דילוג לתוכן

השקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]

שוק ההון והשקעות
44 10 1.4k 9
  • @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    1 השקעה לטווח קצר, אם אנחנו מעוניינים להניח כסף לטווח קצר הדרך הטובה ביותר עבורנו תהיה לקנות קרן כספית בה נוכל להניח כל סכום שהוא לכמה זמן שאנו מעוניינים ולמשוך במועד שאנו מעוניינים [וגם שיעור המיסוי בד"כ פחות מפקדון בנקאי] ולקבל ע"פ רוב את הריבית הממוצעת במשק בדמי ניהול אפסי

    איך אפשר לדעת שאין בעיה של ריבית בקרן כספית

    @המסייע
    בשביל זה יש כשרות

  • אני מצטט כאן מהמדריך למשקיע האמריקאי, בו נאמר א'. קרן השתלמות לשכירים אינו כלול בPFIC ב'. השקעה במניות הנפוצות אינה כלולה בPFIC:

    להלן הציטוט-
    מס ההכנסה האמריקאי לא רוצה שאזרחים אמריקאים ישקיעו בנכסים זרים אלא רק בנכסים אמריקאים ויש אפילו חוק למען המטרה הזאת שנקרא Passive Foreign Investment company או בקצרה PFIC.

    מה כולל PFIC?
    קרנות סל ישראליות ואיריות, קרנות נאמנות, קרנות כספיות, גמל להשקעה, אפילו פנסיה, השתלמות וגמל (אם אתם שכירים אז זה בסדר אבל צריך לדווח), כלומר כמעט כל מה שלא הופק בארה”ב.

    מה אומר החוק?
    אם אתם אזרחים אמריקאים ומחזיקים נכס זר שמוגדר PFIC מס ההכנסה האמריקאי ירצה כל שנה מס (יכול להגיע ל39%) על הרווחים שיצרתם גם אם לא מכרתם/מימשתם את ההשקעה! (דרמטי אני יודע)
    מה הפתרון?
    להשקיע אך ורק בנכסים אמריקאים או נכסים שלא מוגדרים PFIC
    קרנות סל אמריקאיות
    יש המון המון קרנות סל אמריקאיות, דמי הניהול מאוד נמוכים, האחזקה היא פיזית (כלומר קונים את המניות שבמדד) והקרנות מחלקות דיבידנדים (כלומר תקבלו כסף לחשבון המסחר אחרי 25% מס)
    כמה דוגמאות לקרנות אמריקאיות המחקות מדדים מוכרים:
    סימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

  • כמה ידיעות-

    א'.
    לבני זוג אזרחי ארה"ב עד סכום של 97,600$ בשנה אין חובת מס מהכנסות הכולל גם רווחים בשוק ההון, לדוגמא- אם הכנסתך הרגילה בשנת מכירת המניות היתה בסך $40,000, והרווח ממכירת המניות הוא $40,000, לא תשלם מס רווח הון בכלל.
    אם הכנסתך הרגילה היתה בסך $70,000, והרווח מהמכירה הוא $70,000, תשלם 15% מס רק על החלק של הרווח שמעל $96,700, כלומר $43,300, מה שאומר שחובת המס שלך תסתכם ב$6,495.

    ב'.
    שיעור המס האמריקאי על רווחי הון ממכירת מניות אחרי החזקה בהן של יותר משנה הוא 15% (בדרך כלל). שיעור המס הישראלי הוא 25%. בעקבות זאת יש שמשקיעים ישירות בארה"ב ומשלמים רק את המס האמריקאי, בלי לדווח לרשויות בישראל [לא כתבתי ...].

    ג'.
    בארה"ב יש משהו דומה לקרן השתלמות בשם Roth IRA, הרווחים על ההשקעה בחשבון כזה פטורים ממס בתנאי שהמושך הוא מעל גיל 60 וההשקעה היא בת חמש שנים. את הקרן אפשר למשוך תמיד בלי לשלם מס, אבל הרווחים כפופים לתנאים הנ"ל.

  • @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    מעונין לעשות אזרחות לילדים ולקבל עליהם מענק שנתי ע"מ לקבל את ההחזר הזה תצטרך לצרף אותה לדוח ולהכפיף אותה לחוקי המס האמריקאים
    איפה אפשר לברר את הכדאות לעשות אזרחות לילדים ולקבל מענק עבודה משם
    או מענק טרמפ למיניהם

    @המסייע
    יש משרד חרדי מומלץ במודיעין עילית בשם "מנדלסון" m9744467@gmail.com
    טלפון089744467

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי התייחס לנושא זה ב
  • בס"ד
    @שמיל @צמיחה @ה.-שלמה
    בהמשך לשרשור הזה
    רוב המידע שנמצא בידי הוא מהאתר המיוחד של המתורגמן הפיננסי, אסכם את עיקרי הנקודות בצורה מתומצתת לאחר נבירה עמוקה לכל אורך הדרך, בנוסף אנסה לפשט את אפשרויות ההשקעה בצורה קלה לאזרח אמריקאי במאמר זה.

    אין לי שום הכשרה בענין הזה ולא שום רשיון יעוץ אין לקחת מדברי שום הלכה למעשה לפני בירור לעומק עם רו"ח ויועץ השקעות, באתי להעלות ולסדר את עיקרי הדברים שיצאו לפי הבנתי הקטנה בלבד, אין לקחת השלכות מעשיות ממאמר זה, כמו"כ אם יש למישהו תוספות או נקודות לדייק אשמח אם תעירו ותאירו את עיני ואכניס את זה בגוף המאמר [אם אצליח לתקן אחר העלאת הפוסט..]

