הפורום הכלכלי החרדי הראשון

עלות של רכב מורכבת מכמה חלקים
1 ירידת ערך
2 דלק
3 תחזוקה
4 ביטוחים וטסט

ברכב יקר אתה חוסך על פי רוב את עלות התחזוקה אך משלם את זה פי כמה בירידת ערך, גם אם ניקח רכב בן חמש שנים שעשה 50 ירידת ערך עדיים בחמש שנים הבאות הוא ירד ב50 אחוז נוספים, לדוגמא רכב שנקנה ב150 לאחר 5 שנים נרכש ב75 לאחר עשר שנים ידיע לאזור ה30 35 שווה ערך ל8 אלף בשנה ירידת ערך, גם רכב שמעטא לא לוקח כ"כ הרבה על תיקונים.
בשלב הבא בחמש שנים הבאות ערך הרכב יורד בין 2000 ל3000 לשנה, ומשם והלאה זה מאוד משתנה.
עכשיו מהסתכלות רחבה על העלויות שני האופציות הכלכליות ביותר על פניו הם או זול שהוא יקר או יקר שהוא זול דהיינו.
רכב באזור ה30 יכול להיות היברידי [או רכב נורמלי עם התקנה של מערכת גז טובה שאולי אפרט עליה בהמשך] ובמצב תזוקתי טוב יותר כך שעלוות התחזוקה והדלק נמוכות יותר מאידך עדיין בשנים הבאות הוא 'ישלם' על ירידת הערך הזאת בין 2000 ל3000 אלף לשנה.
מאידך ניתן לקנות אוטו באזור ה10 ירידת הערך היא 1000 שקל לחמש שנים הבאות, אך הרכב לא היברידי ואתה זקוק לשלם על הדלק בצורה רגילה וגם תיקונים שקיימים יותר על פי רוב, בהסתכלות הכללית מה עולה יותר ומה עולה פחות קשה לשפוט זה מאוד תלוי איזה רכב קנית ואם היתה רכישה טובה או לא, אך בגדול זה הכיוון שאני חושב.
מילה נוספת על הרכבים הזולים, הרכבים ההיברידים באזור ה30 יש בהם נקודת חולשה שהסוללה הולכת [שווי של למעלה 10 אלף שח] ובד"כ זה כבר ארי קופת הביטוח כך שכל החיסכון מהרכב הלך פייפל עם הוצאה כזו כך שזה שיקול שכדאי לקחת.
שתי נקודות לסיום,
א. הדבר החשוב ביותר כשקונים אוטו זה לא למצוא 'מציאה' אלא למצוא אוטו טוב, אוטו טוב קרי אוטו שיעבוד אצלך ואתה לא תעבוד אצלו, הדבר המרכזי ביותר הוא לבדוק שבוצעו טיפולים בזמן [ואם טופל קודם הזמן עוד יותר טוב], אוטו שלא עובד טיפולים בזמן גם אם הוא בן חמש שנים ועשה רק 40 אלף קילומטר לא הייתי מתקרב אליו, מאידך אוטו בן עשר שעבר למעלה מ300 אלף קילומטר שטופל כמו שצריך בזמן הייתי לוקח אותו בשתי ידים, החלפות שמן הם הדבר הקריטי ביתר לתחזוקה נכונה של המנוע.

ב. לגבי רכבים על גז, הסבה לגז עולה כסף אך החשוב ביותר הוא למצוא מתקין טוב שישה עבודה טובה, מכיר סיפורים רבים על רכבים על גז שהלך ראש מנוע גיר וכו', גם ממתקינים יחסית טובים ולכן ללכת למתקין רגיל בשביל לחסוך בדלק יש בזה הימור מסויים, בנוסף ממה שראיתי הרכבים על גז לא מתומחרים במכירה מה שאומר שהשקעת עוד 5 או 8 אלף על הרכב אך במכירה זה לא נמכר בהרבה יותר ואף קשה יותר לפעמים למכור את הרכב, כך שצריך לקחת בחשבון השקעה של 5 או 8 אלף שח בשביל החיסכון בדלק לזמן שאתה מתכנן להחזיק את האוטו.
דהיינו אם אתה קונה אוטו בן 15 שנה עוד כמה שנים אתה מתכנן להחזיק אותו, אם לא יותר מ5 שנים תבצע את החישוב כמה באמת הגז יחסוך לך מול ההתקנה, אם אתה הולך להחזיק את זה יותר מחמש שנים או שאתה מבצע הרבה קילומטרים בשנה יש מקום לשקול את זה.
לגבי הביטוחים ע"פ רוב ככל שהרכב חדש יותר העלויות פוחתות הגלל מערכות ההתראה הקיימות מאידך ככל שהרכב יקר יותר שמים ביטוח מקיף שעולה יותר, בנוגע לטסטים ככל שהרכב מתישן יותר מחירי הטסט זולים יותר.
למסקנא לפני ההליכה לרכישת אוטו עלינו להסתכל בצורה רחבה על כלל העלויות ולראות מה משתלם יותר מה אני מוכן לשלם תמורת מה ועל סמך זה לבצע את ההחלטות.

