הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@דוד-גולדברג said:

@ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

דוד ידידי ורעי, איפה הסברתי בטור מה זה ליווי כלכלי.

הטור הזה מסתיים בסימן שאלה, ונפתח בקריאה למאמנים כלכלים לתת עליו תגובה, אבל זה לא ממש המטרה, הצורה שבה הגשתי את הדברים נועדה בעיקר לעורר את הקוראים, את אלו שעמלים קשה מאד בשביל לחסוך בפרטים הקטנים ומתקשים להסתכל על התמונה הגדולה, הם לא לבד, גם אני נמצא במשבצת הזו, אני גם מוצא את עצמי לא פעם חוסך בפרטים הקטנים, כשברור לי שאם המוח שלי לא היה עסוק באיתור מבצעים הייתי מכניס הרבה יותר כסף מזה שחסכתי.

לפעמים יש לי פריבילגיה משמעותית על פני שאר הכותבים פה.

בשונה מהם, אני לא יועץ כלכלי, לא מאמן אישי ולא איש מקצוע. אני סתם אדם רגיל שנהנה לשתף את הקשיים ואת המסקנות שהוא חווה ביומיום בזירה הכלכלית, זה מאפשר לי לפעמים להציף גם שאלות שאולי אין עליהן מענה, או כאבים ללא פתרון, פשוט כי אני לא האיש שחייב לייצר פתרון לבעיה, אז מותר לי לצעוק אותה למרות שהפתרון עדיין לא בידי.

אני רוצה לגעת במשהו שצף לי הבוקר, ואשמח מאוד לקבל תגובות ממי שעובד בתחומים האלו.

כמי שמנסה להיות מודע כלכלית, החשבון החודשי שלי ממש מסודר, הכול רשום, הכול מתוכנן, אפילו החשמל והמים מעודכנים למסלולים הנכונים, עשיתי תיאום מס, השקעתי סכומים בשביל הילדים, אפילו קרן ביטחון קטנה כבר קיימת, הכול על פי התקנים הכלכליים המחמירים ביותר, אפילו ערכתי רשימה של מוצרים מיותרים מפסח, שסביר שתחסוך לי בשנה הבאה כמה מאות שקלים, אין לי ספק שהמודעות הכלכלית שלי חוסכת לי מדי חודש בסביבות ה-1,500 שקלים, סכום נאה לכל הדעות.

אבל לכל אדם יש יותר מדי הוצאות והכנסות בסיס שנבלעות בהוצאות השוטפות, כלומר, זה שאני מודע כלכלית לא משנה את המציאות שבה בעל הדירה שלי העלה את המחיר, ובגלל הנוחות והעצלות לעבור דירה, אני גר בדירה שהמחיר שלה יקר ביחס לשוק ולא בהכרח הולם את מידותיי.

קחו לדוגמה תחום כואב מאוד שקיים במגזר שלנו, אלפי ועשרות אלפי נשים חרדיות עובדות בשכר מינימום, או שכר נמוך, בעיקר מחוסר ברירה, הן צריכות בעשירי לחודש למלא את חשבון הבנק, לכן, גם אם השכר ההגיוני שמגיע להן גבוה יותר, בלית ברירה ומתוך חוסר זמני בעבודה, הן נכנסות לעבודה זמנית ונשארות בה באופן קבוע, למרות שגם אם אין להן השכלה פורמלית, סביר להניח שאם הן היו מחפשות כל הזמן ולא נותנות להרגל המרושע לשלוט, הן מזמן היו משתכרות הרבה יותר.

שלא לדבר על האפשרות ללמוד נושאים מסוימים ולהתמקצע במקומות זולים ומהירים, שיכולים לפעמים להכפיל את גובה המשכורת, אבל האפשרות הזו דורשת מאמץ ופעולה של שינוי.

זה קורה לכולנו, עם עבודות שאנחנו מתקשים לוותר עליהן כי הן סוגרות לנו פינה, למרות שהתמחור האמיתי שלנו אמור להיות גבוה בהרבה, נוח לנו שההכנסה הזו קיימת וזורמת לחשבון, גם אם היא לא מידתית.

