הפורום הכלכלי החרדי

@משהמשה

הספרדים המהווים חצי מהציבור שם גם משתייכים לקהילתיות ??

@צמיחה כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

קרן ממונפת פי 2 באמת יכולה להיות השקעה טובה לאחר משברים, ואולי גם באופן כללי [כבר כתבת על זה].

אכן, כדאי לדון בזה לעומק, כי זה קרוב לשווה לכל נפש, והרווחים משמעותיים !

מעניין שממש לא זכור לי שהאופציה הזו מוזכרת כאפשרות נגישה, לא במאמרים ולא בפורומים...?

@צמיחה @שמש-מרפא

@אבישי-ויינגולד כתב במעלית שבת כשרה באישור מרן הגר"ד לנדו:

ויתכן שיווצר מצב כמו אצל אחינו החילונים
שככל שהדירה גבוהה יותר מחירה יהיה גבוה יותר

לא לגמרי.
בחול לוקח אולי 8 שניות ל15 קומות,
אך במעלית שבת זה ייקח אולי עשר דק',
מעצבן, וגם גורם עומס והיווצרות תורים...

רכסים
.

עיר חרדית על מלא (אוקי, יותר שכונה מעיר, הכוונה לשכונה עצמאית מנותקת),
ביקרתי שם כמה פעמים, התחושה ברחוב דומה ממש לק"ס או ביתר עילית,
לא כמו שאר כל הפריפרה שמתחרד, עם מרעין בישין מכל הפינות...

קרבה למטרופולין חיפה, 15 דק' ברכב,
חצי ליטאי חצי ספרדי,
מוסדות לימוד לרוב,
מוסדות חינוך מיוחד לרוב,
קרבה לתעסוקה בחיפה,
בניה חדשה מאסיבית,
וכו'

אך, אני לא מכיר מישהו שמכיר מישהו שגר ברכסים (חוץ מהרב יואל שילה המפורסם...),

מעולם לא שמעתי על מישהו ששוקל לעבור לרכסים, או על מישהו שקנה שם על הנייר,

עושה רושם שהעיר ממש לא פופולרית, למה?

האם בגלל המחירים הגבוהים עקב הקרבה לחיפה, מה שלא מצדיק מעבר לפריפריה ?

@ועדת-הדיור-בצפון

@ועדת-הדיור-בצפון כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:

אשמח לנצל במה מכובדת זו להעלות נושאים לליבון, להביא נתונים מסודרים על התפתחות
הקהילות,

עושה רושם שאתם עוסקים עם קהילות ליטאיות מיינסטרים בלבד, נכון ?

@משהמשה כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

האם שלח לחמך עושים את זה בשבילך, או שזה גם השקעה כללית רק קצת יותר מנוהלת?

.
.

@אבי-ה-נערה כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

פניתי בזמנו אליהם והם גובים דמי ניהול הזויים של 1.8% (יותר מכפול שלוש מימה שאני משלם היום)

.
.

@משהמשה כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

נכון שדמי הניהול שלהם גבוהים, אבל הם נותנים שירות אחר לגמרי.
זה לא סל מחקה מדד, לדבריהם הם מנהלים עבורך את התיק וקונים ומוכרים מניות.
דבר שככל הידוע לי אפשרי רק אם יש לך תיק של כמה מאות אלפי ש"ח, והם נותנים את זה לכל סכום גם מ 300 ש"ח בחודש, הם מודים שכעת אין להם רווחים מכאלו סכומים והם בונים על הטווח הארוך.
יש להם גם קרן לטווח הארוך בסיכון גבוה, וגם סולידית לטווח הקצר.
הם חדשים ומשקיעים בשוק הישראלי, וב 2023 היו להם רווחים של 9% למרות המלחמה. וב 2024 13.5.
אם באמת הם נותנים משהו שאני לא יכול לעשות לבד, והרווח גדול, אז דמי הניהול שווים כמו ששווה לשלם אחוז גבוה מאוד למתווך שמביא עסקאות עם רווחים גדולים הרבה יותר ממה שאתה משלם לו....
דבר נוסף הכשרות שלהם היא של הרב דביר לפי שיטת הרב אלישיב שהיא מקילה הרבה יותר מהכשרות של העדה החרדית, לפי שיטת הרב יעקב בלוי.
אשמח לשמוע מה דעתכם, ושוב תודה רבה לכל המגיבים.