    אתן רקע מקדים קצת לכל נושא ההשקעות לאזרחי ארה"ב, לתושב ואזרח רגיל שאינו אזרח ארה"ב השקעותיו ממוסות רק ביחס לחוקי המס הישראלי [גם אם הוא בעל אזרחות זרה] משום שחוקי המס רלוונטיים בד"כ רק לתושב במקום, אלא שאם הינך אזרח אמריקאי מצבך שונה משום שהחוק האמריקאי ממסה את האזרחים האמריקאים לא ביחס לתושבותם אלא ביחס לאזרחותם ולכן אם הינך אזרח אמריקאי למרות שאתה תושב ישראל [ומשלם מס למדינת ישראל] את ה'דוד סם' זה לא מעניין ואתה צריך להתחשב בכל חוקי המס האמריקאים אחרת אתה עלול לשלם על כך בגדול.

    חשוב להדגיש גם אם אתה מחויב מס לארה"ב, יש אמנה בין ארה"ב לישראל למניעת כפל מס כך שאזרחים שמשלמים למדינת ישראל מס בשל תושבות לא ישלמו כפל מס גם לארה"ב ולכן ברוב המקרים לאחר התשלום למדינת ישראל אין חבות מס לארה"ב משום שעל פי רוב המיסים בארץ גבוהים יותר, אך ישנם פעמים שהחוק בישראל ממסה פחות [או לא ממסה כלל אמנה את השניים העיקריים והם קרן השתלמות או דמי שכירות עד 5000 שח] וארה"ב כן ממסה וצריך לשים לב לכך ולשלם את המס הנצרך לארה"ב [או לכה"פ להיערך בהתאם כך שלא תיווצר חבות מס לארה"ב].

    כמו"כ וזה הנושא המרכזי בו נדבר החוק האמריקאי [המכונה PFIC] ממסה אדם שמשקיע בקרנות שאינם מחלקות את הרווחים [דיבידנדים] בכל שנה במיסוי דרקוני שמתחיל ב35 אחוז ועם השנים רק הולך ותופח כך שהשקעה בקרנות כאלו ממש לא רווחיות לאזרח האמריקאי ואפרט על כך בהמשך הדברים. ניתן לראות הרחבה בענין כאן.

    טרם צלילה לנושא זה אציין בקצרה את הדרכים המצויות לתושבים הרגילים של מדינת ישראל ולאחמ"כ אפרט אלו מוצרים עלולים להוות בעיה לאזרחי ארה"ב ואלו לא.

    1 השקעה לטווח קצר, אם אנחנו מעוניינים להניח כסף לטווח קצר הדרך הטובה ביותר עבורנו תהיה לקנות קרן כספית בה נוכל להניח כל סכום שהוא לכמה זמן שאנו מעוניינים ולמשוך במועד שאנו מעוניינים [וגם שיעור המיסוי בד"כ פחות מפקדון בנקאי] ולקבל ע"פ רוב את הריבית הממוצעת במשק בדמי ניהול אפסיים. קרן כספית .
    2 השקעה לטווח בינוני וארוך, השקעה דרך קופת גמל [דרך שלל בתי ההשקעה בארץ] או פתיחת חשבון מסחר עצמאי בה נרכוש בד"כ קרנות סל איריות או ישראלית [אותם ניתן לרכוש בשקלים ללא צורך להחליף לדולרים] הצוברות דיבידנדים כאשר לטווח הבינוני ע"פ רוב אנו נרכש אגחי"ם [או חשיפה נמוכה למניות] ואילו לטווח הארוך אנו נרכש בד"כ קרנות סל מנייתיות.
    3 קרן השתלמות וקרן פנסיה, קרן השתלמות בד"כ מהווה הטבה לעובד מהמעסיק ומהווה כעין קופ"ג להשקעה עם הגבלות ביכולת ומועד המשיכה והטבות מס מיוחדות, וכן קרן פנסיה [המחויב ע"פ חוק] המהווה חיסכון לגיל הפרישה שבזה ע"פ חוק המעסיק מפריש 6.5 אחוז כל חודש והעובד 6 [בנוסף לפיצויים שהם בין 6 ל8.33 לחודש תלוי במשתנים], ניתן לפתוח גם קרן השתלמות וקרן פנסיה בה עצמאי מפריש לעצמו כסף לחיסכון.
    4 חיסכון לכל ילד, אפיק חיסכון זה הינו הפרשה שהמדינה מפרישה כל חודש [ כ57 שח] עבור כל ילד במדינת ישראל עד גיל 18 בה יש להורה את האפשרות להוסיף סכום דומה מכספי הביטוח הלאומי המגיעים אליו כל חודש, ניתן להשקיע כספים אלו בקרנות מנייתיות [ללא עלות דמי ניהול] או לחילופין להניחם בפקדון בנקאי כל בנק ומסלולי הריביות שלו.
    5 השקעה בנדל"ן, לא אכנס לכל המיסוי הנגזר מכך אלא בעיקר לדמי השכירות כאשר ע"פ החוק הישראל דמי שכירות המשולמים למשכיר עד 5654 פטורים ממיסים [נכון ל2025]. [כמובן יש את נושא של מס רכישה בדירת שניה וכן מסך שבח והשלכות נוספות שצריך לתת עליהם את הדעת שלא זו מטרת מאמר זה].
    לאזרח האמריקאי חלק מהדברים המצויינים מהווים בעיה ואפרט

