הפורום הכלכלי החרדי הראשון

במשפחתינו מסתובב סיפור,
על אחד הסבים. שאי שם בשנות השבעים, התעניין ברכישת קרקעות באזור פתח תקווה,
הוצעו לו אז שני רעיונות, הראשונה קרקע זולה במיוחד באיזור גבול ב"ב, והשנייה יקרה יותר על כביש 40.
אותו סב, קיבל את ההחלטה להתאמץ ולקנות את הקרקע היקרה יותר, אך מסובב כל הסיבות קבע, כי דווקא על הקרקע הזולה יבנו בעתיד מגדלי ב.ס.ר. והקרקע השנייה למרבה האכזבה, מושכרת כיום לפנצ'רייה.
בהחלט סיפור עם ניחוח כבד של החמצה, שמלמד אותנו, שהכל מאיתו יתברך, ולנו אין שום אפשרות להשפיע על העתיד.
אני מניח, שסיפורי חיזוק ישנם רבים שמספרים טוב ממני,
אבל נקודה אחת אני כן רוצה ללמוד מהסיפור הזה, אז בתקופה בה נרכש אותו מגרש, לא היתה שום דרך לחזות את העתיד,
לעומת זאת אני נתקל רבות ביהודים יקרים, שאמנם לא יכולים לחזות את העתיד, אבל כן מבינים שבדרך הטבע, טיפול נכון בקרן הפנסיה, או חסכון והשקעה מוקדמת לחתונות הילדים, יועילו להם רבות.
ואכן הם חקרו את העניין, וכבר יודעים לצטט תשואות עבר של מדדים נבחרים, להבדיל בין מנוטרלת מט"ח לכזו שלא וכו'.
ובפועל כלום לא קורה, חולפים להם חודשים ושנים, אבל הכל נשאר נייעס בכולל.
הדרכה הם לא צריכים, חלקם מבינים יותר ממני בנושא.
אבל דבר אחד אני רוצה לומר להם, יש לכם מושג איזו תחושת החמצה, תהיה לכם תחת החופה של הילדים,
איזו פספוס ימלא כל חלק בליבכם, ביום בו תפרשו לפנסיה, ותגלו קצבה חודשית מצומקת.
אבל ילדיכם, בשונה ממני, לא יוכלו להסביר לעצמם שמה לעשות אבא לא יכל לדעת, הם יזכרו טוב טוב את השיחות שניהלתם אחרי מעריב, את ההרצאות בשמחות שמסרתם לדודים שלהם,
בשני מילים תחושת החמצה!!!
טוב, מטרתי היא לא לצער או להלחיץ אי מי מהקוראים.
רק שממה שראיתי ושמעתי עד היום, המחסום הגדול שעומד בפני אותו משקיע בפוטנציאל, הוא מחסום הפחד.
הפחד מנפילות גדולות בשוק, הפחד לשלם דמי ניהול מיותרים, הפחד מאי הוודאות,
וכדי לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם הפחד, כדאי להבין שגם אזור הנוחות לא ממש נוח, גם הוא רצוף באכזבות ומכשולים, וזה שישכיל להתמודד בזמן עם הפחדים, בהסתברות גבוהה יחסוך לעצמו התרוצצויות מיותרות בגמ"חים ובנקים.
וכמו שאמר איינשטיין בהתייחס לאפקט הריבית דריבית מי שמבין את זה מרוויח ומי שלא משלם, ומשלם עם ריבית דריבית...

