הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@בוטח-בה זה לא יהיה תחת המיתוג של הגמח אלא חברה חיצונית, ששייכת לגמח המרכזי

@צמיחה כתב בהזמנה לערב הוקרה לבנות הסמינר מטעם יד שמשון:

@כותב-רק-מה-שיודע
אין קשר בין הנה"ח וייעוץ מס לכל שוק ההון,
לכל הנה"ח יש את העבודה שלה,
ולכל ייעוץ מס יש העבודה שלה,
ולא חייב להיות שהם מבינים בכל החלקים של התחום.
כל אחד מתמקצע בתחום העבודה שלו.

ברור לי שאם היו מסבירים להם לא בצורה של הסברה סתם באויר,
אלא מלמדים בדיוק כמו שהם השקיעו בלימודי מקצוע שלהם,
היה להם הבנה מקצועית.

תוכל לשלוח אותם אלי...

משווה ומעלה
באחד הפורמים לאחרונה עלה דיון לגבי הוצאת עיתון כלכלי, התגובות היו מעורבות, אבל הטעות ניכרה כבר בשאלה, ישנם שתי גישות להתענינות החרדית בכלכלה, הראשונה היא כלכלית טהורה, הבנה במושגים כלכליים, בסעיפי סעיפים, והשניה היא כלכלה נכונה, התנהלות כלכלית טהורה, והשקעה חכמה.

בהרבה מאד מובנים התחומים האלו נושקים, אבל לא בהכרח מי שטוב בזה יתענין בתחום המקביל, וזה אתגר שכל עיתון כזה יצטרך להתמודד.

ועכשיו לעניננו, הבחורה מהסמינר לא צריכה לדעת כמה הפרשות בדיוק מחושבות בתלוש השכר, אין גם סיבה שתבין מה זה ריסק משכנתא, הייתי מרחיק גם הסברים על שמאות ודומיהם.

אבל בדיוק כמו שלמדנו את כולם ללכת ויתכן שישנם כאלו שפחות מצליחות בצורת ההליכה שלהם, אנגלית וישנם כאלו שפחות מצליחות שלא לשבור שיניים, חשבון ויש כאלו שמתקשות לפתור תרגילים פשוטים.

אנחנו מוכרחים לתת לה ולבית העתידי שלה את הבנות הבסיס, אלו שלצערינו לא מופיעים בעיתון מידי יום, על מה זה ריבית דריבית, שהוצאות הם אך ורק מתוך הכנסות, שהלוואות צריכים לפרוע, ושמעשרות נותנים להורים, ישנו עוד מאות מושגי בסיס, אבל אלו לא לימודים של מקצוע, אלו הדרכות לחיים.

@אבי-ר. כתב בהזמנה לערב הוקרה לבנות הסמינר מטעם יד שמשון:

@ניסן-עציוני
כזה פרויקט חייב להיות עם שיקול כלכלי חזק בשביל שהוא יתקדם,
צריך לחשוב איך לגרום שהמארגן יתוגמל מזה כראוי.

יש המון איפה להתפרנס מדבר כזה, אם הוא יעבוד נכון

@צמיחה כתב בהזמנה לערב הוקרה לבנות הסמינר מטעם יד שמשון:

@ניסן-עציוני
שכוייח,
גם אני ניסיתי קצת לפעול,
ואפילו ביקשו ממני רשימת נושאים שצריך ללמד אותם.
אבל בינתיים זה לא התקדם.

ניסתי עם להקים ממש מערכת חיצונית עם מורות מיוחדות שיגיעו להעביר תוכנית למידה בכל הסמינרים
זה עדיין יושב לי בקצה המח ואפשרי, אבל זרמו כל כך הרבה מים בירדן מאז, אם יש מישהו שיש לו כח לקדם את זה, אשמח להיות לעזר.

@צמיחה כתב בהזמנה לערב הוקרה לבנות הסמינר מטעם יד שמשון:

בלי קשר לגמ"חים,
צריך ללמד את בנות הסמינרים על שוק ההון,
כמו שהם לומדות מקצוע,
ויוצאות לשוק העבודה,
ופותחות קרן פנסיה ובוחרות מסלול - בלי להבין מה ההשלכות של זה.

פעלתי בעבר בכיוון
בדקתי יוזמה של הקמת מערך כזה בסמינרים, מסתבר שלאט לאט זה מוצר שנכנס לסמינרים, יותר ויותר סמינרים מביאים היום אנשי מקצוע לדבר על הנשואים האלו, לדעתי עדיין לא מספיק, אבל זה בהחלט קורה בשטח

@המבקר כתב בהדור שמשלם פעמיים: הקריסה הכלכלית של מענקי החתנים:

אז למשל, כשאנחנו אומרים, שבמקום שההורה ישלם על עשר ילדים, נהפוך את זה שהילדים ישלמו להורה, איך מגבשים את זה לתוכנית מעשית ? זה אפשרי בכלל או תוכנית אחרת ?

הרעיון הכי ישים והכי קל על פניו, בצורה שמשאירה את המפתח אצל ההורים ומאפשרת לזוצ קניית דירה בלי יציאה לעבוד, היא שההורים כן יקחו את ההלואה, תוך הסתמכות על הגמח המרכזי או שוק ההון, או אולי גמחים מקומיים, והילדים ישלמו את ההלוואה מידי חודש, אני מניח שזה מורכב, אבל מורכב פחות מאשר אבא שמשלם 10 חתונות.

בסוף, המודל האמיתי הוא לחיות מתוך הכנסות, וברגע שהם לא כאלו גדולות, יצטרכו כל הדור הבא לגור בשכירות, זה הולך והופך למציאות בלי שמישהו מוביל מגמה כזו, מחוסר ברירה.

מציאות כזו בה רק למי שיש כסף יש דירה, תאפשר לכל ההורים לחתן את ילדיהם בשוויון יחסי, בלי לחצים מטורפים ובלי הלוואות ללא אפשרות החזר.