    1 השקעה לטווח קצר, קנית קרן כספית מהווה בעיה של PFIC ולכן ממוסה באותו שיעור מס דרקוני, אכן אם נמכור חזרה את הקרן לפני סוף השנה הלועזית לא נצטרך לשלם 35 אחוז מס אלא רק 25 אחוז מס אך מ"מ נצטרך להוסיף טופס מיוחד בהגשת הדוח השנתי [יתכן גם שטופס זה יעלה חשדות אצל רשויות המס בקשר להשקעותיך, לא ביררתי את הענין לעומק] שיעלה לנו עוד כסף בהגשת רו"ח האמריקאי כך שיש לשקול את כדאיות הענין, החלופה הטובה ביותר היא קניית היא מלוה קצר מועד בבנק או בחשבון השקעות, מק"מ זה בעצם קנית אג"ח של מדינת ישראל יש כמה סוגי מקמי"ם תלוי בטווח ההשקעה ניתן לראות כאן באתר הבורסא, יש עלות רכישה מבדיקה שלי נעה בין עשרה לעשרים ש"ח, גובה הריבית שנקבל היא קרובה לריבית המצויה במשק כרגע ומהווה את החלופה הטובה ביותר לקרן כספית לאזרחים אמריקאים [אגב גם מבחינה הלכתית כל גופי הכשרות על פיננסים מתירים רכישת אגחים מהמדינה].
    אם חלופה זו אינה טובה לך משום מה ניתן להכניס את הכספים לפק"מ עם כל החסרונות שלו [בעיקר בגובה הריבית שאתה תקבל וחוסר הנזילות] בהתאם למסלול שהבנק מציע ולדווח על ההכנסות הללו כהכנסה רגילה מריבית, כמו"כ אם לא מדובר על סכום גדול במיוחד וברווח שאיננו משמעותי כל כך אישית הייתי מניח את הכסף בגמ"ח בשביל כמה עשרות שקלים שלא יתנו לנו כמעט דבר, יש בזה גם השקעה אשר הקרן קיימת לעולם הבא וגם נאכל את פירותיהם בעולם הזה אגב על הכנסה זו אין עדיין מס מארה"ב..].
    2 השקעה דרך קופת גמל בד"כ מהווה בעיה של PFIC מהסיבה האמורה כאן ולכן בצורה הנוכחית השקעה בקופת גמל להשקעה מהווה חיסרון של PFIC כך שצורת ההשקעה היחידה [מלבד קרן השתלמות ראו בקטע הבא] לאזרחים אמריקאים היא לפתוח חשבון השקעות ולרכוש קרנות אמריקאיות, על האפשרויות לפתיחת חשבון השקעות ארחיב בהזדמנות אחרת בעז"ה.
    3 השקעה דרך קרן השתלמות או קרן הפנסיה [לשכירים בלבד], ברמת הרעיון הנכסים שמושקעים בקרנות הנ"ל נחשבים כPFIC, אך למעשה הנטיה הרווחת בקרב רואי החשבון היא שאין בזה סיכון של PFIC משום שכספים אלו נפתחים בחסות המעסיק [מכיון ורוב הסכום שנכנס לקופה הוא של המעסיק] וכספים שנמצאים תחת חסות המעסיק לא מוגדרים או נכללים תחת תקנות הPFIC וניתנים להשקעה, יש להדגיש שהנחה זו שקרן השתלמות אינה מהווה סיכון של PFIC היא רק לשכירים בלבד הנהנים מחסות המעסיק אך עצמאיים המפרישים לעצמם קרן השתלמות וקרן פנסיה אין סיבה הגיונית להגדיר את זה ככספים בחסות המעסיק ועל פניו זה PFIC למהדרין אא"כ יש לך עסק בע"מ ואתה שכיר בעל שליטה אתה יכול להוציא לעצמך תלוש שכר מטעם החברה וכרגע השכר שמגיע לך מגיע כשל שכיר לחברה ובזה לא אמור להיות בעיה של PFIC ותוכל להנות מהגנה מחוק זה של חסות המעסיק.
    בענין זה אם אתה אזרח אמריקאי ומעוניין להשקיע, ההפקדה דרך קופת גמל בעייתית כפי שציינתי קודם ולכן אם אין לך כח לסרבול של פתיחת חשבון השקעות ודיווח כל שנה לאמריקאים ולישראלים על כך ככל הנראה הצורה הפשוטה ביותר במידה ויש לך או לאשתך כבר קרן השתלמות היא [אם המעסיק שלך איננו מרובע מדי] לבקש מהמעסיק שלך להגדיל את סכום ההפרשה שלך לקרן ההשתלמות עד קרוב לגובה ההפרשה שהמעסיק מפריש [ע"ח גובה השכר שלך], כך לא תצטרך לבצע דבר נוסף חוץ מלהכניס יותר כסף להשקעה בקופת חיסכון.
    4 חיסכון לכל ילד
    הבעיה בחיסכון זה הוא רק כשהילד הינו אזרח אמריקאי אם הילד איננו אזרח אמריקאי גם אם אתה אזרח אמריקאי אין בכך בעיה, במידה והילד הינו אזרח אמריקאי ותניח את החיסכון הזה בבתי ההשקעה [ולא בבנק] הוא מושקע במקומות הנחשבים כ PFIC ולכן אם תרצה להיות בטוח שלא תיכנס לסיכון הזה עליך להשקיע כספים אלו בפקדון בנקאי הנחשבים כהכנסה מריבית המותרת, יש כאלו שלא מעוניינים להפסיד את הפער ברווח שבין פקדון בנקאי מהשקעה במניות ולכן מוכנים לקחת את הסיכון שיפסידו את רווחם [כמות הביקורת הקיימת בתיקים הינה פחות מאחוז מסך התיקים] מול פוטנציאל הרווח ולכן הם משקיעים את זה באפיקים מנייתיים ובשעת המשיכה ידווחו על רווחים אלו כרווחים מריבית בתקוה שלא יעלו עליהם או יעשו להם בעיות, מה שכן בין אם החלטת להשאיר את כסף זה בפקדון בנקאי בין את החלטת להשקיע את זה בבית השקעות מומלץ לא להכפיל את ההשקעה [מהכסף שאתה מקבל מהביטוח הלאומי] באפיק זה משום שאיך שיהיה יש בזה סיכון [או שלא תרויח הרבה או שיתכן ותמוסה על השקעה בקרנות המנייתיות במס דרקוני] אלא לקחת את הכסף הנוסף לחשבון הבנק שלך ובמקום זה להשקיע כסף זה בחשבון השקעות באופנים שצוינו או לחילופין אם יש לך קרן השתלמות [לשכירים] תגדיל את כמות ההשקעה שאתה משקיע דרך הקרן השתלמות.