קשה למצוא עקרונות מוסכמים בשוק ההון, יש כאלו המאמינים במסחר תוך יומי, וישנם פסיביים מושבעים ,יש שדוגלים בניתוח טכני, ויש את אלה עם הניתוח ערך, וכמובן יש את המשלבים.
אך עיקרון אחד לדעתי מוסכם על כולם, אני בכל אופן, עוד לא פגשתי לו מתנגדים.
שוק ההון, דומה במידה מסוימת לחדר מלא מפה לפה בצעצועים וממתקים, והמשקיע דומה לילדון שמוצף בריגושים למראה החדר, לולא מחשבה ותכנון מסודרים מסתבר שאותו ילדון מתוק לא יצליח להשיג מלא תאוותו, כך גם שוק ההון, יש בו לא מעט הזדמנויות, שמי שינסה להרוויח את כולם, ישאר קירח מכל הכיוונים. 
אחד הדוגמאות למניעים שמבלבלים משקיעים וגורמים להפסדים הוא ה - FOMO הכינוי לתופעת הפחד מפספוס הזדמנויות, כך למשל מצאתי את עצמי בצהרי יום קיצי מטפס במעלה גבעה בגולן עם כאבי ראש נוראים, במחשבה לאחור הבנתי, שהרבה יותר מהנה בשבילי, היה להעביר את היום על הספה עם ספר טוב, רק הפחד מהחוויות שיצברו חברי ואני אפספס גרם לי לצאת לטיול.
באותו טיול באמת נגרמה לי אי נוחות מסוימת, אך כשנכנס למניה כלשהיא, רק מהסיבה שהיו רבים שהרוויחו בה לאחרונה, הגיוני במצב כזה שתיווצר בועה, והכסף ירד לטמיון.
ישנם עוד מספר גורמים שעלולים להקשות על החשיבה הרציונלית של משקיע, אולי אכתוב עליהם בעתיד בעז"ה. 
לכן הדבר הכי חשוב, אחרי שהחלטנו על צורת הפעולה המועדפת עלינו, הוא לאמץ אותה, ולא להתרשם מהזדמנויות נוצצות שבוודאי יבואו.
ובנימה אישית, לפני מספר חודשים, שוחחתי עם חבר ששכנע אותי לרכוש ביטקוין, הוא צפה שעד סוף השנה ערכו יעמוד על 60,000$ הוא טעה, אבל במובן החיובי של המילה, בזמן שאני כותב את השורות הבאות, שוויו כבר עבר את ה 100,000$ וכנראה שאם הייתי שומע לעצתו, הייתי מרוויח סכום נחמד.
רק שאחד מעקרונות היסוד שאני מאמין בהם הוא, שאני לא משקיע במוצר שמנגנון הרווח שלו לא ברור לי, וביטקוין מסתבר עוד נשגב מבינתי, וכמו שהיה ברור לי אז שאני ביטקוין לא רוכש, ברור לי היום שלא טעיתי. 
אני לא ממליץ על שום דרך או שיטה, אבל אחרי שבחרתם לכם אחת כזו, אל תסטו ממנה גם לא בעד ביטקוין.

הפגישה הראשונה שלי עם שוק ההון הגיעה מפרסומת, 
פרסומת נוצצת ומושכת שבישרה לי על הכנסות של 20,000 ₪ בחודש, בשעתיים עבודה יומיות, 
האמת הסתנוורתי, פעמוני גאולה הדהדו באוזניי, וחיכיתי בכליון עיניים לוובינר המובטח. 
את הציפייה העברתי בשיטוטים ברשת, שכללו את מילת החיפוש שוק ההון. 
הזמן חלף וההתלהבות שככה, כבר הבנתי שאני לא עומד לפגוש את ממציא הגלגל או את קולומבוס, אך התקווה עוד בערה בי, 
כך מצאתי את עצמי מכלה את מעותי הבודדות, על שלל קורסים ממגוון מרצים ונוכלים, ועוד לא מצאתי את הבשורה. 
ניסיתי לסחור מעט, אך בהתאם לכספים שהשקעתי, הרווחים לכשהיו, היו דלים. 
עד שביום אחד, התגלגל לידי משמים ספר שנקרא המדריך למשקיע המתחיל, כתב אותו גוי אחד ג'ון בוגל שמו,
אותו בוגל היה הראשון להקים קרן נאמנות מחקת מדדים, ובעצם אבי שיטת ההשקעה הפסיבית,
כל כך נהניתי מהספר, ואני רוצה להגיש לכם סיכום שכתבתי בעבר של פרקי הספר.

• לטווח הרחוק, הסיכויים שלנו להרוויח הם בדיוק אותם אחוזים שהשוק כולו יעלה. בקצרה, שוק ההון הוא כמו בריכה, אם באזור מסוים המים יעלו, בהכרח שבאזור אחר הם ירדו, כך שבטווח הארוך, סיכויי הרווח הם כשיעור עליית השוק.
• במסחר יומי או סווינג, על כל פעולה של ק/מ אני נדרש לשלם עמלה ומס רווחי הון, מה שאוטומטית נוגס לי משמעותית ברווח, בשונה מהשקעה לטווח ארוך, שבה אני לא משלם כלל עמלות מכירה, וגם הכסף שיגיע למדינה בסוף, (יש גם דרכים לצמצם את זה, שידוברו כאן בעז"ה רבות) יצבור עבורי ריבית דריבית, למשך כל התקופה.
• מחקרים שהוא ערך, הוכיחו שלמשך זמן, דווקא מנהלי תיקי השקעות אקטיביים, (שאם יש פה מישהו עם נסיון וידע כזה, אני ממש אשמח להיות חבר שלו.) שהשיאו תשואה עודפת על תשואת המדד, נטו להפסיד בשנים הבאות יותר, מה שאומר שאם אתם ברווחים נאים כדאי לכם לדאוג...
• ההשקעה לטווח ארוך נהנית מיתרון עצום של אפקט ריבית דריבית, מה שאומר שהכסף שהרווחתי השנה ימשיך לעבוד בשבילי שנה הבאה ויצבור רווחים שגם הם ירוויחו וכן הלאה, אני מניח שכולם מכירים את המושג הזה, אבל למי שלא מומלץ להשתעשע מעט במחשבון ריבית דריבית ולחוות את זה מעט.