ספק אם יש מי שלא שמע על האירוע המדובר במגזר, חתן שתבע את חמיו לבית הדין על אי קיום ההתחייבות הכספית לעזרה בדירה.

כמות הבדיחות שרצה על הסיפור, הזעזועים, הפקפוק אם הסיפור בכלל התרחש, הניסיון להצדיק עם אזכורים על דיונים דומים בתקופת הב"ח והט"ז, הדיונים והעמקויות מכל צד אפשרי, רק מציפים את הכאב, המציאות בה לכל אחד יש דעה על סיפור כזה, מספרת סיפור אחר, סיפור על מגזר שלם, ענק ואיכותי שצועד כולו בדרך שספק אם היא הנכונה, סוגיית מענקי החתנים היא סוגיא מדממת.

מבלי לגעת בסיפור עצמו שספק אם קרה, אני כאן כדי לנסות לשים מראה מול המציאות הכואבת הזו, ולנסות לנתח את התופעה הזו.

זה סיפור שהחל כמשהו הגיוני, של חותן שמעונין שחתנו יוכל לנצל את השנים הראשונות ללימוד ובניית הבית ללא טרדות כלכליות, בדורות שהשילומים מהשואה יחד עם ירושות ענק, ומחירי דירות הגיוניים ויחסית אפשריים, זה היה תמונה מאד יפה שאפשרה מציאות מדהימה של אבא שמעניק לזוג הצעיר אפשרות לפתוח את החיים ברוגע ובשלווה, בלי להבין בכלל את קושי הפרנסה, עד שיגיעו גם הם לחתונות הילדים וינהגו כמוהו.

אלא שמעגל הקסמים הזה, לא התגלגל בצורה הנכונה, בדור שאחרי, הדירות התייקרו, השילומים נפסקו, המשפחות גדלו והירושות קטנו, הגלגל הזה הפך למפלצת ענק שמאיימת על שלמות ההורים, על בריאות החותנים, ובמקרים רבים גוזרת על הילדים שישארו בבית מצפים לזיווגם.

המציאות בה גם חתנים שמתהדרים ודורשים סכומי עתק, מוכרחים לקחת על עצמם משכנתא ענקית הופכת את הבועה הזו למשהו שלא משיג את המטרה שלו, הזוגות הצעירים בני דורינו מתמודדים עם משבר כלכלי והחזרי ענק למרות עזרת ההורים, יחד עם העובדה שהמציאות הזו תאלץ אותם בבוא העת להעניק לילדים שלהם גם הם מענק הגון ועזרה עצומה, כך שהעזרה הזו היא יותר עול מאשר סיוע.

כמעט כל אברך צעיר מפריש סכומים מידי חודש בשביל שיוכל לחתן את הילדים בכבוד, אם הכסף הזה היה הולך לסגירת החובות אותם לקח השווער שלו כדי לחתן אותו, המעגל היה נסתם כשגם הילדים בבוא העת ישלמו את העלות שלהם.

אברך שמקבל סיוע מחמיו יצטרך להעניק עזרה כזו לחמישה או עשרה חתניו, כל אחד לפי הבית אותו הוא בונה, מציאות עגומה ומיותרת, שאנחנו במו ידינו מגלגלים את החובות לדור הבא.

תוסיפו לסלט הזה את הנתון שקורה בשטח, אלפי זוגות צעירים שיוצאים מידי שנה למעגל הזוציו"ת פשוט לא רוכשים דירה, במקרים רבים זה דחיה מתוך תקווה לעתיד ורוד, למשהו קסום שיקרה, לדוד סם מאמריקה שיצנח עם מזוודת דולרים עד שמחלחלת ההבנה שדירה משלהם כבר לא תהיה פה בשנים הקרובות, במקים אלו נוטלים הצעירים שרק נכנסו לחיי המעשה את הכסף אותו קיבלו לחתונה, הנבונים שבהם מניחים אותו בגמחי"ם או באמצעים מניבים אחרים בניסיון לשמור עליו לתקופה טובה יותר, כל זה כשהם עצמם בעוד שתי עשורים יתחילו גם לתת לחתנים שלהם סכומים דומים רק בגלל שנעתרו והסכימו לשאת את ביתם לאשה.

אני מכיר את הסיפורים על ראשי הישיבות שהיו שולחים את בחורי הישיבות להתחתן לבנות גבירים כדי שיוכלו להמשיך ולשקוד באהלה של תורה, אבל אם זה דורש מאותם חתנים גופם להיות נגידים בבא עת כלולות ילדיהם, מה הרווחנו, מה גורם לי או לחברי להתנהג כמו גבירים ולהבטיח סכומי עתק בחתונות הילדים ככל ואנחנו לא כאלו.

מעגל הקסמים הזה, או מחול החרבות במקרים רבים אחרים, חייב להפסק, אין לי מושג איך, אבל הדור שלנו מתנהל אחרת כלכלית, חושב אחרת על כסף, והרבה פחות בעל אמצעים מדורות קודמים בהרבה מהמקרים, אין לי מושג איך עוצרים את הסיפור הזה, אבל ברור שתחילת הסוף היא ההבנה שמשהו כאן בדרך פשוט לא נכון.

@אוריאל-שורצברט בהצלחה תותח

@שמואל כתב בחנוכה מגיע עוד חודש! נו, ואז?:

אני לא משמש בתפקיד של שואלים ודורשין 30 יום קודם החג..
רק ש...
השבוע יצא להסתובב בשני סופרים משתי רשתות שונות,
ווווו....המחירים של השמן גם למאור וגם שמן למאכל (למי שנוהג)
עדיין לא עשו את הזינוק השנתי הקבוע שלהם...
יכול להיות שזה תלוי במבצעים כאלו ואחרים - אבל עדיין זה משהו שוודאי נצטרך
וחבל לשלם יקר שאוטוטו חודש כסלו והמחירים עולים.
נ.ב. גם אם הלהבתם ואתם יוצאים 'לרוקן מדפים' אין שום צורך לקנות שמן בפך שיישאר עד לתשפ"ח...