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    3 השקעה דרך קרן השתלמות או קרן הפנסיה [לשכירים בלבד]

    יפה מאוד מה שכתבתם אבל לא יצא ברור מה עם בעלי עסק עם אזרחות חו"ל לשני ההורים האם משתלם להם קרן השתלמות או לא

  • @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    3 השקעה דרך קרן השתלמות או קרן הפנסיה [לשכירים בלבד]

    יפה מאוד מה שכתבתם אבל לא יצא ברור מה עם בעלי עסק עם אזרחות חו"ל לשני ההורים האם משתלם להם קרן השתלמות או לא

    @המסייע
    חוקית יהיה להם בפשטות בעיה לפתוח קרן השתלמות רגילה [אא"כ הם יעשו את זה בניהול אישי], בפועל הרבה פותחים קרן השתלמות רגילה ונסמכים על כך שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך, מה גם שמדובר במוצר דומה לקרן השתלמות לשכירים שבה אין בה בעיה, אך צריל להבין שיש בזה נקודת סיכון וכל אחד יקח את זה לשיקוליו.

  • מה הכוונה "בפועל הרבה פותחים קרן השתלמות רגילה ונסמכים על כך שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך"? אתה מתכוון פותחים קרן השתלמות בלי לדווח שהם אזרחים? תכלס' אני לא מבין מה החשש- א'. במקרה הגרוע יש חובת מס לארה"ב על סך 15% שזה עדיף מהשקעה רגילה עם חובת מס של 25% . ב'. ניתן למשוך את הכסף באופן שהרווחים מההשקעה בצירוף הרווחים השנתיים לא עוברים את ה96,700 $ השנתי שאז אין חובת מס לארה"ב כלל????

  • מה הכוונה "בפועל הרבה פותחים קרן השתלמות רגילה ונסמכים על כך שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך"? אתה מתכוון פותחים קרן השתלמות בלי לדווח שהם אזרחים? תכלס' אני לא מבין מה החשש- א'. במקרה הגרוע יש חובת מס לארה"ב על סך 15% שזה עדיף מהשקעה רגילה עם חובת מס של 25% . ב'. ניתן למשוך את הכסף באופן שהרווחים מההשקעה בצירוף הרווחים השנתיים לא עוברים את ה96,700 $ השנתי שאז אין חובת מס לארה"ב כלל????

    @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    א'. במקרה הגרוע יש חובת מס לארה"ב על סך 15% שזה עדיף מהשקעה רגילה עם חובת מס של 25%

    כנראה לא הבנת על מה מדובר. החשש הוא לא ממס רווח הון רגיל שכמו שכתבת אכן בארה"ב הוא נמוך יותר מבארץ ועומד רק על 15%, אלא על מס PFIC, במס זה פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן.
    תראה כאן וכאן מה שכתבתי בעניין.

  • אם רק אחד מבני הזוג אזרח ארה"ב, והקרן השתלמות ע"ש השני שהוא אזרח ישראל בלבד,
    יש חובת דיווח?

  • אם רק אחד מבני הזוג אזרח ארה"ב, והקרן השתלמות ע"ש השני שהוא אזרח ישראל בלבד,
    יש חובת דיווח?

    @הקוד-הפיננסי כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    אם רק אחד מבני הזוג אזרח ארה"ב, והקרן השתלמות ע"ש השני שהוא אזרח ישראל בלבד,
    יש חובת דיווח?

    אין בעיה, בהנחה שאין לו מספר ITIN.

  • כמה ידיעות-

    א'.
    לבני זוג אזרחי ארה"ב עד סכום של 97,600$ בשנה אין חובת מס מהכנסות הכולל גם רווחים בשוק ההון, לדוגמא- אם הכנסתך הרגילה בשנת מכירת המניות היתה בסך $40,000, והרווח ממכירת המניות הוא $40,000, לא תשלם מס רווח הון בכלל.
    אם הכנסתך הרגילה היתה בסך $70,000, והרווח מהמכירה הוא $70,000, תשלם 15% מס רק על החלק של הרווח שמעל $96,700, כלומר $43,300, מה שאומר שחובת המס שלך תסתכם ב$6,495.

    ב'.
    שיעור המס האמריקאי על רווחי הון ממכירת מניות אחרי החזקה בהן של יותר משנה הוא 15% (בדרך כלל). שיעור המס הישראלי הוא 25%. בעקבות זאת יש שמשקיעים ישירות בארה"ב ומשלמים רק את המס האמריקאי, בלי לדווח לרשויות בישראל [לא כתבתי ...].

    ג'.
    בארה"ב יש משהו דומה לקרן השתלמות בשם Roth IRA, הרווחים על ההשקעה בחשבון כזה פטורים ממס בתנאי שהמושך הוא מעל גיל 60 וההשקעה היא בת חמש שנים. את הקרן אפשר למשוך תמיד בלי לשלם מס, אבל הרווחים כפופים לתנאים הנ"ל.

    @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    כמה ידיעות-

    א'.
    לבני זוג אזרחי ארה"ב עד סכום של 97,600$ בשנה אין חובת מס מהכנסות הכולל גם רווחים בשוק ההון, לדוגמא- אם הכנסתך הרגילה בשנת מכירת המניות היתה בסך $40,000, והרווח ממכירת המניות הוא $40,000, לא תשלם מס רווח הון בכלל.
    אם הכנסתך הרגילה היתה בסך $70,000, והרווח מהמכירה הוא $70,000, תשלם 15% מס רק על החלק של הרווח שמעל $96,700, כלומר $43,300, מה שאומר שחובת המס שלך תסתכם ב$6,495.

    מעניין, אבל השקעות PFIC מוחרג מזה? לדוגמא אם אני קונה קרן כספית בסכומים נמוכים שכולל כל ההכנסות שלנו (בני זוג אמריקאיים) לא עולה על 97,600$ שנתי, זה עדיין ממוסה בצורה דרקונית?

  • ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

  • @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    כמה ידיעות-

    א'.
    לבני זוג אזרחי ארה"ב עד סכום של 97,600$ בשנה אין חובת מס מהכנסות הכולל גם רווחים בשוק ההון, לדוגמא- אם הכנסתך הרגילה בשנת מכירת המניות היתה בסך $40,000, והרווח ממכירת המניות הוא $40,000, לא תשלם מס רווח הון בכלל.
    אם הכנסתך הרגילה היתה בסך $70,000, והרווח מהמכירה הוא $70,000, תשלם 15% מס רק על החלק של הרווח שמעל $96,700, כלומר $43,300, מה שאומר שחובת המס שלך תסתכם ב$6,495.