שאלת סיום לאחר כל הנ"ל כמה לדעתכם עולה אוטו לשנה [בנסיעה ממצועת של 12000 ק"מ בשנה] 1 ערך 2 טיפולים [כולל החלפת צמיגים ומצבר כל שלוש שנים וכו'] 3 ביטוחים וטסט 4 דלק.????

אני חולק עליך, אני סבור שרוב הציבור אינם נאשי עסקים מטבעם, א"א לתת להם כללים מלמעלה ולגמור את הסיפור, להיפך אתה מעוניין בהשקעה שב אצל איש מוקצע מומלץ ותקבל החלטות בצורה מושכלת לא מפירסום כלשהוא בעיתון או מחבר שלך תסמוך עליו

@הגיוני
בחשבון גס מדובר בחיסכון עבורי של למעלה משלוש מאות שקל בחודש
אם תרצה לחדד יותר את הפוסט תרשום כותרת חדשה
'רוצה לחתן את הילד הבא בחינם'
תמחזר את מסלול הפריים תרויח 300 ש"ח תשקיע ל25 שנה
הנה החישוב

בס"ד
@שמיל @צמיחה @ה.-שלמה
בהמשך לשרשור הזה
רוב המידע שנמצא בידי הוא מהאתר המיוחד של המתורגמן הפיננסי, אסכם את עיקרי הנקודות בצורה מתומצתת לאחר נבירה עמוקה לכל אורך הדרך, בנוסף אנסה לפשט את אפשרויות ההשקעה בצורה קלה לאזרח אמריקאי במאמר זה.

אין לי שום הכשרה בענין הזה ולא שום רשיון יעוץ אין לקחת מדברי שום הלכה למעשה לפני בירור לעומק עם רו"ח ויועץ השקעות, באתי להעלות ולסדר את עיקרי הדברים שיצאו לפי הבנתי הקטנה בלבד, אין לקחת השלכות מעשיות ממאמר זה, כמו"כ אם יש למישהו תוספות או נקודות לדייק אשמח אם תעירו ותאירו את עיני ואכניס את זה בגוף המאמר [אם אצליח לתקן אחר העלאת הפוסט..]

אתן רקע מקדים קצת לכל נושא ההשקעות לאזרחי ארה"ב, לתושב ואזרח רגיל שאינו אזרח ארה"ב השקעותיו ממוסות רק ביחס לחוקי המס הישראלי [גם אם הוא בעל אזרחות זרה] משום שחוקי המס רלוונטיים בד"כ רק לתושב במקום, אלא שאם הינך אזרח אמריקאי מצבך שונה משום שהחוק האמריקאי ממסה את האזרחים האמריקאים לא ביחס לתושבותם אלא ביחס לאזרחותם ולכן אם הינך אזרח אמריקאי למרות שאתה תושב ישראל [ומשלם מס למדינת ישראל] את ה'דוד סם' זה לא מעניין ואתה צריך להתחשב בכל חוקי המס האמריקאים אחרת אתה עלול לשלם על כך בגדול.

חשוב להדגיש גם אם אתה מחויב מס לארה"ב, יש אמנה בין ארה"ב לישראל למניעת כפל מס כך שאזרחים שמשלמים למדינת ישראל מס בשל תושבות לא ישלמו כפל מס גם לארה"ב ולכן ברוב המקרים לאחר התשלום למדינת ישראל אין חבות מס לארה"ב משום שעל פי רוב המיסים בארץ גבוהים יותר, אך ישנם פעמים שהחוק בישראל ממסה פחות [או לא ממסה כלל אמנה את השניים העיקריים והם קרן השתלמות או דמי שכירות עד 5000 שח] וארה"ב כן ממסה וצריך לשים לב לכך ולשלם את המס הנצרך לארה"ב [או לכה"פ להיערך בהתאם כך שלא תיווצר חבות מס לארה"ב].