זה קורה עם גן או חוג יקר שאנחנו משלמים עליו הון מיותר למרות שיש היצע זול יותר, רק כי הכנסנו את הילדים לשם כשהיה עומס בשאר המקומות ועכשיו כבר מי יעביר, זה קורה עם אברכים שנמצאים בכוללים עם מלגה נמוכה, רק כי הזמן כבר התחיל ולא הייתה ברירה, אבל עכשיו בין הזמנים, אולי זה הזמן לאתר משהו חילופי ומכניס יותר (כמובן לא על חשבון איכות הלימוד), זה קורה אפילו עם יועצים יקרים שלקחנו ואנחנו ממשיכים לשלם להם למרות שלא ממש הפקנו מהם תועלת, בעיקר בגלל התקווה שאולי בפגישה הבאה יוצג הפתרון הנכסף.

כל כך הרבה דרכים ומקומות שאני, בחיפוש האישי שלי, מוצא בהם אפשרויות להרוויח הרבה יותר כסף מאשר מה שאני מצליח לחסוך בהתחשבנות הכלכלית המדוקדקת שלי.

האם יכול להיות שההתעסקות החודשית בחישוב ההוצאות וההכנסות, השעות שאני מקדיש למילוי תזרים לחודש הבא והניודים של המוצרים היקרים, הם בעצם המעכב שלי מלטפל בבעיה הגדולה באמת? האם יתכן שהחסכון החודשי שלי יקר בהרבה מהסכום אותו יכלתי להרויח אם המוח של היה פנוי יותר?

הרי אישה שתעבור מעבודה בשכר מינימום לעבודה מתגמלת, תרוויח סכום גדול בהרבה מזה שהיא אי פעם תוכל לחסוך באמצעות טבלאות אקסל, אז אולי בעצם כל ההתעסקות הזו היא בריחה? אולי היא רק מייצרת עומס מנטלי שמעכב אותנו מלייצר את ההכנסה האמיתית, מלדרוש מלקוחות סכומים גבוהים יותר שמגיעים לנו, או לעבור לכולל מתגמל יותר?

האם ייתכן שאנחנו פשוט בורחים מעצמנו תחת מעטה של אחריות כלכלית?

לתגובות nisanetzioni@gmail.com

אני חושב שזה פספוס גדול
אם היה לי כח, אין ספק שזה זמן נכון להשתלט על חריש
אבל אין לי

אני שומע שיש עוד מתווכים שמשווקים במחירים דומים באותו הפרויקט

@בני-ברק-המקראית פורסם עכשיו שיש משהו כזה לקרנות נאמנות בפסגות
לא הספקתי עדיין להתעדכן

@הקול-השפוי said:

@לחכמים-לחם said:

02-313-79-88
טיפים לכלכלה נכונה

מהחתימה של @ניסן-עציוני :
מעכשיו אפשר להאזין גם בטלפון לקו של טיפים לכלכלה נכונה
שמקריין אוטמטית הודעות שעולות על ידי שורת מומחים לנושאים כלכליים בציבור החרדי
בנגישות, ברהיטות, עם המון מידע כלים והסברה, כל יום.
ניתן להאזין לקו במספר 02-3137-988
ניתן להצטרף ולקבל צינתוק על כל הודעה שעולה לקו בשלוחה 4

תודה
ממש אשמח שתפיצו את המספר בצאטים ובפורמים השונים

@מחשב-מסלול-מחדש אמת
זה מה שכתבתי

אלטשולר יקר במעט יותר, אבל עם אפשרות להוראת קבע, שזה יתרון עצום, מערכת נוחה, וגם מינמום כניסה נמוך יותר.
פסגות מינימום כניסה 10 אלף, הכי זולים, הכי זולים מבין כולם.
שתיהם כרגע לא לוקחים דמי ניהול חודשיים, מה שנותן להם את היתרון הגדול אל מול המתחרים.

הדעה של רפאל וואהל היא דעה סוחטת תגובה, אין מי שנשאר אדיש אליה, או שמסכימים איתה או שחולקים עליה, אין מי שיגיד אולי, אין מי שישאר כלא מאשר ולא מתנגד.