.
.

@טריידר כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

משגעים את השכל, המדד הידוע (SP500 שאליו מתכוונין בדרך כלל עם 'שוק ההון') המפוזר הפיק תשואה מעל ומעבר,

2023 - 24%, 2024 - 23%, וסה"כ משנת 2015 - 191% ! (הממוצע עומד כעת על 11% לשנה בערך)

אם שלח לחמך לא הרוויחו יותר מהמדד הנ"ל, זה נקרא שהפסידו בענק !

כמו שיועץ השקעות בתשלום שהפיק לך בבאר שבע 9% תשואה שנתית בשנה שהממוצע הארצי עלה ב14% - זה נקרא הפסד וכישלון ! (במידה והייתי יכול לקנות נכס באותו נגישות בכל מקום בארץ)

.
.

@צמיחה כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

בדיוק מישהו שאל אותי לאחרונה בקשר לשלח לחמך,
ואני מצטט מה שעניתי:

אני לא מכיר את התוכנית שלו,
רק הבנתי שמשום מה הוא נגד S&P500,
לא ברור לי למה.

מה לא טוב בארגון בנקל,
יצא לי לדבר עם ראשי הארגון ונשמעים ממש אמינים.

באופן כללי,
צבי סילבר הוא אדם אמין ומפורסם וכבר פקיע שמיה,
אבל כאן עם התוכנית, לא כ"כ הבנתי מה היא ומה החידוש בה, ומה היא באה לפתור.

מבדיקה באתר שלהם נראה שמדובר על השקעה ב-3 קרנות.
כולם בפיקוח הרב אריה דביר שליט"א.
אחת מהם רק אג"ח בלי מניות,
אחת מהן שילוב מניות ואג"ח ביחס של 20/80.
ואחת מהן כנראה המרכזית הקרן הזאת - כאן יש קישור לאתר מאיה
https://maya.tase.co.il/he/funds/mutual-funds/5136304

תכלס' הדמי ניהול גבוהים, אפשר לראות בקישור.

ביצוע הקנייה הוא דרך מסחר עצמאי בבית השקעות פייר,
גם אני ממליץ עליו [בלי לקחת אחריות],
אין שם עמלת ק/מ על קרנות אקטיביות, ואין שם דמי טיפול חודשיים, ולכן מהבחינה הזאת זה זול.
אבל התשלום הוא למנהל הקרן, וזה תשלום יקר, הדמי ניהול באמת גבוהים.

אפשר לקנות את זה גם בלי שלח לחמך,
לפתוח חשבון מסחר בכל בית השקעות,
לגבי זה עדיף פייר כי אין שם עמלת ק/מ על קרן אקטיבית כפי שציינתי,
כך שלא כ"כ הבנתי מה הם מרויחים מזה.

ולגוף הדבר אני לא יודע להגיד,
כי אם זה קרן מנוהלת אקטיבית,
אז מצד אחד כבר יש מחקרים שהשקעה הפאסיבית מנצחת לאורך זמן את ההשקעה האקטיבית,
ומצד שני באתר מאיה כתוב על נכס ייחוס של הקרן שזה מדד ת"א 125.

ומצד שלישי לא נראה לי שת"א 125 עדיף על פני S&P500 או על פני מדד עולמי.
ולמה שכל הכסף יהיה רק לפי המדד הזה.