לסיום, אני רוצה לחדד, שכל האמור כאן מיועד אך ורק למשקיעים שלמדו ברצינות את הנושא, וניגשים למסחר מתוך הבנה וידיעה לקראת מה הם באים.
ברור לי שאברך שמחפש להרוויח הון ממסחר בין הסדרים, אחרי קורס חובבן, לדעתי מאבד את מעותיו בצורה כמעט וודאית.

סיפר לי פעם פרסומאי משופשף, על עבודתו, שחלק ניכר ממנה מוקדש לבניית אסטרטגיית מכירות מותאמת לקהלי יעד,
כך למשל כששיווק מוצרי חשמל יוקרתיים למגזר הערבי, הוא דאג לפריסת תשלומים מוגזמת,
אצלם כך טען העיקר שתהיה פריסת תשלומים נוחה, לא באמת משנה המחיר.
כמובן שהשאלה הראשונה ששאלתי הייתה, איך אתה משווק לנו החרדים,
הוא חייך ואמר לי אצלכם השיטה היא רק לדפוק את המערכת,
לבקשתי הוא הרחיב וסיפר לדוגמא, שהם נוהגים לומר בשיחה השנייה מחיר גבוה יותר מזה שסוכם עליו בשיחה הראשונה,
הלקוח הפיקח עומד על זכותו לקבל את המחיר הראשוני, המתוחכמים שבהם גם ישלפו הקלטת שיחה, ובעיני רוחם כבר הם רואים את שמם, מככב בראשי תיבות, במרכז המדור הקו החם ביתד (קיים עדיין ?),
ולבסוף הנציג יעטה על עצמו ארשת אומללות, יאלץ להסכים למחיר הנמוך, החרדי התורן ירכוש גם מקרר שלא עובד, והרווח כולו לכיסו של המוכר.
בהתחלה נהניתי מהתיאור המצחיק, עד שקלטתי שאני אישית בהרבה מצבים פועל בדיוק כך,
אז נכון שהתפיסה הזו גורמת לנו הרבה פעמים דווקא להרוויח, רק כמו כל תכונה כדאי שנהיה מודעים אליה, כך שנוכל לשלוט בה.
ולא נהיה כמו אותו אברך, שהתעקש בפניי שהוא לא יחסוך לחתונות הילדים, כשביררתי על מה ולמה, ענה לי ש"הוא לא יהיה הפראייר של הגופים המשווקים, והם עליו לא ירוויחו פרוטה שחוקה."
כמובן שזהו מקרה קיצוני, אבל בהחלט ניתן ללמוד ממנו,
ההסתכלות הנכונה היא לשאוף למקסימום רווחים, ולאו דווקא למינימום עלויות. 
בהצלחה,

את המנהג הבא אימצתי אחרי חוויה לא נעימה שעברתי. כשנכנסתי לאתר הבנק באותו ערב, די נלחצתי. ידעתי שמחר אמור לרדת חיוב של שיק גדול, ולפי החשבון שלי, היה אמור להיות לו כיסוי מספק. לפליאתי, ראיתי שחסרים כמה אלפי שקלים. אחרי בדיקה קצרה, ראיתי שמכרטיס האשראי ירד כמה ימים קודם סכום די גבוה.

התגובה האוטומטית שלי הייתה להאשים את יוקר המחיה וללכת להשיג את הסכום החסר. משום מה, דווקא נכנסתי לפירוט החיובים – ושם ראיתי כמה קניות די גדולות בסכום מצטבר של כמה אלפי שקלים. ככל שניסיתי להיזכר, מעולם לא נתקלתי בחנויות האלו. הייתה שם חנות למוצרי אלכוהול באיזו עיר שכוחה, ועוד עסק לשירותי דיגיטל שמעולם לא נעזרתי בשירותיו.

הרמתי טלפון לחברת האשראי. התברר שהם מפעילים מוקד מיוחד, שזמין גם בשעת ערב מאוחרת, ומיועד למקרים האלו בדיוק. אחרי שהנציג בירר איתי את הפרטים, הוא חסם את הכרטיס וזיכה אותי במלוא הסכום. מאז, בכל חודש אני מקפיד לעבור על חיובי האשראי. ותתפלאו – כבר מספר פעמים שהצלחתי לחסוך סכומים משמעותיים בזכות כך! האמת שכמו כל דבר בחיים, לפני שהתחלתי זה היה נשמע לי מתיש, ואחרי מספר חודשים זה כבר נהיה עניין שבשגרה ונהפך להרגל.