בשבועות האחרונים עם דגש על השבוע האחרון מלאו חוצות העיר במודעות על מיזם בשם 'עבודת קודש', בבתי הכנסת החסידיים הונחו חוברות מפורטות שמצורפת פה לפוסט שבראשם מתנוסס מכתב רבנים היסטורי שלא פורסם מעולם, את 'טובה וברכה' הגוף המאגד של התוכנית שהוא גוף החסד אולי הגדול בישראל כולם מכירים, את הדעות של רפאל וואהל יוזם התוכנית גם רבים מכירים, חייגתי אל רפאל וואהל ובמשך שעה ארוכה זכיתי להצצה אל התוכנית.

וואהל שמוכר מאד בגלל אירועי האקספו הענקיים אותם הוא ייבא לארץ מארה"ב, רואה בכלל ב'עבודת קודש' את מרכז פעילותו.

אחד הדברים שתופסים את העין בחוברת הוא שרוב מוחלט של רבני הקהילות החסידיות חתומים על המכתב ומעורבים אישית במיזם, המיזם או התוכנית הזו מגיעים כדי לשנות בפעם הראשונה את התפיסה החרדית ממה לא כדאי לעשות, אל מה כן כדאי, לשנות את תרבות ה'ספאסט נישט' באמצעים הגיוניים קהילתיים, אבל שמורים, בצורה שחלילה לא תהיה השפעה רוחנית שלילית.

מקצועות רבים זכו עד היום להתנזרות קהילתית בגלל ה'מה יאמרו', בגלל שנחשבו ללא מקובלות למרות שאנשים רבים נהנים מאד לעסוק בהם, למרות שבהרבה מאד מהמקרים מדובר במקצועות עם משכורות עתק, תחושת האי נעימות והמיתוג הגרוע גרמו לאנשים להתנזר מהם.

על פי התוכנית, כל קהילה מציבה רב מצידה ונציג מצידה כדי לוודא שהנרשמים לתוכנית הם חלילה לא אברכי כולל שעוזבים את הסטנדר בשביל ביזנעס, מצד שני כל רב מטעם קהילה יצטרך לאשר כי המועמד ללמידה ניצב במצב רוחני מספיק גבוה, שהוא באמת משתייך לחלק האיכותי של החסידות, כי המטרה היא לא להוציא אברכים לשוק העבודה וגם לא להיות גוף אקדמי, המטרה היא לאפשר לאלו שעמלים לפרנסתם להתפרנס בכבוד גם בלי להחשף לעולם שבחוץ, מתוך כבוד.

זה יכול להיות עבודה כנהגי אוטובוסים, כמכונאי רכב, מתקיני מזגנים, מרכיבי ארונות, שרברבים, ועוד אין ספור משרות שהם עבודות כפיים עם משכורות עתק, עבודות שיש רבים וטובים שממש מוכשרים בהם והם לא דורשים למידה ארוכה ומייגעת וחשוב מזה לא דורשים למידה במוסדות אקדמיים בעלי השפעה רוחנית גרועה.

עבודות אלו הם עבודות שאחינו בארצות הברית מתפרנסים מהם בכבוד רב, הם משרות מכובדות ומניבות משכורות הרבה יותר גבוהות מעבודות מקבילות שלמרבה הכאב נותנות הרבה פחות סיפוק, בהם עוסקים היום אותם אנשים ממש.

בארץ נוצרה משוואה כאובה לפיה אנשים עוסקים לעיתים קרובות בשכר נמוך, בעבודות אליהם אין להם חיבור, רק בשל חוסר הלגטימציה הציבורית, רק בגלל שפה הנושאים שהם נהנים לעסוק בהם עדיין לא מקובלים, המיזם הזה מגיע כדי להפוך את המגמה, כדי להפוך את המשרות האלו ללגיטמיות.

פרנסה מכובדת שמכבדת את מי שעובד בה.

פרנסה שכבר בשלב ההתחלתי של העבודה בה ניתן להרויח משכורות גבוהים בהרבה מהמצוי במשק למתחילים, עם דגש על משכורות בגובה התחלתי של 12,000 שקל לחודש.