מזכיר לי ששנה שעבר, תקופה קצרה ממש אחרי הקמת הקהילה שלי כתבתי על זה מאמר מפורט, שקיבל המון פידבקים והייתי ממש מבסוט מהמאר המוצלח ואז כשהתקרב המועד ירדתי לשטח להשוות מחירים

וגילתי שהדובים והיער נותרו רחוק, והמחירים ממש לא התייקרו לקראת חנוכה, נהפוך הוא, היו רשתות שהוזילו את המחירים יותר, וזה היה כשהמחירים היו בשיא, כיום המחירים נוחים בפער, וזה אחד התחומים היחידים שראינו בהם ירידה מכובדת של מחיר.

@סומכוס כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים:

@ניסן-עציוני כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים:

כי המס מחושב ריאלית ולא נונמילית

האם הכונה ביחס לאינפלציה

כן

לפני מספר שבועות פרסמתי באחת הבמות בהם אני נוהג לפרסם את הגיגי טור חשוב, שעלה גם פה בעבר, הטור הסביר שיש חילוק חשוב בין השקעה בשוק ההון בשביל חתונות ילדים, לבין הפקדה בגמחי"ם היעודיים לחתונות ילדים, בעוד שבגמחי"ם האלו תוכלו לאתר הלוואות בסדרי גודל מכובדים בעוד 20 שנה תמורת סכום נמוך שתפקידו היום, אם תפקידו סכום זהה בשוק ההון תתקשו מן הסתם להגיע לאותם סכומים בבוא עת משוש דודים.

קשה לצפות מצב שאדם שהפקיד כל חודש סכום נמוך בשוק ההון יקבל בסוף התקופה בסל ההשקעות שלו סכום שמניח את הדעת בחתונות הילדים.

שבוע אחר כך זה כבר הופיע כקומיקס מאוייר מעל גבי העיתונים כפרסומת לאחד הגמחי"ם, פעם הבאה תנו קרדיט...

את הנקודה החשובה מן הסתם לא חידדו שם, את הכסף שתקבלו מהגמחי"ם תצטרכו להחזיר, חתונות ילדים לא יכולים לעלות 250 שקל בחודש, באף צורה, השאלה אם תשלמו אותם היום או כשתהיו בני 50 ו60, גיל שבו בכל העולם אנשים יוצאים לפנסיה ומפסיקים לטרוח, להתרוצץ ולהתאמץ בשביל כסף, או שתעשו זאת היום כשאתם בשיא שלכם עם אפשרויות ויצרתיות רחבה יותר.

הכסף שיצבר לכם בשוק ההון הוא שלכם לחלוטין ותוכלו לחתן איתו מתוך שלווה, הפתרון הפשוט, הוא להגדיל את ההשקעה החודשית כבר היום כדי לקבל סכום משביע רצון לחתונות הילדים בבוא העת, נכון שבשוק ההון תשלמו על הכסף מס גבוה (25%) ובגמחי"ם השונים לא, אבל יש סיבה למה לא, על כסף שהוא לא שלך אתה מן הסתם פטור ממס, בעוד שכסף שהרווחת מחייב אותך להפריש חלקים ממנו לגורמי החוק..

בפועל אפשר להפטר מהמס באמצעות הפקדה דרך קרן השתלמות או להזדכות עליו באמצעות נקודות זיכוי, מה גם שהמס נמוך בהרבה מהסכום המפוצץ של 25% כי המס מחושב ריאלית ולא נונמילית אבל זה לטור נפרד,

מאז עומדי על דעתי, הקפדתי בכל כוחי שלא להכנס לסאגה הסבוכה הזו שנקראת שוק ההון אל מול הגמ"ח המרכזי, יש יתרונות רבים לשני הצדדים וחסרונות גם לא חסרים, ככל הנראה הלוואה בתנאי גמ"ח היא הזולה ביותר שתמצאו, קשה וחשוב מאד לאתר גמחי"ם כאלו בזמני חתונות ילדים, בכל שיחותי עם אנשים שמחתנים ילדים הם הדגישו וחזרו והדגישו כמה הלוואות יקרות נלקחות בתקופה הזו, כמה חשיבות יש להלוואה זולה בשלב הזה, כמה כאבי ראש יש מאיתור כספים כשבמקום לשמוח בשקט עסוקים כל היום בהתרוצצויות וערבויות מסובכות, ללא ספק הגמחי"ם השונים חותכים את הכאב ראש הזה לחלוטין.

אבל יש נקודה שחשוב לזכור, בסוף זה הלוואה, והלוואה צריך להחזיר.

בילד הראשון קל להחזיר, בשני שמצטרף זה כבר מכביד את החבילה בשלישי וברביעי זה נגרר, אבל בהמשך זה כבר הופך למפולת שלגים שצריכה להסגר בעשירי לחודש, זה בהחלט נקודה שחשוב לזכור אותה.

לא בכדי העיד אחד מבעלי הגמחי"ם שאחוז המממשים של ההלוואות בזמן אמת הוא פחות מ50 אחוז, תחשבו על זה, עשרות אלפי אנשים שהפקידו עשרות שנים את כספיהם לקופה בוחרים במודע לוותר על הלוואה כזו ככל הנראה בגלל שהם לא יכולים לעמוד בהחזרים שלה, מאיפה הם כן מחתנים את הילדים, מה הפתרון קסם שלהם? אין לי מושג, אבל זה הנתון ששמעתי לאחרונה.

למה אנשים שחסכו עשרות שנים מפת לחמם והפקידו כסף כדי להיות זכאים להלוואה כזו לא מממשים את הזכאות שלהם? האם זה בגלל שהם צריכים להחזיר הלוואות שנלקחו לחתונות קודמות? האם זה החשש מהעול הכספי בגיל 50-60 כשההכנסה הולכת וקטנה?