    מעניין, אבל השקעות PFIC מוחרג מזה? לדוגמא אם אני קונה קרן כספית בסכומים נמוכים שכולל כל ההכנסות שלנו (בני זוג אמריקאיים) לא עולה על 97,600$ שנתי, זה עדיין ממוסה בצורה דרקונית?

    @מפתח_בינה
    לא יודע.

  • ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

    @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

    אני יעשה סדר.
    לכל קרן סל / נאמנות יש שני מאפיינים; הראשון מה הבית של הקרן, זאת אומרת היכן הקרן מונפקת, והשני אחרי איזה מדד הקרן עוקבת.
    ישנם קרנות שמונפקות באמריקה אך עוקבות אחרי מדדים באירופה לדוגמא, וישנם קרנות שמונפקות בארץ אך עוקבות אחר מדד אמריקאי. מקום ההנפקה ומדד העקיבה הם שני דברים שונים לחלוטין.
    עכשיו, מס PFIC חל על כל קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב, ולא משנה אחרי איזה מדד היא עוקבת. זאת אומרת, קרן שמונפקת לצורך הענין בישראל אפילו שהיא עוקבת אחרי מדד S&P 500 ובעצם משקיעה בארה"ב היא עדיין בכלל מס PFIC כיון שהיא הונפקה מחוץ לארה"ב.
    וכן להיפך, קרן שהונפקה בארה"ב גם אם היא עוקבת אחרי מדד מחוץ לארה"ב היא לא בכלל מס PFIC, כמו קרן VT שהזכרת, שהיא עוקבת אחרי מדד לא אמריקאי ובכל זאת כיון שהיא מונפקת בארה"ב היא לא בכלל מס PFIC.
    בקיצור, לא המדד משנה לגבי מס PFIC אלא מקום ההנפקה. למה זה ככה? בגלל מס דיבידנדים, שקרנות שמונפקות בארה"ב הן מחלקות ולא צוברות וממילא המס משולם מיד, אבל זה כבר פחות משנה עכשיו.
    לכן, נכון שהקרנות שהזכרת - VOO, VT, ו-QQQM - הן לא בכלל מס PFIC, אבל הסיבה היא בגלל שהן מונפקות בארה"ב, משא"כ כל הקרנות השתלמות וחסכון לכל ילד הם קרנות נאמנות שהונפקו בישראל, ולפיכך הגם שהמדד הוא אותו מדד עליהם יהיה מס PFIC.
    דרך אגב, נקוט כלל זה בידך; קרן שהסימול שלה הוא במספרים בד"כ היא קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב ובכלל מס PFIC, וקרן שהסימול שלה הוא באותיות היא קרן שמונפקת בארה"ב ולא בכלל PFIC. ככלל, כל הקרנות פנסיה / השתלמות/ גמל / חל"י הם קרנות נאמנות שמונפקות בישראל.

  • @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

    אני יעשה סדר.
    לכל קרן סל / נאמנות יש שני מאפיינים; הראשון מה הבית של הקרן, זאת אומרת היכן הקרן מונפקת, והשני אחרי איזה מדד הקרן עוקבת.
    ישנם קרנות שמונפקות באמריקה אך עוקבות אחרי מדדים באירופה לדוגמא, וישנם קרנות שמונפקות בארץ אך עוקבות אחר מדד אמריקאי. מקום ההנפקה ומדד העקיבה הם שני דברים שונים לחלוטין.
    עכשיו, מס PFIC חל על כל קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב, ולא משנה אחרי איזה מדד היא עוקבת. זאת אומרת, קרן שמונפקת לצורך הענין בישראל אפילו שהיא עוקבת אחרי מדד S&P 500 ובעצם משקיעה בארה"ב היא עדיין בכלל מס PFIC כיון שהיא הונפקה מחוץ לארה"ב.
    וכן להיפך, קרן שהונפקה בארה"ב גם אם היא עוקבת אחרי מדד מחוץ לארה"ב היא לא בכלל מס PFIC, כמו קרן VT שהזכרת, שהיא עוקבת אחרי מדד לא אמריקאי ובכל זאת כיון שהיא מונפקת בארה"ב היא לא בכלל מס PFIC.
    בקיצור, לא המדד משנה לגבי מס PFIC אלא מקום ההנפקה. למה זה ככה? בגלל מס דיבידנדים, שקרנות שמונפקות בארה"ב הן מחלקות ולא צוברות וממילא המס משולם מיד, אבל זה כבר פחות משנה עכשיו.
    לכן, נכון שהקרנות שהזכרת - VOO, VT, ו-QQQM - הן לא בכלל מס PFIC, אבל הסיבה היא בגלל שהן מונפקות בארה"ב, משא"כ כל הקרנות השתלמות וחסכון לכל ילד הם קרנות נאמנות שהונפקו בישראל, ולפיכך הגם שהמדד הוא אותו מדד עליהם יהיה מס PFIC.
    דרך אגב, נקוט כלל זה בידך; קרן שהסימול שלה הוא במספרים בד"כ היא קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב ובכלל מס PFIC, וקרן שהסימול שלה הוא באותיות היא קרן שמונפקת בארה"ב ולא בכלל PFIC. ככלל, כל הקרנות פנסיה / השתלמות/ גמל / חל"י הם קרנות נאמנות שמונפקות בישראל.

    @סייעתא-דשמיא
    כתבת הכי ברור שיכול להיות,
    אין צורך להוסיף עליהם כלום.
    שכוייח

  • @המסייע
    חוקית יהיה להם בפשטות בעיה לפתוח קרן השתלמות רגילה [אא"כ הם יעשו את זה בניהול אישי], בפועל הרבה פותחים קרן השתלמות רגילה ונסמכים על כך שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך, מה גם שמדובר במוצר דומה לקרן השתלמות לשכירים שבה אין בה בעיה, אך צריל להבין שיש בזה נקודת סיכון וכל אחד יקח את זה לשיקוליו.