המעלות שאפשר להשיג באמצעות ההרגל הזה הן משמעותיות מאוד לכל מי שמנסה לאמץ התנהלות כלכלית נבונה ונכונה. לעיתים אנשים מעדיפים לרוץ לקורסים ויועצים שעלותם יכולה להגיע לאלפי שקלים ויותר (ישנם בהחלט פתרונות מעולים כיום), בעוד שהרגל כזה יכול להועיל להם רבות. חלק מהרווחים הישירים כתוצאה מכך הינם:

1. מניעה וזיהוי של גניבות: כמו בסיפור שפתחתי, בדיקה יכולה למנוע ולזהות גניבות, שלצערנו מדובר בתופעה שתופסת תאוצה יותר ויותר. רק לאחרונה סיפר לי יהודי שישנם מקומות שמציעים בתשלום סמלי פרטי אשראי גנובים, וכך הוא נוהג לבצע קניות מקוונות. בדיקה קצרה יכולה לחסוך מכם את עוגמת הנפש הזו.

2. חיובים כפולים או שגויים: לעיתים שלא במתכוון, על ידי טעות אנוש של מוכר שהוסיף ספרה לחשבון או ביצע חיוב כפול, אתם תשלמו כסף לחינם. אם תעקבו אחרי החיובים, תוכלו לגלות ששילמתם כפול על מוצר מסוים.

3. עדכון הנחות: ישנם מוצרים רבים כמו קווי טלפון או ביטוחים שבהם ניתנת הנחה לתקופה של שנה וכדומה, ולאחר מכן המחיר מזנק לסכומים גבוהים. אם לא תעקבו אחרי זה, תוכלו לגלות אחרי תקופה ארוכה ששילמתם סכומים מיותרים שהייתם יכולים לחסוך בטלפון אחד לסוכן.

4. להסתכל למציאות בעיניים: לפעמים נוח לנו דווקא להתעלם מההוצאות ולספר לעצמנו שההוצאות החודשיות שלנו נמוכות, בעוד שהמפתח לכל שינוי שנרצה לעשות מחייב הכרה במציאות הנוכחית. רק אחרי שנבין כמה עולה לנו חודש ועל מה אנחנו משלמים, נוכל להתייעל ולהוציא את הכסף בצורה מיטבית יותר.

5. הוצאות מיותרות: לפעמים זה חוג לילד שהוא כבר לא הולך אליו, קו טלפון שלא בשימוש, או כל הוצאה שבעבר נצרכה לנו וכיום היא לא רלוונטית יותר. כשנפגוש בה בסוף החודש, נדע לבטל או לצמצם אותה לפי הצרכים העכשוויים שלנו, במקום לזרוק כסף לפח.

אז עכשיו וודאי הבנתם שההרגל הזה של בדיקת חיובי האשראי הוא לא עוד מטלה, אלא ממש כלי עוצמתי שיכול לשנות לכם את התמונה הפיננסית. זה אולי נשמע כמו "עוד דבר לעשות", אבל ברגע שתתחילו, תראו שזה הופך להיות טבע שני. תחסכו כסף, תמנעו עוגמת נפש, ותהיו בשליטה אמיתית על מה שקורה לכם בחשבון. אל תחכו לרגע שתגלו "הפתעות" לא נעימות – תתחילו היום, ותהפכו את השקט הכלכלי לחלק בלתי נפרד מהשגרה שלכם.

שמעתי פעם בדיחה, שהורים עסוקים בשנתיים הראשונות לחיי ילדיהם, ללמד אותם ללכת ולדבר, ובשמונה עשר השנים הבאות, לשבת ולהקשיב. 
אתם בטח מתפלאים, מדוע ראיתי לנכון לשתף אתכם בבדיחה הזו.
ואני אסביר, בשנים האחרונות, כולנו עדים למגמה ההולכת וגוברת בתוך ציבור יראי ה', של מודעות כלכלית ופיננסית, תופעה מבורכת שהפורום הזה בעז"ה יעצים ויגביר. 
רק שלפעמים צריך לדעת גם להרפות ולא להתעקש על הטוב ביותר, כמו בסיפור שקרה לי לאחרונה, יצא לי לשוחח עם יהודי, שהיה טרוד למעלה מראשו, בחישובים אודות דמי הניהול שיגבו ממנו באפיק השקעה מסוים, כשצללנו לפרטים גילינו, שהפער המקסימלי שצפוי להיות בעתיד, בין האופציות עומד על פחות ממאה שקלים, מה שמייתר את כל העסק סביב הנושא. 
אותו יהודי, שכמו רבים וטובים התוודע לפן הכלכלי של החיים, החליט בתבונה להתמקח ולהוזיל עלויות, ורק שכח לבדוק, האם אכן יצא לו רווח כלשהוא מהמרדף הזה, או שכמו שאכן קרה, הוא שרף זמן ואנרגיה מרובים על שקלים בודדים. 
האמת, אם כאן היה נגמר הסיפור לא הייתי מבזבז את זמנכם, מה שלדעתי כן ראוי לתשומת לב, היא העובדה שרבים נמנעים לקפוץ למים' בדברים חשובים, כמו חסכונות וכדו' רק בגלל העומס המנטלי, שנוצר עם ההשוואות בדמי הניהול המיסוי או התשואה, וכך מפספסים זמן וכסף, כביכול מתוך רצון לחסוך.
אז בפעם הבאה שתזדמן לכם החלטה כזו, אני ממליץ לכם לשים לב קודם. כמה משמעותיים הפערים ולפי זה להתנהל בהמשך.