נקודה נוספת שבהחלט תומכת בעמדת המשקיעים דרך הגמחי"ם השונים, היא ההשקעה דרך כספי המעשרות, באמצעות היתר שפורסם על ידי כל גדולי הרבנים, בשונה מהשקעה בשוק ההון שם הדעות חלוקות ומעטים הרבנים שמתירים להתחיל להשקיע בשלב מוקדם כל כך, בשל החילוק ההגיוני והמובן בין כסף ששוכב ומשתבח לכסף שפועל פעולת צדקה ועוזר לבנתיים לאנשים טובים לחתן את הילדים שלהם, צדקה היא לפני הכל.

ההפקדה מכספי מעשרות מקילה מאד על החחלטה של המפקידים לבחור בצורת ההשקעה הזו כשהיא מאפשרת להם לא להכנס ללחץ כלכלי חודשי כבר היום בשביל חתונות של ילדים שרק נולדו זה עתה, מידי חודש יפקידו המפקידים חלק או את כל כספי המעשרות שלהם אל הגמ"ח הנבחר שיסייע להם בבוא העת באמצעות נתינת הלוואה שמנה.

ואחרי שפרשתי את הלבטים והצדדים חשוב לי להדגיש שאני עדיין מתעקש שלא להכנס למקום הזה, גם כשפונים אלי באופן אישי עם השאלה הזו אני מקפיד לברוח ממנה, כי היא קשה וגורלית מידי, יש המון היגיון בצורת השקעה כזו ויש המון גם בזו שמנגד.

רבים וטובים מבין חברי מפקידים גם בשוק ההון וגם בגמחי"ם האלו, אני באופן אישי נוטה ללכת בדרך ההפקדה בשוק ההון עם סכומים גדולים יותר, ואת ההעמדה הזו אני אסביר היום, לא ממקום של דחיקת האפשרות השניה אלא בשביל לסבר את האוזן ולהצדיק את מעשי.

ריבית דריבית, זה המנוע שלי ומה שגרם לי לקחת את אפיק ההשקעה המניבה ככח מנצח, מהרגע שהפנמתי את משמעות המשפט המפורסם של הפיזקאי היהודי אלברט איינשטיין "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם." שינתי את הגישה שלי בכל צורת השימוש בכסף.

המשמעות של ריבית דריבית היא פשוטה, הרווחים שתרוויחו מכסף שתשקיעו במקום מניב הוא לא רק מהריבית שנצברת מהקרן המופקדת אלא גם מהריבית שנוצרה מהקרן שיוצרת גם היא ריבית, וכך אם הפקדתי 100 שקל שהניבו 10 שקל, כעת יש לי 110 שמניבים 121 שקל שיניבו הלאה גם הם ריבית מתוך הריבית ומתוך הקרן, הכסף שלי פועל בשבילי במסות כפולות וככל שיעבור הזמן ארויח יותר ויותר מהריביות הנצברות וחוזר חלילה.

ככל שתכנסו ותעמיקו בזהות הפעולה של ריבית דריבית תבינו כמה זה דרמטי, תפתחו מחשבון כזה ותתחילו לחשב, יהודי שיפקיד סך של 1000 שקל מידי חודש במשך עשר שנים במקום כזה ירויח סכום של 210 אלף שקל, אם יפקיד סכום זהה ל20 שנה ירויח בסוף התקופה 756 אלף שקל, ואילו אם יבחר באותה הדרך של הפקדה חודשית של 1000 שקל ל30 שנה יגלה בחשבון הבנק שלו יותר מ2 מליון שקל, תחשבו על הפערים זה מטורף, כמובן שהכל לפני חישוב מס ודמי הניהול שיקחו נתח מכובד, אבל להמחשת הרעיון הפער מדהים.

יש היום מספיק דרכים וכיוונים כשרים לחלוטין שבראי ההיסטוריה והתקופה הניבו סכומים מכובדים מאד של אחוזים מידי חודש ולא דורשים בכלל התעסקות מצד המשקיע, המדדים הישראלים, מדדי ארה"ב והמסתעפים אליהם, לא לחינם זכה מדד s&p 500 לפופלאריות הרבה ולשם החיבה שניתן לו 'מדד הכוללים', יש בסיס והיסטוריה להשען עליה וללמוד ממנה, ישנם מדדים נוספים מצוינים להשען עליהם בהשקעה לטווח הארוך, כלי השקעה נהדר.

וככל שנכנסים למספרים יותר ויותר זה הולך והופך למדהים ובלתי הגיוני, רווח שכולנו רוצים להיות חלק ממנו ואולי לחסוך באמצעותו את כאב הראש של החזרי החובות אחרי החתונות הקרבות ובאות בעזרת השם.

תוסיפו לנתון הזה היכרות עם מושג כואב ומעיק בשם 'אינפלציה' זה סיפור על אדם שאחרי עשרות שנות היסוס בחר להגשים את חלומו הישן לרכוש דירה בירושלים ללא משכנתא, כשהוציא את ה400 אלף שקל שהטמין ברצפת הבית, הוא גילה שהסכום הזה כבר לא מאפשר לו לקנות בו דירה ודאי לא בירושלים, ככה זה כשאינפלציה אוכלת את השווי, ביד שלו יש את אותו הסכום שאיתו יכל לרכוש דירה מרווחת בירושלים של פעם, אבל המוצרים אותם הוא יכול לרכוש איתם, יקרים היום בהרבה, ספק אם דירה בדימונה רלוונטית.