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך

    איך זה נמוך הבנק רושם לך שהוא מדווח על כל הכנסה למס בחו"ל

  • @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך

    איך זה נמוך הבנק רושם לך שהוא מדווח על כל הכנסה למס בחו"ל

    @המסייע
    לא כל תיק שנמצא אצל האמריקאים נבדק רק כאחוז או שתיים מתוכם נבדק
    גם בהנחה והתיק שלך יבדק יתכן ולא יבדילו בין קרן השתלמות לשכירים לבין עצמאיים ולכן הסיכוי קיים אך נמוך

  • @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

    אני יעשה סדר.
    לכל קרן סל / נאמנות יש שני מאפיינים; הראשון מה הבית של הקרן, זאת אומרת היכן הקרן מונפקת, והשני אחרי איזה מדד הקרן עוקבת.
    ישנם קרנות שמונפקות באמריקה אך עוקבות אחרי מדדים באירופה לדוגמא, וישנם קרנות שמונפקות בארץ אך עוקבות אחר מדד אמריקאי. מקום ההנפקה ומדד העקיבה הם שני דברים שונים לחלוטין.
    עכשיו, מס PFIC חל על כל קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב, ולא משנה אחרי איזה מדד היא עוקבת. זאת אומרת, קרן שמונפקת לצורך הענין בישראל אפילו שהיא עוקבת אחרי מדד S&P 500 ובעצם משקיעה בארה"ב היא עדיין בכלל מס PFIC כיון שהיא הונפקה מחוץ לארה"ב.
    וכן להיפך, קרן שהונפקה בארה"ב גם אם היא עוקבת אחרי מדד מחוץ לארה"ב היא לא בכלל מס PFIC, כמו קרן VT שהזכרת, שהיא עוקבת אחרי מדד לא אמריקאי ובכל זאת כיון שהיא מונפקת בארה"ב היא לא בכלל מס PFIC.
    בקיצור, לא המדד משנה לגבי מס PFIC אלא מקום ההנפקה. למה זה ככה? בגלל מס דיבידנדים, שקרנות שמונפקות בארה"ב הן מחלקות ולא צוברות וממילא המס משולם מיד, אבל זה כבר פחות משנה עכשיו.
    לכן, נכון שהקרנות שהזכרת - VOO, VT, ו-QQQM - הן לא בכלל מס PFIC, אבל הסיבה היא בגלל שהן מונפקות בארה"ב, משא"כ כל הקרנות השתלמות וחסכון לכל ילד הם קרנות נאמנות שהונפקו בישראל, ולפיכך הגם שהמדד הוא אותו מדד עליהם יהיה מס PFIC.
    דרך אגב, נקוט כלל זה בידך; קרן שהסימול שלה הוא במספרים בד"כ היא קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב ובכלל מס PFIC, וקרן שהסימול שלה הוא באותיות היא קרן שמונפקת בארה"ב ולא בכלל PFIC. ככלל, כל הקרנות פנסיה / השתלמות/ גמל / חל"י הם קרנות נאמנות שמונפקות בישראל.

    @סייעתא-דשמיא
    תודה על הפירוט המורחב [ועל כל המידע שאתה מעביר, מדובר בעבודה יוצאת דופן!]
    אני רק לא מבין דבר אחד, בתי ההשקעות בקופ"ג וכדו' לא משקיעים במדדים עצמם אלא דרך אופציות ושלל מיני טריקים, איך כל זה קשור למיסוי דיבדינדים, לכאו' בזה לא אמור להיות בעיה של אי מיסוי דיבידנדים, לא?!

  • @סייעתא-דשמיא
    תודה על הפירוט המורחב [ועל כל המידע שאתה מעביר, מדובר בעבודה יוצאת דופן!]
    אני רק לא מבין דבר אחד, בתי ההשקעות בקופ"ג וכדו' לא משקיעים במדדים עצמם אלא דרך אופציות ושלל מיני טריקים, איך כל זה קשור למיסוי דיבדינדים, לכאו' בזה לא אמור להיות בעיה של אי מיסוי דיבידנדים, לא?!

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    תודה על הפירוט המורחב [ועל כל המידע שאתה מעביר, מדובר בעבודה יוצאת דופן!]

    תודה! שמח לשמוע😊

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    אני רק לא מבין דבר אחד, בתי ההשקעות בקופ"ג וכדו' לא משקיעים במדדים עצמם אלא דרך אופציות ושלל מיני טריקים, איך כל זה קשור למיסוי דיבדינדים, לכאו' בזה לא אמור להיות בעיה של אי מיסוי דיבידנדים, לא?!

    בגלל הטריקים הללו ארה"ב מפסידה בפועל מיסוי דיבידנדים, משא"כ אם תשקיע באופן ישיר בקרנות אמריקאית שהן מחלקות דיבידנדים ארה"ב תרוויח את המיסוי עליהם.
    במילים אחרות - אין הבדל מבחינם אם הסיבה שהם מפסידים את מיסוי הדיבידנדים הוא בגלל שהקרן צוברת או בגלל שצורת העקיבה היא סינטטית ואין בכלל דיבידנדים, בפועל הם מפסידים את המיסוי הזה.

  • @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    תודה על הפירוט המורחב [ועל כל המידע שאתה מעביר, מדובר בעבודה יוצאת דופן!]

    תודה! שמח לשמוע😊

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    אני רק לא מבין דבר אחד, בתי ההשקעות בקופ"ג וכדו' לא משקיעים במדדים עצמם אלא דרך אופציות ושלל מיני טריקים, איך כל זה קשור למיסוי דיבדינדים, לכאו' בזה לא אמור להיות בעיה של אי מיסוי דיבידנדים, לא?!