כמו"כ וזה הנושא המרכזי בו נדבר החוק האמריקאי [המכונה PFIC] ממסה אדם שמשקיע בקרנות שאינם מחלקות את הרווחים [דיבידנדים] בכל שנה במיסוי דרקוני שמתחיל ב35 אחוז ועם השנים רק הולך ותופח כך שהשקעה בקרנות כאלו ממש לא רווחיות לאזרח האמריקאי ואפרט על כך בהמשך הדברים. ניתן לראות הרחבה בענין כאן.

טרם צלילה לנושא זה אציין בקצרה את הדרכים המצויות לתושבים הרגילים של מדינת ישראל ולאחמ"כ אפרט אלו מוצרים עלולים להוות בעיה לאזרחי ארה"ב ואלו לא.

1 השקעה לטווח קצר, אם אנחנו מעוניינים להניח כסף לטווח קצר הדרך הטובה ביותר עבורנו תהיה לקנות קרן כספית בה נוכל להניח כל סכום שהוא לכמה זמן שאנו מעוניינים ולמשוך במועד שאנו מעוניינים [וגם שיעור המיסוי בד"כ פחות מפקדון בנקאי] ולקבל ע"פ רוב את הריבית הממוצעת במשק בדמי ניהול אפסיים. קרן כספית .
2 השקעה לטווח בינוני וארוך, השקעה דרך קופת גמל [דרך שלל בתי ההשקעה בארץ] או פתיחת חשבון מסחר עצמאי בה נרכוש בד"כ קרנות סל איריות או ישראלית [אותם ניתן לרכוש בשקלים ללא צורך להחליף לדולרים] הצוברות דיבידנדים כאשר לטווח הבינוני ע"פ רוב אנו נרכש אגחי"ם [או חשיפה נמוכה למניות] ואילו לטווח הארוך אנו נרכש בד"כ קרנות סל מנייתיות.
3 קרן השתלמות וקרן פנסיה, קרן השתלמות בד"כ מהווה הטבה לעובד מהמעסיק ומהווה כעין קופ"ג להשקעה עם הגבלות ביכולת ומועד המשיכה והטבות מס מיוחדות, וכן קרן פנסיה [המחויב ע"פ חוק] המהווה חיסכון לגיל הפרישה שבזה ע"פ חוק המעסיק מפריש 6.5 אחוז כל חודש והעובד 6 [בנוסף לפיצויים שהם בין 6 ל8.33 לחודש תלוי במשתנים], ניתן לפתוח גם קרן השתלמות וקרן פנסיה בה עצמאי מפריש לעצמו כסף לחיסכון.
4 חיסכון לכל ילד, אפיק חיסכון זה הינו הפרשה שהמדינה מפרישה כל חודש [ כ57 שח] עבור כל ילד במדינת ישראל עד גיל 18 בה יש להורה את האפשרות להוסיף סכום דומה מכספי הביטוח הלאומי המגיעים אליו כל חודש, ניתן להשקיע כספים אלו בקרנות מנייתיות [ללא עלות דמי ניהול] או לחילופין להניחם בפקדון בנקאי כל בנק ומסלולי הריביות שלו.
5 השקעה בנדל"ן, לא אכנס לכל המיסוי הנגזר מכך אלא בעיקר לדמי השכירות כאשר ע"פ החוק הישראל דמי שכירות המשולמים למשכיר עד 5654 פטורים ממיסים [נכון ל2025]. [כמובן יש את נושא של מס רכישה בדירת שניה וכן מסך שבח והשלכות נוספות שצריך לתת עליהם את הדעת שלא זו מטרת מאמר זה].
לאזרח האמריקאי חלק מהדברים המצויינים מהווים בעיה ואפרט