בעוד 20 שנה חתונות הילדים שלנו יעלו הרבה יותר ממה שהם עולים היום, הדירות ודאי יתייקרו בפער גם המשכורות שלנו יעלו בקצב מסוים, אבל ככה כלכלה מניעה את עצמה, וגורמת לאנשים להיות יצירתיים יותר, באמצעות מחסור שנוצר על ידי התייקרות מחירים, נוצר חוסר לאנשים ומניע אותם לצאת לעבוד ליזום ולפרנס, בנק ישראל מצידו מפרסם תחזית אינפלציה שנתית והוא שואף להתייקרות הזו, זה לא קורה מאליו, וגם אנחנו צריכים להיות ערוכים אליה.

אם לפני שני עשורים מי שנתן לילד שלו בהגיעו לפרקו סכום של 60 אלף דולר נחשב לגביר, היום זה העלות של החתונה לבדה בהרבה מהמקרים ועל הדירה מי דיבר בכלל.

ככל שמבינים ומחדדים את המשוואה של ריבית דריבית המגדילה את ההון אל מול האינפלציה האוכלת את הכסף, מבינים את המסר החשוב, כסף שלא עובד בשבילי הוא כסף שאני מפסיד, כסף שעובד בשבילי בריבית דריבית מעשיר אותי.

סופו של דבר, לכל תחום הפקדה יש היגיון רב מאד, כדי לבנות אותו חייבים לשבת על המספרים, לבנות אסטרטגיה מסודרת לחתונות, לחשב במדויק את הסכומים שאותם אתם מסוגלים להפריש היום ואת הסכומים שתוכלו להפריש בבוא העת, לחשב במקביל את גיל הילדים ואת מועד החתונות המתוכנן, את הסכומים הנדרשים לכם, ואת המחירים שיתייקרו עד אז בחסות האינפלציה, ואז לבחור את המסלול והדרך שמתאימה לכם ולהצמד אליה עד לסוף השמח,

נקודה נוספת עליה צריך אולי לתת את הדעת ורבים מוצאים בה פתרון אידיאלי, היא בשילוב בין השיטות: שימוש בשוק ההון לצבירת ההון העיקרי, והפקדה משמעותית של כספי מעשרות בגמ"ח כרשת ביטחון או לכיסוי חלק מהעלות ללא חשש ממיסוי.

מחר יום חמישי יתכנס בית המשפט המחוזי לדיון ראשון במשפטם של שלשת חברי הפורום להגנת הצרכן החרדי, שנתבעים על ידי אשת נדל"ן חרדית בתביעה לשון הרע ודיבה על סכום של 5 מליון שקל מכל אחד מהם.

אינני מכיר את התביעה, את נסיבותיה ואת הדרך שבה היא הגיעה לבית המשפט ולא לבית דין כשכל הצדדים הם חרדים מבטן ומלידה, אבל אני כן מכיר את שלשת הנתבעים, אנשים יקרים מאד שמתפרנסים איש איש בתחומו ויכלו להמשיך להתפרנס ביושר ובשפע גם בלי הרפתקאה מסוכנת כזו שמעמידה אותם בסיכון של 5 מליון שקל וכאב ראש בלתי נגמר של דיונים בבתי משפט, של טרטורים וכאבי ראש עצומים מול דרישות התביעה מול ההתמודדות עם עורכי הדין ועם ההשלכות העצומים של לחץ כזה עליהם על הסביבה שלהם ועל המשפחה שלהם.

מדובר בקבוצת אנשים שבחרו לתקוע יתד במקום שכולם מעדיפים לברוח ממנו, עולם ההשקעות הכושלות במגזר החרדי, עולם שמעולם אף אחד לא העז לגעת בו, עולם שלם אפרורי ומסוכן שמשומן בהמון המון כסף ומודעות, עולם שהפיל ברשתו אלפים של אנשים, כשגם אני הקטן נלכדתי ברשתו, ויכול לספר מקרוב כמה מסוכן מושך ומחליק.

עד להקמת הפורום, קרקעות חקלאיות נמכרו בכמויות מסחריות, סטארטאפים הזוים התגוללו בראש חוצות, השקעות מוזרות ועסקאות כושלות פורסמו בכל פינה, ואילו העיתונאים אלו שמתוקף תפקידם היו אמורים לעשות תחקירים ולבודד את הסיפורים המאוסים נשבו בלחץ המערכת שהתפרנסה מאותם המודעות, שלוחי הציבור שלנו גם הם מילאו את פיהם מים, ודבר יום ביומו נפלו אברכים ויהודים כשרים במלתעות השטן של נפילה כלכלית מטורפת.

כמי שיושב על משבצת כלכלית אני נתקל מידי יום בפניות וסיפורים על נוכלים שמסתובבים, על עסקאות כזב ועל רמאויות אין סופיות שנמכרות לקהל התמים בחביבות ללא שיש מי שיסתום את הסכר, על פי מה ששמעתי העיד הגאון רבי צבי ברוורמן שבבית דינו שמתעסק הרבה בנושאים אלו עברו כבר למעלה מ2 מליארד שקל שנמחקו בנוכלויות מהסוג הזה, וזה רק בבית דין אחד!!

וכל זה עד להקמת הפורום, הפורום להגנת הצרכן החרדי שקם והסביר לציבור את הסכנות, ששלח מכתבי התראה לנוכלים ורמאים והשתיק אותם, שנתן כללי זהירות למשקיע המתחיל, שעמד במרכז ההסברה כדי להבין את רמת הזהירות הנצרכת.

הם קמו תוך סיכון לחטוף תביעות, ללא שכר או תשלום, ונכנסו תחת אש להגן עלינו כציבור מנוכלים ועסקאות מפוקפקות, הם יעמדו מחר למשפט אישי על סכום עתק, שאין ספק שאם חלילה אכן ידרשו לשלם אותו, נצטרך ונהיה מוכרחים כולנו כציבור לעמוד מאחורי מי שהיה שם כדי להגן עלינו, מי שעמד בחזית ולהתגייס יחד למממן את העלויות, ולכן לא יהיה זה גוזמה לומר שמחר יתחיל משפטו של הציבור החרדי כולו.