    בגלל הטריקים הללו ארה"ב מפסידה בפועל מיסוי דיבידנדים, משא"כ אם תשקיע באופן ישיר בקרנות אמריקאית שהן מחלקות דיבידנדים ארה"ב תרוויח את המיסוי עליהם.
    במילים אחרות - אין הבדל מבחינם אם הסיבה שהם מפסידים את מיסוי הדיבידנדים הוא בגלל שהקרן צוברת או בגלל שצורת העקיבה היא סינטטית ואין בכלל דיבידנדים, בפועל הם מפסידים את המיסוי הזה.

    @סייעתא-דשמיא
    עשקאות סוואפ למיטב ידיעתי עדיין לא סובלות ממיסוי האמריקאי למרות שהם מפסידים את הדיבידנדים, מדוע אופציות וכדו' שונים במהותן מזה

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    22 צפיות
    ה
    [image: 1776419224541-0c0035f7-1b62-4e41-b47b-7ae07a2fffef-image.jpeg] בכל יום בשעות המסחר בוול סטריט מתרחש ניסוי כלכלי עצום. מיליוני אנשים — משקיעים פרטיים, קרנות ענק, אנליסטים, ויותר ויותר גם אלגוריתמים — מנסים כולם לעשות דבר אחד: למצוא מניה שהשוק מתמחר לא נכון. ההיגיון פשוט. אם תמצא חברה ששווה 100 דולר אבל נסחרת ב-80, תוכל לקנות אותה ולהרוויח כשהמחיר יתיישר עם הערך האמיתי. ומי לא רוצה להשים את היד במקום הנכון בזמן הנכון?! אבל כאן עולה שאלה מעניינת. אם כל כך הרבה אנשים חכמים מחפשים כל הזמן טעויות במחירים — למה בכלל אמורות להישאר טעויות? זו השאלה שעומדת במרכז אחד הוויכוחים הגדולים ביותר בכלכלה המודרנית. רעיון די מוזר מתחילת המאה ה-20 כדי להבין מאיפה הוויכוח הזה התחיל, צריך לחזור יותר ממאה שנה אחורה. בשנת 1900 מתמטיקאי צרפתי בשם לואי באשלייה כתב עבודת דוקטורט בשם The Theory of Speculation. הוא הציע רעיון שהיה חריג מאוד לאותה תקופה: ייתכן שתנועות מחירי המניות מתנהגות כמו תהליך אקראי. במילים אחרות — אם מניה עלתה אתמול, זה לא אומר כמעט כלום על מה שתעשה מחר. הרעיון הזה נשמע אינטואיטיבית קצת מוזר. הרי משקיעים מנסים לנתח חברות, לקרוא דוחות, להבין מגמות. אז איך ייתכן שהמחירים מתנהגים כמעט כמו הטלת מטבע? במשך שנים רבות העבודה של באשלייה כמעט נשכחה. רק בשנות ה-60 כלכלן אמריקאי בשם יוג'ין פאמה החזיר את הרעיון הזה למרכז הבמה — והפך אותו למה שנקרא היום תיאוריית השוק היעיל. השוק אולי נראה אקראי — דווקא בגלל שהוא יעיל. הטענה של פאמה הייתה מעניינת: הסיבה שמחירי מניות נראים אקראיים היא לא שהשוק כאוטי, אלא להפך — שהוא יעיל מאוד. תחשוב מה קורה כשמתפרסם מידע חדש על חברה. דוח רווחים, החלטת ריבית, שמועה על מיזוג. בתוך שניות אלפי משקיעים מנתחים את המידע הזה ופועלים בהתאם. קונים. מוכרים. משנים פוזיציות. המחיר מתעדכן. אם כך, המחיר שאנחנו רואים עכשיו כבר משקף את כל המידע הידוע (זה מה שנקרא - מגולם). לכן השינוי הבא במחיר יקרה רק כאשר יופיע מידע חדש — ומידע חדש הוא בהגדרה בלתי צפוי. זו הסיבה שהמחירים נראים אקראיים. פאמה גם ניסה לדייק את הרעיון הזה וחילק אותו לשלוש רמות. הגרסה הבסיסית ביותר נקראת היעילות החלשה. לפי הגישה הזו, כל המידע ההיסטורי על מחירי מניות כבר מגולם במחיר הנוכחי. לכן ניתוח גרפים או תבניות טכניות לא אמור לתת יתרון קבוע למשקיע. הרמה השנייה — היעילות החצי-חזקה — מרחיבה את הטענה. כאן ההנחה היא שהמחיר משקף את כל המידע הציבורי: דוחות כספיים, נתוני מאקרו, תחזיות אנליסטים. אם זה נכון, גם ניתוח עמוק לא אמור לאפשר למשקיע להכות את השוק לאורך זמן. יש גם גרסה שלישית, קיצונית יותר, שטוענת שהמחירים משקפים אפילו מידע פנים. רוב הכלכלנים לא באמת מאמינים שזה מתקיים במציאות, אבל היא משמשת כגבול תיאורטי. ואז מגיעה טענת הנגד המבוססת על המציאות האנושית ההתהנהגותית זו שאנו מכירים מעצמנו ע"פ רוב. והיא טוענת שהתיאוריה הזו אלגנטית מאוד. אבל יש בה הנחה בעייתית אחת: שהיא מניחה שמשקיעים פועלים בצורה רציונלית. בפועל, בני אדם רחוקים מלהיות רציונליים לחלוטין — במיוחד כשמדובר בכסף. מחקרים של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו שהמוח האנושי מלא בהטיות פסיכולוגיות. למשל, אנשים חווים הפסד בצורה חזקה יותר מאשר רווח באותו גודל. התוצאה היא שהם לעיתים מחזיקים מניות מפסידות זמן רב מדי. יש גם את אפקט העדר. כאשר השוק עולה, יותר ויותר אנשים רוצים להצטרף לחגיגה. כאשר הוא יורד, רבים ממהרים למכור (ע"ע מדד ת"א לאחרונה, ונאסד"ק). במצבים כאלה המחירים יכולים להתרחק מהערך הכלכלי של החברות, שכן הקונים פעלו מרגש ולא משכל, אם אכן ההטיות הללו הם שדחפו אותם לקנייה. לפעמים