את הלימודים האלו יקבלו הלומדים שאושרו על ידי החסידות, בחינם לגמרי, ללא התערבות של תקציבים מהמדינה, ואפילו במקרים מסוימים עם מלגות קיום תוך כדי הלמידה, הכל במימון של טובה וברכה שמשלמים גם את הקמפיין האגרסיבי שמתנהל ממש כעת בחוצות הערים. (הטור הזה לא מממומן למרבה הצער...)

התוכנית הזו במתכונתה הנוכחית, מתאימה רק לחצרות החסידיות, שם יש את המעטפת הרוחנית ואת הנציגים הקהילתיים בצורה מוסדרת, מה שיהיה קשה מן הסתם יותר להשיג בקהלים רחבים יותר, אבל היא רק בשלבי פיתוח ואני מניח שבעתיד שלה ימצא פתרונות לקהילות נוספים.

ראשי התוכנית מנהלים משא ומתן עם גופים עסקיים שמחפשים עובדים, כדי לבדוק שהעובדים החרדים יקבלו תנאים טובים יותר, גם רוחנית וגם כלכלית, כך למשל נפסלה ההתקשרות עם חברת ענק שחיפשה מתקיני ריהוט למוצרים שלה, אבל רבני התוכנית דרשו בשביל השמירה על הרוחניות שכל הזמנה תענה על ידי שתי מתקינים יחד, בחברה חשבו שזה בזבוז כספי, וכך למרות השכר העצום שהחברה הציעה לשלם לעובדים, ההסכם איתם בוטל.

הכותרת של התוכנית היא לקחת עבודות שלא היו בטאבו עד היום, ולהכניס אליהם עובדים יראי שמים, תוך שמירה על מעטפת רוחנית שלא תפגע במאומה, עם למידה קלה ומהירה ועם תנאי שכר מכובדים, ימים יגידו אם היא תצליח.

עבודה טובה.pdf

@דוד-גולדברג כתב בלמה אין לי קרן בטחון?:

החיסכון לחתונות הוא למעשה "קרן הביטחון הסמויה" של הבית.

בסופו של דבר, מדובר בהון נזיל שנצבר לאורך שנים.
ביום פקודה, הכסף הזה משמש כשכפ"ץ שמונע קריסה או פנייה להלוואות מכבידות.
כשמנהלים "עסק משפחתי", החיסכון לטווח הארוך הוא לא רק דאגה לעתיד הילדים, אלא העוגן שמאפשר לנו לצלוח סערות לא צפויות כבר עכשיו. הידיעה שהכסף קיים מעניקה את החוסן המנטלי שדרוש כדי להמשיך ולבנות את השריר הכלכלי שלנו בנחת.

איך החסכון לחתונות מחליף את הקרן בטחון, שנועד לפתור מצוקה של פיטורין או הוצאה לא צפויה, אתה רוצה שעל כל טיפול שיניים דרמטי תפתח את הקרן התשלמות שפתחת לחתונות הילדים? אללי לי

לא אחת אני נתקל במאמרים שמסבירים לי, למה חובה עלי לפתוח קרן כספית, כזו שבה יהיה מונח כסף לעת צרה, לבלת"מים, לכל מקרה שלא יבוא, ונחלקו הכותבים האם קרן כזו צריכה להכיל הוצאות משק בית של חודש אחד, שלושה חודשים או שישה, מצאתי גם מחמיר אחד שדרש שנה שלימה.

אבל באופן קבוע, אני מדלג על המאמרים האלו, פשוט מסרב לקרוא אותם.

זה קורה לי אפילו עם מאמרים שמתפרסמים בקבוצה שלי, אלו שנכתבים על ידי אנשי מקצוע, העין מסרבת לקרוא, והמוח דורש להתעלם, המטרה חשובה, זה ברור לי, הפתעות הן גורם מסוכן לכל הדעות, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע לכסף, החשש מהלוואות ומריביות הופך את הנושא לאזור מועד לפורענות, לנפילה ולשבירה של תקציב מחושב. ובכל זאת אין לי קרן כזו.