עד אז, ובמקביל לדיונים נישא כולנו תפילה אל אבינו שבשמים שיחוס ויחון וירחם על שלוחי הציבור, אלו שמיוזמתם קמו ועשו מעשה למען כולנו, ועוסקים בצורכי ציבור באמונה, רבי איצ'ה דז'לובסקי, רבי מיכה שולם ורבי יעקב טורנהיים שמחר יתחיל משפטם.

השמות לתפילה:
יצחק מאיר בן איטה דבורה
מיכה בן יהודית
יעקב דב בן שולמית

מדינה בריאה פועלת בכל צורה לחזק את התחבורה הציבורית, למנוע מהאזרח הפשוט להרגיש צורך להחזיק ברכב פרטי, ולהעניק לו תחושת ביטחון שהוא יכול לסמוך על שירותי ההסעים הציבוריים השונים, כן, גם אם הוא צריך להגיע להפגנה או לעצרת נגד אותה המדינה, האינטרס הזה נשאר באויר ומדינה תקינה תדאג לשינוע ציבורי רחב ולא בגלל שהיא מחבבת את הציבור או האדם שזקוק לנסיעה הזו.

זה לא ענין של פוליטיקה, זה גם לא מקור הכנסה, זה ניהול פשוט של מדינה יציבה, למדינה יש רצון וצורך שאזרחיה לא יאלצו לשאת בעלויות העצומות של אחזקת רכב פרטי, מה שיקטין את הנטל על מוסדות הרווחה ויאפשר צמיחה, שהכבישים לא יהיו עמוסים בסדרי גודל שיחייבו אותה להשקיע משאבים אדירים לבניית כבישים נוספים, שזיהום האויר במדינה לא ירקיע לשחקים, כל רכב על הכביש הוא עלייה ברמת זיהום האויר במדינה.

בנוסף תחבורה ציבורית תקינה תאפשר גם את התפתחות הפריפריה ותוריד את מחירי הדיור במרכז, תצמצם את הפקקים, תפחית תאונות מסוכנות ותדאג גם לאוכלסיה שאינה נוהגת כמו ילדים ומבוגרים.

כנסים ציבוריים, אירועים גדולים, עצרות ענק שבהם התחבורה הציבורית לא מתוגברת, שגורמת לתושבים להאבק על המקומות בתחנות האוטבוסים, לשלם מחירי עתק לנהגים פרטיים ומוניות, או גרוע מכך לוותר ולהשאר בבית, הם טריגר בסיסי בדרך לקניית רכב פרטי, זה שיחסוך מהאזרח את הצורך בעימותים ובספקות כאלו, ויתן לו תחושת ביטחון בדרכי ההדעה שלו ליעד שלו.

כשכל השנה רמת השירות בתחבורה הציבורית בין כה נמוכה ביום כזה תחושת החוסר אונים מהעובדה שאדם לא יכול לדאוג לעצמו גורמת לו לשנות לתמיד את דרכי הנסיעות שלו.

ההחלטה התמוהה של מי מגופי התחבורה בישראל שלא לתגבר את התחבורה הציבורית בדרך לעצרת בירושלים היום, לסגור את תחנת הרכבת ולהשאיר נוסעים ומפגינים בבית, היא החלטה שפוגעת במדינה ומזיקה לכלכלה לדיור ולתעסוקה של מדינה שלמה, מעבר לזכות הדמוקרטית והבסיסית של להעמיד לכל אזרח את זכויותיו.

@שמיל-שמיל כתב באיך כולנו משלמים מס על מס, ואז מס הכנסה על המס על המס.:

@ניסן-עציוני
בא נשאל כך חוץ ממס הבלו יש מדינה בעולם שלא פועלת בצורה דומה?

אין לי מושג
למען האמת אני לא מתעסק בכלל במיסים ואני בספק כמה הטורים האלו נחוצים
יש דעה שאומרת שהידע הזה הוא חשוב כדי להסתכל על התמונה הרחבה, אבל יש גם דעה שאומרת לא להטריח עם הפרטים הקטנים, שאלה.

@סייעתא-דשמיא כתב באיך כולנו משלמים מס על מס, ואז מס הכנסה על המס על המס.:

@ניסן-עציוני כתב באיך כולנו משלמים מס על מס, ואז מס הכנסה על המס על המס.:

אבל בדמי הלידה לשם ההמחשה, ביטוח לאומי לא מחשב את ההכנסה הזו כהכנסה, כי הרי זה רק החזר על הוצאה שלא קיימת בחופשת הלידה, כל עוד זה רווח למדינה זה מחושב כהכנסה, ברגע שזה עולה למדינה זה עובר להגדרה של תגמול על הוצאה, מדהים.

זה לא נכון, ביטוח לאומי מחשב גם את הנסיעות בחישוב דמי הלידה. זה מוגדר כהכנסה גם לגבי דמי לידה.

אתה צודק
בדקתי עם חשב שכר לפני שהעלתי
אבל עכשיו בדקתי שוב וזה טעות שלי

עושה רושם שהיה נחמד לכם לקרוא על מס שהמדינה גובה על מס שהיא גובה ממכם, אז בואו תקבלו עוד נתון מרשים שיעשה לך את היום טוב יותר, על כסף שאתם משלמים למדינה סתם.

חוק הגנת העובד במדינת ישראל מחייב כל מעסיק לשלם לעובדים שלו על עלות הנסיעות שלהם, בחישוב המרחק והעלויות כדי לתת לעובד את הכלים והאפשרות לעבוד בכל מקום ולמנוע את העלויות ממנו, זה לא הטבה, גם לא משכורת, בסך הכל החזר על הוצאות.

חשבתם שיש כאן כסף שהמדינה לא תהנה ממנו? תמשיכו לחשוב.