@אבישי-ויינגולד באותו עניין פוסט שכתבתי בעבר, מקווה שתיהנו.
"הגזלן הקדוש"
אם בדרך כלל הורגלנו שמביאים דוגמאות מעולם המעשה לבית המדרש הפעם ננסה הפוך, במה דברים אמורים, ר' נחמן אמר פעם שעל יהודי לגזול מעיתותיו למען לימוד התורה, הכוונה שגם אם אתה עובד לפרנסתך וטרוד בעניינך תגזול פה חמש דקות פה עשר ללימוד תורה.
ועל בשרי למדתי שהשיטה הזו יעילה למדי גם בתחום ההשקעות, כמעט כל שיחה שקיימתי על החשיבות בהשתדלות לחתונות הילדים כבר מקטנותם, הגיעה היכנשהוא לטיעון הבא "אני בקושי גומר את החודש, אז מאיפה שאני יתחיל להשקיע?"
ואני חושב שזו טענה מוצדקת לחלוטין.
אז מה עושים? פשוט מאוד גוזלים! טוב לא שאני מעודד פשיעה, אבל כן פשוט מתחילים לגזול מעצמכם!
כן, ובנימה אישית, בבוקר בהיר אחד כשרפרפתי על חיובי האשראי גיליתי שהסכום ששילמתי בתשלומים על טיפול שיניים הגיע לסיומו והחודש התשלום האחרון ירד לי, במחשבה ראשונה אמרתי לעצמי יופי עוד סכום לחודשי, ואז הבנתי הסכום הזה הוא לא באמת משמעותי, הסתדרתי בלעדיו מצוין בתקופה האחרונה, ובמקום לבזבז אותו בלי שאשים לב פשוט כדאי לי להפנות אותו להשקעה.
ואכן מאז יש לי הוראת קבע, כשמעת לעת אני מוסיף חלקיקים לחסכון שלי.
אז עצתי אליכם, תגזלו מעצמכם לעצמכם, ממתנה שקיבלתם, מחיוב בתשלומים שנגמר, מהכנסה נוספת, עכשיו לא תשימו לב אבל כשתפגשו את המחותנים בעז"ה, תודו לעצמכם על כך.

בתקופה האחרונה יוצא לי לא מעט להרהר בעתיד הכלכלי של כולנו.
ולפני שאתם מפנים אותי ל-S&P אבהיר שכבר פתחתי קה״ש, ולא בחתונות הילדים עסקינן.
כולנו כבר חוטאים לעיתים בקיצורי דרך עם הבינה המלאכותית: אם זה ייעוץ על השיעול של הילד, ברכה למעסיק או סתם העשרה כללית.
אך דומה שאת הדבר האמיתי אנחנו מפספסים, והוא לדעתי שוק התעסוקה, או במבט רחב יותר – הדרך להרוויח כסף.
ברור שאנחנו לקראת עידן אחר לחלוטין. כל החשיבה שלנו על כסף ועל הדרך להשיג אותו הולכת להשתנות מהקצה לקצה. קשה לנו לדמיין את זה כשאנו נוסעים ברכב הבנזין למשרד ומקווים שהבוס לא ישים לב לאיחור שנגרם לנו בעקבות התור הארוך בסופר השכונתי. הכול מוחשי כל כך וחסר תחליף הגיוני.
אבל זהו – שאנחנו בדיוק כמו אותו חוטב עצים שעובד קשה, אבל בטוח במאה אחוז שאם לא הגזע הזה הילדים שלו יקפאו מקור. היום אנחנו יודעים לגחך עליו ופשוט להדליק את תנור החימום. חכמת הבדיעבד.
רק כדי שנבין קצת למה אני זורה אימה מהמקלדת ועד כמה אנחנו מפספסים פה: לאחרונה שוחחתי עם יהודי שעובד בתחום ההייטק בתפקיד בכיר, ומטבע הדברים יוצא לו לפגוש אנשים מהתעשייה מכל העולם. ואני שומע שהדבר החם הבא הוא סוכני AI שירכזו לנו את כל הפן הפיננסי, כולל התמקחויות על הנחות והטבות מול הבנק, חברת הביטוח, הסופרמרקט או חנות הנעליים.
יהיו כאלו מנויים בג׳מיני, כנראה שאצל גרוק יירשמו הקונספירטורים שבינינו, והתפרנים אולי ילכו לדיפסיק. מה שבטוח – כמות המקצועות שיתאדו במהפכה כזו היא מטורפת: החל מיועצי משכנתאות, סוכני ביטוח, יועצים כלכליים למיניהם, סוכני שירות ומכירות, ובעצם כולם. תעצמו עיניים רגע ותריצו את כל המקצועות שעולים לכם בראש – כנראה שלא יצטרכו אותם.
טוב, אז לא קוראים לי יצחק בריק ואין לי שום מוטיבציה להטריד את מנוחת מי מהקוראים.
אז למה לי כל המלל הזה? אני רוצה לשתף אתכם במסקנה מעניינת שעלתה במוחי והובילה אותי לקבל החלטה אישית כבר היום. אם ננסה לצפות את העתיד ולחשוב קצת "אילון מאסק", כנראה שהאפשרות הראשונה להתפרנס ב-2046 בלי להתייתר בדור הבינה תהיה בעלות על נכס – דהיינו דירה, מניה או קיוסק מוזנח ברחובות. אממה, שלצד מגמת ה-AI ובהיבטים מסוימים כתוצאה מההתפתחות, הבעלות תהפוך להיות מאוד ריכוזית. לעשירים יהיה הרבה יותר קל לעמוד בהשקעה הראשונית של פיתוח אוטומציות ורובוטיקה, מה שיעניק להם יתרון ברור על פני האזרח הפשוט. כך שהאפשרות הזו יותר מורכבת.
האופציה השנייה, והמעניינת לדעתי, היא שלל מקצועות הרוח. לדוגמה: סופר סת״ם, צייר (לחובבי הז׳אנר!), לומד תורה, איש חינוך או שופט. המכנה המשותף הוא הערך שמוביל צרכן לדרוש דווקא מבן אנוש את השירות שהוא מציע.
נכון שכיום רבים מאיתנו יעדיפו גם מלצר אנושי במסעדה, אבל זה נטו מהסיבה שמוזר לנו לראות אופטימוס מגיש מנת אסאדו. המבחן האמיתי הוא לא מה יותר כיף, אלא מה קו אדום אצלנו. מזוזה מודפסת לעולם לא ארכוש, ואף אדם נורמטיבי לא ישלח ילד ללמוד אצל רובוט – כי שם אנחנו זקוקים לאנושיות.
מה שמותיר אותנו עם אסטרטגיה ברורה לכאורה: להתמקד היום דווקא במקצועות הרוח, כדי שכשנגיע לרגע האמת נוכל להעניק מהניסיון שנצבור כמחנכים לכל המתכנתים והאדריכלים לשעבר, וכמובן להשתכר בהתאם. נשמע הזוי, אבל לטעמי זה ממש צפוי.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
נ.ב. חברו הטוב של האדם די הסכים עם ההגיון ששפכתי כאן

