הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@צמיחה כתב בהאם זה הזמן הנכון להשקיע ב-s&p500?:

לא בדקתי כרגע את תמהילי ההשקעה, אבל בעדכון האחרון של תשואה כהלכה הם כתבו שמסלול הלכה של אינפיניטי הוא 100% מדד עולמי בכל המוצרים.

צודק.

@טריידר כתב ברעיונות להגדלת הכנסות לאברכים:

*מיצוי זכויות ביטוח לאומי.
לא חייב להתמחות. יכול לעזור בתשלום מופחת לתיקים קלים.

מה זה נקרא 'תיקים קלים'? אולי תסמונת דאון, וגם בזה אתה חייב להתמחות כדי לדעת האם אין עוד עילות שמזכות בקצבה.
לא אומר שאי אפשר לעסוק בזה, רק בא לשלול שא"א מחר בבוקר לקום ולייעץ.

@טריידר
אז אתה אומר שצריך להזהר לא לשמור סיסמאות במחשב, לבחור סיסמאות מורכבות וכדו'. אבל זה לא סיבה להמנע לגמרי מפתיחת חשבון עצמאי.

@טריידר כתב במסחר עצמאי לא מאובטח - או קופת גמל מאובטחת:

לא ענית על הנקודה של מקרה טראגי חלילה....

נכון, כי זה פשוט לדעתי; מה שאני עשיתי זה לפתוח תיקיה (כמובן מגובה בכמה מקומות) עם פירוט של כל החשבונות שלי, בתוך אותה תיקיה יש תיקיה של (סתם לשם הדוגמא) פקדונות בבנק A, תיקיה של קופת גמל להשקעה בחברה B, תיקיה של חשבון עצמאי בבית השקעות C וכו'.

@טריידר כתב בהאם זה הזמן הנכון להשקיע ב-s&p500?:

זמין באינפיניטי במסלול הלכה בפיקוח תשואה כהלכה.

רק בחסכון לכל ילד, לא בהשקעה רגילה.

@רואה-את-הנולד כתב באיפה כדאי לשים את החיסכון לכל ילד?:

זה אומר משהו על הרוב

לא בהכרח בכלל, ההבדל העיקרי בין גלאט הון לתשואה כהלכה הוא לגבי היתר עסקא. תראה כאן בהרחבה.

@רואה-את-הנולד כתב באיפה כדאי לשים את החיסכון לכל ילד?:

נראה לי שהרבה מהרבנים הלטאים שסומכים על תשואה כהלכה אוחזים שלא ממש צריך הכשר

לא נכון.

@טריידר
ממש לא מסכים איתך.
דבר ראשון, בתי השקעות בארץ ובארה"ב נתונים תחת פיקוח ורגולציה מחמירה, שממעיטה מאוד את הסיכון לפריצה לחשבון. עוד לא שמעתי על חשבון בבית השקעות בארץ או בארה"ב שנפרץ.
אל תקיש בבקשה מהנסיון שלך עם בינאנס לבתי השקעות רגילים בארץ או בארה"ב, בוא נגיד בלשון המעטה שאין פיקוח הדוק מדי על בינאנס לא מצד הרשויות באיי קיימן ולא מצד הרשויות במלטה (שם הקימה החברה מטה) שאגב בעצמם התנערו מאחריות על החברה, נכון? ולא נזכיר את העובדה שפעילות החברה לא חוקית ועומדת תחת חקירה בכמה מדינות כמו ארה"ב בריטניה יפן ואפי' תאילנד.
בחשבון מסחר עצמאי בבית השקעות רגיל ומפוקח החשש רחוק מאוד, ולא יותר מחשש לפריצה לחשבון בנק שלך.
דבר שני, אף אדם לא מכניס בבת אחת כמה מאות אלפים לחשבון העצמאי אלא בכל פעם סכום מועט יחסית ומיד קונה איתו קרנות סל, כך שאין כסף זמין בחשבון בדרך כלל.
דבר שלישי, גם בציבור החילוני יש גישה דרך סיסמא וקוד אישי באתר של בית ההשקעות לחשבון, אז מה הקשר שלציבור החרדי יש יותר סיכון?
לסיכום, חשבון מסחר עצמאי לא מיועד כלל רק לסוחרים אקטיביים אלא גם ולא פחות לסוחרים פאסיביים, שרוצים לחסוך בדמי הניהול ולקבל תשואה הרבה יותר גבוהה בלי טרחה כמעט.