מבחינת רשויות המס, הסכום שמוחזר לעובד מתווסף למשכורת הברוטו שלו, על הברוטו הזה, העובד נדרש לשלם את כל המיסים הרלוונטיים: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, במילים אחרות: העובד שילם מכיסו על הדלק, קיבל בחזרה את הכסף, ועל הכסף שהוא קיבל בחזרה הוא נדרש לשלם מס הכנסה, כאילו מדובר במשכורת רגילה. בפועל, הוא משלם מס על הוצאה.

וזה לא רק זה, בפועל עלות הנסיעות האלו שהם רק החזר של ההוצאה נחשבים כחלק מהשכר, הם מעלים את מדרגות המס כי המשכורת הופכת לגבוהה יותר, אבל בדמי הלידה לשם ההמחשה, ביטוח לאומי לא מחשב את ההכנסה הזו כהכנסה, כי הרי זה רק החזר על הוצאה שלא קיימת בחופשת הלידה, כל עוד זה רווח למדינה זה מחושב כהכנסה, ברגע שזה עולה למדינה זה עובר להגדרה של תגמול על הוצאה, מדהים.

לא שיש לכם הרבה מה לעשות עם המידע הזה, המס יגבה גם אם תבינו את העוול שמאחוריו, אבל לפחות תבינו לאן נעלם חלק מהכסף שלכם בכל חודש.

מצרף לכם כאן שתי פוסטים שפרסמתי השבוע בקהילה שלי, היות ואני חושב שתהנו מהם, שימו לב שכל המאמרים שלי ושל עוד רבים שכותבים עולים בקהילה שלי 'טיפים לכלכלה נכונה' מידי יום
ואני ממש ממליץ לכם להצטרף אליה

תחשבו על זה, אדם שהפריש מתוך 10 שקל מעשרות לצדקה מתוך 100 שקל, האם צריך להפריש שוב מה90 שקל מעשרות נוספים של 9 שקל, וחוזר חלילה מה81 הנותרים להפריש גם עשר אחוז? ודאי שלא, נהפוך הוא, מבחינה הלכתית יתכן שעל התורם לקזז בתרומת המעשרות או החומש החודשית את כספי הצדקה שכבר הפריש.

היגיון בסיסי? כנראה שלא לכולם, שמעתם פעם על מס הבלו?

שמו נגזר מהפסוק בעזרא "וּמִדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, מִתְיְהֵב לְהוֹן" ובתרגום לעברית, מס קבוע.

מדינת ישראל צריכה להגדיל את ההכנסות שלה לקופת האוצר כדי למממן את ההוצאות ההולכות וגדלות, בד בבד המדינה צריכה גם להלחם בתופעות בריאותיות מסוכנות, כמו אלכוהול ומוצרי טבק שעלולים לגרום להתמכרות, הפתרון הפשוט לשתי הבעיות הוא לייקר את מחירי הטבק באמצעות מס גבוה קבוע על היצרנים, מה שייקר עלויות ויפחית את הרכישה, בד בבד, המס שיכנס לקופת האוצר יעשיר את קופת המדינה.

בעיה נוספת בה מנסה המדינה להלחם היא תופעת זיהום האויר והעומס בכבישים, שתי תופעות שגם מייצרים הוצאות למערכת הממשלתית וגם בעייתיות מבחינה בריאותית, ולכן המדינה גובה מס מספקי הדלק שמגלגלים את העלות לצרכן בעלות שמכפילה את מחירי הדלק, כלומר חצי מהתשלום על הדלק הולך לקופת האוצר, מס קבוע ואולי גם הגיוני.

רק שפה זה מתחיל להיות מעצבן, זוכרים שסיפרתי לכם על המע"מ, מס ערך מוסף 18% שגובה המדינה מכל הכנסה של עוסק, מס שכמובן מגולגל על הלקוח? מסתבר שגם על מס הבלו משלמים את המע"מ, אם רכשתם בקבוק יין בעלות של 50 שקל, סכום מתוכו ילך לקופות האוצר, אבל גם על המס תשלמו למדינה 18%, אין דבר יותר כיף מלשלם מס על המס.

אם אתם אוהבים מתמטיקה תקראו את זה במספרים, אם זה מטשטש אתכם תדלגו על המקטע הזה,
בכל פעם שאתם מתדלקים ליטר בנזין 95 במחיר של 7.23 ש"ח, זו ההתפלגות של התשלום שלכם:
עלות הדלק, שיווק, ורווח ליבואן/תחנה כ-2.53 ש"ח כ-34.99% מהתשלום,
מס בלו (קבוע) 3.60 ש"ח כ-49.79% מהתשלום,
מע"מ (18% על כלל המחיר כולל הבלו) 1.10 ש"ח כ-15.22% מהתשלום,
סה"כ מסים למדינה (בלו + מע"מ) 4.70 ש"ח65.01% מהתשלום, מטורף.

למעשה מדינת ישראל, באמצעות גביית מע"מ על מס הבלו, מענישה את הנהג בעוד 65 אגורות על כל ליטר, בגלל שרצתה לקחת ממנו 3.60 ש"ח מראש.

אתם מבינים שמחירי הדלק, מייקרים גם את מחירי השינוע, מחירי התחבורה הציבוריות והמוניות, ואפילו את מחירי הבניה והנדלן, שלא לדבר על מחירי החשמל והגז שמונעים כולם על ידי הדלק.
פעם חשבנו שהמחירים יקרים בגלל מדינות ערב שמחזיקות את הנפט, תופתעו לגלות שרוב ההתייקרות היא בכלל בגלל המדינה שנלחמת עם אותם המדינות - מדינת ישראל.

עולם המס הוא עולם נתון למחלוקת, ברור שכדי שמדינה תחיה היא צריכה לגבות כספים ותשלומים, השאלה היא מה המידתיות הנכונה ומה צורת המשיכה ההוגנת, כשמערכת המיסוי מייצרת מצב בו אנחנו משלמים מס על מס, המנגנון מציג חוסר היגיון בסיסי, הנתונים הפשוטים מראים שבשטח ה"מס על מס" הוא חלק משמעותי במחיר הסופי, שנופל על כל אזרח ואזרח, ומנפח את יוקר המחיה בצורה כפולה.