המציאות הכלכלית האכזרית דורשת מאיתנו צעדים שלא נוחים לנו, אם לפני דורות עסקו אבותינו בעסקאות חליפין של עגבניה תמורת מלפפון, היום כל משק בית חייב להתנהל כאילו הוא עסק ענק. לא רק מחשבתית אלא בפועל, להחזיר משכנתאות עתק, לשלם ביטוחים משלימים לקופות החולים, ביטוחי חיים ומבנה כחלק מקניית דירה, גם ביטוחי הבריאות נכנסו מזמן בחלק מהבתים לתקציב החודשי.

והכי מוכר לכולנו הוא החיסכון לחתונות הילדים, הנושא הכל כך מדובר, שכל כך נפיץ בתקופה הזו, שהכניס סעיף חיסכון לטווח הארוך לכל תקציב משפחתי ודורש להגדיל ראש ולהביט מעבר למחשבה המיידית של איך סוגרים את החודש.

כל זה קרה אחרי שהבנו שאנחנו מוכרחים, אחרי שהפנמנו שאם לא נקצה כסף לביטוח משלים נשלם הון עתק ברגע האמת, שאם לא ניקח משכנתא או נחסוך לחתונות הילדים, נמצא את עצמנו יום אחד בפני שוקת שבורה., ברגע שכל הנתונים האלו נכנסו לבסיס התקציב שלנו, הם הפכו להרגל שחייבים לעמוד בו, וממילא הם חלק מההישרדות החודשית.

קרן בטחון אצלי לפחות עדיין לא שם.

אבל האמת היא שבדיוק כמו כל ההוצאות שפירטתי, גם קרן בטחון היא חובה ובסיס, אני מכיר אישית משפחות רבות שזה הציל אותן ביום פקודה, הבעיה היא שזה דורש יציאה מאזור הנוחות, מתיחה נוספת של התקציב החודשי לכיוון חדש, ולכן העין והמוח דורשים ממני להסיט מבט ולהתעלם מהמידע בנושא.

אבל לא עוד. כי כשלא מרגישים מאמץ כנראה שהשריר לא נבנה, אלא נשאר באותו מקום, ולכן הגיע הזמן, ובעזרת השם אסגור גם את הפינה הזו, אצא מאזור הנוחות שלי, ולבסיס התקציב המשפחתי יכנס גם הסעיף הזה.

צאו מאזור הנוחות, תכריחו את עצמכם, תבנו תקציב נכון ומתוכנן לעסק המשפחתי שלכם עד שגם החלקים הפחות נוחים יהפכו להרגל.

כל עוד חוק התקציב לא עבר הכל פתוח
אבל זה בהחלט נמצא בבסיס בתקציב

@פשוט-יהודי כתב בקורסים של הרב לבקוביץ מתשואה כהלכה, שווה את העלות?:

@ניסן-עציוני בא נשאל ככה
כמה שיעורים יוקדשו לנשוא שוק ההון בקורס המדובר וכמה שיעורים בקורס הרגיל של הרב לבקוביץ?

מדובר בקורס שכבר צולם בצורה פרונטלית וכעת נמכר לצפיה בצורה דיגטלית, ככה שהוא לא מתוכנן, אלא כבר קיים, יש בו 4 שיעורים בני שעתיים של אהרן זלץ ו4 שיעורים בני שעתיים של הרב לבקוביץ, ועוד שיעור אחד של זאב פלר על השקעות לאזרחי ארה"ב.

אפשר לראות את הסילבוס המלא באתר https://kalchachama.com/

@שואף-ליותר כתב בקורסים של הרב לבקוביץ מתשואה כהלכה, שווה את העלות?:

@צמיחה
משמיעת ההדרכה עשה לי רושם שהקורס של @אבישי-ויינגולד יותר מיועד לכלכלה נבונה וכחלק מזה יש גם חלק שעוסק בהשקעות בשוק ההון וכן יש חלק שעוסק בהשקעות בנדל"ן
לדעתי יותר כדאי להשקיע בקורס שכולו ממוקד על שוק ההון כמו הקורס של מסודרים ואור עולם

חלק משמעותי מהקורס מדבר על השקעות בשוק ההון, ניתן לראות בסילבוס
הקורס עצמו מורכב ממומחים שמדברים על כל תחום לפי ההתעסקות שלהם, ככה שאין משמעות אמיתית והבדל אם הכותרת של הקורס היא כללית או נקודתית, למעט במחיר שהוא על כל החבילה כולה