1 השקעה לטווח קצר, קנית קרן כספית מהווה בעיה של PFIC ולכן ממוסה באותו שיעור מס דרקוני, אכן אם נמכור חזרה את הקרן לפני סוף השנה הלועזית לא נצטרך לשלם 35 אחוז מס אלא רק 25 אחוז מס אך מ"מ נצטרך להוסיף טופס מיוחד בהגשת הדוח השנתי [יתכן גם שטופס זה יעלה חשדות אצל רשויות המס בקשר להשקעותיך, לא ביררתי את הענין לעומק] שיעלה לנו עוד כסף בהגשת רו"ח האמריקאי כך שיש לשקול את כדאיות הענין, החלופה הטובה ביותר היא קניית היא מלוה קצר מועד בבנק או בחשבון השקעות, מק"מ זה בעצם קנית אג"ח של מדינת ישראל יש כמה סוגי מקמי"ם תלוי בטווח ההשקעה ניתן לראות כאן באתר הבורסא, יש עלות רכישה מבדיקה שלי נעה בין עשרה לעשרים ש"ח, גובה הריבית שנקבל היא קרובה לריבית המצויה במשק כרגע ומהווה את החלופה הטובה ביותר לקרן כספית לאזרחים אמריקאים [אגב גם מבחינה הלכתית כל גופי הכשרות על פיננסים מתירים רכישת אגחים מהמדינה].
אם חלופה זו אינה טובה לך משום מה ניתן להכניס את הכספים לפק"מ עם כל החסרונות שלו [בעיקר בגובה הריבית שאתה תקבל וחוסר הנזילות] בהתאם למסלול שהבנק מציע ולדווח על ההכנסות הללו כהכנסה רגילה מריבית, כמו"כ אם לא מדובר על סכום גדול במיוחד וברווח שאיננו משמעותי כל כך אישית הייתי מניח את הכסף בגמ"ח בשביל כמה עשרות שקלים שלא יתנו לנו כמעט דבר, יש בזה גם השקעה אשר הקרן קיימת לעולם הבא וגם נאכל את פירותיהם בעולם הזה אגב על הכנסה זו אין עדיין מס מארה"ב..].
2 השקעה דרך קופת גמל בד"כ מהווה בעיה של PFIC מהסיבה האמורה כאן ולכן בצורה הנוכחית השקעה בקופת גמל להשקעה מהווה חיסרון של PFIC כך שצורת ההשקעה היחידה [מלבד קרן השתלמות ראו בקטע הבא] לאזרחים אמריקאים היא לפתוח חשבון השקעות ולרכוש קרנות אמריקאיות, על האפשרויות לפתיחת חשבון השקעות ארחיב בהזדמנות אחרת בעז"ה.
3 השקעה דרך קרן השתלמות או קרן הפנסיה [לשכירים בלבד], ברמת הרעיון הנכסים שמושקעים בקרנות הנ"ל נחשבים כPFIC, אך למעשה הנטיה הרווחת בקרב רואי החשבון היא שאין בזה סיכון של PFIC משום שכספים אלו נפתחים בחסות המעסיק [מכיון ורוב הסכום שנכנס לקופה הוא של המעסיק] וכספים שנמצאים תחת חסות המעסיק לא מוגדרים או נכללים תחת תקנות הPFIC וניתנים להשקעה, יש להדגיש שהנחה זו שקרן השתלמות אינה מהווה סיכון של PFIC היא רק לשכירים בלבד הנהנים מחסות המעסיק אך עצמאיים המפרישים לעצמם קרן השתלמות וקרן פנסיה אין סיבה הגיונית להגדיר את זה ככספים בחסות המעסיק ועל פניו זה PFIC למהדרין אא"כ יש לך עסק בע"מ ואתה שכיר בעל שליטה אתה יכול להוציא לעצמך תלוש שכר מטעם החברה וכרגע השכר שמגיע לך מגיע כשל שכיר לחברה ובזה לא אמור להיות בעיה של PFIC ותוכל להנות מהגנה מחוק זה של חסות המעסיק.
בענין זה אם אתה אזרח אמריקאי ומעוניין להשקיע, ההפקדה דרך קופת גמל בעייתית כפי שציינתי קודם ולכן אם אין לך כח לסרבול של פתיחת חשבון השקעות ודיווח כל שנה לאמריקאים ולישראלים על כך ככל הנראה הצורה הפשוטה ביותר במידה ויש לך או לאשתך כבר קרן השתלמות היא [אם המעסיק שלך איננו מרובע מדי] לבקש מהמעסיק שלך להגדיל את סכום ההפרשה שלך לקרן ההשתלמות עד קרוב לגובה ההפרשה שהמעסיק מפריש [ע"ח גובה השכר שלך], כך לא תצטרך לבצע דבר נוסף חוץ מלהכניס יותר כסף להשקעה בקופת חיסכון.
4 חיסכון לכל ילד
הבעיה בחיסכון זה הוא רק כשהילד הינו אזרח אמריקאי אם הילד איננו אזרח אמריקאי גם אם אתה אזרח אמריקאי אין בכך בעיה, במידה והילד הינו אזרח אמריקאי ותניח את החיסכון הזה בבתי ההשקעה [ולא בבנק] הוא מושקע במקומות הנחשבים כ PFIC ולכן אם תרצה להיות בטוח שלא תיכנס לסיכון הזה עליך להשקיע כספים אלו בפקדון בנקאי הנחשבים כהכנסה מריבית המותרת, יש כאלו שלא מעוניינים להפסיד את הפער ברווח שבין פקדון בנקאי מהשקעה במניות ולכן מוכנים לקחת את הסיכון שיפסידו את רווחם [כמות הביקורת הקיימת בתיקים הינה פחות מאחוז מסך התיקים] מול פוטנציאל הרווח ולכן הם משקיעים את זה באפיקים מנייתיים ובשעת המשיכה ידווחו על רווחים אלו כרווחים מריבית בתקוה שלא יעלו עליהם או יעשו להם בעיות, מה שכן בין אם החלטת להשאיר את כסף זה בפקדון בנקאי בין את החלטת להשקיע את זה בבית השקעות מומלץ לא להכפיל את ההשקעה [מהכסף שאתה מקבל מהביטוח הלאומי] באפיק זה משום שאיך שיהיה יש בזה סיכון [או שלא תרויח הרבה או שיתכן ותמוסה על השקעה בקרנות המנייתיות במס דרקוני] אלא לקחת את הכסף הנוסף לחשבון הבנק שלך ובמקום זה להשקיע כסף זה בחשבון השקעות באופנים שצוינו או לחילופין אם יש לך קרן השתלמות [לשכירים] תגדיל את כמות ההשקעה שאתה משקיע דרך הקרן השתלמות.