זה נגמר בבועה. דוגמה קלאסית לכך היא בועת הדוט-קום של סוף שנות ה-90. באותן שנים חברות אינטרנט רבות נסחרו בשווי עצום למרות שלא היו להן כמעט הכנסות. האווירה הייתה אופטימית מאוד — אולי אופטימית מדי. כאשר הבועה התפוצצה בשנת 2000, רבים מהחברות האלו נעלמו לחלוטין. גם משבר הסאב-פריים בשנת 2008 העלה שאלות דומות לגבי מידת היעילות של השווקים. הייתי אולי אומר שעיקר הוויכוח ביניהם הוא האם השווי המתומחר של החברות, שמשקיעים וסוחרים מתמחרים את החברות, הינו שווי אמיתי? אבל יש בעיה קטנה עם הביקורת הזו וטענת הנגד הטוענת שאפשר למצוא חברות שמתומחרות בזול ולא לפי שווין האמיתי. למרות כל הדוגמאות לבועות, יש נתון אחד שמקשה מאוד על מי שטוען שקל לנצח את השוק. חברת S&P (כן זאת שייצרה את מדד הS&P500 המפורסם כל כך) מפרסמת כבר שנים דוחו"ת מחקריים בשם SPIVA, שמשווים בין קרנות השקעה אקטיביות לבין המדדים שהן מנסות לנצח. והנתונים… לא מאוד מחמיאים למנהלי הקרנות. בטווח קצר חלקם מצליחים להכות את המדד. אבל כאשר מסתכלים על תקופות של 10 או 15 שנים — יותר מ-90% מהם מפגרים אחריו!. תקראו את השורה הזאת שוב! זה לא אומר שאי אפשר להצליח. יש משקיעים יוצאי דופן כמו וורן באפט (ע"ע קרן פימי). אבל מבחינה סטטיסטית, להכות את השוק לאורך זמן זו משימה קשה מאוד. ולמצוא את הקרן האקטיבית הזו, זה כנראה קשה עד בלתי אפשרי... אז איפה האמת בין התאוריות? כנראה איפשהו באמצע. השווקים אינם מושלמים. בני אדם עושים טעויות, ולפעמים נוצרים מחירים מופרזים — למעלה או למטה. אבל מצד שני, השוק גם יעיל מספיק כדי להפוך את מציאת הטעויות האלו למשימה לא פשוטה בכלל. וזו כנראה הסיבה לכך שמשקיעים רבים הגיעו למסקנה די פרקטית: במקום לנסות לבחור את המניה שתנצח — פשוט להחזיק חלק גדול מהשוק כולו ע"י קרנות סל רחבות המחקות מדדים. זה אולי לא נשמע מרגש במיוחד, ומאוד משמעמם לעיתים. אבל עבור לא מעט אנשים, זו דווקא אסטרטגיה שעובדת די טוב לאורך זמן. ואם אתם רוצים לעשות משהו מרגש עם כספכם תנו אותו לעניים, זה מרגש פי 100! אהבתם? אשמח לשמוע... כי זה עלה לי בשעות, טיוטות, מחיקות, וכתיבות! בשבילכם... המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​
  • -3 הצבעות
    112 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    @משהמשה כתב בהשקעות אברכים: בין "אידישע קאפ" לכללי אוניברסיטה: @יושב-בגנים למה ? לי יש דרך עם 0 סיכונים ועשיתי את זה עם אחיין שלי... וב"ה אחד הרוויח הרבה והשני ירוויח בע"ה הרבה. לפני שהרב @הקול-השפוי יכתוב שיש כלל שאין דבר כזה בלי סיכונים. אבהיר שיש בזה הרבה סיכונים, רק שאני מודע להם מראש ויודע איך לפתור אותם. ולכן מבחינתי זה 0 סיכונים או איך שתקראו לזה בכללים שלכם. אני חושב שכאן @משהמשה הסביר את כל הדרך שלו בגדול איך שזה נראה הוא מסכים שצריך להזהר מסיכונים רק אצלו זה לא נקרא סיכון בגלל שיש לו דרכים לפתור את הבעיות החולקים עליו סוברים שדרכים לפתור את הבעיות לא נקראים אין סיכון אלא שיש פתרון אבל הסיכון קיים אחרי זה אני חושב שאין בכלל מחלוקת בדברים וכל אלו שמיד עונים נגד יכולים להבין את כוונתו ולהגיב בהתאם תנסו להבין את הראש שלו לפני התגובה
  • 1 הצבעות
    73 פוסטים
    902 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    @אנונימי2 אני סבור שלא לתזמן בכלל אלא לפרוס מראש את הסכום הגדול על כמה שנים (כמה בדיוק זה בהתאמה ליחס בין ההפקדה השוטפת לבין הסכום הגדול). לשיטתך שכן הצעת תיזמון לירידות מטורפות הגבתי מה שהגבתי.
  • איפה לשמור כסף בצד?

    שוק ההון והשקעות חיסכון השקעות כסף בצד
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    517 צפיות
    ס
    @אמת-מארץ-תצמח כתב באיפה לשמור כסף בצד?: לקנות בבנק קרן כספית מצטרף להמלצה. אין סיבה שלא לקנות דרך הבנק, דוקא קרן כספית. כמובן שאם הוא יבחר בהמשך לקנות קרן אחרת ודאי שעדיף אז לפתוח חשבון בבית השקעות, להמנע מהעמלות הגבוהות של הבנק. אולם בקרן כספית אין בבנק עמלות.
  • 3 הצבעות
    19 פוסטים
    1k צפיות
    שמש מרפאש
    @בן-עליה כתב בלא להשבר בירידות!!!: ראיתי במספר מאמרים שכן ממליצים על קרנות מגודרות כמדומני בסולידית ובחתול פיננסי 0 ב בן עליה ראיתי במספר מאמרים שכן ממליצים על קרנות מגודרות כמדומני בסולידית ובחתול פיננסי לא מאמין שהסולידית המליצה לגדר. בכל אופן אין לזה שום הגיון.