זה כבר ממש טרנדי, אבל זה לא מממומן או משהו, קניתי גם אני מחשב, קיבלתי ליווי ושירות מצוין ומקסימלי, ועד הבית, הכי חשוב בעיני שזה מישהו משלנו שמבין את הצרכים במדויק, ולא יצור שקשה לנהל איתו הבנות, בקיצור ממליץ בחום, על השירות, על המחירים, ועל המוצר

היום מסתיימת לה השנה הלועזית. כיהודים מאמינים אנחנו לא ממש מתעניינים בתאריך הלועזי, למעט במקום שבו הוא פוגע לנו, בכסף, מכיוון שכך מחושבת שנת המס, יש ליום הזה הרבה משמעויות, חבריי שכותבים כאן בקהילה כבר הרחיבו על זה בשבועות האחרונים, אבל אני מעדיף לדבר על מה שאני הכי אוהב לעסוק בו, מאחורי הקלעים, המניע המנטלי שמפעיל אותנו.

בכל שנת מס יש תקרת הפקדה שנתית לקרן השתלמות הפטורה ממס (קצת יותר מ-20,000 שקל), כמובן שמידי סוף שנה חברות הביטוח והסוכנים מוצפים בפניות לפתוח קרן כדי ליהנות מההטבה בדקה ה-90, את הדחיינות הזו כולנו מכירים, זה לא חדש וזה פוגש אותנו בכל תחום, אבל מה שעניין אותי לבדוק, זה כמה אנשים מפקידים עד התקרה, וכמה אנשים כבולים להפקדה חודשית מוגבלת.

אז התקשרתי לידידי רבי יהודה בייפוס, מראשי הארגון הנפלא 'בנקל', ושאלתי אותו מהם האחוזים שמגיעים לתקרת ההפקדה השנתית, הוא ענה לי בחדות "לו נציגי הציבור והאוצר היו רוצים לדאוג לקהילה שלנו, הם היו מעלים את התקרה ל-30 אלף בשנה", הוא הסביר שזה פשוט מפליא לראות איך רוב מוחלט של המפקידים מתעקשים להגיע בדיוק עד לתקרה, המוקד של 'בנקל' מוצף בטלפונים של אנשים שרוצים לוודא שמיקסמו את ההטבה עד הסוף. כשהמסקנה ברורה קרוב לוודאי שאם התקרה היתה גבוהה יותר, הלקוחות האלו היו מגיעים גם אליה, זה מעין אתגר שמוכרחים לעמוד בו.

על הדרך הוא שיתף אותי בסיפור מרתק מהימים האחרונים, בגלל תקלה במערכות, אחת הנציגות הקישה בטעות חיוב אחד של 12,000 שקל, במקום חיוב חודשי של 1,000 שקל שהיה אמור לרדת במהלך השנה הבאה, כשהתקשרו למשפחה לעדכן על התקלה ולתאם החזר, הם ענו "תשאירו את ההפקדה כמו שהיא, ובנוסף מעכשיו תחייבו 1,000 שקל בחודש" ולא, לא מדובר במשפחה אמידה שיש להם בשלוף 12,000 שקל להפקיד בטעות, הם סיפרו שבדיוק נכנס להם סכום גדול שתוכנן לכמה הוצאות, אבל מרגע שבוצע החיוב הם ראו בזה הוראה שמיימית לשמור את הכסף לחתונות הילדים, סיפור מדהים שמלמד על כל אחד מאיתנו המון.

למעשה, רוב עצום של האנשים מצליחים לעמוד בהחזרי משכנתא ובהחזרי הלוואות, אבל הרבה פחות מצליחים להפריש מידי חודש לחיסכון באופן עצמאי, אישית, כשנתקלתי בעצמי בקושי המנטלי להפקיד לחיסכון, עשיתי מעשה, לקחתי הלוואה בתנאי גמ"ח (שקיימת בחלק מהבנקים למצטרפים חדשים) והפקדתי את כולה לחיסכון. מאז אני מוכרח להחזיר לבנק את ההלוואה מידי חודש, ובכך בעצם קיבעתי חיסכון בעל כורחי, שלמרבה הפלא אני עומד בו בצורה מדהימה.