התשובה האמיתית לשאלה היא שיש בורא לעולם ולא כל שיקול שנראה הגיוני בהחלט יחזיק מעמד לעתיד, את הדבר הזה קשה/בלתי ניתן לחזות.
הדוגמא האהובה על האנשים היא חברת GM שהיתה מונופול מנצח בארה"ב בשנות ה90 עד כדי כך שהמדינה שקלה לפרק אותה ומאידך אפל שהרבה סברו אז שלא תצליח לשרוד ותראה היכן היא עכשיו
הכוכבים של היום עוד עשרים שנה הם הנפילים של מחר וכן להיפך
בעיני הטבע ההסבר שאין באמת יכולת מקיפה לראות את כל התמונה המלאה, לא כל הנתונים שמציגה החברה מדויקים, אתה לא יודע כמה מתחרים יש לה, איזה גימיק שיווקי ילך איזה טרנד יגבר [זוכר את הספינרים?? למישהו היה צד שזה יהיה כזה טרנד?, יש לך הסבר איך זה הצליח ולמה זה נעלם כעומת שבא], איזה שיווק אגרסיבי יציליח יש מישהו שיכול לחזות דבר כזה?!, אפי' לסקור איזה ראש ממשלה או נשיא תראה איזה 'הצלחות' אנחנו מקבלים כל פעם למרות שזה לכאו' ניתן לבדיקה.
הרעיון של המדד אומר אני לא יודע מה יהיה העתיד אני תופס כל רגע את החברות המצליחות ביחס לגודלן וממשיך איתם, מתעלם בעתיד ומתמקד באופן קבע בגודל ובשווי החברה, את זה קשה לאנשים לקבל.
אנשים לא מסוגלים להבין שהם מוגבלים תמיד יש נטיה פנימית שאם הייתי לומד את התחום הייתי מצליח, צריך קצת פחות גאוה פנימת ולהבין שאנחנו יצור מוגבל שלא מסוגל לראות את התמונה מלאה, ועוד משהו קטן... יש בורא לעולם ודברים לא תמיד מתנהלים עם סדר הגיוני רציף [של ב"ו].
[מישהו צפה את ה7 באוקטובר, מישהו צפה שחיזבלה לא יצטרף למערכה, מישהו צפה תקיפה באיראן, מישהו צפה הפסקת אש עם איראן, וכן הלאה והלאה יכלה הזמן והדוגמאות לא יכלו, הבעיה היא שרטרואקטיבית יש הסברים לכל מה שהיה אבל באותה מידה כל אותם דברים יכלו להתרחש בנקודות זמן שונות או לא להתרחש כלל עם הסברים שונים].