הערת אגב,
למה התמונות שם זה רק עם הגרב"צ ברגמן והגר"י זילברשטיין,
ולא עם הדיינים העוסקים בהשקעות דוגמת הגר"י סילמן והגר"צ ברוורמן.
ברור שכל דבר שפונה לציבור הבני תורה זה מלווה בתמונות מגדולי הדור שליט"א,
אבל בדברים הקשורים להשקעות מקובל להביא הסכמות גם מדיינים העוסקים בזה.

אבל אין לי זכות להביע דעה כל עוד לא שמעתי את צבי סילבר עצמו בזה.
לא באתי לפסול,
אלא אני אומר רק למיחש ולהאיר עיני המתבונן מה הוא צריך לברר.
וברור שאם מדובר במישהו שאין לו היכן לברר, זה עדיף הרבה הרבה יותר מלשבת על הגדר ולא לעשות כלום.

@משהמשה כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

האם יש מקום שמאפשר הפקדות בסכום קטן ומנהל עבור כל הלקוחות את ההשקעה כמו סוחרי נדלן

למי שמחפש סיכוי מוגבר בסיכון מוגבר (מעל המוכר) - מובחרים במדד ה"נאסדאק",

המדד מרכיב את 100 החברות החזקות בארה"ב, לרוב בתחום הטכנולוגיה, שם עיקר התנודיות וגם עיקר הכסף,

ובכל זאת מדובר במדד מפוזר על פני כלל החברות הגדולות והבינוניות, כך שזה מאזן סיכון משמעותי,

צריך ללמד אותו להציע תגיות יותר כלליות,

כעת הוא מציע תגיות מדויקות מדי, קרוב לכותרת יותר מלתגית,

לדוגמה הוא מציע 'שיתוף שפע' 'התמודדות עם אושר' 'הכסף והחברים' - במקום 'עשירות' 'שפע' 'קמצנות'

אין תועלת ליצור תגית עבור כל אשכול או שניים...

וכמו כן כדאי גם להעדיף תגיות קיימות כבר,

אגב, בינתיים בוטלה חובת התגים...

@טריידר כתב בביטקוין, לא מדבר אלי!:

בנוגע לאתריום בפרט, כיום קיימים בשוק כמה וכמה מערכות מובליות (MATIC, POLKADOT, AVALANCHE, SOLANA, CARDANO) מתחרות לאתריום, מערכות שבבחינות רבות עוקפות את יעילות אתריום, וזאת גם הסיבה שבשנתיים האחרונות (מהשיא הקודם להשיא החדש) אע"פ שביטקוין הכפיל את שוויו מ50K ל100K, אתריום נמצא כ40% מתחת השיא הקודם!

משא"כ ביטקוין הוא רעיון מהפכני בלבד, ואע"פ שיתכן כמובן מתחרים לרעיון, אך המעלה הנקראת FIRST MOVER ADVANATEG הוא ענק. בשונה מאתריום שלא איכפת לאף אחד שהיא המערכת חוזים חכמים הראשונה, כמו שלאף אחד לא איכפת איזה חברת יצור רכבים היה הראשונה.

כך שלחלק את תיק ההשקעות שווה בשווה בין ביטקוין לאתריום - לדעתי שגוי לחלוטין.

למה אברכים חרדים לא עוברים בהמוניהם לגור בפריפריה הזולה?

אז ככה (כמה תובנות חלקיות) :

1. כי בפריפריה אין "שכנים עם כובע שחור כמו שלי":
מה תעשה אשתו אם היא רואה מישהי הולכת עם מטפחת מקושטת?! זה יכול לגרום לזעזוע רוחני. הקהילה זה לא תוספת – זה החמצן.

2. כי ב"ב זה לא מיקוד, זה מצב נפשי:
גם אם תקנה לו וילה בנוף הגליל, הוא ירגיש שעשו לו גלות. אין דף יומי בכניסה למקוה, אין קיוסק של שטייגעניסט, אין מי שיגיד לו "א גוטע שאבעס" במנגינה הנכונה.

