ואני חושב שלמרות זאת, רמת החשיפה המנצחת עדיין גבוהה מ-1.

ישנה נקודה נוספת, חשובה מאוד, שמדברים עליה רבות: הפסיכולוגיה, או סיבולת התנודתיות, שיש בקרנות ממונפות.

תשובתי לטיעון הזה היא: נכון, אבל גם כאן רמת חשיפה של 100% היא שרירותית לחלוטין. אלא, כמו שכתבתי, ככל שרמת החשיפה עולה — כך התנודתיות גוברת (וממילא גם השחיקה).

וגם כאן, כל אחד צריך לחשב את סיבולת התנודתיות שלו (אין דרך “לחשב” זאת במדויק). יש כאלו שגם 100% קשה להם, ויש כאלו שגם 50% קשים להם. ומאידך, יש כאלו שיכולים לעמוד ב-200%.

בקיצור, גם כאן אין הבדל מהותי בין ממונפת ללא ממונפת; זה פועל יוצא של רמת חשיפה, והדיון מתחיל מ-0 עד בלי גבול.

לסיום: כל האמור כאן הוא בעיקר ברמה התיאורטית, כיוון שאין קרנות עם רמות חשיפה מגוונות, ומכיוון שאינני יועץ פיננסי .
לא התייחסתי כלל לנושא הריבית, שהוא חשוב מאוד וגם עליו יש הרבה מה לדבר (לצורך השגת מינוף משולמת ריבית).

אשמח לתגובות בעניין זה.

אין באמור משום המלצה לשום פעולה שהיא, והאמור איננו ייעוץ פיננסי.

מצורף מאמר על מחקר בעניין: https://www.advisorperspectives.com/articles/2015/04/21/should-leveraged-etfs-be-held-for-long-horizons

[משה צבי]

@בואו-חשבון. said:

ממונף פי שלש חודשי על מדד תנודתי כמו הנאסדק בהחלט יכול להימחק.

הסיכוי לכך נמוך , מכיוון שיש מנגנון איזון מחדש בירידה של 15%, מה שגורם לכך שאם הייתה ירידה של פחות מ-15% עד יום מסוים בחודש, אתה צריך שתהיה ירידה של יותר מ-21% ביום אחד דבר שכמעט לא יכול לקרות, בעיקר בגלל הבלמים הנהוגים בבורסה.

כדי להימחק, צריך לרדת בשליש. ואם הירידה הייתה רק 15%, צריך לרדת עוד 21% כדי להגיע לירידה של 33%.

(לכאורה, זו הסיבה למנגנון האיזון של 15% כדי למנוע מחיקה.)