@ניסן-עציוני כתב באיזה דמי ניהול זולים יותר?:

תנסה להתמקד כל הזמן בצבירה

כמו שכתב כבר @גימפל, בשנים הראשונות כדאי לשים לב גם להפקדות. מה שברור שהכי נכון להתייעץ עם גורם מוסמך, בוודאי בכל הקשור בפנסיות, שם זה בד"כ בחינם.

כמה נקודות שמסקרנות אותי

1. ההלוואות הם בנקאיות ? ריבית גבוהה בד"כ. הלוואת עמיתים, אפשר רק כנגד אחוז מסוים מהתיק, ומבחינה הלכתית זה מורכב.
2. קופ"ג קלאסית? מה הבטוחות של הגמח"ים שאני לא יעלם עם הקופה ביום בהיר? איך מתבצע ההחזר החודשי אחרי החתונה?
3. איפה הרגולטור בסיפור ? כדי לעבוד בשת"פ עם בתי השקעות מסודרים, אתה חיב אישור מהרגולטור, ולהוציא אישור למיזם "שטיבלך" כזה זה די מורכב .

הפוסט הזה חריג, בעיקר בגלל שאין בו הנעה לפעולה, אני לא בא לחוות דעה לכאן או לכאן, ואני אישית, לוקה ביותר מתסמין אחד כפי שיתואר להלן. 
במה דברים אמורים  שוחחתי לאחרונה עם ידיד שנוו"ב עוסקת באדריכלות, ב"ה היא צברה וותק ושנות ניסיון רבות, וכיום שמה הולך לפניה, מה שמזמן לה עבודה מכל רחבי הארץ, ובהתאם  לקוחות מכל גווני הקשת. 
תופעה יחודית, שחוזרת על עצמה דווקא אצל לקוחות חרדים, היא מספרת, הינה חוסר קבלת הסמכות, אם בכל אוכלוסיה אחרת, לאחר פגישה מסודרת בה הלקוחות פורטים את חלומותיהם בקשר לנכס המדובר, היא מקבלת את מלוא הבמה והאחריות, ומקבלת החלטות בהתאם לתנאים בשטח, כרוחב דעתה המקצועית, הלקוחות יכולים להעיר פה ושם, ולבקש התאמות ספציפיות, אבל באופן כללי היא זו שקובעת, אחרי הכל זה המקצוע שהיא למדה. 
אצל חרדים המצב שונה לחלוטין, מרגע הפגישה הראשונית, מתחילה מעין תחרות סמויה, בה על הלקוח להוכיח באותות ומופתים (ולעיתים גם בחדר ללא דלת כניסה...) למה הוא הרבה יותר מוכשר בתכנון, ולמה כל הלימודים והתעודה שווים לצור על פי צלוחיתו. 
כביכול, אילו אדריכלית אומללה אחת, שעוסקת בתחום למעלה משלושה עשורים, תהיה מוכשרת בתחומה, יותר מאברך שעד לפני שבועיים וחצי לא ידע לקרוא תכנית בנין, זה יהיה עלבון קשה מנשוא. 
כששמעתי את הדברים מאותו ידיד, הזדהיתי באופן מוחלט, בשנים האחרונות אני עוסק לפרנסתי, בהנגשת שוק ההון והדרכים הבטוחות להנות מפירותיו, ויום אחר יום, אני נתקל בלקוחות שפנו כדי לקבל מידע מסודר ובטוח, ואז מתחילות השאלות, למה לא לגדר מט"ח? למה לא להשקיע באס אנד פי עצמו? ומי אמר שבית ההשקעות לא גונב אותי? 
הלוווו פנית כדי לקבל מידע והדרכה על איך נכון לך להשקיע, לא באת לקורס יעוץ פנסיוני, אני באמת עונה באהבה על השאלות הללו, רק מהסיבה שאני בעצמי כאמור כזה בדיוק, אבל זה בהחלט מעיק לא פעם. 
ולא, אל תספרו לי שמדובר באנשים מתוחכמים שמחפשים להימנע מהונאות, כי כמות מספרי האשראי שאני אישית קיבלתי במייל, ללא שביקשתי מעולם היא הזויה, לקוחות מספרים לי על מצבים רפואיים, סתם כך בשביל לפטפט, בלי ששאלתי או התעניינתי, אין שם איזושהי אבטחת מידע, או משהו בסגנון. 
יתכן, וזו גם הסיבה, שרבים מאיתנו וביניהם אני נמנעים מלחשוף את שמם המלא, אף אחד לא מעוניין להפוך לברווז במטווח, ולהתמודד באופן אישי עם מבחנים מהסביבה. 