3. כי "רֶב יוֹסֶה גר שם?" לא? אז גם אני לא:
אברכים לא בוחרים דירה לפי נוף, אלא לפי מי כבר גר שם. אף אחד לא רוצה להיות האברך הראשון שיגיע, אלא רק ה-301 כשהשכונה כבר מלאה.

בשורה התחתונה?
זה לא עניין של נדל"ן – זה עניין של זהות. בפריפריה אין תחושת "אני חלק ממשהו גדול וקדוש" – אז מעדיפים לשלם שכירות כמו משכנתא על פנטהאוז בתל אביב... ולקוות למשיח, או לפטור מארנונה.

מצחיק? כן.
עצוב? גם.

מה אתם חושבים ?
@ועדת-הדיור-בצפון

@שבתי-בבית-ה

צודק לגמרי.

אני נזכר במה שסיפר פעם ראש עיר לשעבר – שבשנות כהונתו היה בטוח שהציבור באמת אוהב אותו ומעריך אותו כאדם.
הוא הרגיש מוקף, מוערך, נדרש. אבל מאז שפרש? לא קיבל אפילו ברכת "בוקר טוב" אקראית ברחוב.
ורק אז הבין: זה לא הוא שאנשים חיפשו – אלא את מה שהוא ייצג.

וזה בדיוק העניין:

כשאתה בתוך תפקיד שמוקף בקשרים, אתה חי באשליה שההערכה מופנית כלפיך באופן אישי.
זה לא מרגיש חיצוני – אלא כאילו זה חלק מהמהות שלך.
נדמה לך שאתה "אדם עם ערך", שאתה נאהב בזכות עצמך.

אבל דווקא בכסף – זה הפוך.
שם, התחושה הפנימית היא שכל ההערכה שמופנית אליך קשורה רק למה שיש לך, לא למי שאתה.
אף אחד לא שואל אם הרווחת ביושר או שזכית בפיס. לא מעניין אותם אם הגעת לזה בעמל ובתבונה או במקרה.
וכך, במקום לחוות את ההצלחה כהכרה בערכך, אתה מרגיש לא פעם כקיר שעליו תלוי שלט "יש כאן כסף" – ותו לא.

לכן, בעוד שבקשרים נוצרת אשליית זהות – כאילו מעריכים אותך –
בעושר נוצרת תחושת ניכור – כאילו מעריכים רק את מה שיש לך.

ואולי, בסופו של דבר, זו אחת הבדידות הגדולות ביותר:
התחושה שלא משנה כמה תיתן – לא יזכרו אותך, אלא רק את מה שיצא להם ממך.

עוד כיוון מחשבה שעלה לי אז לחלק ולהבין את ההתנהגות:

יש משהו מהותי שמבדיל בין נתינה של קשרים וידע, לבין נתינה של כסף.

כשאני עוזר למישהו דרך קשר, או מייעץ לו מתוך ניסיון שצברתי – אני לא רק נותן.
אני גם נבנה בעיניו. אני נתפס כמי שיש לו תבונה, גישה, שיקול דעת.

ובעומק הלב, אני יודע שגם אם מחר לא תהיה לי גישה למידע הזה, או שהקשרים יפוגו – עדיין יזכרו לי את זה. יגידו: "הוא עזר לי לחשוב נכון. הוא פתח לי דלת. הוא היה בשבילי במקום שאף אחד אחר לא היה."

אבל כשמדובר בכסף – התחושה שונה.

פתאום אני לא האדם שעוזר – אני פשוט המקור. כמו כספומט.
אולי יש אליי הכרת הטוב, אבל היא לא תמיד אליי כבן אדם, אלא לארנק שלי.
ואם מחר ייגמר הכסף – לא בטוח שמישהו בכלל יזכור. פשוט ילכו לכתובת אחרת.

