אם חשבתי שסאגת ההשקעה מאתמול תגמר בועד בית, התבדיתי, השכונה כולה כמרקחה, הבנין ליד יצר גם הוא מדד משלו וקרנות מחקות בנינים החלו לצוץ כמו פטריות והתחרות בשיאה, באיזה בנין ישקיעו התושבים, מי המדד המוביל של התקופה, בעלון השכונתי החל מיני קמפיין עם דמויות מפתח בשכונה שקוראות לציבור להשקיע במדד של הבנין הנכון, ובמדור המכתבים של המגזין הנחשב באזור, הצליח אחד המשווקים לדחוף מכתב תמים על אחוזי צמיחה מדהימים של המדד של הבנין שלו.
מי שטרף את הקלפים היה ראש העיר ששמע על המהומה שמתחוללת בשכונה, וכינס את כל בעלי העסקים בעיר שמנסים לצמוח באמצעות כספי השכנים - המשקיעים לכנס השקה זריז, סביב שולחן מפואר, גדוש בבקבוקי סודה קטנים וכוסות זכוכית, הצהיר ראש העיר על תוכנית מהפכנית לפיתוח ושגשוג העיר והקמת קרן סל מחקה של העיר כולה, "אם כבר פיזור לכו על פיזור מושלם" צעק אל המיקרופון לקול תשואות העוזרים והצלמים.
והעיר שושן צהלה ונבוכה
מרעיון יצירתי של ועד בית בבנין מיושן ההעסק הלך והשתכלל, והיזמים הצעירים ניצלו את גודל השעה, הנועז שבהם החליט לפנות לאכלוסיית השמנת בעיר, החוצניקים, אלו שלא מאמינים בכלכלה הישראלית ומתמקדים בהשקעות בתפוח הגדול.
הסטארט-אפ שלו היה יצירתי וגם קצת חוצפן, העסקים הישראלים נסחרים בשקל, וקהל היעד שלו מעדיף להשקיע בדולר, הוא הבטיח להם שההשקעה שלהם "תחשב כהשקעה דולרית". הם הביאו לו דולרים, והוא פרט אותם לשקלים אצל הצ'יינג' השכונתי כדי להשקיע בעסקים, ביום שרצו למשוך את ההשקעה, הוא המיר חזרה את השקלים לדולרים, הם ישקיעו בדולרים ויקבלו דולרים בחזרה, בלי להתייחס ליחס של שער הדולר אל מול השקל, למעשה, ההשקעה הייתה בשקל שהתחפש לדולר, אם הדולר היה מתחזק מול השקל, הם היו מרוויחים יותר בדולרים, אבל אם היה נחלש, הרווחים שלהם בשקלים היו נחתכים ואולי אף נעלמים במונחי דולרים, תרבות בלוף ישראלית.
לעומתו יזם מקביל ישר יותר שפנה אל אותו קהל היעד היה פתרון, המשקיעים רק רוצים להגן על כספם משינויים בשער המטבע, ולכן הוא הקים קרן שגם היא המירה את הדולרים לשקלים והשקיעה בעסקים, אבל במקביל, הוא ביצע "הסכם עתידי" עם מנהל הבנק, בו קבע מראש את השער שבו יחליף את השקלים חזרה לדולרים, וכך "נעל" את השער בלי לחשוש מתנודות עתידיות של הדולר, ההשקעה בקרן שלו הפכה לקרן מנוטרלת מט"ח - המשקיעים עדיין השקיעו בדולרים וקיבלו דולרים בחזרה, אבל הרווח או ההפסד שלהם שיקף רק את ביצועי העסקים, ולא את תנודות השקל אל מול הדולר.
וגם לקהל הישראלי לא חסרו פונים, יזם יצירתי הגיח לאזור עם הצעה משלו, למה לא לנסות לעשות מהכסף שכבר מושקע עוד יותר כסף, ההצעה שלו ששווקה כתוכנית כלכלית סדורה לחתן את הילדים ברוגע, הציעה הרפתקאה יצירתית, באמצעות הלוואות שהוא השיג, הכסף שתשקיעו דרכו יחשף בצורה כפולה עם 100 אחוז מינוף, כשיהיו רווחים תרויחו כפול, אבל גם ההפסדים הם כפולים, אם השוק הוביל הצלחה הרווחתם כפול, אבל אם העסקים יקרסו, הפסדתם בכפליים, בתמורה לאחוזים מכובדים של דמי ניהול, הוא הצליח לאתר כמה משפחות שלמדו את הנושא ברצינות מוגזמת ולקחו את הסיכון ונכנסו להשקעה ממונפת.
דווקא מי שנגע בנקודה שחוללה שינוי במערך ההשקעות העירוני, היו אברכי הכולל שם טען אחד הצורבים, שאין היגיון בחלוקה הנוכחית של הקרנות האזוריות שמחלקות שווה בשווה את הכסף המושקע בין העסקים, בזמן שלחלק מהם יש משמעות גדולה בהרבה על המדד האזורי, היות והם גדולות ומניבות הרבה יותר ואילו אחרות עדיין קטנות ולא מניבות, ולמה שהכסף שלנו שמושקע בקרנות למעשה יניב לנו פחות רק בגלל החלוקה הלא הגיונית של שווה בשווה, הטענה הזו ששינתה את צורת ההשקעה האזורית לחלוטין תחרט בדפי ההיסטוריה של העיר ותלמד ללא ספק בבתי הספר למסחר בעולם כולו, כשמרבית הקרנות שצצו באזור החלו להשקיע בעסקים ביחס לגודלם הנוכחי ולא על פי חלוקה אחידה.
וכך, מסיפור פשוט על ועד הבית בבניין ובשכונה התוססת, למדנו כמה מושגים חשובים בשוק ההון, שנוגעים גם למשקיע הפאסיבי, הבנו מהו פיזור רחב, הכרנו את עקרון קרן מנוטרלת מט"ח, הצצנו לסיכונים בקרנות ממונפות, והתוודענו לקרן שווה משקל.
בקצרה והמחשה:
פיזור: קרן סל שתחקה מדד רחב יותר יש יותר סיכוי שהיא ריווחית
קרן מנוטרלת מטח: השקעה שלא חשופה לשינוי במטבע חוץ, רק על פי המטבע שאתה השקעת.
קרן ממונפת: השקעה של הכסף שהשקעת במינוף של 100 אחוז לטב ולמוטב.
קרן משקל שוק: קרן שמשקיעה בחברות במדד לפי גודלם ולא בחלוקה שיוונית.
קרן משקל שווה: קרן שמחקה את המדד בצורה שווה בלי לתת תעדוף לחברות חזקות.
אני לא יועץ, אין לי רשיון יעוץ, והדברים נכתבים ללמידה בעלמא גרידא.
הפרק הזה כמו הקודם ועוד תכנים כלכליים מעולים עולים מידי יום בקבוצה שלי, להצטרפות חפשו בגוגל טיפים לכלכלה נכונה.