תעבדו על עצמכם, תנתחו את המוח שלכם ותנסו להתנגד לו, ככה תצליחו לחסוך כמה שיותר לעתיד שלכם ושל הילדים שלכם.

ברוך הבא לפורום ידידי ורעי @בואו-חשבון. אין ספק שרמת הפורום תעלה ממש אם תהפוך לחבר מן המנין כאן, אוצר שלם של ידע והסברה

@בואו-חשבון. כתב בשינוי בדמי ניהול 2026:

הם מאוד אוהבות לשנות דמי ניהול בשנה חדשה

ליתר דיוק מותר להם אחת לשנה בתחילת שנה אזרחית לעדכן את דמי הניהול והם ממש נהנים לעשות את זה.

בזמן שתכננתי לפרט לפניכם את הגזירות הכלכליות שעתידות ליפול על המשק הישראלי, ובכללם עלינו, הצרכנים הפשוטים, לקראת שנת המס 2026, מצאתי הבוקר גם כמה נקודות אור, מדובר בשינויים שעתידים לשפר מעט את התנאים שלנו, וחשבתי שכדאי שתכירו אותם.

הדובדבן שבקצפת: הרחבת מדרגות המס זהו בונוס משמעותי לעובדים שמשלמים מס מדי חודש, כידוע, מס ההכנסה משולם בצורה שככל שמרוויחים יותר, משלמים אחוז מס גבוה יותר על כל "מדרגת" שכר נוספת, עד עכשיו, המדרגה שבין 10,000 ל-16,000 ש"ח היוותה רף מסוים, כעת, התקרה צפויה להתרחב ל-19,000 ש"ח בחודש.

המשמעות? נשלם את שיעור המס הנמוך יותר על חלק גדול יותר מהמשכורת. גם המדרגה הבאה צפויה לעלות – מ-22,000 ש"ח כיום ל-25,000 ש"ח ב-2026, זהו שינוי שצפוי להשאיר יותר נטו בכיס, והוא ייכנס לתוקף מיד עם אישור התקציב.

ויש גם הטבות שחוזרות מהקפאה ישנם מקומות שבהם אנחנו פשוט אומרים תודה שחזרו לשגרה.

קרן השתלמות: תקרת ההפקדה הפטורה ממס, שהוקפאה בשנה שעברה, לא תוקפא השנה ותעודכן בהתאם להחלטת רשות המיסים.

חיסכון לכל ילד: ההפקדה הממשלתית, שגם היא הוקפאה אשתקד, תצמח השנה בצמוד לאינפלציה (שעמדה השנה על כ-2%). הסכום צפוי לעלות מ-57 ש"ח ל-58 ש"ח מדי חודש.

קופת גמל להשקעה: אותו מכשיר חיסכון פופולרי המאפשר משיכה פטורה ממס בגיל פרישה (כקצבה). תקרת ההפקדה השנתית, שעמדה על יותר מ-81,000 ש"ח, צפויה לגדול השנה ל-83,641 ש"ח – תוספת של כ-2,000 ש"ח לפוטנציאל החיסכון השנתי שלנו.

כל אלו הם לא מתנה, אלא זכות.

חשוב לזכור: הנתונים הללו, שפורסמו הבוקר בכלכליסט, הם לא מתנה שמשרד האוצר מעניק לנו בטוב ליבו, ברובם המוחלט, מדובר בעדכון טכני שמחויב על פי חוק בהתאם לאינפלציה. כשהמדינה מעודדת אינפלציה (או לא מצליחה לבלום אותה), ערך הכסף שלנו יורד, ומדד המחירים לצרכן עולה, ולכן החוק מחייב להגדיל את תקרות המס והקצבאות כדי לשמור על ערך הכסף שתכלס נמצא בידים שלנו.

בשנה שעברה, בחסות תקציב המלחמה, עדכונים רבים בצמוד לאינפלציה הוקפאו, השנה הן חוזרות לתחייה, זה לא מענק מיוחד, זו הזכות הבסיסית שלנו כאזרחים לשמור על ערך כספנו.

@צמיחה כתב בבית השקעות מומלץ:

@ניסן-עציוני
באיזה?

פייר כמדומה