וכאן קבור הפחד השקט שמלווה רבים מהאנשים שיש להם כסף:
לא הפחד מההוצאה עצמה – אלא הפחד להפוך לפחות אדם בעיני אחרים.
התחושה היא שהכסף שלי לא אומר עליי דבר – הוא בר־החלפה.
ואם הוא ייגמר, אני יֵרד יחד איתו ממעמדי בעיני החברה.
פשוט ימצאו עשיר אחר - זה בדיוק אותם שטרות, אותם דולרים.
קשרים זה משהו אינדיבידואלי, כל אחד והסגנון האישי שלו, כסף זה כסף...

אבל קשרים? ידע? עצה נכונה ברגע הנכון? אלה שייכים לי. אלה חלק ממי שאני.

וזה אולי מסביר למה יותר קל לנו לשתף ידע, או לחבר בין אנשים – מאשר לפתוח את היד ולהוציא כסף.
לא כי אנחנו פחות נדיבים – אלא כי אנחנו מחפשים, אולי בלי לשים לב, שיראו את האדם שמאחורי הנתינה.

אך, לכאורה אני (אישית) רואה מקום גדול לחלק, ולהצדיק את ההנתהגות של עשירים ואמידים:

מידע וקשרים נתפסים כמשאבים זורמים – דברים שאתה משתף בלי לאבד אותם.

כשאתה נותן מידע – לא נגרע ממך כלום. כשאתה מפעיל קשר – אתה רק מפעיל את מה שכבר קיים.

זה שיתוף שאינו כרוך בהפסד.

אבל כסף, ובעיקר עושר גדול, מרגיש לאדם כמשהו מוחשי, מדוד, ושעליו מגוננים – אולי כי הוא גם מסמל ביטחון קיומי.

וכאן נכנסת חוויה קיומית עמוקה מאוד:

כשמבקשים ממך כסף – אתה מרגיש שמבקשים ממך לכרסם בביטחון שלך.

כשמבקשים ממך קשר או מידע – אתה מרגיש שמבקשים ממך להיות שותף.

ולכן, ברובד הלא-מודע, עשיר מרגיש: רוצים לקחת לי משהו שהוא שלי, שאולי יום אחד אני אצטרך, או שיגנו עלי איתו. זה לא רגש של קמצנות – אלא רגש של הישרדות, אפילו כשאין לו הצדקה רציונלית.

מצו"ב ספר 'שמח זבולון בצאתך'

מבט על נסיונות החיים.
מזווית הראיה של העובד לפרנסתו ואשתו.
הלבטים, התפקידים והתמודדויות.

שמח זבולון בצאתך.pdf

לטעמי, המחבר קולע אל המטרה, ומציע את הדברים בצורה מאוזנת ובריאה, עם מבט ישר למציאות.

אין בכוונה להפר זכויות יוצרים, קיבלתי פעם במייל, ואין כתובת ופרטי מחבר ומוציא לאור

שפע אישי – נכס ציבורי ? פרספקטיבה שונה על עושר

.
(מצו"ב תרגום מכתב מאוד מעניין שגזרתי לעצמי לפני שנים)

(שתף את עושרך) מתוך גיליון מס' 970 של מגזין Mishpacha:
.
מאמר השבוע במדור "קרן נאמנות" העלה נושא חשוב הקשור לקהילתיות: הרתיעה של עשירים מלשתף את עושרם עם חברים ותיקים, והתחושה שהם מנוצלים כאשר מבקשים מהם לעשות זאת.

בעלי הוא ראש ישיבה עם תקציב גיוס כספים גדול. בין שנינו, יש לנו הרבה בני משפחה וחברים מילדות שהם אמידים מאוד.

ובכל זאת, אף אחד מהם לא תרם דבר משמעותי לישיבה שלנו. לשמחתנו, רבים אחרים כן תורמים, ובחסדי ה' אנו מצליחים לשלם לרבנים ולשמור על הפעילות.

אך אני תוהה שוב ושוב מדוע אנשים נעשים כל כך לא נוחים כשמדובר בכסף וגיוס תרומות. ישנה הרגשה סמויה שאם אתה באמת מעריך את מערכת היחסים – אל תבקש כסף.