גם באפט שהצליח לנצח את המדד תראה שבשנים האחרונות הפער די מצטמצם ועצם זה שבאפט ועוד כמה שמצליחים כ"כ ידועים זה רק מוכיח כמה זה בלתי יעיל ובלתי ישים, ישנה גם תאוריה שאומרת שזה לא מגיע מיכולת ניתוח מיוחדת אלא שהם פשוט ברי מזל [הם גם הפסידו הרבה רק שיותר עסקאות שלהם הצליחו משהפסידו], תאוריה מעניינת ששמעתיץ

@lherss
אתן לך 3 שנשלפים לי כרגע מהראש
1 לא מוציאים מה שלא מכניסים!!, ההוצאות באות מההכנסות.
2 קח תמונת מצב ושקלול שלם של התמונה המלאה [כולל השנתית] ותדע כמה באמת נותר לך כל חודש אחרי המחיה וההוצאות החודשיות,
3 אל תחשוב רק על ההוצאות החודשיות והשנתיות, תכנן גם את ההוצאות הרב שנתיות מראש, קרי שמחות, בר מצוה חתונות הילדים לעתיד ותכניס את זה לתקציב החודשי, קרי הפקדה קבועה לחיסכון השקעה וכדו'.
אם אתה רוצה הרחבה של כל הנושא, הספר איך להרויח 2 מליון של הרב גוטמן אחד הספרים הטובים ביותר בתחום ממליץ בחום!

נעשה לך סימולציה קטנה, תחליט לבד
הלוואה ע"ס 100 אלף ש"ח ריבית של 5.5 אחוז [ממוצע כיום] סה"כ החזר חודשי 1085
לקחת את הכסף הזה שמת בשוק ההון [עם דמי ניהול של 0.5 ואינפלציה של 2 אחוז שנתי] קיבלת אחרי 10 שנים 205 אלף שח לפני מס אחרי מס קיבלת 188 אלף.

Spoiler

Text

מאידך הפקדת כל חודש 1085 שקל בשוק ההון אחרי 10 שנים קיבלת 191 אלף לפני מס 184 אלף אחרי מס.

Spoiler

Text

האם 4 אלף זה פער משמעותי, בעיני לא
אם הצורה היחידה בה תשקיע זה ע"י שתהיה חייב לשלם את ההלוואה הייתי שוקל את זה, אם לא הייתי עושה הכי פשוט בהפקדה קבועה וגומר את הסיפור.
יש נקודה נוספת תחפש על זה [כתבתי על זה בעבר] וזה שכשאתה מפקיד לאורך זמן ולא בהפקדה של פעם אחת הסיכון של הכסף שלך הוא נמוך יותר, ולכן בעיני הפער הזה הוא לא משמעותי מספיק לטעמי

@אסתר-קונינסקי ברוך הבא לפורום!
אתן מילה על אסתר,
בעבר נעזרתי בשירותיה יועצת מס מצוינת מהירה, גם המחירים נוחים
ממליץ מאוד למי שצריך.

כהמשך לשרשור הזה טקסט קישור

Spoiler

ועכשיו מילה לרב טריידר ששאל מה אני מציע למי שמחתן את בנותיו עוד 3/5 שנים, אז ראשית כל כפי שכבר ציינתי זה שאני חושב שכשאין יכולת להשלים את העיסקא א"א להיכנס אליה זה לא אומר שבהכרח יש מה לעשו., אך לגופו של ענין אני חושב שיש מה לעשות אני קורה לזה דרך ארוכה שהיא קצרה אך ככל הנראה דרך זו היא כמעט ללא סיכונים עם רווח שאינו דומה לעסקאות בומבסטיות אבל בהחלט סכום שיכול לכסות את הוצאות החתונה בקלות ואף קצת כסף בצד כפי שאציין בפוסט הזה.

אימון כלכלי, מנסיון של רבים מאמנים כלכליים כמעט כל משפחה ממוצעת יכולה להגיע לרווח של יותר מ3 אלף שח בחודש הן מהתייעלות בהוצאות והן מהגדלת הכנסות, העלות של אימון כלכלי נע בין 2000 למתחילים עד ל10 אלף לגדולים, אך זה מחזיר את עצמו די מהר, ניקח כרגע התייעלות ממוצעת שמגיעה ל3 אלף שח נכניס את זה לקופת גמל במסלול הלכה [בד"כ 50 אחוז מנייתי] עם תשואה ממוצעת של 5.5 אחוז [לצורך הענין מסלול הלכה השנה עשה קרוב יותר ל10 אחוז] אנו מגיעים לסכום של 203 אלף שח [יש מס של כאלף שח, אם נחסוך כסף זה בקרן השתלמות גם את זה לא נשלם], ניתן גם להניח את זה במסלול מחקה מדד ובעוד חמש שנים לא למשוך את זה אלא לקחת הלוואה ע"ח הקרן הקיימת ולקבל תשואה עודפת יותר ולהגיע סה"כ לכ230 אלף [ושוב בקופ"ג נשלם מס של כ9 אלף שח ובקרן השתלמות נחסוך גם את זה].

