דילוג לתוכן

משלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה

כלכלת המשפחה
4 4 478 2
  • רבים מאיתנו אינם מודעים לאופן שבו מחושב חשבון המים, וחבל – חוסר הידיעה הזה עולה לנו ביוקר. הנה הסבר קצר שיעשה לכם סדר:

    כיצד בנוי התעריף?
    תשלום המים בישראל מחולק לשתי מדרגות חיוב:

    תעריף א' (המוזל): כ-8 ש"ח למ"ק.

    תעריף ב' (היקר): כ-15 ש"ח למ"ק – כמעט כפול!

    איך נקבעת הזכאות לתעריף המוזל?
    המפתח הוא מספר הנפשות בבית. כל נפש זכאית למכסה של 3.5 מ"ק לחודש בתעריף המוזל. כל צריכה מעבר לכך – תחויב בתעריף היקר.

    היכן הבעיה?
    תאגידי המים אינם מסונכרנים תמיד באופן אוטומטי עם רישומי משרד הפנים. אם לא עדכנתם את מספר הנפשות בפועל, התאגיד עלול לחייב אתכם לפי ברירת מחדל של 2 נפשות בלבד, מה שמקטין משמעותית את מכסת המים המוזלים שלכם.

    דוגמה למשמעות הכספית:
    משפחה בת 7 נפשות (הורים ו-5 ילדים) שרשומה בטעות כ-2 נפשות בלבד, וצרכה 49 מ"ק בחשבון דו-חודשי, תשלם כ-637 ש"ח.
    לאחר עדכון מספר הנפשות, אותה משפחה תשלם על אותה צריכה רק 392 ש"ח.
    המשמעות: חיסכון מיידי של כ-38% בחשבון, המצטבר לכ-1,500 ש"ח בשנה!

    מה עלינו לעשות?

    בדיקה: פתחו את חשבון המים הקרוב. בחלקו העליון מופיע סעיף "מספר נפשות". ודאו שהמספר תואם למציאות. בנוסף, בדקו בגוף החשבון האם חויבתם לפי "תעריף ב'" (תעריף חריגה).

    פעולה: במידה ומספר הנפשות שגוי, פנו לאתר האינטרנט או למייל של תאגיד המים, ושלחו צילום ת.ז. בצירוף הספח המעודכן.

    זיכוי: ניתן לבקש עדכון רטרואקטיבי וקבלת זיכוי כספי עד שנה אחת לאחור.

    מתי חובה לעדכן?
    בכל שינוי סטטוס: לידת ילד, מעבר דירה, שותפים, טאבו משותף או דירות מחולקות.

    בדיקה קצרה יכולה לחסוך לכם כסף רב. בהצלחה!

  • 7 קוב לנפש

  • 7 קוב לנפש

    @השומר כתב במשלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה:

    7 קוב לנפש

    773cca13-efe3-4eb3-a1de-48e92c2171fb-image.png
    זה רק דוגמה מאחד מתאגידי המים

  • 7 קוב לנפש

    @השומר כתב במשלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה:

    7 קוב לנפש

    כוונתך לחודשיים
    הוא דיבר על 3.5 לחודש
    אין הבדל

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    67 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    354 צפיות
    משה עוזיאלמ
    אכן, אך לעובדי הוראה גם מצוי שמקבלים חלקים מהמשכורת חלקים על גמול מקצוע ופיצול כתה ויוח"א באיחור ולעתים אף תקופה ארוכה לאחר כך (לדוג' על שנה פ"ה יכולים לקבל בבת אחת באמצע שנת פ"ו) כך שיש לשים לב לאו דווקא בבחודשים אלו
  • מידע על אשראי הייטקזן