@טריידר כתב באיפה כדאי לשים את החיסכון לכל ילד?:

המסלול בהשגחת 'תשואה כהלכה' (רבנים חסידים) ולכאורה פחות מתאים לציבור הליטאי המחמיר.

למה נראה לך שהציבור הליטאי מחמיר יותר מהחסידי?
רבנים רבים ליטאים סומכים על תשואה כהלכה.
כמובן שכל אחד ישאל את רבותיו.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אם הבנתי נכון אתה מסביר כך:
החוזה העתידי הוא לא סתם סוג של הימור, אלא נועד כדי לספק לצד השני ביטחון פיננסי מפני תנודות במדד, לכאן או לכאן, (כלומר, להפחית את עוצמת הירידה, אם תהיה, ולעומת זאת, גם להפחית את עוצמת העליה, אם תהיה).
והביטחון הזה לא נועד אלא למי שכבר מושקע במדד האמיתי, ומעוניין להפחית את אפקט התנודתיות שבו, וכיון שהתנודתיות הזו היא בחשבון דולרי ממילא שגם החוזה המדובר יהיה בחשבון דולרי בהכרח.
הבנתי נכון?

נכון. הנגזרים (חוזה עתידי ואופציה) התחילו כתעודת ביטוח לקונים או מוכרים כדי להבטיח מראש את מחיר הקניה או המכירה העתידית, ומשם זה התגלגל לתחליף להשקעה בנכס הבסיס.
בעצם, המילה 'נגזרים' מעידה על תוכנה; אין לה ערך עצמי אלא מחירה 'נגזר' מנכס הבסיס.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

ונפק"מ לדוגמא כאשר באים לשקול באיזה בית השקעות להשקיע, לא מספיק רק להשוות תשואות ודמי ניהול, אלא גם להעדיף, בתיעדוף משמעותי מאוד, בית השקעות רציני ומבוסס, גם אם בסך התשואות הסופיות יש אחרים שעוקפים אותו.
אינני צודק?

ברעיון כן, אבל איך אתה בודק מי יותר רציני ויציב מהאחרים?
לדעתי האישית שלושת בתי ההשקעות המרכזיים בארץ הם אותו דבר, לטוב ולמוטב... (אבל לא בדקתי את זה אף פעם לעומק).

@רואה-את-הנולד
המטרה בקניית נגזרים (אופציות וחוזים עתידיים) אינה כדי שיהיה להם ביטחון מול המשקיעים אלא זו הצורה לקבל את תשואת המדד, כיון שהחברה לא קונה פיזית את המניות שמרכיבות את המדד היא קונה נגזרים של המדד וכך משיגה את התשואה שלו.
מה שקורה אם אין מי שימכור אופציות בסכום הנצרך זה מה שקורה גם כשאתה רוצה לקנות קרן סל דרך ברוקר ואין מוכר שרוצה למכור במחיר שאתה רוצה, פשוט מחכים יום יומיים עד שיהיה היצע ואז קונים.

@רואה-את-הנולד כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אכפת לך להרחיב קצת יותר
זה ממש מעניין מה שאתה כותב אבל אני לא מבין איך יש ביטחון שגם אם כל העולם יבחר לשים את הכסף שלו בעוקב מדד יהיה מישהו כנגד?
תודה רבה על ההסברים המורכבים

תודה ובשמחה.
מה אתה מתכוון בשאלה אם יהיה מישהו כנגד?

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

למה לא? כל עוד החיקוי הוא סינטטי ותלוי רק בהסכמים (אני מבין שמדובר על הסכמים בסגנון של הימור, תתקן אותי אם אני טועה), מה רע לבצע את העליה\ירידה הדולרית, בשפה שקלית לחלוטין?

נניח הפקדת מאה ש"ח.
המדד עלה ב2% ? החברה צריכה לספק לך את היחס של העליה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.
המדד ירד ב2% ? אתה (כלומר, מנהל חברת ההשקעות) צריך לספק לחברה את היחס של הירידה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.