עכשיו אני יודע שזה נשמע משעמם ולא משהו בומבסטי כמו רווח של מאות אלפי ש"ח שנוחתים הישר מן השמים, אך רק אומר שהדרך שאני מציע היא דרך שהסיכון בה הוא כמעט אפסי ומתאים כמעט לכל נפש בניגוד לעיסקא המוצעת כאן שתלויה בכמה וכמה משתנים כפי שציינתי שם וכן ביכולת לבצע עיסקאות כאלו בצורה נכונה.
האם אני מאמן כלכלי?, לא, האם אני מאמין בתהליכים כאלו?, האם אני יודע על אנשים שיצרו שינוי משמעותי מחמת אימון כזה?, חד משמעית כן, כלל והמערכת הפיננסית שאנו נמצאים סביבה נעשית מורכבת וקשה יותר היכולת שלנו לנהל את סדר היום הפיננסי נעשה קשה וקשה יותר, לא אמור להיות שום בושה לפנות לאימון כזה, זה תורם רבות לא רק לנושא הפיננסי בבית אלא לכל ההסתכלות והצורה בה אנו מנהלים ומקבלים החלטות בחיינו.
מזמין את המאמנים @דוד-גולדברג , @משה-חיים , @אבישי-ויינגולד , @fishel לשתף אותנו בתהליכים בהם עוברים אנשים, איך ניתן בכמה פגישות לשנות צורת חיים להוביל לעצמנו סדר יום ולא להיגרר אחרי המציאות הפיננסית בה אנו נמצאים.

@ברמיזא
לא רואה שום הבדל
גם באינטרקטיב ברוקרס תחוייב להגיש דוח שנתי לאמריקאים ולישראלים
[אא"כ ביטלת תושבות בארץ או אזרחות ארה"ב].
כן יכול להיות שינוי בסדר התשלומים, לפעמים משלמים לישראל ואח"כ בודקים אם יש פער מול האמריקאים ולפעמים להיפך.
אך זה לא קשור להיכן אתה מחזיק את זה אלא מה אתה מחזיק ומהו המוצר הממוסה
אם תשאל אותי על איזה נכס מדווחים קודם אפנה אותך לרואה חשבון או לאתר של רוטמן
[אם השאלה היא על דיבדינדים התשובה היא קודם כל לאמריקאים והנותר אם ישנו לישראלים]

זו נקודה הנוגעת לנתונים
אומנם ישנה נקודה נוספת והיא יותר נודעת בתהליך הפסיכולוגי של האנשים ככל שהאדם פועל בצורה אקטיבית במסחר גם אם הוא הצליח לבחור את המניות המנצחותת כשהם יורדות הוא חוש שהוא יצליח לתזמן בזמן את המכירה וכך גם את הקניה [משום שהרי י לו ידע והצלחה כבר בנושא], ברגע שהאדם מגיע לשלב הזה השכל כבר פחות פועל, קשה לראות הון שנחתך בעשרות אחוזים תוך פרק זמן קצר וכך העמידות האישית שלו מול ההבנה השיכילית שלא מוכרים בזמם ירידות פוחתת והוא נמצא מזיק לעצמו במודע תוך חוסר יכולת להתמודד עם האישיות העצמית שלו.

@משהמשה
הבעיה כשכותבים הנחיות בצורה יבשה ומסודרת אנשים חושבים שהם יכולים להסתדר לבד
אם זה היה כ"כ ברור מה שאתה אומר איך זה שאנשים רבים בכל אופן נפלו, האם נראה לך שזה הגיע אחר יעוץ ובדיקת עומק?

@משהמשה
למיטב זכרוני ר' שמעון שקופ אומר כן ע"ד הגמ' 'לכי תשמש לי'
@צמיחה ברוח ההשראה הזאת היתה יוזמה לפני תקופה של חסידות של ר' אלתר שנותנים 30000 שח על ילד שנולד וההורה מחזיר את הסכום בפריסה נוחה.
חשבתי אני על רעיון דומה [אולי העלו את זה בעבר לא זכור לי] כל תקופה בנק אחר מציע הלוואה בין 30 ל50 אלף שח ללא ריבית לפותחים חשבון ומעבירים תלוש שכר.
מה שחשבתי זה לנהל את החשבון מחשבון בנק אחר וכל פעם לפתוח חשבון נוסף בבנק שחדש שנותן את ההטבה להעביר משכורת ויום לאחמ"כ לבצע הו"ק של המשכורת לבנק ממנו מתנהל החשבון, לקחת את ההלוואה המדוברת ולהשקיע אותו ברוח היוזמה של החסידות של ר' שאול אלתר, בסיומו של ההלוואה לסגור חשבון ולעבור הלאה.