@תיווך-בית-שאן אשמח לדבבר איתך בטלפון, תוכל לשלוח לי מייל?

@שמיל-שמיל רק למען הסר ספק, האפשרות לא קיימת, לא של הרב הפותח ולא שלך, מביחנה חוקית ומציאותית, אין דרך כזו, וזה הסיבה שארגון בנקל בחר הלמליץ על האפשרויות אותם הוא מציע אחרי בירורים מעמיקים ולמידה ארוכה על האפשרויות הקיימות,
מה שהפריע לי בפוסט הפותח הוא החשיבה והרצון להסתמך על ארגון מפוקח ככל שיהיה שישלוט על כספו של המשקיע, זה דבר שכל אדם חייב להבין שאסור לקרות.

טור שפרסמתי הבוקר לחברי קהילת טיפים לכלכלה נכונה, וחשבתי שעשוי לעניין גם אתכם

זה לא סוד שעולם הנדל"ן חווה תנודות דרמטיות בשנה שנתיים האחרונות, משווקי הנדל"ן כבר ניסו הכל, עם הצעות מגוונות וגימיקים עצומים שלא יכלנו לדמיין עליהם, ולראשונה מזה תקופה ארוכה מאד מחירי הנדל"ן הראו מגמה של ירידה והשוק כולו במתח לדעת לאן זה הולך.

אתמול בערב נסגרה ההרשמה להגרלת המחיר למשתכן, אליה נרשמו קרוב ל150 אלף ישראלים, 8000 מתוכם יקבלו בשבועות הקרובים הודעה על זכיה והיתר יחזרו לשוק חיפוש הדירות בידיעה שההגרלה הבאה כנראה תהיה שווה פחות ופחות כפי המגמה של משרד השיכון בשנים האחרונות, באותו זמן בדיוק השוק כולו יגלה האם הנגיד יתחשב במדדים ויוזיל את עלויות הריבית, דבר שיכול להחזיר גם הוא כמות מכובדת של משקיעים שנמנעו מכניסה לשוק במחירי ההלוואות היקרות, תוסיפו לכל זה את המלחמה שנפסקה ומליוני אנשים שמתחילים לחזור לשגרה, בהחלט משהו שיכול להביא למגמה של מהפך ביחס העלויות בשוק הנדל"ן.

אבל יש גם צד שני, המחירים כבר שברו כל גבול, כל גימיק נוסה ולאנשים באמת אין כבר אפשרות לעמוד בתשלומים העצומים, המודל של לגור בשכירות הופך ונהיה למקובל גם בקרב קהילות בהם החתן מקבל סכומים מכובדים של כסף כשבימינו לרוב הם גם לא מספיקים בשביל ההון העצמי של הדירה ומי בכלל חושב על העמידה בהחזרים החודשיים, הסיטואציה הזו שיתכן וכבר הפכה למוגמרת הולכת וגורמת לנו להפוך למודל האמריקאי בו לא רוכשים דירות, וכבר כתב מי שכתב בהומור שחור שבדור הבא הסיפורים הטרגדיים שגדלנו עליהם על הסבא שנפל בבורסה ומנע מאיתנו להכנס לשוק ההון והמניות, יסופר על סבא שהשקיע בנדל"ן וחווה נפילה שגרמה למשפחה כולה להתרחק מהשוק הזה.

לפני שנתיים או שלש פרץ לחיינו כחלק נוסף מהגימיקים של המתווכים והמשווקים הרעיון של 10/90 20/80 וכן הלאה, משחק שאפשר להשקיע סכום קטן על דירה שתבנה בעוד מספר שנים אז תשולם היתרה, עשרות אלפים רכשו בצורה הזו, רבים מהם מתוך תקווה לשפר הכנסות בשלב הבניה, אחרים מתוך רצון למכור בשלב הזה ולהרויח את ההתייקרות, אחרים החליטו שיקבלו את ההחלה בשלב בניית הדירה, אלא שהקבלנים מסתבר לא טיפשים והרבה מהעסקאות האלו תומחרו בשלב המכירה על בסיס המחיר העתידי, כך שהקונה לא באמת הרויח אלא אם כן מחירי הדירות ינסקו באמת.

בתקופה האחרונה אני שומע על עשרות סיפורים, וכן העיד לי אתמול ידידי איש הנדל"ן יעקב רייניץ, על שורה ארוכה של פגישות אותם הוא מנהל עם לקוחות שהגיע עת הפרעון ותשלום היתרה בדירות שלהם וניצבים בפני שוקת שבורה, המחירים של הדירות שירדו לא מטיבים איתם, והשוק שעומד תקוע גורם להם לעיתים לוותר על ה10 אחוז אותם הם שילמו ולהשאיר אותם בידי הקבלן, תוסיפו לזה את עלויות התיווך, עורכי הדין ההלוואות במידה ונלקחו ותגיעו להפסד כלכלי עצום שיכל להמנע לו היו בודקים לעומק יותר את העסקה.

גם בימים אלו משווקים עסקאות דומות, של פריסייל ותשלום מאוחר, אם אתם שוקלים להכנס לאחת כזו, תעצרו רגע, תפנימו שאלפים ממש בימים אלו מוותרים מרצונם על מאות אלפי שקלים ששילמו, כדי לא להכנס למחול גלגולי חובות בלי נגמר, תבדקו שהעסקה מוצעת באמת במחיר אטרקטיבי, שהקבלן מאפשר מכירה לפני סיום התשלום, שהפרויקט לא יבנה מהר יותר מהציפיות שלכם להגדיל הכנסה, שהעסקה אכן משתלמת במאה אחוז.

שווה לשלם עכשיו כמה שקלים על יעוץ ובדיקה מקצועית מאשר לוותר על מאות אלפי שקלים בעוד כמה שנים.