כשנבוא לחפש את הסיבה לשוני בין חרדים לשאר האוכלוסייה, ההבדל הכי אקטואלי כמובן, הוא הגיוס לצבא, והגיוני מאוד שבצבא שבו מפקד שנולד בסה"כ שנה לפניך, יכול להטיל עליך פקודה שאתה חייב למלא, גם אם אין בה שמץ של היגיון, מערכת כזו יכולה לחנך בן אדם לקבל מרות. 
שלא כמו בעולם הישיבות, שבו משגיח בן שמונים שהרביץ בינה עוד באבות שלנו, נתון תמיד לויכוח ולשיקול דעת של כל דרדק בן 16. חשוב לי להדגיש שאני ממש לא נוקט עמדה לכאן ולכאן, וברור שישנם צדדים חיובים ביותר, בעצמאות המחשבה הזו, אני בסה"כ מעלה נושא לדיון. 
נתון נוסף, שבוודאי משפיע לא מעט, הוא הגישה האינטלקטואלית של כל צורב מתחיל, אם בעולם האקדמי הנחות יסוד שקבעו פרופסורים בעלי שם נידונות בכובד ראש ויראה, צורת הלימוד הישיבתית היא ההיפך הגמור, אין שום יסוד מוסכם  וכל נער מנוער רשאי ואף צריך להציב קושיות בפני ביאורי רבותינו הראשונים והאחרונים. 
לאחרונה יצא לי להיפגש עם פרופסור נודע על איזה עניין רפואי, כששאלתי אותו שאלה פשוטה, נדמה היה כי הוא עומד לזרוק אותי מחלון משרדו הנאה, אי שם במרומי אחד ממגדלי תל אביב, רק כי פקפקתי באמינות ההנחה המקצועית שלו, ומנגד בימי חורפי, זכיתי לשמוע שיעורים רבים מאחד מגדולי הדור שליט"א, והלגיטימציה לכל תלמיד חסר חתימת זקן לפרוך את הסברות הנאמרות, עומדת בניגוד משווע למקובל בעולמות האקדמיה. 
יתכן גם, שזו אחת הסיבות לתופעת ה"כלבוינקים" בה כל אחד שהעז וקפץ למים, הופך בין לילה למומחה כללי, כך נוכל לראות מלווה כלכלי למשפחות שמחלטר מהצד כיועץ פנסיוני, או יועץ משכנתאות שמעביר וובינרים על ניתוח טכני, במקום להתמקד בתחום אחד, ולתת את מירב הידע, בוחרים לתזז בין כלל כיסי הארנק, ובכל תחום להפגין בקיאות, שלעיתים בהחלט מרשימה אך מפעם לפעם גם די מביכה, דמיינו לעצמכם, יועץ השקעות בבנק שישחיל ללקוחות מידע על מיצוי זכויות, סתם כך כי הוא מכיר...
ואם נחזור רגע לטענת חוסר האמון, אני משתומם פעם אחרי פעם, לשם ההמחשה, לראות אנשים נותנים אמון עיוור, באדם שהשתקם ממצב כלכלי קשה, בשאלות שקשורות במיסוי, רק כי הוא מבין בכסף.. איזה קשר יש בין הנושאים. 
ואם בפן הכלכלי הערבוב הזה יכול ליצור נזק כספי מוגבל בסה"כ, בפן הטיפולי אנחנו כבר מדברים על קטסטרופה של ממש, בה כל אברך עם "גישה" מנפיק אבחון פסיכאטרי, וכל בוגר סדנת קאוצ'ינג כבר מעניק טיפול תרופתי ל"ע, אני בכוונה מקצר במקום שראוי להאריך, היות ואני אינני זה שראוי לכך, רק אשתף, שבמו עיניי ראיתי סיפור מזעזע, של מטפל רגשי חביב שחשב שהוא יכול לעסוק במקרה אובדני, שלצערינו נגמר רע מאוד ה"י.
לסיום, חשוב לי להבהיר בשלישית, כי אני לא מחפש לשנות, ולא קורא תיגר על כלום, זו בסה"כ העלאת מודעות לנושא שיש בו צדדים חיוביים, ומן הסתם גם צדדים שפחות. 
נ.ב. שלל הדוגמאות לעיל, נאמרו לגופו של עניין, ובהחלט לא לגופו של אדם. כל הקשר או הקבלה בין הדמויות הוירטואליות המתוארות, לאישים קיימים נעשה על דעת המקשר בלבד! 
אישית נעזרתי לא אחת, באנשים יקרים, שמתמחים בצורה עמוקה בכמה וכמה תחומים, ואני בהחלט לא רואה שום פסול בכך.