@מפתח_בינה כתב בהשקעות ומיסוי לבעלי אזרחות ארה"ב:

לגבי קופ"ג להשקעה, גם יעקב רוטמן וגם הסולידית לא ממליצים על זה באופן כללי, בלי קשר לאזרחי ארה"ב. כי הם טוענים שזה מכשיר השקעה יקר בגלל הדמי ניהול הגבוהים שאוכלים מהרווח, ועדיף לקנות קרן פסיבית לבד.

היתרון של קופ"ג להשקעה הוא בעיקר מארבעה שיקולים נוספים מעבר לדמי הניהול
א היכולת לעבור ממסלול למסלול ללא אירוע מס
ב היכולת לקבל הלוואה בין 50 ל70 אחוז על הכסף שצברת שם
ג היכולת למשוך את זה כקצבה ללא תשלום מס
ד הפשטות שבתהליך שלא מחייבת אותך ללמוד ולהיכנס לכל הנושא הזה [וכן להוציא דוחות ולדווח לרשויות המס], עד לרגע זה אני דוחה את עצמי שלא לפתוח חשבון השקעות בגלל התהליך שמלמעלה לא נראה כל כך פשוט.

אמר לי פעם מישהו שהתייעץ עם אחד מרבני הקופה בשכונתו האם יש מצוה לתרום 'מעשרות' למשפחה שלא מתנהלת בצורה נכונה, ובמילים פשוטות יותר, זה שהם חיים על הסביבה משאיר להם את המוצא לחיות איך שהם חייים.
הרב אמר לו שכמדיניות של קופה הם לא יכולים לאפשר דבר כזה אך בודאי שיש בזה מצות צדקה, מה גם שחוסר התרומה של אדם אחד על פי רוב לא תשנה את התנהגותו כך שלגבי אין שום נושא ויש עליו מצות צדקה.
בנוגע לגמחי"ם לא רואה שום בעיה לתת הלוואות רק בתנאי שיש הסבר הגיוני לאדם מהיכן הוא מחזיר את זה, אלא שאם ההחזר יגיע מגמ"ח אחר זה לא נקרא מקור הכנסה מספק.

צירפתי מדריך סיכום, מקוה שיהיה לתועלת
סיכום אופני ההשעות לאזרחי ארה"ב

אנשים שוכחים שזה לא שטיבל פרטי
מכאן הקריאה לא רק לפרוג גם לכל הפורומים החרדיים השונים, כל קומבינה או עיסקה שלא מתיישרת עם מסגרת החוק לא לאפשר לה להישאר ע"ג הפורום
האם מפתיע מישהו הכתבה הזאת, מישהו חשב לרגע שזה לא יקרה?, רק אחרי שזה קורה פתאום מתעוררים למחוק תכתובות כאלו, אין טעם להתעורר אחרי שנעשה הנזק.
לא שאני כ"כ מתרגש מההשחרות שנעשות על הציבור שלנו, אבל ודאי יש בזה חילול השם

@איציק-התותח
לטווח הארוך הסיכון לא באמת קיים גם אף אחד לא מבטיח לך שאתה נמצא יום לפני המשבר, הסיכוי שלך להיות לפני הנפילה הוא 10 אחוז לעומת 90 אחוז להרויח, כך שאם יש לך כסף בצד לא הייתי נמע מלהכניס אותו להשקעה בגלל שיקול זה [כל יום שאתה לא משקיע אתה מפסיד עליו בוודאות].
אני יותר מתמקד בזה שלא מדובר בצעד כ"כ רווחי גם לאורך זמן, כך שאני אישית לא הייתי מעדיף לקחת הלוואות בשביל זה בהסתייגות אחת שאם זה הדבר היחיד שיגרום או יחייב אותי להשקיע אז אכן הייתי עושה את הצעד הזה ע"מ לחסוך להמשך.

@אחשדרפן
כאחד שהשכיר שם בעבר לא חושב שחם שם יותר מטבריה
אגב באיזה שכונות מדובר בבית שאן, יש שמות מפורטים יותר? @ועדת-הדיור-בצפון

@הגיוני
בה בוצע המיחזור שלי
פרים - 0.95 [סה"כ יותר מ60 אחוז מסך ההלוואה הכוללת]
@הגיוני ישר כח!