חוזה עתידי הוא לא שטר חוב ערטילאי אלא חוזה על נכס הבסיס, ונכס הבסיס - המדד - נקוב בדולרים.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

א. בנק הוא גוף גדול ויציב בהרבה מכל חברת השקעות שהיא.
ב. בבנק תלויים הרבה חברות במשק כולו, (ולכן) יש עליו פיקוח של בנק ישראל, וכו'.
ג. אם היינו צריכים להפקיד בבנק מאות אלפי שקלים לטווח ארוך מאוד, באמת היה גם בזה קצת מקום לחשוש.

היו גם בנקים שקרסו (ראה ערך בנק סיליקון ואלי בארה"ב והבנק למסחר בארץ, והרשימה עוד ארוכה),
וגם על בתי ההשקעות יש פיקוח של רשות שוק ההון.
לעצם הענין, בוא נסכים שהסיכון הודאי בשחיקת ערך הכסף כשהוא שוכב בבנק גדול יותר מהסיכון של קריסת בית השקעות, לא כך?

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

(אגב, למה על היציבות של חברת ההשקעות אני צריך לסמוך, ואילו על היציבות של החברה ההיא איתה היא מנהלת את העסקים, צריך לנהל ביטוח של סכומי עתק? למה בזה לא מספיק לסמוך?).

אין לך מושג עם מי אתה עושה את החוזה, והוא יכול להיות גם אדם פרטי ולא חברה.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

סתם אגב, לשם הסקרנות.
ידוע לי שחברות ההשקעה משקיעים הרבה ליצור 'קרן מנוטרלת מט"ח', וגובים על כך דמי ניהול גבוהים.
אם באמת כל הקרן המחקה היא סינטטית, מה רע ליצור קרן מנוטרלת מט"ח באופן מובנה?
דהיינו, להשקיע את רוב הכסף באג"ח וכד' המנוהלות בשוק שקלי.
וגם את ההסכמים והחוזים מול החברות על הרווחים\הפסדים של מדד s&p, לנהל ג"כ מול חברות ישראליות, המנוהלות במטבע שקלי.
וחסל סדר 'גידור' ו'נטרול מט"ח'.
היכן הטעות שלי?

מה יעזור לנהל את החוזה על s&p 500 מול חברה ישראלית, בסוף אתה מחקה מדד שהוא נקוב בדולרים, וזה לא משנה מי מכר לך את החוזה.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

מדובר על שקיפות גמורה? גם באיזה נכסים היא מחזיקה וגם איזה חוזים היא מנהלת, ועם מי?

כן. שקיפות גמורה באילו נכסים היא מחזיקה. לגבי החוזים אין לזה שום נפק"מ מול מי החוזה.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אשמח לקבל קישור על דוגמא לשקיפות כזו באיזו קרן שהיא. תודה רבה.

תכנס לאתר מאיה > דיווחים > נתוני קרנות > קרנות נאמנות > חיפוש קרן לפי הרשימה או לפי מספר הקרן > הרכב נכסי הקרן, ותוכל לראות שם את כל פירוט הנכסים של הקרן.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

לפי מה שהבנתי ממך, אותה 'מסלקת מעו"ף' יוצרת כעין ביטוח על חברת ההשקעות, כלפי ההשקעות החוזים והעסקים אותה היא מנהלת מול החברות השונות.
זה אומר בעצם, שחברת ההשקעות, ואיתה לקוחותיה הנאמנים, בטוחה מפני נפילת חברות שונות במשק איתה היא מנהלת את ההסכמים והחוזים.

נכון.
כמובן שלא מדובר בביטחון של 100%, בסוף מסלקת מעו"ף היא לא חברת ביטוח, והסיכון קיים, אבל הוא סיכון קלוש כל כך שלדעתי הוא לא שיקול.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אגב, מה קורה אם חברת ההשקעות בעצמה נופלת, מכל סיבה שהיא?
אותה 'מסלקת מעו"ף' נותנת מענה גם מפני מקרה כזה או מקרה דומה?