לפעמים אני תוהה: האם כסף הוא המשאב היחיד בעולם? כולנו קיבלנו ברכות מסוגים שונים — קשרים, ניסיון עסקי, משפחה חמה עם סעודות שבת יפות, יכולת להבין אחרים... הרשימה נמשכת.

כולנו מבינים שעלינו להעניק מהשפע שלנו למי שזקוק לכך.

האם ילד עשיר שגדל בלי דאגות כספיות, לא היה פונה לעזרה אילו לא היה לו קשר קבוע עם בן משפחה? האם הוא לא היה מתקשר לבעלי ב-11 בלילה בתחנונים לעזור לו להתקבל לישיבה חדשה? כן, הוא היה מתקשר. ואנחנו היינו עוזרים — כי זה מה שחברים עושים.

האם היססתי כשבת דודה שלי ביקשה שאשתמש בקשרים הקשים להשגה שלי כדי לעזור לה למצוא עבודה? כמובן שלא. ולא הרגשתי מנוצלת — הייתי שמחה לעזור, והכרת הטוב על הברכות שאני יכולה לשתף.

אבל אנשים נעשים מוזרים מאוד ונוגשים כשזה נוגע לכסף. הם נמנעים ממגע, לא מחזירים שיחות — אפילו כאלה שלא קשורות לבקשת תרומה — כי הם פוחדים להתבקש משהו.

תחושות אלה אמנם תקפות, אך קשה להבין מדוע זה שונה ממשאבים אחרים שכולנו מתבקשים לחלוק, פשוט באמצעים שונים.

אני יודעת שזה לא קל כשמבקשים ממך כל הזמן, וזה עשוי להרגיש כמו ניצול.

אבל אנא תבין: העשירים אינם היחידים שמשתפים את המשאבים שלהם; כולנו עושים זאת בדרכנו. אז עשה את חלקך — שתף במה שניתן לך, בטוב לב, בחן, והכי חשוב — בענווה.

שם שמור במערכת

@זיבורית-דידך כתב באינטראקטיב ישראל:

@טריידר כתב באינטראקטיב ישראל:

המרה של שקלים לדולר - עד 5,000,000 שקלים העמלה היא 75 שקל

אתה בטוח ?

לא.
מדובר בהעתק מאשכול בפורום הסולידית - מלפני כ-4 שנים...
(קישור לאשכול נמצא ברראש ההעתקה, כיתוב בכחול)

יש צורך באימות דרך מסרון עבור התחברות הראשונה לחשבון, ראה כאן

@משהמשה כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

הם חדשים ומשקיעים בשוק הישראלי, וב 2023 היו להם רווחים של 9% למרות המלחמה. וב 2024 13.5.

משגעים את השכל, המדד הידוע (SP500 שאליו מתכוונין בדרך כלל עם 'שוק ההון') המפוזר הפיק תשואה מעל ומעבר,

2023 - 24%, 2024 - 23%, וסה"כ משנת 2015 - 191% ! (הממוצע עומד כעת על 11% לשנה בערך)

אם שלח לחמך לא הרוויחו יותר מהמדד הנ"ל, זה נקרא שהפסידו בענק !

כמו שיועץ השקעות בתשלום שהפיק לך בבאר שבע 9% תשואה שנתית בשנה שהממוצע הארצי עלה ב14% - זה נקרא הפסד וכישלון ! (במידה והייתי יכול לקנות נכס באותו נגישות בכל מקום בארץ)

@מנסה-להבין

ממה ששמעתי בזמנו, פשוט לא היו מוסדות, וגם לא הסעות,
וההורים נאצלו לשלוח (למשך שנה ויותר) למוסדות בקרית ספר,
והסעות באופן פרטי בתשלום מלא שהגיע לאפלפי ש"ח בחודש...

@אבי-ה-נערה אולי יפרט יותר מה קרה שם בדיוק