    כלכלת המשפחה אשראי הייטק הטבות בנק
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    288 צפיות
    בוטח בה'ב
    מה שמסתבר שהם לא מפסידים עלייך... וגם אם יש מתנת הצטרפות ריבוי כ.א. ופיזור תשלומים זה יכול להוות טריגר לסחרחורת כלכלית -נקודה למחשבה לפני כל הצטרפו למועדון כזה או אחר
  • 6 הצבעות
    17 פוסטים
    968 צפיות
    דוד קד
    אתם צודקים הבעיה היא בעצמאים שרוצים לעדכן [וכו' ואכמ"ל] והם שואלים מה המחיר או אחד שבמצב כלכלי קשה ובגלל רווח של עוד 200 שח בחודש הוא לא זכאי למענק עבודה בסכומים של אלפים [מכיר כזה סיפור] התשובה היא גם וגם לא צריך להתקמצן ולא לעבוד כי אני יפסיד עת המענק אבל ליפני שאתה מקבל הבודה תעשה חשבון אם זה שווה לך או שאתה תפסיד [ואם זה על הגבול כן שווה להפסיד כדי שתוכל לגדול עוד ולא להישאר תקוע]
  • 1 הצבעות
    16 פוסטים
    1k צפיות
    מ
    @התותח-זה-אני אין פסוק בתורה שאומר להוציא כסף על סיוע מקצועי וכמה לשלם עליו. -ה' נתן חכמה לבני אדם כדי שיוכלו לברר מה יביא להם את מה שצריכים. אז מי שכבר מתנהל נכון - שאפו! מי שצריך לתקן משהו, שישאל את עצמו איך הוא עושה את זה: למצוא מידע חינם און-ליין? לקרוא ספר? להצטרף לסדנא קבוצתית של גברים? ליווי זוגי חינמי אצל ארגון מסוים? ליווי בתשלום של 2000 ש"ח? ליווי בתשלום של 15 אלף..? בודאי צריכים סיבה לשלם יקר כשאפשר לשלם זול או כלום, תבררו, תשאלו, תתייעצו... אבל אל תתנו לעצמכם להישאר בלי כלום כי שמעתם שליווי חינם לא עוזר, וגם אין לכם כסף לשלם... מעניין לעניין באותו עניין: לאחרונה תליתי בחדר הקפה של הקהילה תובנות בעניין שינויי הרגלים בכיף, תכנון והשגת יעדים וכו' -מה שנוגע לשיפור בכלכלת המשפחה ובכל נושאי החיים. היום הגיע אלי אברך ואומר לי - 'תשמע משה חיים - הערך שאתה כותב פה הוא ממש מטורף! אבל תגיד לי; למה שמישהו יבוא דווקא אליך כשיש אחרים שזולים יותר..?' 'הנה לך' אמרתי לו, 'כבר שנים שאתה מכיר את המושג מאמן כלכלי--- ורק בשבועות האחרונים נודע לך כמה עומק יש בזה, ואיך שאדם שעובר 6 הכשרות באימון ופיננסים יש לו הרבה מה למכור... אז האם אתה לא חושב שמי שרואה את המהלך שלי ומתחבר לסגנון - יעדיף לשלם לי יקר יותר מאשר למאמן אחר שלא יודע להסביר למה הוא לוקח כסף על מכירת אוויר?' 'טוב נו - עכשיו שאנשים רואים את כל מה שאתה כותב, אז הם מתחילים להתחמם... והם ילכו למישהו שלוקח זול, ואע"פ שאין לו כישרון הסבר כמו שלך; מה זה משנה? העיקר הוא עושה את אותה העבודה...' שתקתי. רק הסתפקתי אם להיעלב או לרחם... ומעניין לעניין בעניין אחר: אם אתה מכיר מאמן כלכלי שתקוע בלי לקוחות או שלא מצליח להוביל אנשים לשינוי בפועל... -אני מקיים וובינר חד-פעמי בשבוע הקרוב כדי לחלוק תובנות חשובות שיעזרו למאמנים עם האתגרים שלהם. אז תוכל לתת לו את המייל שלי להצטרפות ללא תשלום. שבת שלום לכולם!