@אבישי-ויינגולד אינני מתיימר להציג דעה תורנית כלל, אך כמדומני שיש לחלק בין השקעה שדורשת תשומת לב וכוחות נפשיים, לבין השקעה חודשית בשוק ההון, שלא אמורה לבוא על חשבון צמיחה תורנית בשום אופן.

אני רואה שהכותרת נתנה למאמר פרשנות מתגרה ומתנגחת,
לא זו הייתה כוונתי, ולכן שיניתי.
אני משוכנע שכל אדם רשאי וחייב להבין היטב מה הוא עושה, הנקודה שלי הפריעה, היא הניסיון להשתוות מבחינת היקף הידע והניסיון, ולא לסמוך על ההשכלה של בעל המקצוע.

אני מניח שאפשר לחלק את השאלה למאקרו ומיקרו. ברמת המאקרו ניתן להניח בסבירות די גבוהה, לאור כמות הקרקעות המאושרת לבנייה בכל שנה, לעומת כמות הממתינים לרכישת דירה, ונתונים נוספים, שהמחירים רק יעלו. ברמת המיקרו, אכן כפי שהיטיבו לבאר קודמי, תמיד יתכנו הפתעות עם שוכרים שכנים וכו', מה שאכן מייצר אי ודאות רבה.

@דרור כיום קיימות שתי אופציות בחסכון לכל ילד - הלכה, במסלול סיכון מוגבר. האחת זו של מיטב, ואליה תצטרף ככה"נ גם הראל, והיא מחקה מדד אס אנד פי. השנייה זו של חברת אינפינטי, שעוקבת אחרי מדד מניות עולמי.
עובדתית מדד המניות אס אנד פי הניב תשואה גבוהה יותר בעבר, למרות זאת מכיון שכיום כל מסלולי הסיכון מוגבר בפנסיה השתלמות וכו' הכשרים, עוקבים אחר מדד האס אנד פי אולי כדאי לגוון בחסכון לכל ילד.

@דוד-גולדברג קרן השתלמות מצריכה פתיחת עסק,
הפטור ממס בקופ"ג לא רלוונטי לחתונות ילדים,
ולעניין מלכודות הדבש בקרנות סל, אני מחפש כבר תקופה ארוכה מידע על מקרים שהיו, בינתיים שמעתי על מקרה בודד.
נ.ב. בתשובתי הקודמת ממש לא התכוונתי להקיף את הנושא.

קרדיט: הפרגוד

@הקול-השפוי

פורסם בפרוג

@פרוג-וגמרנו לגבי ההרכב הצדק איתך, לגבי המשקל של המניות במדד החפיפה היא באיזור ה60%, כך שיש עדיין איזו שהיא תחושה של גיוון.

@נחמן-רוזנבלום ניוד בעיקרון זה תהליך ממש פשוט, ספציפית למקרה שלך, אני יודע שזה יותר מורכב להעביר מקופה קיימת בהראל, למסלול של בנקל, בכל אופן אני מאמין, שם תפנה אליהם יהיה להם איך לעזור לך.