לא. אבל אם אתה חושש לזה תצטרך גם להשאיר את הכסף מתחת לבלטות במקום בבנק, כי גם בנק יכול לקרוס.

@רחל-עומסי כתב במשכת? ניידת? אולי עשית טעות?:

תשלום מס מיותר – בקופת גמל להשקעה היא תחויב במס רווחי הון של 25%, בעוד שבקרן ההשתלמות הכסף היה פטור ממס.

זה נכון לגבי קופת גמל להשקעה, אבל יש עוד אפשרות, לפתוח קרן השתלמות רגילה, בה גם אין מס רווח הון וגם התשואה גבוהה הרבה יותר מקה"ש למורים וגננות.
אין שום מניעה לעובד הוראה לפתוח קרן השתלמות רגילה. אמנם אחוזי ההפרשה של המעסיק לקה"ש יהיו נמוכים יותר (7.5% מהמעסיק ו2.5 מהעובד בקרן רגילה במקום 8.4% ו4.2 בהתאמה בקרן למורים), אבל עובד שלא יוצא לשבתון בכל מקרה לא יכול למשוך את הפער הנוסף שהפקיד המעסיק עבורו אלא רק 89% מתוכו.

@רחל-עומסי כתב במשכת? ניידת? אולי עשית טעות?:

עלויות ניהול גבוהות – דמי הניהול בגמל להשקעה גבוהים פי 3 לעומת קרן השתלמות למורים, מה שמקטין את הרווחים הצפויים.

נכון, אבל אחוזי התשואה הצפויים גבוהים הרבה יותר מהפער של דמי הניהול, כך שזה לא שיקול.
יש לציין שעובד שמתכנן לצאת לשבתון באמת כדאי להשאר בקרן למורים.
ניתן לראות פה בהרחבה בנושא.

@צמיחה כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

לדעתי כל אחד אמור לשאול את השאלות הללו לפני שהוא בוחר מסלול עוקב מדד כשר,
הרי זה כל הרעיון שאפשר לתת כשרות על מסלול עוקב מדד, בגלל שהוא לא משקיע פיזית.

זה לא קשור להכשר.
כל הקרנות בארץ מחקות מדד רק ע"י נגזרים וחוזים עתידיים, אין קרן בארץ שמחזיקה פיזית את המניות שמרכיבות את המדד. זה לא קשור להכשר. אם תמצא קרן גם בלי הכשר שלא מחקה בצורה סינטטית תעדכן אותי.
אם אתה רוצה קרן שמחזיקה פיזית את המניות שמרכיבות את המדד תפנה לבורסה האמריקאית ותקנה ETF, הקרנות שם בד"כ קונות את המניות פיזית,

@צמיחה כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

מי שלא שואל זאת, הוא פשוט לא מבין מה הוא עושה.
לא אמרתי שצריך להבין מסחר באופציות, אבל כן הבנה בסיסית.

אני לא חושב שכל אדם שפותח קופת גמל להשקעה או אפי' מסחר עצמאי צריך לדעת אם העקיבה היא פיזית או סינטטית, למה זה משנה, מספיק שיבין מה זה המדד ומה הסכנות שטמונות בו.

@שמואל כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

חברי מסלקת מעוף - כל אחד שמשקיע יש לו את הביטחונות הללו או רק לכאלו שמשלמים למסלקה על הביטחונות?

כל מי שסוחר באופציות חייב להעמיד את הבטחונות הללו, והמסלקה בודקת כל הזמן מה גובה הבטחונות העדכני שנצרך להוסיף/להוריד.

@שמואל כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

והאם היא בעצם 'חברת ביטוח' על ההשקעות?

לא, היא איננה חברת ביטוח. אולם היא אחראית לבדוק מה התרחיש המגלם את ההתחייבות הכספית הגבוהה ביותר לכל חבר ועל פיה לגבות בטחונות מתאימים. מדובר על 45 תרחישים שונים אותם היא מחשבת, בהם גם התרחיש הקיצוני ביותר.
כך שהסיכון לחדלות פרעון במסחר באופציות זהה בערך לסיכון שהבנק בו אתה מפקיד את כספך יקרוס, גם בבנק הסיכון קיים אבל כמה אתה חושש לזה?